כחול לבן // יערה

אז אחרי שלא כתבתי לפה כבר המון זמן, כתבתי שיר לעבודה בהיסטוריה, והחלטתי לצרף אותו לפה :)
תיהנו!
או שלא
===

כחול-לבן

תחילה אבא הודיע
"עולים לישראל"
ולא הסביר, זה היה די מבלבל
ואז הייתה תקופה
שקטה,
קצת מוזרה
אבא נעלם, אמר שלא נורא.

אחר כך
אמא לי אמרה
"הולכים, עולים לארץ"
איזו ארץ?
"ישראל"
ושתקנו, אף אחד לא זז
לא שואל.

ואז הייתה הדרך
בסירות ובמשוטים
ולמעלה ברקיע
עפים להם שחפים.
אחותי הרגישה רע
לא זזה
לא דיברה
והדרך, בשבילי, ילדה קטנה
הייתה לא ברורה

וכשהגענו, האנייה הייתה גדולה
וזרקו אותי למטה
לסירות הצלה.
ואז לחוף הגענו, ואבא שם היה
מחבק, נושק, צוהל
''הגענו לישראל!"

וכך חיינו,
בבית הקטן
בארץ שגדלה
הפכה כחול-לבן.

ביקשת ת"ב, אני אתן ת"ב. אבל אני לא ארחם עלייך.

אוקיי, אז טיפה הפריע לי כאן משהו - לא הוספת לשורה הזו חרוז, וזה קצת בעייתי בשיר שכל השורות בו מתחרזות. שימי לב להבא שאת חורזת את כל השורות, אלא אם כן את רוצה דגש מיוחד על השורה המסוימת שאותה לא חרזת, ואז כבר עדיף לדחוף אותה איפשהו בסוף - זה לא הפריע יותר מדי לקריאה, אבל אני חושב שהיית צריכה לחרוז אותה איכשהו, אם את מבינה למה אני מתכוון.

אני מבין שזו שורה חשובה לשיר, אבל היא הייתה קצת לא קשורה. אני לא הייתי מוסיף אותה.

אוקיי, גם כאן - אני מבין שהשורה הזו חיונית מאוד לשיר, אבל בשתי השורות הקודמות דיברת בלשון עבר, וכאן עברת להווה - זה טיפה הפריע לקריאה. ה"שואל" היה חיוני בשביל חרוז ל"ארץ ישראל", אבל אני חושב שזה יצא טיפה מאולץ בשביל החרוז וזה.

מת על זה, תיאור יפהפה.

אישית, אני חושב שאם היית כותבת "אחותי הרגישה ברע" זה היה יוצא הרבה יותר טוב - גם מתחרז בצורה הרבה יותר זורמת עם ה"לא דיברה".

שוב - שורה חיונית, אבל אין לה חרוז. אני מניחה ש"סירות הצלה" זה סוג של חרוז, על אותו משקל, אבל עדיין.

את השאר אהבתי לגמרי. המשלב הלשוני הגבוה היה יפהפה, את יודעת שאני אוהב, והשיר היה מאוד לירי וסיפורי - גם כן, שובה את הלב שלי. כעיקרון, אני יודע שאת יכולה להרבה יותר והשיר די טוב, סה"כ.
תמשיכי לכתוב^^
אני לא מאמין שהכרחת אותי לכתוב לך את זה.