קוראים לי אביב || אביב, אתגר אביב

בס"ד
אז זה פעם ראשונה שאני מעלה משהו שכתבתי. לא אהבתי את הקטע ב100%, אשמח לביקורת:)
-------------------------------------------------------------------
כשאומרים אביב, אני בטוחה שהדבר הראשון שתחשבו עליו זה המון סוגי פרחים מלבלבים להם תחת שמש נעימה ומשב אוויר קיצי מזכיר לכם שהקיץ לא רחוק. פרפרים עפים להם באוויר, הכל רגוע ונעים.
המחשבה הראשונה שלי זה לענות "מה?".
כן, קוראים לי אביב.
-------------------------------------------------------------------
"אביב, חכי כאן עד שיקראו לך." אמרה אמא שלי ונכנסה לחדר שרשום עליו 'רשות האוכלוסין וההגירה'.
התישבתי על כיסא מחוץ לחדר ושיחקתי בלי לשים לב בשרשרת שלי. שרשרת זהב קטנה שרשום עליה אביב, מתנה מסבתי לבת מצווה.
הטלפון שלי רטט. פתחתי אותו, תמונה של וואן דירקשיין, הלהקה אהובה עלי, התנוססה מתחת לכיתוב אביב ומספר הטלפון של אבי. פתחתי ונכנסתי להודעה.
"שלום אביב, פרטיך נמחקו מהמערכת, אנא השלימי אותם בהקדם."
נכנסתי למילוי הפרטים מחדש, מה כבר יכלתי לעשות? רשמתי אביב והמקלדת כבר השלימה את השם משפחה. התכוונתי להמשיך כשקול גברי בקע מהחדר "אביב? כנסי בבקשה".
נכנסתי לחדר רחב ונמוך. לרוחב החדר היה שולחן ארוך ועליו חמישה מחשבים והמון ניירת. ליד המחשבים ישבו בצד העובדים ומולם ילדים ואנשים מצטלמים וחותמים לקבלת הדרכון.
"את אביב?" שאל האיש שמול אמא שלי. הוא היה גבוה, עם שיער שחור מתולתל וחולצה פשוטה בצבע ירוק.
"כן." עניתי, והוא שאל אותי כל מיני שאלות.
כשסיימנו הוא אמר "אוקיי אביב, אני חושב שזה מספיק, רק תסתכלי לכאן." הוא אמר והצביע על מצלמה קטנה. חייכתי והמצלמה תיקתקה.
"אביב, לכי תזמיני לנו משהו מארומה, אני תכף אבוא." אמרה אמא ואני יצאתי מהחדר לכיוון הארומה.
"היי, אפשר בבקשה שוקו וקפה?" שאלתי את המוכרת.
"כן, זה יוצא 25 שקלים." היא אמרה ואני הושטתי את הסכום.
"שם בבקשה?" היא שאלה.
"אביב." עניתי וקיבלתי פתק קטן שרשום בו אביב בגדול ומתחתיו קפה ושוקו.
אמרתי תודה והלכתי להתיישב ליד אמא שלי, שהספיקה לבוא.
אחרי 5 דקות נשמע קול ברמקול "אביב בבקשה". קמתי ולקחתי את השתייה שלנו.
מתסבר שבזמן הקצר שהלכתי להביא את השתייה הביאו לנו את הדרכונים (כן אני יודעת שזה אמור לקחת כמה שבועות אבל אמור זה שם של דג).
"אביב, הנה הדרכון שלך." אמרה אמא והושיטה לי את הדרכון. פתחתי אותו והסתכלתי עליו.
שם פרטי: אביב והתמונה שלי מחייכת אלי בצד.

זה אתגר אביב וקוראים לך אביב? זה לא כאילו ניצחון טכני?
אוקיי... קטע.
אז אז אז ממש אהבתי את ההתחלה, זה כזה חמוד ואני מניחה שמניסיון אישי? זה מגניב בכל אופן.
מה שכן, די בטוחה שהפיסוק שם לא נכון והוא אמור להיראות ככה:

לא במאה אחוז בטוחה (לרוב יש לי ליליקה לוודא את הדברים האלו).
אוקיי ועכשיו לקטע עצמו:

?
לא, כאילו באמת מה הכוונה. לא היה לזה שום קשר לקטע וזה לא חזר אחרי שהיא נכנסת לרשות ההגירה, זה די תלוש וזה קצת מוזר.

סתם שתדעי, כל פעם שמישהו אחר מדבר את צריכה לרדת שורה.
אדם א "מה שהוא לא אומר"
אדם ב "מה שהוא לא אומר"
עוד דבר, שימי לב שצריך ניקוד בסיום של דיבור ישיר. שמים נקודה אם המשפט בדיבור הישיר לא מתקשר למשפט שבה אחריו ואילו המשפט שבה אחריו מתאר את המשפט בדיוק ישיר שמים פסיק. (תחשבי על זה ככה: לפני אמרה, שאלה, הציעה וכו' שמים , כל דבר אחר, שמים נקודה).
אוקיי, עכשיו לבעיה שטיפה חזרה, קצת עברת זמנים. חלק מהפעלים אצלך בעבר וחלק בהווה.
ודבר אחרון, נסי טיפה להאיט שאת כותבת, תתארי לאט את המצבים ותחשבי על המקומות והסצנות שהדמות רואה וחווה. כשאת מתארת את מה שקורה, את מקלה על הקורא לראות את עצמו הולך בנעלי הדמות שלך וחווה את הסיפור דרכה.
בכל אופן, באמת שזה קטע ממש מקסים (אל תקחי ללב את הערות שלי, הן פה בשביל להשתפר ויש לך בסיס באמת מצויין) ואני ממש מחכה לראות עוד הרבה קטעים שלך בפורום.

קודם כל תודה♥

כן זה היה נחמד:)

לא במאה אחוז בטוחה (לרוב יש לי ליליקה לוודא את הדברים האלו).

לא כל כך מסתדר לי הביטוא שלך, אבל אני אבדוק את זה אצל בטא:)

זה היה יותר כדי להראות שאם אני לדוגמה נרשמת לאתר זה דבר אוטומטי לרשום אביב שאפילו המקלדת כבר מזהה. זה לא היה אמור להיות קונפליקט או משהו

כן שמתי לב לזה בחלק מהפעמיים ותאמת שבשאר הפעמיים זה לא הפריע לי אבל תיקנתי, תודה על זה♥