אני אהמר שכשתקראו את הכותרת מבטכם ינדוד למעלה, כי אולי תתהו פתאום אם לא נכנסתם לפורום "טלוויזיה וקולנוע" לרגע.

אז לא, מסתבר שהסרט המוכר "פסיכו" למעשה מבוסס על ספר. מי ידע?

אני תמיד אוהבת להתייחס ליצירת המקור לפני שאני פונה להיעתק הטלוויזיוני שלה, כי אני מאמינה שברוב המקרים, ספרים הם הכוונה האמיתית של היוצר, והסרט במקסימום יעשה צדק סביר לאמנות שהסופר ניסה להעביר לנו.

מי לא מכיר את "פסיכו"? פסיכו הכיר לנו את אחד מהרשעים הידועים ביותר בתרבות של המאה ה-20, והסרט הציג לנו את סצנת המקלחת המפורסמת. אז כאן אני אקח צעד אחורה ואספר לכם את הספר שעליו מבוסס כל הסרט הזה. מוכנים?





________________________

על הספר:

נורמן בייטס הוא רווק בגיל העמידה המתגורר עם עמו הזקנה והשתלטנית במלון דרכים ליד העיר פיירוויל. אמו של נורמן רודה בו ולא מאפשרת לו לחיות את חייו במקום אחר שמחוץ לטווח הראייה שלה. המוטל הקטן שהם מתגוררים בו נקלע לקשיים לפני זמן מה עקב שינויי התנועה וסלילת הכבישים החדשה מטעם המדינה. באמצע ויכוח סוער ביניהם מגיע לקוחה צעירה בשם מרי קריין, שמבקשת להעביר את הלילה במוטל.

למרי יש סוד אמנם. היא זקוקה למקלט למשך הלילה מכוון שברחה מביתה וממדינתה עקב גניבה שבצעה מהבוס שלה, גניבה על סך 40 אף דולר. היא גנבה את הכסף כשביקש ממנה להפקיד אותו, תוך כוונה להעביר אותו למאהב שלה, סם לומיס, שנקלע לחובות. היא קוותה שכאשר ישולם החוב, השניים יוכלו לברוח יחד ליעד רחוק בו הרשויות לא ימצאו אותם. מרי מגיע למוטל בייטס לאחר שירדה מהכביש הרשי. מותשת, היא מקבלת את ההזמנה של בייטס לאכול אתו בבית הקטן שליד המוטל, הזמנה שמרתיחה את דמה של מרת בייטס. היא צועקת, "אני אהרוג את הכלבה!", ומרי שומעת זאת.

במהלך ארוחת הערב, מרי מציעה בעדינות כי עדייף לנורמן בייטס להכניס את אמו למוסד, אבל הוא מסרב לכך בתוקף, ואומר שהכל בסדר איתה; "כולנו משתגעים קצת לפעמים", הוא אומר. מרי נפרדת ממנו, ושוקלת האם לא שווה מבחינתה להחזיר את הכסף, היא מבחדת שהמצפון יקשה עליה ולבסוף היא תאבד את שפיותה כמו אמו של נורמן בייטס. רגעים ספורים לאחר מכן, כשהיא נכנסת למקלחת מתוך כוונה להירגע תחת המים החמים, דמות מופיעה בחדרה, לבושה חלוק ושערה אסוף בפקעת; היא מחזיקה סכין קצבים ודוקרת את מרי למוות.

בייטס, שנרדם משכרות לאחר הארוחה, חוזר למוטל ומוצא את גופתה של מרי. הוא משוכנע מיד שאמו היא הרוצחת. הוא שוקל לרגע להסגיר אותה ושתשלח לכלא, אבל משנה את דעתו לאחר סיוט, בו הוא חולם שאמו שוקעת בחול טובעני, רק כדי לצאת ממנו ולרדוף אותו כל חייו. אמו באה לנחם אותו, והוא מחליט להשליך את גופתה של מרי, את חפציה ואת מכוניתה בביצה, ולהמשיך בחייו כרגיל.

בינתיים, אחותה של מרי, לילה, מספרת לסם כי אחותה נעלמה. עד מהרה הם מכירים את מילטון ארבוגסט, חוקר פרטי שנשכר על ידי הבוס של מרי כדי להשיג את כספו חזרה. סם ולילה מסכימים שארבוגסט יטפל בעניין היעלמותה של מרי. החוקר הפרטי בסופו של דבר נפגש עם בייטס, שאומר כי מרי עזבה לאחר לילה בודד שבוא לנה במוטל; כאשר הוא מבקש לדבר עם האם, בייטס מסרב. זה מעורר את חשדו של ארבוגסט, והוא קורא ללילה ואומר לה שהוא עומד לנסות לדבר עם גברת בייטס. כאשר הוא נכנס לבית, אותה דמות מסתורית שהרגה את מארי אורבת לו באולם הכניסה לבית, ורוצחת אותו בתער.

סם ולילה נוסעים לפיירוויל לחפש את ארבוגסט, ופוגשים את השריף המקומי; השריף אומר להם שלא ייתכן שמרת בייטס היא הרוצחת, מכוון שהיא מתה לפני שנים, התאבדה יחד עם המאהב שלה. לנורמן הצעיר היתה התמוטטות עצבים לאחר שמצא אותם והוא נשלח לזמן מה למוסד לחולי נפש. סם ולילה הולכים למוטל לחקור.

סם מסיח את דעתו של בייטס בזמן שלילה מזמנת את השריף - אך היא בנוסף מחליטה להיכנס לבית לחקור בכוחות עצמה. שם היא מוצאת ספרים שונים על אוקולטיזם, פסיכולוגיה חריגה, מטאפיסיקה וספר נוסף המכיל תמונות פורנוגרפיות בחדר השינה שלו. בשיחה עם סם, בייטס אומר שאמו רק העמידה פנים שהיא מתה, והייתה בקשר עמו בזמן שהייתה במוסד.

בייטס אומר לסם כי לילה שיטתה בו, כי אמו מחכה לה. בייטס תוקף את סם באמצעות שבר זכוכית מבקבוק הליקר אותו שתה. בקומה למטה, לילה מזדעזעת לגלות את הגופה החרוכה של גברת בייטס על הרצפה, במרתף הפירות. כשהיא צועקת, דמות נכנסת לחדר בסכין - זהו נורמן בייטס, לבוש בבגדי אמו. סם חוזר להכרתו, נכנס לחדר ומכניע את נורמן לפני שהוא יכול לפגוע בלילה.

בתחנת המשטרה, סאם משוחח עם פסיכיאטר שבודק את בייטס, בעוד צוות הכביש המהיר מחפש בביצה וחושף את גופותיהם של מרי וארבוגאסט; כלי תקשורת מעלים השארה כי גופות רבות נמצאות בביצה, אך אין די רצון ומוטיבציה לחפור בעבר.

סם מגלה כי לפני שנים רבות, בייטס רצח את אמו ואת המאהב שלה. מאז שאביו נטש את השניים, בייטס ואמו היו תלוייםזה בזה תלות מוחלטת, ונורמן בייטס פיתח "תסביך אדיפוס".

לאורך הדרך, מופנם, מגושם, ומלא זעם-, הפך נורמן לטרנסווסטיט חשאי- מתחזה לאמו. דרך הספרים הוא הפך מוקסם מתורת הנסתר, רוחניות ושטניזם. כשאמו התאהבה בגבר בשם ג'ו קונסדין, בייטס נטרף קנאה והרעיל את שניהם, ובנוסף זייף פתק התאבדות בכתב ידו של אמו.

כדי לדכא את אשמתו הוא פיתח אישיות מפוצלת שבה התפצל למעשה לשתיים- נורמן בייטס ומרת בייטס. מרת בייטס התעמרה והתעללה בנורמן כפי שעשתה כל חייו בהיותה בחיים בעצמה: ה"אני" השלישי של נורמן ניסה להסתיר את הפרעת האישיות המפוצלת כדי להמשיך ולתפקד כ"רגיל" בעולם החיצון. הוא גנב את הגווייה שלה מבית הקברות ושמר אותה, וכאשר נראה שהאשליה הייתה דועכת מעט, היה נורמן משתכר ולובש את בגדי אמו. הוא הרג את מרי בעודו נמצא ב"אישיותה" של אמו, שקנאה לכל הנשים שהיה אתן נורמן.

בייטס מוכרז כמטורף ונשלח למוסד לכל חייו. ימים לאחר מכן, אישיות "האם" לחלוטין משתלטת על מוחו של בייטס; הוא הופך להיות אמו. עם זאת, בסופו של דבר מתגלה כי "האם" הייתה מוכרחה להשתלט על גופו, מכוון שבטוויסט בעלילה, זה היה נורמן הפסיכופט הרצחני והאם למעשה לא יכלה לפגוע בזבוב.



דעה אישית:

את הספר עצמו קראתי באנגלית לפני די הרבה זמן, והדבר שהכי זכור לי בו הוא השפה האפלה שלו, והעובדה שמדובר בסופר מעולה שמצליח לסחוף אותנו לעולם המפחיד והמטורף של משפחת בייטס.

הספר, למי שלא מכיר את העלילה ואת הסיום שלה, מחזיק אותנו במתח עד הסוף, וגם מי שמכיר את הסיפור של "פסיכו" ימצא את עצמו שוקע בספר כאילו הוא קורא אותו בפעם הראשונה. "פסיכו" הוא אחד מהספרים הראשונים שהפכו לסרטים, שבחרו את סאגת "האישיות הדו קוטבית" כמרכז העלילה. מה שהיום הנו קו עלילה ידוע, בשנות החמישים של המאה הקודמת היה חדשות חמות וטלטל את הקוראים לא מעט. הרבה מזה תודות ל"פסיכו".

מה יש להגיד עוד על הספר הזה? זהו ספר מחוכם, מצמרר, שמחשחק על כל החושים ולמרות שבוודאי חלק מכם ראו את הסרט הייתי ממליצה מאד לקרוא את הספר כדי לעמוד על הניואנסים הקטנים בין איך שהדמויות מוצגות על המסך ואיך שהן מוצגות בספר.

הייתי ממליצה בחום על קריאת הספר הזה.