ארבעת יסודות הצבים!, לי ולאיתמר

[חתול הצ'שר]

שם:
מראה חיצוני:
אופי:
יסוד בו הוא שולט:
גיל:
כלי נשק:
משהו להוסיף:


בהצלחה לנו!

[Dolphin]

שם: דונטלו (דוני)
מראה חיצוני: צב נינג'ה. צבע עור ירקרק, עיניים אדומות, מסכה סגולה על העיניים.
אופי: חנון, חכם, אוהב להמציא המצאות, לבנות מכונות, כלי נשק וכדו', מאוהב בנערה בשם אפריל, פלרטטן לא מוצלח במיוחד.
יסוד בו הוא שולט: אדמה.
גיל: 15.
כלי נשק: מקל לחימה, כשפות אדמה.
משהו להוסיף: אחד מארבעת צבי הנינג'ה, מאומן באומנות הנינג'יטסו על ידי המאסטר שלו, שהוא עכברוש מוטנט - מאסטר ספלינטר, שנחשב בתור אביהם הלא ביולוגי.

[חתול הצ'שר]

שם: רפאל או ראף
מראה חיצוני: צב מוטנט בעל סדק בחלק העליון של השיריון, מסיכה אדומה על העיניים, מגני ברכיים ומרפקים וחגורה על המותניים בשביל כלי הנשק.
אופי: כל הזמן כועס, חזק ועצבני. אפשר לומר שהוא ה"קשוח" שבחבורה.
יסוד בו הוא שולט: אש, אלה מה?
גיל: 15
כלי נשק: שני פיגיונות סאי
משהו להוסיף: יש לו חיית מחמד צב בשם ספייק, אבל הוא הופך למוטנט גם הוא ועוזב את צבי הנינג'ה.

[Dolphin]

*כלי נשק: מקל לחימה, כשפות אדמה.

[חתול הצ'שר]

ישבתי מול הטלוויזיה, מעביר ערוצים בשיעמום, ואז מייקי הופיע משום מקום וקפץ עלי. "השלט!" הוא קרא וניסה לקחת לי אותו, אז תפסתי אותו והפלתי אותו על הרצפה.

[Dolphin]

קמתי בבוקר.
נכנסתי למטבח בשקט.
"היי! עזוב אותי! די!"
קולות של מריבה נשמעו מהסלון.
ראף ניסה לחנוק את מייקי למוות.
כמו בכל יום.
פיהקתי בעייפות.
ליאו נכנס למטבח.
"בוקר טוב," הוא מילמל. "למה מייקי וראף רבים?"
"לא יודע," עניתי. "בטח שוב פעם על הערוצים בטלוויזיה."
"אני רוצה לראות גיבורי החלל," מחה ליאו.
הוא נכנס למטבח.
"אני זה שקובע מה נראה," אמר ליאו.
ראף ומייקי נעצרו.
"למה?"
"כי אני המנהיג," אמר ליאו, כאילו זה מובן מאליו.
ראף ומייקי התעלמו ממנו והמשיכו לריב.
ליאו החליט להתערב בקרב.
לפתע שמתי לב למשהו מוזר.
השלט שראף החזיק ביד בכלל לא היה השלט של הטלוויזיה.
"איי! תעזוב את זה!"
זה היה השלט המיוחד שהמצאתי - זה שאמור להעביר אותנו למימדים אחרים.
"חכו!" צרחתי.
השלט החל לזהור, וגם שלושת האחים שלי ביחד איתו.
זינקתי אליהם רגע לפני שהם נעלמו...

[חתול הצ'שר]

אני ומייקי וליאו התחלנו לזהור, ואז דוני קפץ עלינו ונעלמנו. הכל היה לבן, והדבר הבא שאני זוכר זה את הריצפה. "מצטער שלא יכולת לראות גיבורי החלל" אמרתי לליאו בזעף וקמתי. זה היה מדבר ענק. "אמ.. חבר'ה?"

...

וואו! המון אנטרים. מתחילים במדבר שבו אפה נעלם, טוב?

[Dolphin]

צעדנו על החול המדברי.
השמש קפחה על עורפי.
הרגשתי כאילו מטגנים אותי בשמן רותח.
ליאו וראף שלחו מבטים רצחניים אחד בשני.
הבטתי בשלט הממדי שלי.
הוא היה שבור.
לא היה לנו סיכוי לצאת מהממד הזה.
"למה שמת את השלט שלך ליד הטלווזיה!" קרא ראף. "מה ציפית שיקרה!"
"לא ראית שזה לא נראה כמו השלט של הטלוויזיה," יריתי לעברו בחזרה.
"לא," ענה ראף. "הייתי עסוק מדי בהעברת ערוצים בטלוויזיה."
"רגע," אמר ליאו. "איך זה הגיוני בכלל שהצלחת להעביר ערוצים עם השלט הממדי של דוני?"
"הוספתי לשלט שלי אפשרות של העברת ערוצים בטלוויזיה," אמרתי. "כדי שיהיה לנו שלט רזרבי למקרה שראף יהרוס את המקורי בזמן שהוא ינסה לחטוף אותו למייקי!"
"היי, חברה," אמר מייקי. "אין צורך לריב! אנחנו אחים."
"מייקי צודק," אמר ליאו. "הצימאון מבלגן לנו את הראש."
לפתע שמתי לב בצל החולף מעל ראשנו.
הבטתי למעלה.
יצור ענקי ופרוותי ריחף מעל הראש שלנו.
נדמה לי ששמעתי גם קולות של נערים בגילנו.
"אממ... חבר'ה," אמרתי ברעד. "נראה לי שיש לנו בעיה קטנה."

[חתול הצ'שר]

היצור נחת ממש מולינו.
שלפתי את סכיני סאי שלי מהר.
"ליאו" אמרתי.
הוא הפנה אלי מבט.
"מה עושים?"
"אני לא יודע! דוני הוא הגאון, הוא צריך להגיד לאיפה הגענו"
לפתע ירד ילד קירח מהיצור. הוא החזיק מטה כמו של דוני.
"שלום" הוא אמר. "מי אתם? אתם לא נראים כמו יצורים שאני מכיר"
"אתה לא פוחד מאיתנו?" שאל ליאו בתמיה.
"לא" אמר הילד. ראיתי שיש לו חץ על הראש.
"אז כדאי שתפחד!" קראתי.
בבת אחת הופיעו עוד שלושה ילדים.
אחד מהם כיוון עלינו בומרנג, אבל השאר רק עמדו.
"מי אתם?" שאלתי בחשד.

[Dolphin]

"זה בדיוק מה שעמדתי לשאול אתכם!" קרא הנער עם הבומרנג.
בחנתי את החבורה.
ילד קירח עם חץ בצבע תכלת על המצח ועל הידיים ליטף את היצור הפרוותי.
הוא היה לבוש בבגדים עתיקים בצבעי צהוב וכתום.
נערה בעלת עיניים כחולות ושיער כהה השיבה אלי מבט.
שיערו של הנער עם הבומרנג היה אסוף בקוקו, ושאר שיערו היה קצוץ.
ראשה של הנערה השלישית קושט בקשת בצבעי ירוק וזהב, הפוני שלה מסתיר באופן חלקי את עיניה הבהירות.
"אנחנו צבי הנינג'ה," אמר ליאונרדו. "היינו צבים רגילים, עד שנחשפנו למוטגן - נוזל מיוחד שמשנה את הדי- אן- איי של מי שנוגע בו. עכברוש שהיה פעם אדם, ונחשף לאותו נוזל אימץ אותנו ולימד אותנו את אומנות הנינג'יטסו."
החבורה הביטה בנו כאילו נפלנו מהירח.
"ואני חשבתי שהחיים שלי מורכבים..." אמר הנער עם הבומרנג. "לי קוראים סוקה, ואני הממציא הגאון שנתן את השם 'צוות אווטאר'."
עכשיו זה היה תורנו להביט בו באי- הבנה.
"מה שסוקה מתכוון להגיד," אמר הילד הקירח עם החץ על הראש. "זה שאני - אנג... אני האווטאר. אני שולט בארבעת היסודות - לפחות אני בדרך לזה... אני וחברים שלי רוצים להביס את שליט האש אוזאי."
עדיין לא הבנתי מילה ממה שהוא אמר.
אבל לא רציתי להיראות כמו טיפש, אז הינהנתי.
"דוני," אמר ראף, מגרד בידו בעצבנות. "איפה אנחנו. ולמה הילד הקירח הזה מתכוון לעזאזל!"

[חתול הצ'שר]

הילד בשם אנג עיצבן אותי.
גם זוג הילדים שלבשו כחול.
מייקי קפץ פתאום קדימה וניגש אל אנג.
אני אוהב את הקעקוע שלך! איפה עושים כזה? איך אני יכול להשיג לי חיה ענקית כזו? יש לך תנין מחמד? יש לך פיצה?"
אנג הביט בו בבלבול.
"תנין? פיצה? על מה אתה מדבר?"
"עושים את זה ככה" אמרתי, וניגשתי אל מייקי.
תפסתי לו באצבע, כופפתי אותה אחורה ודרכתי לו על הרגל.
"איי איי איי! נכנעתי!" הוא צווח ונופף בידו הפנויה.
נראה שהילד על הלבוש הכחול אהב את זה.
"טוב, בוא נכריז על שביתת נשק" אמר אנג.
ליאו נראה שרווח לו.
טוב, אם ככה אז אני יכול לדבר עם דוני, חשבתי.
תפסתי בשיריון של דוני ומשכתי אותו הצידה.
"אוקיי, דון. לאיפה הבאת אותנו??"
ליאו ומייקי עמדו ליד הארבעה ודיברו איתם.
"אני לא יודע" הוא אמר.
"אז תגלה!" אמרתי בזעם, מקמץ את די לאגרופים, ופתאום הידיים שלי עלו בלהבות.

[Dolphin]

אני וראף צרחנו.
"הידיים שלך!" קראתי.
"אני יודע!" הוא צרח בחזרה.
הוא טמן את אגרופיו בחול.
"מה קרה פה הרגע?" נראה שהנער העונה לשם סוקה הבחין במתרחש. "אתה עשית כשפות אש או שדמיינתי?"
"מה?" שאלתי בבילבול.
"כשפות אש," חזר סוקה. "אתה יודע, היכולת לשלוט באש, ליצור אש."
"אתה צוחק, נכון?" אמר ראף.
"אני רציני לגמרי," השיב סוקה.
אנג הצטרף אליו, ואיתו הנערה כחולת העיניים.
"יש בעיה?" שאלה הנערה.
"שום בעיה, קטרה," אמר סוקה. "בסך הכול מסתבר שהצפרדע המדבר הוא גם כשף אש."
ראף קמץ את ידיו לאגרופים, ששוב עלו באש.
"היי," אמרה הנערה ששמה קטרה. "תירגע, לפני שתשרוף פה משהו."
היא פתחה את נאד המים שבידה, ולפתע מים ריחפו מתוכו.
קטרה הניפה את ידה, והמים ריחפו בעקבותיה בקלילות.
"מה ל- " אמרו ליאו וראף באותו זמן.
מייקי הביט במתרחש, מוקסם.
"זה בלתי אפשרי," אמרתי.
המים המכושפים עטפו את ידיו של ראף, וכיבו את האש.
"איך עשית את זה!" קרא מייקי. "זה מדהים!"
סומק קל עלה על פניה של הנערה, אם כי נראתה כאילו היא לא יודעת איך להתייחס למחמאה מצב מדבר.
"זו כשפות מים, כמובן," אמרה קטרה. "אח שלך סיפר לי שהגעתם מממד אחר. אני מניחה שאתם לא יודעים כלום על ארבעת היסודות."
"ארבעת היסודות?" ארבעתנו קראנו ביחד.

[חתול הצ'שר]

"כן, נו, אתם יודעים" אמרה קטרה.
"אש, אדמה, מים ואוויר" אמרו אנג וסוקה ביחד, ואז נתנו כיף מרוצים מעצמם.
"אש אדמה מים ומה?" שאלתי.
"אוויר" אמר אנג, ובעזרת ידו עשה כדור אוויר שריחף מול פניו.
פתאום הגיע עוד כדור.
אבל לא אנג יצר אותו.
אלה מייקי.
"תראו ח'ברה!" הוא קרא בשמחה.
"אני כסף אוויר!"
"כשף" תיקן אותו דוני, שהביט בתדהמה בכדור המרחף. "מדהים.."
השפלתי את מבטי אל כפות ידיי, ואז הדלקתי רק את האצבע שלי. כל הילדים ושלושת האחים שלי עשו צעד אחורה ביחד.
מלבד זו עם העיניים הבהירות.
"מה? למה אתם מפחדים?" שאלתי, כי ראיתי שהילדים, בעיקר אנג, מביטים בי בבעתה מוחלטת.
"זה דבר רע?"

[Dolphin]

"כן, זה דבר ממש רע," אמר אנג. "מבין ארבעת היסודות, כשפות אש היא הכי גרועה. אחרי שיצרת את האש, אין ביכולתך לכבות אותה. היא יסוד החורבן. כשפי האש בעולם שלנו הם אנשים רעים."
"אני מבין," אמרתי. "אבל איך זה הגיוני שאנחנו מסוגלים לכשף?"
"אני לא יודע," אמר אנג. "אולי הייתם כשפים כל הזמן הזה ולא ידעתם את זה?"
"אין סיכוי," מחה ראף. "בטוח הייתם גורם לשק האיגרוף שלי לעלות באש מתישהו... או למייקי..."
סוקה גירד בסנטרו בריכוז.
"אני יודע!" הוא קרא. "בטח יכולות הכשפות שלכם פעילות רק בעולם שלנו!"
"זה ממש- " ראף התנשף. "זה בעצם די הגיוני... הייתי בטוח שתחרטט משהו בסגנון של מייקי. אתה דווקא די חכם."
"תודה," סוקה ניפח את חזהו בגאווה.
"אז, בלרינה," הדוברת הייתה בהירת העיניים. "אנחנו מתכוונים להתקדם מתישהו? חשבתי שאנחנו אמורים למצוא את הספרייה האבודה ההיא."
"תפסיקי לקרוא לי בלרינה, טוף," אמר אנג במרירות.
"איזה ספרייה," העיניים שלי אורו.
הרגשתי צורך עז לגלות עוד דברים על העולם המרתק הזה.
ארבעת היסודות...
זו לא הייתה בכלל התאוריה של אריסטו, שלפיה כל החומר בעולם מורכב מארבעת היסודות?
ידעתי שאם אני אזכיר את אריסטו, אנג והחברים שלו יבהו בי ולא יבינו כלום, אז הנחתי לעניין.
עלינו על גבו של היצור הפרוותי.
"אפה, ייפ- ייפ!" קרא אנג.
"זאת בדיחה?" אמר ליאו.
לפתע, היצור הפרוותי התרומם באוויר, בדיוק כמו שעשה כשראינו אותו לראשונה.
"זה אפה," אמר אנג. "הביזון המעופף שלי."

[חתול הצ'שר]

הכי גרוע?
הבטתי בכף היד שלי.
אולי אני רע?
העיוורת הסתדרה לא רע עם דוני, ראיתי את זה.
ליאו ממש פלרטט עם הקטרה הזו, זה היה מגעיל.
מייקי ישב על ראש הביזון לצד אנג.
סוקה היה עסוק בלהציק לקטרה וליאו.
רק אני ישבתי בצד.
"עוד כמה זמן נגיע לסיפריה הזו?" שאלתי את סוקה.
"די בקרוב. ממש כל רגע - "
"הגענו!" שמעתי את אנג צועק.
כולם מיהרו קדימה כדי להיטיב לראות את המגדל הענק שהתנוסס.
הביזון נחת על החול, וכולם ירדו. אנג, דוני וקטרה רצו בכל המהירות אל הסיפריה, כשמאחוריהם קצת ביותר איטיות רצו מייקי וליאו.
"אז.." התחיל סוקה. "איך קוראים לך?"
"רפאל" אמרתי. "אבל אתה יכול לקרוא לי ראף.
"ראף? אתה צריך משהו יותר מגניב. אני אקרה לך בנדנה אדומה"
הצתתי את היד שלי בתגובה ללעג שלו על שמי.
הוא נתן מבט אחד באש ומיהר קדימה, מתרחק ממני ככל שיוכל.
"הגענו!!" קרא אנג בשמחה. "ברוך הבא לספריה האבודה!"