לי ולברנש בסמלש, שרשור ראשון שלנו וזה ממש נחמד

שם: טרולימנחוס טופימרלי שליץ, או בקיצור טרולי שליץ
אופי: טרולי חושב שהוא חסר מזל ושהוא יודע הכל. בפועל הוא די טיפש וקלאמזי. הוא חושב שהוא מנהיג מלידה, בפועל קשה לו לגרום לאנשים להקשיב לו. הוא אוהב להתעצבן על כל דבר קטן, וכשזה קורה לו הקול שלו עולה לאוקטבות גבוהות והוא מפיק צלילים גבוהים שרק כלבים יכולים לשמוע או משהו כזה. לרוע מזלו, הוא שונא כלבים. הוא נוטה לשכוח דברים חשובים, או להעמיד פנים שהוא שוכחת אותם, ולזכור דברים חסרי משמעות. הוא נוטה להתייחס בזלזול לאנשים מסביבו, ומבחינתו הם רק אמצעים שמטרתם לסייע לו להגיע למטרה שלו - לצוד כל מין אפשרי של כל חיה בעולם, ולהשליט טרור בלב ים.
קצת על החיים של הדמות: יש לו שאיפה להיות קפטן של ספינה מכובדת שצדה אנשים בלב ים ושודדת חיות פראיות, או להפך. כן, ההפך נשמע הגיוני יותר. לרוע מזלו של טרולי, הוא מאוד רחוק מהמטרות שלו בחיים. מלבד כמה ג'וקים שעליהם הוא דרך, ומטבע של עשר אגורות שהוא מצא פעם ברחוב, הוא לא התקדם במיוחד במטרות שלו. להורים שלו הוא סיפר שהוא נוסע לטיול של אחרי צבא, ומאז לא חזר אליהם. הוא עדיין מחפש ספינת פיראטים איכותית ואנשי צוות.
מראה חיצוני: לטרולי חסרה יד. כלומר, יש לו קרס משונן במקום כף יד ימין. הוא מסרב לספר איך הוא איבד את היד שלו בטענה שמדובר בסיפור כואב מידי, אבל הוא מבקש שיסמכו עליו שמדובר בפציעה הירואית. אך האמת היא שהוא פשוט מובך מהסיבה האמיתית - כשהיה ילד, הוא שיחק עם מטחנת בשר חשמלית קצת יותר מדי. לטרולי גם יש רטייה על עין שמאל. פעם הרטייה הייתה על עין ימין הבריאה שלו, והוא היה נוהג ללבוש אותה כדי להיראות כמו שודד ים אמיתי. עד שיום אחד, קצת אחרי שהתקינו לו את הקרס, הוא רצה לגרד בעין שמאל ובטעות גירד בעזרת היד עם הקרס. מפה לשם, עין שמאל העיוורת שלו מכוסה ברטייה במקום עין ימין הבריאה. טרולי נוהג ללבוש חולצות אדומות כדי לעודד את אנשי הצוות שאין לו בכך שבכל פעם שייפצע בפלג גופו העליון, הצבע האדום של החולצה יסווה את צבע הדם וכך לא יוכלו לראות שהוא נפצע. מסיבה דומה, טרולי נוהג ללבוש מכנסיים חומים.
כלי נשק: מלבד הקרס, יש לו קשת ואשפת חיצים שהוא קצת מתקשה לתפעל עם היד אחת שלו. הוא ממש רוצה שיהיה לו כלי נשק אחר.
משהו להוסיף/משהו להגיד/יאיי התחלנו: תורך תורך תורך

שם: רובי אמבולון
אופי: ניראה לי הבעיה העיקרית שלה זו גם התכונה הכי טובה שלה (אוקיי זו גם בעיה לא קטנה), והתכונה היא נחישות. היא לא מוותרת לעולם, גם אם זה אומר לקפוץ לתוך הר געש כדי להצליח במשימה. היא מאוד שואפת לצדק, מה שגורם לה ללא מעט בעיות (למשל כשהיא מתערבת בקטטות). השאיפה הכי הכי גדולה שלה זה ללכוד מפלצת ים ענקית מסוימת בשם "הרמימנמס", וכמובן שהיא לא תוותר עד שתשיג את המטרה שהציבה לה. היא נוטה לפעמים להתנשא על אנשים. הפחד הכי גדול שלה זה עכבישים, היא לא מסוגלת להניע שריר שהיא רואה אחד וישר קופאת במקום.
קצת על החיים של הדמות: היא ברחה מהבית בגיל חמש כי ההורים שלה גידלו עכביש, וכשהייתה בת שבע עשרה התגייסה לצבא המקומי ושירתה שם חמש שנים. היא הייתה שם כל אותו הזמן בחייל הים, אבל כשהיא ב"טעות" פיצצה את הצוללת של האויב הכי גדול שלה היא גורשה משם. יש לה ג'וק קטן בתור חיית מחמד.
מראה חיצוני: לרובי יש שיער אדום עד הכתפיים, ושש אצבעות ביד שמאל. היא לובשת חליפת מסע, ותיק צד קטן בו היא מאחסנת את כל הרכוש שלה שכולל; מברשת שיער, סכין קטנה, מפתח לחנות שנהרסה כבר מזמן וחצי משקפיים. יש לה חגורת כלים בעלת זוג נרתיקים שבאחד היא שומרת את הג'וק ובשני בורג.
כלי נשק: יש לה אקדח חסר כדורים, ואת הסכין הקטנה. חוץ מיזה היא מאוד אוהבת להעיף דברים כבדים על אנשים.
משהו להוסיף/משהו להגיד/יאיי התחלנו: מתחילים!!

התהלכתי בנמל בין כלי השיט שחנו שם, כמו בכל יום, בעודי מחפש חברי צוות שיעזרו לי להשליט טרור בים ולצוד בעל חיים אחד מכל סוג. מה הסיכוי שדווקא היום אמצא מישהו? בינתיים כל מה שמצאתי היום זה כובע שהיה מונח על הטיילת, ואותו אני חובש כרגע.

נפלתי לרצפה כשהאיש הגדול עם הגרזן דחף אותי. הוא צחק צחוק גדול, וכך גם החבר שלו. הזדעפתי וקמתי מיד על הרגליים. "בסך הכל אמרתי שאתם לא צריכים לריב" קראתי אחריהם כשהם הלכו. "מה שתגידי, מוטציה!" קרא אחד מהם אלי ושניהם צחקו. השפלתי מבט אל היד עם השש אצבעות שלי והסמקתי.

ראיתי איש עם גרזן הולך בטיילת של הנמל. גרזן. זה נראה כמו נשק מעולה. אני רוצה שהגרזן הזה יהיה שלי.
"על מה אתה מסתכל?!" האיש עם הגרזן צעק פתאום.

ניקיתי את הלכלוך מהחליפה שלי, ואז הוצאתי את הסכין שלי. "אם לא במוח אז בכוח" מלמלתי והתחלתי ללכת אחריו בזעם. ראיתי שיש שם מישהו אחר שהוא צועק עליו.

"על הגרזן שלך," אמרתי בקול הכי אפל שהצלחתי לגייס. לא יודע כמה הצלחתי להישמע אפל.

"היי!" קראתי. מר גרזן הסתובב אלי, מעביר מבט ביני לבין האיש החדש. "בוא ותלחם בי" אמרתי.
טעות חיי.

"שנייה אחת, מוטציה, יש לי פה עניין עם מישהו שרוצה את הגרזן שלי," אמר איש הגרזן.
"עזוב רגע את הגרזן המטופש שלך," אמרתי ופניתי לבחורה שצצה שם פתאום ודיברה איתו, "את מוטציה?"

זרקתי אליו מבט רצחני. "טוב ניראה לי הייתה לנו היכרות לא טובה. היי, אני - " האיש עם הגרזן השליך עלי אותו וזה ננעץ סנטימטרים ספורים ממני. בלעתי רוק והתרחקתי בפחד קל.

מיהרתי ולקחתי את הגרזן. "תודה, מר אדון! לא היית צריך לתת לי את הגרזן רק כי ביקשתי, באמת! אתה כל כך אדיב!" אמרתי.
אבל אדון גרזן לא נראה כל כך מרוצה.

"אתה יודע" אמרתי לאיש שלצידי בזמן שמר חסר גרזן התקדם אלינו בזעם. "ניראה לי שזה הזמן להתחיל לרוץ"

"אנחנו שניים, יש לנו גרזן, יש לי גם קרס משונן וחץ וקשת. הוא אחד לבד. אני חושב שכדאי שהוא ירוץ ולא אנחנו."

"יש לנו גם סכין" אמרתי בחיוך מטופש והרמתי אותו כדי להראות לו. אדון גרזן התקרב עכשיו מאוד.