"באתי להשמיד אותך!" "באמת? חשבתי שבאת לשתות תה", לי ולילד אקראי שהוא במקרה גם אח שלי

[הפייסטוס]

"בורח לצד אחר!" אמרתי, לפתע קרה דבר מוזר הקיר זז ככה שנשארו שתי יציאות אפשריות: היציאה שממנה יצאנו בהתחלה והיציאה השנייה הייתה זו שכרגע ברחנו ממנה "טוב זו לא תהיה בעיה" אמרתי והוצאתי את זאפיג "זאפיג צא!" צעקתי וזרקתי את הכדור לכיוון הקיר החזיר נפתח באוויר התנגש בקיר וחזר אליי "זו כן תהיה בעיה" אמרתי בחרטה

[חתול הצ'שר]

"נחש מה?" אמרתי לו, משתדלת לא להרוג אותו עם סכיני היד שלי.

[הפייסטוס]

"לא יודע תגלי לי" אמרתי ובעטתי בקיר בכעס

[חתול הצ'שר]

"טעית שוב!" צעקתי עליו.
"מעכשיו, זה התור שלי להנהיג אותנו"

[הפייסטוס]

"בסדר בסדר רק על תתעצבני" אמרתי והתרחקתי ממנה קצת

[חתול הצ'שר]

"בטוח יש משהו בקיר הזה. בוא ננסה ללחוץ עליו או משהו".

[הפייסטוס]

"טוב איפה שבעטתי לא היה כפתור או משהו כזה"אמרתי בחיוך גאווה

[חתול הצ'שר]

"האמת, ניראה לי שכן" אמרתי והתרחקתי מהקיר במהירות. מהמקום שבו אלן בעט התחיל לטפס עלה הקיר מין עובש אדום מוזר, והוא גרם לקיר להתמוסס.
"טוב, ה ניראה לי כמו משהו מועיל" אמרתי, ורצתי דרך המקום שבו היה פעם הקיר.

[הפייסטוס]

"כמובן! בוא נרוץ לעבר הסלע הבוער שבעטתי בו כמה הגיוני" מלמלתי ודשדשתי לעבר מאי

[חתול הצ'שר]

סוף סוף היה קצת שקט. המסדרות היה מאוד ארוך, וראיתי את הקצה שלו. משהו כמו קילומטר של שתיקה מביכה.

[הפייסטוס]

נשמע פיצוץ גדול ובמידית הוצאתי את הסוסה

[חתול הצ'שר]

הפיצוץ היה מאחורינו, אז מתוך אינסטינקט התחלתי לרוץ.
ולא, שום סיכוי שאני ארכב על הסוסה הזו.

[הפייסטוס]

מאחורינו עמדו שלושה ילדים, והייתה להם רק חיה אחת והיא הייתה דוב! פשוטו כמשמעו, דוב ענקי ואפור שהתנשא מעליהם ועל גבו ראיתי קצת דם או שמא זו היתה לבה.

[חתול הצ'שר]

"פףף.. דובים" אמרתי בלגלוג, ואז הדוב חבט בי עם הכפה שלו, ואני עפתי לקצה המסדרון, התנגשתי בקיר וכתמים של כאב הופיעו בשדה ראייתי.
הינה משהו שאני לא הולכת לזלזל בו יותר - דובים.

[הפייסטוס]

רצתי אליה ועזרתי לה לקום הוצאתי את צ'ירפל פוראמאר והחזיר הקטן שעד עכשיו לא בדיוק "חשבת במקרה להוציא גם את שלך?!" שאלתי אותה ואז ראיתי שהיא כמעט מחוסרת הכרה לגמרי "אה... לא משנה"