צעדת השרמוטות // דיון

אני נוטה להסכים עם לירז. כל האנשים שמכירים אותי יגדירו אותי כמשהיי פמינסטית, משהיי שנלחמת לשיוויון ובעיקר משהיי שלא מוכנה לתת שום תירוץ לאונס. ובכל זאת, אני חושבת שיש מספיק דרכים להילחם. אני חושבת על אבא שלי, אדם דתי שמכבד נשים וגברים כאחד, בחיים שלו לא לקח חלק בהטרדה מינית כלשהי ובטח שלא באונס, למה הוא צריך להסתובב ברחוב ולראות נשים ערומות? זה לא תורם לשום דבר. להגיד את זה שוב? זה לא תורם לשום דבר. זה עושה רעש? כן. זה מעביר את המסר? כן. זה מחולל שינוי? לא. אף אחד לא יתחיל לשנות משהו בגלל צעדה של נשים ערומות ברחוב, וחבל שלא מבינים את זה. אתם חושבים שלשרים בכנסת אכפת שתסתובבו ערומות ברחוב?
אני מסכימה עם המסר, מבינה לחלוטין את הרעיון, אבל חושבת שזה לגמרי מיותר. רוצים באמת לחולל שינוי? שנשים יתחילו לשבות בעבודה שלהן, שילכו להפגין בכנסת, שלא יזוזו מבנט עד שיכניס שיעורים על הנושא, אבל הצעדה? היא לא מועילה.
זהו בקיצור

גם רצח יצור פרובוקציה, אז למה לא לרצוח כמה אנסים שהשתחררו ונחכה שיפרסמו את זה בתקשורת?
גם עם אונס אנשים לא ירגישו בנוח, והדבר בוודאות יעשה רעש ויעורר מודעות.
צר לי, אבל מאוד קשה לי להסכים עם דעתך. את טוענת שיש בעיה ושיצירת פרובוקציות היא הפתרון היחיד ושוב אני אשאל שאלה, מישהו ניסה למצוא דרך אחרת?
אגב, אומנם משרד החינוך מוציא כל שנה מכוון לגבי שיעורי חינוך, אך האם מישהו מכם דיבר עם מנהלת בית הספר שלו, רכזת השכבה, היועצת או המחנכת שלו כדי לקיים שיעור חינוך בנדון? מישהו פנה למועצת הנוער על מנת לעשות ערב העלאת מודעות בעיר? לא. אבל מישהו מכם השתתף במצעד השרמוטות? כנראה שכן.
ושוב אני חוזרת לאותה שאלה, האם לצעוק שיש בעיה וליצור פרובוקציות זה הפתרון לבעיה? כנראה שלא, כי אם זה היה הפתרון כנראה שהיו הרבה פחות מקרי אונס והטרדות מיניות.

מתנצלת מאוד על הציניות, היא לא נועדה כדי לפגוע באף אחד אלא כדי לחדד את ההשוואה.

א. פניות זכר בבקשה
ב. "אך האם מישהו מכם דיבר עם מנהלת בית הספר שלו, רכזת השכבה, היועצת או המחנכת שלו כדי לקיים שיעור חינוך בנדון?" כן, למען האמת. והן לא עשו עם זה שום דבר, לא משנה כמה ביקשתי. ולפרוטוקול, בצעדת השרמוטות לא הייתי. אלה שני סוגים שונים לגמרי של מאבק למען צדק - אחד מהם הוא אישי, כמו להתווכח עם המורה שאומרת "הם בני זוג, זה לא אונס" (לא ממציא שום דבר, כן), אבל השני הוא קבוצתי ושלו כקהילה. וכקהילה, למדינה שלנו לא באמת אכפת ולא יהיה להם אכפת עד שנעשה רעש מספיק גדול. אגב, המאבק הזה הוא תהליך ותוך כמה שנים אי אפשר לצפות מהרבה דברים להשתנות. הכל מתחיל מחינוך ומהתרבות, וזה אחד מהדברים שהצעדה באה נגדם. כשהמדינה שלנו מאשימה קורבנות אונס ו"מה לבשת באותו רגע" היא שאלה לגיטימית לקורבן אונס (תשובה: היא לבשה בגדים, וכשאנסו אותה היא לא לבשה כלום), הבעיה היא פה בתרבות וזה מה שהצעדה באה נגדו. אני מסכים שאת מערכת החינוך הצעדה לא יכולה לשנות, מה שישנה זה לשבת לבנט פה ולהציק לו עד שהוא לא ייתן לגיטימציה למשפטים כמו "הוא אנס אותה, אבל הפסיק אחרי זה אז זה בסדר" שנאמרים על ידי מחנכות (שוב, לא ממציא שום דבר). אבל את התפיסה התרבותית זה כן בא לשנות. מה שמזיז לאנשים אלה הדברים החזקים שעושים רעש, ואם צעדת השרמוטות הייתה הפגנה שקטה שבאה במטרה להסביר בנועם למה אונס זה לא בסדר אף אחד לא היה שם פס. רעש זה מה שמשנה חברה, האירועים הגדולים והדברים שהכי מושכים את העין זה מה שעושה רעש. וזאת המטרה פה. מערכת החינוך לא תשתנה בגלל ההפגנה, היא תשתנה אחרי שהתפיסה החברתית תשתנה בגלל ההפגנה. וזה ההבדל שכנראה פספסת פה.
אגב, רצח סתם יגרום לאנשים לחשוב שקורבנות אונס הן פרימיטיביות וחסרות היגיון. זה בכלל לא קשור.

את עונה על כל שאלה ששאלת "לא", בעוד התשובה הנכונה היא "כן" וכן גדול מאוד, ענק...
אני לא מבינה איך את מוחקת במחי יד עבודה מאומצת של עשרות ארגונים, אנשים פרטיים ונבחרי ציבור.
מה את חושבת עושים אגודות לתמיכה בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית? שדולות נשים? ארגונים פמיניסטיים למיניהם? חברות כנסת ממירב מיכאלי השמאלנית עד שולי מועלם הימנית? ועוד רבות, הן בזירה הציבורית, הן במרחב הציבורי, בתקשורת ובכל מקום משפיע ואפשרי בעצם.
ובכן, את רואה על עצמך שללא ה"מחאה הפרובקטיבית" הזו לא היית יודעת שבכלל מישהו פועל בעניין, אז הנה לך למה צריך את הפרובוקציה הזו - אם אחרי כל מה שעושים יכולה לבוא מישהי ולומר שלא התקיימו הפגנות נטולות פרובקציות, שאף אחד לא פונה לשר החינוך, אף אחד לא מרים את הכפפה, אף אחד לא מדבר עם אנשי החינוך הקרובים אליו ועוד כאלו משפטים, כנראה שבאמת חסר המון לתודעה הציבורית, חסרון שדווקא הפרובוקציה הזו משלימה אותו.

הבעיה פה שאף אחד לא שים זין, סליחה על הביטוי. את חושבת שבנט באמת יעשה משהו בשביל קורבנות אונס והטרדות מיניות שיפגינו לו מחוץ למשרד? את אופטימית מידי.
לפני שרצים לכנסת צריך לרוץ לעם. הפופוליזם הקלאסי. הכנסת גדולה ויכולה לחוקק מה שהיא רוצה אבל חברתית כל חוק שהם יציעו יכול להיכשל. וכישלון חברתי זה דבר שכבר הוכיח את עצמו לא פעם ולא פעמיים בעולם. צריך שאנשים יראו אותנו ברחובות (אני אומר אנחנו כי גם אני הייתי קורבן להטרדה מינית ואני בשנה הבאה רוצה ללכת לצעדת השרמוטות) ושיבינו את כל מה שאנחנו צועקים.
הפרובוקציה באה לעורר שינוי. רק שינוי רדיקלי יצמיח חברה חדשה שלא נותנת לגיטימציה לזוועות האלה.
הפקרות, פרובוקציה, צעדה לא מכבדת, יו ניים איט. אבל אני לא מצטער, אין לי כבוד לאנשים שעושים את הזוועות האלה ואין לי כבוד לאנשים שמסתכלים על סיטואציות כאלה כשהן קורות ועוצמים עיניים.
ואם זה היה מישהו מהמשפחה שלכם?
אני דתי מאוד ואני משתדל לשמור על צניעות כמה שיותר, אבל אין מה לעשות, לפעמים הפרובוקציה נדרשת כדי לעשות שינוי רדיקלי חברתי.
DEAL WITH IT.

האמת היא שהחלטתי להגיב נטו בגלל שבעיניי הרעיון לא מחודד כמו שצריך. מי שמכיר אותי מהעבר פה, יודע שאני קיצוני לרוב מכל המגיבים פה דווקא מהצד הליברל והפתוח שלי. לכן כשאתם קוראים את התגובה הקרובה, חשובה לי הכנות שלכם - זאת אומרת שתקראו את הכל, אם אפשר, עד הסוף, ורק אז תתחילו לחשוב על מענה.

אין דרך אחרת להגיד את זה, זה לא משנה בכלל איך היא או הוא לבושים, זה לא משנה מה מכסה את הגוף שלהם ומה לא מכסה את הגוף שלהם, אין שום לגיטימציה להטריד מינית, לאנוס ומה לא. לכן, בצורה הכי פשוטה והכי אמיתית בעיניי, המטרה של הצעדה היא מטרה נכונה בלי שום ספק. צריך להבהיר את זה. השאלה בעיניי היא מה הדרך להבהיר את זה, כי כרגע הצעדה הזאת לא רק שלא מקבלת את מה שהיא נלחמת אלא עושה את האפקט ההפוך במיוחד.

אני אתקוף את הטענה מכמה כיוונים שונים: קודם כל, נלך בצורה הכי פשוטה. לא משנה אם מדובר באדם דתי או לא אדם דתי, אבל ללא ספק אין שום ביקורת כלפי אדם שיבוא ויגיד, "אני לא רוצה שהילד שלי יראה את הדבר הזה". למה? ילד בן 5 לא צריך לראות אנשים עם לבוש מינמלי במיוחד. בעיניי, זו לא דרך נכונה לחנך, כמו שלא אראה לילד שכזה רצח, אונס או מה לא בגיל הזה. אי אפשר לנתק את זה. לכן אם עכשיו אני בא ואומר, "אני לא מחליט עבורך מה ללבוש" אבל אני כן אומר שזה מאוד מפריע לי שאת מתלבשת בצורה כזאת דווקא שם בצורה שאת עושה את זה, את פרובוקציה מהלכת ולאו דווקא מוחאת. רגע, לפני שאתם מפוצצים, תקראו עוד.

שנית, למחות זה דבר חשוב במיוחד. להגיד שלא לגיטימי לדבר בצורה כזו או להתייחס בצורה כזו, זה דבר חשוב במיוחד. השאלה היא - מה תורם המצעד הזה? הצעדה הזו נטו באה לפרובוקציה ולא באמת לבצע שינוי במצב במדינה. חוץ ממארגני הצעדה (וגם זה לא בטוח) שנלחמים בכנסת לשינוי חוקתי ולהחמרת המצב, חלק נכבד במיוחד הצטרף נטו לפרובוקציה ובעיניי זה לא לגיטימי. כמו שמרתיח אותי לראות הפגנה מחוץ לחתונה של יהודי וערביה או ההפך וכמו שמרתיח אותי לראות חבר כנסת דתי שעושה פרובוקציה שכזו כמו מצעד הבהמות, מכעיסה אותי הפרובוקציה שנועדה לשם של פרובוקציה. רגע, לא סיימתי.

שלישית, בצעדה הזו אומרים בצורה מאוד פשוטה, מה אכפת לי מה אתה חושב - אני אעשה מה שבא לי. אני רוצה ללכת בלי בגדים, אז אני אעשה את זה. אני לא מתחשב בך בכלל. לא, זה לא דבר לגיטימי להגיד. באותה צורה אני אגיד, אני שם עלייך פס ואתה לא מעניין אותי, לכן אני עכשיו אעשה מיסיון ואחזיר אותך בתשובה. מה אכפת לי מה אתה אומר? זה לא מעניין אותי. האם ברורה ההשוואה ולמה שני הדברים לא לגיטימיים בכלל? למה יש פה פגיעה אפילו בי, כי אני באמת לא רוצה לראות את העירום הזה ברחוב? לא כי יש לי משהו נגד המטרה הסופר חשובה, אלא יש לי בעיה עם דרך הביצוע. דרך הביצוע פוגעת בי בתור אדם שלא רוצה לראות את זה, לא משנה מאיזה סיבות. תלחמו על שינוי חוקתי, תלחמו במחאות לגיטימיות. וחשוב לציין, זה פוגע בי לא כאדם חס וחלילה שעושה את זה, כי אני לא. זה פוגע בי בתור נער שלא מעוניין לראות את זה, זה פוגע י בתור אדם דתי וזה פוגע בי מסיבות אישיות שלי.

רביעית, אנחנו רוצים שאנשים יבינו שזה לא בסדר. בואו נעשה את המצעד. זה יבהיר מה שאנחנו רוצים לומר. מה קורה בפועל? הצעדה הזו מפריעה נטו בגלל העירום וזה תמיד הולך למקומות הלא נכונים בכלל. הדיונים אף פעם לא נשארים על ההטרדות או על האונס, תמיד זה הולך על העירום. זה באמת האפקט שאתם מחפשים? דיבור סביב העירום ולא באמת על המטרה היותר חשובה?

חמישית, גברים חרמנים מזעזעים, רואים אותי בלבוש מינמלי וזה עושה להם את זה. אני רוצה למחות על זה. איך אני אעשה את זה? אני אלך בלבוש מינמלי! הבנתם מה אני אומר פה? אסביר: במקום להסביר ולהילחם ולנסות לשנות, אתם פשווט מספקים את יצר המין המזעזע שלהם ברגע שהם רואים לבוש מינמלי. אתם לא גורמים לזה שהם יחזרו ויבינו שמה שהם עושים זה לא לגיטימי, אלא מספקים את יצר המין שלהם.

לכן, אני מתנגד לצעדה הזו ואני ללא ספק מזדהה עם המטרה ולכן אני נלחם ברמה חוקתית וברמה חברתית בנושא הזה. הצעדה בעיניי הורסת וגורמת לי לבזבז חצי דיון רק על האפקט ההפוך שהמצעד הזה מביא.

הבעיה פה שאף אחד לא שים זין, סליחה על הביטוי. את חושבת שבנט באמת יעשה משהו בשביל קורבנות אונס והטרדות מיניות שיפגינו לו מחוץ למשרד? את אופטימית מידי.
לפני שרצים לכנסת צריך לרוץ לעם. הפופוליזם הקלאסי. הכנסת גדולה ויכולה לחוקק מה שהיא רוצה אבל חברתית כל חוק שהם יציעו יכול להיכשל. וכישלון חברתי זה דבר שכבר הוכיח את עצמו לא פעם ולא פעמיים בעולם. צריך שאנשים יראו אותנו ברחובות (אני אומר אנחנו כי גם אני הייתי קורבן להטרדה מינית ואני בשנה הבאה רוצה ללכת לצעדת השרמוטות) ושיבינו את כל מה שאנחנו צועקים.
הפרובוקציה באה לעורר שינוי. רק שינוי רדיקלי יצמיח חברה חדשה שלא נותנת לגיטימציה לזוועות האלה.
הפקרות, פרובוקציה, צעדה לא מכבדת, יו ניים איט. אבל אני לא מצטער, אין לי כבוד לאנשים שעושים את הזוועות האלה ואין לי כבוד לאנשים שמסתכלים על סיטואציות כאלה כשהן קורות ועוצמים עיניים.
ואם זה היה מישהו מהמשפחה שלכם?
אני דתי מאוד ואני משתדל לשמור על צניעות כמה שיותר, אבל אין מה לעשות, לפעמים הפרובוקציה נדרשת כדי לעשות שינוי רדיקלי חברתי.
DEAL WITH IT.

ואתה חושב שבנט יעשה משהו בגלל נשים שצועדות ערומות ברחוב? אתה מצחיק אותי. הפרובוקציות מעוררות רעש, לא מעבר. אף אחד לא ישנה משהו כשפונים בצורה כזאת, ובדיוק אותו הדבר אני חושבת על מצעד הגאווה אבל זה לא קשור עכשיו. לא חסרים אנשים שעושים רעש, מנסים לחולל מהומה, שורפים דגל ישראל או וואטאבר. יתייחסו אליהם בתקשורת, ידברו עליהם, אבל אף אחד בכנסת לא יחליט פתאום להציע חוק בעקבות הצעדה הזו ואף אנס לא יחליט לוותר על האונס בגלל הצעדה הזו.
אני חושבת שנבו ניסח את הדעה שלי בצורה הכי טובה שאפשר.
אני רק רוצה להוסיף שברגע שנשים הולכות ערומות ברחוב הן כופות על כל ההולכים ברחוב את הגוף שלהן. זה לא שאם לא בא לי אני לא אראה, אני הולכת ברחוב ואני רואה את זה. וזה לא משנה אם אני בן, בת, אחד מהמוני המגדרים האחרים - לא נעים לי לראות אותן ערומות וזה לא גורם לי לרצות להזדהות איתן ולהקשיב להן.

האם לדעתכם המסר שמועבר בצעדה נכון?
לדעתי המוחות סתם מזמינות על עצמן ריבים. כאילו, רגע באמת, אם הלכת ברחוב עם ביקיני שמשאיר מעט מאוד מקום לדימיון, אז? אם את הולכת בצורה פרובוקטיבית ברחוב, ותוך כך, אגב, פוגעת באידיאל של בני המגזר החרדי, שנוהגים שלמור את העיניים מחשיפת גוף, אז מה את משיגה? יש דרך להביע דעה בעניין הזה, זה חשוב והכרחי. אבל צעדה פרובוקטיבית שכל מטרתה זה להיות פרובוקטיבית זה לדעתי רעיון ששגוי בבסיסו.
האם באמת אין כל אשמה לאדם על מה שנעשה לו?
אני מפחדת להביע דעה כי יהרגו אותי.
אבל נו, בסדר.
נתחיל בזה שאין שום הצדקה למעשה אונס בבחורה. או בבחור. או בעז, זה לא משנה. אין הצדקה.
אבל ברצינות רגע. אנחנו חיים בעולם שחלק נכבד ממנו עיסוקו לספק יצרים. בתרבות הנרקמת סביבנו המטרה היא לספק כמה שיותר מהצרכים של בן אדם. טלויזיה שהיא מקסימום של המקסימום שלא תצטרך לקום מהספה, רובוטים שמטאטאים ושוטפים במקומך, והבנתם את העיקרון.
במצב שכזה, גם אם זה מוצא חן בעיניכם וגם אם לא, צריך להיזהר. כמו שאתם נועלים את הבית כדי שלא יגנבו, למרות ש"גניבה זה מעשה לא מוצדק בשום צורה," אז תתלבשו במינימום למרות ש"אונס זה לא מעשה מוצדק בשום צורה." אנשים יוצאים לרחוב, מה שיש להם בראש זה לספק יצרים. ואם זה אומר לאנוס, מבחינתם חלקם זה מתקבל על הדעת.
זהו. תהרגו אותי

אני מבין את מה שאת אומרת אבל לא מסכים בכלל. נתתי דוגמא לזה בדיון אחר אבל אני מהטלפון וקשה לי לחפש כרגע, אז אני אסביר לך את הדעה שלי ככה:
ילד 2 (נקרא לו שמוליק) מבריין את ילד 1 (נקרא לו יענקלה). הם יושבים אחד ליד השני בכיתה, ושמוליק ממשיך להרביץ ליענקלה כל הזמן. המורה שםה לב לזה, ומחליט.ה להעביר אחד מהם לקצה של הכיתה כדי לעצור את הריב. במקום להעביר את שמוליק, היא מחליטה להעביר את יענקלה. ככה, בעצם, יוצא מצב ששמוליק נשאר במקום שנוח לו להיות בו כשיענקלה צריך להתאמץ כדי לראות את הלוח, וכל זה בגלל מישהו אחר. זה עובד על אותו עיקרון - האוכלוסייה הנפגעת לא צריכה להתאים את עצמה לאוכלוסייה הפוגעת. זאת האוכלוסייה הפוגעת (אנסים) שפגומה מהיסוד ושצריכה טיפול, לא האוכלוסייה הנפגעת (קורבנות אונס).

אם לחרדים/דתיים/ווטאבר יש בעיה עם לראות מישהי בביקיני, הפתרון הפשוט ביותר הוא שהם לא יסתכלו! לא יודע, זה נשמע לי הכי מתאים - מה גם שלמשך יום אחד בשנה שמתקיימת הצעדה הם יכולים לסגור את התריסים או לא להסתכל בחדשות. באמת, זה לא כזה ביג דיל.

הודעה זו נערכה ע"י Death Boy ב Jul 6 2017, 18:38 PM