האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

הבחירות לראשות הבתים לשנת הגובלין 24 נפתחו! פרטים נוספים בפורומי הבתים

דרושים פרופסורים, בטאים ומעצבים לשנה״ל הגובלין 2024!

 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 "ההחלפה" || סמנתה, מתוך תחרות הפאנפיקים של הפורטל הוירטואלי
פורסם ב: Dec 23 2017, 21:51 PM
צטט הודעה




Living with my eyes closed
******

פרטי משתמש
קבוצה: הנהלת הפורומים
הודעות: 5619
חרמשים: 453172829
מגדר:female
משתמש מספר: 65051
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 15.11.2017


"ההחלפה" || סמנתה


נכתב על-ידי: ליאן, סמנתה

דירוג: G

ז'אנר: ג'נרל

שיפ: כללי

ויתור זכויות: ג'יי. קיי. רולינג

על הפאנפיק: פטוניה שנאה את לילי פוטר. אחותה תמיד הייתה יפה, כשרונית ומוצלחת ממנה; אך היא מצאה את הדרך המושלמת לנקום. דרך כל כך חולנית שאיש לא חשב עליה.

כמו תמיד, שקד המדהימה, Darth Hader, הייתה מוכנה להתעלם ולהתעלות מעל השגעונות שלי ולבטא את הפאנפיק.

User Posted Image


פטוניה דארסלי, דיירת דרך פריווט מספר ארבע, ידעה לדווח בגאווה שהיא נורמלית לחלוטין- ותודה ששאלתם.

אם אכן ניסיתם לדבר אתה, היא ודאי הייתה אומרת בטון זחוח וגאוותן שחייה הם החיים הטובים ביותר שאישה כמותה יכולה לבקש. היא נשואה למנכ"ל מכובד של חברת ייצור מקדחות, אמו של הילד המוכשר ביותר בבריטניה. פטוניה דארסלי, אם היה שואל כל אדם- הייתה מרוצה לחלוטין מעולמה הפשוט.

המקל היחיד בגלגל חייה המאושרים היה האחיין הקטן והכלומניק שאותו נאלצה להכניס לחייה כרעם ביום בהיר. ילד ממושקף, מוזר, ירוק-עיניים ומגושם שלא היה לו אפילו שמץ של דארסליות, הארי ג'יימס פוטר היה הכבשה השחורה בביתה הנורמטיבי והמתפקד.

לא שהיא תודה במוזרויות כלשהן, כמובן.

אם אדם כלשהו היה מציץ עמוק בתוככי נשמתה, הוא היה מבין שהזחיחות וההתנשאות שהיו מנת חלקה אינן אלא עשן ומראות. למען האמת, פטוניה כלל לא חשבה וראתה בחייה כחיים אידיאליים; ואם מישהו חשב לחפש אשמים בכך, לא היה צריך לחפש רחוק יותר מאשר אחותה, שהתנדפה מהעולם לפני יותר מעשר שנים.

לילי תמיד הייתה הנסיכה של הבית. מושלמת כל כך, יפה יותר מכל ילדה אחרת, כישרונית ומקסימה. משפחתה לא חדלה להתפעל מלילי. הוריה ראו ביכולותיה הביזאריות והפריקיות מקור לגאווה, אפילו.

זה נכון. פטוניה מתביישת כיום להודות בכך, אבל פעם היא באמת ובתמים רצתה להיות כמו לילי. לא רק לשמוע סיפורים על ענקים וחדי-קרן מיערות אסורים, אלא לראות אותם בדיוק כמו אחותה. לא רק לשמוע על לחשי קסם אלא לבצע אותם. ללמוד יחד עם לילי ולעבור את אותן החוויות. פעם, פעם באמת הייתה אהבה עזה ביניהן.

אך הן היו שונות מאד. הקסם... איזו מילה גסה לומר! הקסם שינה את לילי, הפך אותה למתנשאת ומוזרה. מי בכלל היה רוצה אחות כזו? תמיד חשבה שהיא יותר טובה מפטוניה. כל כך מחוזרת, רצויה בכל חוג ומעגל, אין אחד שלא נשבה בקסמיה של לילי... אפילו הילד המגעיל ההוא, שאף אחד לא רצה להסתובב איתו, היה כמעט נורמלי כשהיה איתה.

אבל פטוניה לימדה אותה לקח בסופו של דבר. היא התחתנה ראשונה עם מנכ"ל מצליח, ונכנסה להיריון עם דאד'לוש לפני שלילי נתנה לפרחח הזחוח ההוא לעבר אותה; והדובדבן שבקצפת... היא הצליחה לחיות מספיק זמן כדי לראות את משפחתה משגשגת, בעלה ובנה מצליחים, בניגוד ללילי שברוב טיפשותה גרמה לעצמה להירצח.

באמת, היא הייתה מוכנה להקריב את בעלה ובנה בשביל לצאת איזו "קדושה מעונה" מול מכשף אפל, שהיה ברור שלא היה לה סיכוי נגדו. בשביל מה? גאווה? צדקנות? עדיף אילו הייתה מוצאת מסתור מועיל יותר ומחפשת חברים נאמנים יותר, ואז אולי הייתה נשארת בחיים היום. בחיי שלילי הייתה טיפשה מוחלטת.

אך ניצחונה של פטוניה, לדעתה, לא היה מוחלט; אולי מפני שלילי לא נכחה לראות כמה הצליחה במקומות בהן זו נכשלה, כמה פטוניה התעלתה מעליה. אולי מפני שכמה שניסתה, פטוניה לא יכלה להותיר את תחושת המרמור והזעם מאחוריה. לילי הייתה מיוחדת, קוסמת, והיא, פטוניה, תמיד תישאר סתמית וללא ייחוד כלשהו.

אולי זאת הסיבה שנישאה והרתה מוקדם- כדי לנצח. אבל זהו לא ניצחון אמיתי. בשביל ניצחון כזה, פטוניה צריכה את הניקוד הסופי... כדי באמת להכריע את אחותה.

היא הייתה מחטיפה מבט מדי פעם כדי לנסות ולהשפיל את אחיינה. כל הצלפה או חבטה בו הייתה נקודת זכות נוספת, שיגעון פנימי שדרכו חשה סיפוק על כך שאחותה לא נמצאת שם בשביל לזעוק את זעקתו של הילד או להגן עליו. כל ארוחה שנמנעה ממנו הייתה הבטחה שלא יגזול מזון יקר מפיו של דאדלי. כל גערה על מוזרות הייתה הבטחה שלא יקום יום אחד ויגבר עליה.

אך עדיין זה לא היה מספיק; הנקמה טרם מוצתה עד הסוף.

פטוניה ידעה היטב כי הארי הולך וגדל. עוד מעט יגיע יום הולדתו האחד-עשר, ויחד אתו- המכתב הארור הזה שהוא עתיד לקבל, המכתב שהיא קיבלה לפניו.

היא חשבה ימים ארוכים על הסוד שהסתירה; בהתחלה הכחישה בפני ורנון ובפניה עצמה את ההתנהגויות המוזרות של דאדלי לאחרונה. היא לא רצתה אפילו לחשוב על האופציה... מה יקרה אם. היא ידעה בלבה שהיא חייבת להטות את הגלגל כך שהתנאים הנוכחיים יהיו לטובתה ולטובת משפחתה בלבד.

ואז, באחד הלילות, תוך כדי שהיא מנסה להירדם מבעד לנחירותיו החזיריות של בעלה, עלה במוחה רעיון. רעיון כה מבריק וחולני שאין ספק שהוא היה הנקמה העילאית שחיפשה במשך זמן כה רב.

למחרת אותו לילה דאד'לוש יילל בארוחת הבוקר על כך ש"הילד" לא ניקה היטב את חדרו ואף שרף את הביצה המקושקשת שלו. למרבה הפלא, פטוניה חבטה בילד פעם אחת בלבד, ואמרה לדאדלי כי התקשרה המורה מבית הספר, ואמרה כי הבדיקות הבריאותיות של דאדלי הצביעו על עודף משקל כבד. לכן הוא יקבל את החלק הטוב של הביצה -את החלק השרוף יזרקו- ובמקום נקניקיות יקבל עגבנייה, בעוד ששבע פרוסות הלחם המתוק והדובשניות יוחלפו בשלוש פרוסות ומלפפון.

דאדלי היה המום ויילל עוד יותר. לידו, עיניו של "הילד" התרחבו. ייתכן שדודתו באמת מתחילה להשליט תזונה בריאה לדאדלי? היא לא הראתה התעניינות כלשהו במשך השנים שחלפו.

ורנון לידה, הרים גבה אך לא מחה. הוא אפילו חייך כשפטוניה אמרה שלדעתה דאדלי צריך להראות "גבריות" כשהוא מתפתח, ואולי צריך לרשום אותו לחוג אגרוף, שיראה ספורטיביות וירשים את השכנים.

את זה דאדלי דווקא אהב.

מדי יום היה נשלח לחוג האגרוף, ולאחר תלונות יומיומיות ומבטים נוקשים חלקית מאמו, הוא הבין שאין טעם להתווכח לגבי עניין האוכל. זה לקח שבועות מספר, אבל נראה שלאט לאט דאדלי הסיר ממשקלו קילוגרמים לא מעטים.

הארי, כמובן, היה נכלא מדי ערב בארון שלו, והפעמים היחידות שבהן היה מורשה לצאת היו במקרה בו רצו שיבצע מטלה זו או אחרת, ונראה כי בשבועות האחרונים אף יותר מתמיד הם התעקשו לסגור אותו כאסיר עם מינימום מזון. פעמיים ביום היה יוצא לשירותים- וזהו.

למרות שגרת יומו המשעממת, ואולי בגללה, הופתע יום אחד להיכנס לבית ממשימת כיסוח דשא, ולמצוא את דאדלי במטבח, כשהוא אוכל חסה; אם בכך לא היה די, התספורת החדשה שלו נראתה מוזרה מאד.

"מה קרה לשיער שלך?" הוא לא התאפק מלשאול.

שיערו של דאדלי היה כהה הרבה יותר מהרגיל, ומוזר קצת. כאילו ניסו לסרק אותו אחרת, פרוע יותר.

דאדלי נחר בבוז, ואמר- "זה לא עניינך, פריק! חכה, חכה, שאמא תחזור!"

פטוניה אכן חזרה, והארי גורש בחזרה לארון שלו.

היה זה יום מוזר ביותר.

המוזרויות בבית גברו רק יותר בשבועות שחלפו, והארי חש מבולבל מתמיד. היה נדמה לו מספר פעמים שבן-דודו בוהה בצלקת שלו, כאילו הופיעה רק עכשיו או שלפתע הפכה מעניינת; ויכול להיות שבאחד הימים ראה את דאדלי נכנס לשירותים עם קופסא מוזרה, ולאחר מכן יצא משם כשעיניו ירוקות?

מה לכל הרוחות קורה כאן?

באחד הימים שמע הארי את דודיו מתווכחים בצורה די קולנית, אך לא הצליח לשמוע על מה בדיוק, משום שדלת הארון נטרקה בפניו ללא כל התחשבות.

אך היום המוזר באמת היה מספר ימים לפני יום הולדתו. הוא נצטווה לאסוף את הדואר, שם מצא מכתב הממוען אליו. כמעט מיד, אמנם, המכתב נחטף מידו על ידי דודתו כשזו הבחינה בו עומד לפתוח את המעטפה, ואז, דלת הארון חבטה בפניו כשהדוד ורנון גרר אותו פנימה.

הוא לא קיבל אף מכתב מאז.

הארי נותר סגור במשך ימים ארוכים עד שבאמצע חודש אוגוסט, באחד הימים החמים, פתחה הדודה פטוניה את דלת הארון והכריזה בטון קולני ומאיים כי מצאו בשבילו בית ספר שיסכים לקבל אותו. בית ספר שמתאים "לילדים כמוהו".

בית ספר על שם הקדוש ברוטוס לעבריינים צעירים חסרי תקנה.

הארי רצה לצרוח שהוא אינו עבריין. הוא רצה לצרוח שהוא ילד טוב, רק שאף פעם לא התאפשר לו להוכיח את עצמו, אבל עם פטוניה אין טעם להתווכח. עוד באותו יום נארזה המזוודה שלו, עם מעט חפציו, והוא נזרק בתחנת האוטובוס לבדו, כדי להישלח לאיזה מחנה מרוחק בהרים שם ימצאו "תקנה" לילדים שכמותו.

לקח לו בדיוק שלושה ימים כדי להבין איזה גיהינום מצפה לו. מקום אפל וקר, שם המחנכים אכזריים ובעלי משמעת צבאית, הארוחות דלילות ואין הרבה תקווה לעתיד טוב יותר.

במקום אחר לחלוטין, דאדלי דארסלי חיפש דרכו אל רציף תשע-ושלושה-רבעים.


--------------------
User Posted Image
User Posted Image
User Posted Image

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Dec 24 2017, 07:21 AM
צטט הודעה




Fear Is Not My Master
****

פרטי משתמש
קבוצה: מסדר מרלין
הודעות: 1478
חרמשים: 79258
מגדר:female
משתמש מספר: 21885
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 23.02.2010


...
אין לי מילים. זה פשוט - וואו. איזה טוויסט מדהים, בכלל לא צפיתי משהו כזה.
זה באמת פיקצר מצוין. לא רק בגלל הסיום המגניב והמקורי שיצרת, אלא גם איך שתיארת את היחסים בין פטוניה ללילי, ואיך פטוניה השתנתה והתקשתה ככל שהיא התבגרה. גם אני תמיד הרגשתי שהסיבה שפטוניה כל כך לא אהבה את לילי הייתה שהיא גם רצתה להיות מכשפה.
אני חייבת להגיד שאני לא רק אוהבת את הכתיבה שלך, אלא גם את הנושאים שאת בוחרת לכתוב עליהם. כל מערכת היחסים שלך סנייפ- לילי- הארי- פטוניה היא מרתקת בעיני, ואני פשוט נהנית לקרוא את הדרך שבה את מציגה אותה.
תמשיכי לכתוב פאנפיקים מצוינים (:


--------------------
נגה// לשעבר מנהלת פורום פאנפיקים ומערכת הפאנפיקים// מסדר מרלין// כותבת


---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jan 10 2018, 09:45 AM
צטט הודעה




מוגל


פרטי משתמש
קבוצה: רייבנקלו
הודעות: 31
חרמשים: 3711
מגדר:male
משתמש מספר: 63191
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 28.06.2017


יפה! רעיון נחמד, וכתוב בצורה מעולה.
אבל קצת מעייף שרוב הפרק הוא חזרה על דברים שכבר ידענו, אז קצת הרצתי.
אשמח להמשך!


--------------------
טירוף הוא כמו כוח הכבידה
כל מה שצריך זאת דחיפה קלה...🃏(הג'וקר - הית' לדג'ר, "האביר האפל")

פאנפיק מומלץ - הנרי ומקס 1
הנרי ומקס 2

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jan 12 2018, 02:28 AM
צטט הודעה




אני ואתה נשנה את העולם!
******

פרטי משתמש
קבוצה: גריפינדור
הודעות: 7163
חרמשים: 2052
מגדר:female
משתמש מספר: 65434
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 02.01.2018


לדעתי ממש יפה! אבל הרעיון עצובבב


--------------------
אביטל (:

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8164 18908 18995 19399


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007