"אלכס! בואי כבר!" "רגע, קונר!", ארץ האגדות והארי פוטר לי ולנעמה 3>

[The Fairy Of Music]

לא, התכוונתי כאילו שהוא פשוט התחיל לא לאהוב אותו. כי ברגע שמכירים מישהו לא יודעים אם הוא נחמד או לא וקונר החליט שהוא לא אוהב אותו.
======
הגענו למשרד של המנהל. למנהל היה שיער וזקן ארוכים מאוד ולבנים, אסופים בקוקיה מלפנים. נשכתי את עצמי כמעט עד זוב דם כדי שלא אפרוץ בצחוק. הוא נראה כמו בן איזה מאתיים.
"אדוני, שני הילדים האלו אומרים שהם -" אך המנהל קטע אותו.
"אני יודע, סוורוס, אנא ממך, תחזור למשרדך." סנייפ נראה מופתע אך ציית למנהל ויצא מהמשרד שלו.
"אני יודע מי אתם." האיש אמר והסתכל על שנינו.
"באמת?" התפלאנו אני ואלכס ביחד. "איך?"
==
תנסי להאריך יותר את התגובות פליזז זה שרשור מקסיםםם

עריכה: יוהווו עמוד שתייםםםם!!

[True Colors]

חחח אין בעיה
אני בדרך לרופא שיניים בגלל זה לקח לי זמן
-
המנהל התחיל לדבר.
"אני יודע שאתם הנכדים של הפיה הסנדקית. אני יודע מה קרה לכם ומה עברתם. אפרופו הפיה הסנדקית, מה שלומה?" שאל בחום.
דמעות עלו בעיניי.

[The Fairy Of Music]

מיהרתי לאחוז בידה של אלכס ולנחם אותה.
"אמרתי משהו לא נכון?" שאל המנהל בדאגה.
"לא, פשוט... סבתנו נפטרה..." אמרתי בשקט והשפלתי את ראשי.
"אוי... אני ממש מצטער" הוא אמר.
"עכשיו, מה קרה לכם ואיך הגעתם לכאן?" הוא שאל.
הוא התיישב בכיסאו, הוציא חתיכה של עץ ארוכה, הניף אותה ושני פופים צצו והוא סימן לנו להתיישב.
התיישבנו.

[True Colors]

אמ הם יודעים מה זה שרביט לאלכס יש...
-
התחלתי לספר לו שהתאדתי וגם שקונר התאדה. הוא נראה מופתע אבל לא אמר כלום.

[The Fairy Of Music]

אופסי
אבל הם לא יודעים איך נראה שרביט של קוסמים...
=======
"אנחנו מוזרים או מה?" התלוננתי כשראיתי את מבטו. מה הולך היום?

[True Colors]

אה חחח
-
"אנחנו לא מוזרים, קורה. אנחנו מיוחדים." אמרתי לו.

[The Fairy Of Music]

"אני לא יודע למה זה קרה, אם להגיד את האמת." אמר המנהל. "אבל אם תרצו, עד שנמצא דרך שבה תוכלו לחזור לביתכם, ללמוד כאן בבית הספר אני אשמח מאוד. תוכלו ללמוד קסמים מסוג שונה מזה שאתם מכירים. בואו, אני אסביר לכם על המקום. ועדיין לא הצגתי את עצמי. איזה חוסר נימוס! אנא, סלחו לי. שמי הוא אלבוס דמבלדור, אך בבית הספר תקראו לי 'פרופסור' או 'אדוני'." הוא המשיך להסביר לנו על הכל. אלכס נראתה מרותקת וזה ממש עניין אותה. אז מסתבר שלבית הספר קוראים 'הוגוורטס' ולאיש שראינו ברגע שהגענו לכאן קוראים סנייפ והוא המורה של השיקויים. הוא המשיך להסביר לנו דברים, וברגע שסיים אלכס נראתה עצובה, כי כנראה רצתה לשמוע עוד.
=======
חחח עשיתי סיפור ענקי לול ><

[True Colors]

"אוקיי..." אמרתי, מאוכזבת שהוא לא המשיך בסיפור. זה עניין אותי. "אז מה שאמרת על הבתים האלה... אנחנו נתמיין לאחד מהם?

[The Fairy Of Music]

"ברור. כל תלמיד בבית הספר חייב להתמיין. אמנם אתם לא בני אחד-עשרה, הגיל הרגיל שבו מתמיינים לבתים, אך נמיין אתכם. ושימו לב, אתם בני 16, כלומר שתצטרכו להתחיל מהשנה השישית - השנה האחת לפני האחרונה בבית הספר. אלא אם כן, תרצו להתחיל מהשנה הראשונה עם תלמידים בני אחד-עשרה. כמובן שתצטרכו גם לקנות שרביט ואת כל הדברים הנחוצים בשביל הלימודים. אני אוכל לעזור לכם מכיוון שלא נראה לי שיש לכם את הכסף המיוחד שיש לקוסמים. למזלכם, הגעתם ממש בתחילת השנה, לכן לא תצטרכו להשלים כל כך חומר, אלא אם כן תתחילו בשנה השישית כמו שאתם אמורים ויהיה לכם חומר של שש שנים להשלים. אני אלך לשירותים ובינתיים תחליטו מה אתם מעדיפים." אמר דמבלדור. הרשיתי לעצמי כבר לקרוא לו ככה.
======
לשירותים לול >< XD

[True Colors]

חחח
-
"קונר... אז מה נעשה? אין סיכוי שאתה," אמרתי את שמו בסלידה. "תוכל להשלים חומר של שש שנים חסרות..."

[The Fairy Of Music]

התעצבנתי. "אני לא רוצה בכלל ללמוד כאן. אני רוצה ללכת הביתה. עכשיו."

[True Colors]

"אבל למה? אין לנו דרך לחזור. שמעת מה הוא אמר. אנחנו חייבים ללמוד פה. בבקשה, קונר."

[The Fairy Of Music]

"אבל... אני לא מכיר כאן שום דבר ואפשל בכל דבר אפשרי!!" הייתי כבר נואש.

[True Colors]

אני מעצבנת, אני יודעת. פשוט משעמם לי.
-
"קונר, אני מכירה אותך. אתה לא תפשל בהכל. אתה זוכר איך גברת פיטרס עשתה הכל כדי שתצליח בשיעורים שלך? הכל יהיה בסדר." חיבקתי אותו. ואז פרופסור דמבלדור חזר.

[The Fairy Of Music]

"נו, החלטתם?" הוא שאל. "אמממ" אמרתי ואז פניתי לאלכס שוב. "אבל גברת פיטרס לא כאן הפעם. וגם בבית הספר הקודם לא היינו צריכים להשלים חומר של ליטרלי חמש שנים!!" התרגזתי.