סיקור ספר| המפלה של מספר 5

[Felis Fuscus]

המפלה של מספר 5

שם הספר: המפלה של מספר 5|The Fall of Five
שם הסופר: פיטקוס לור|Pittacus Lore
שנת הוצאה באנגלית: 2013
שנת הוצאה בעברית: 2014
גוף הוצאה באנגלית: HarperCollins
גוף הוצאה בעברית: כנרת
ארץ ושפת מקור: אנגלית אמריקאית
שם המתרגם: ארז אשרוב
ז'אנר: מדע בדיוני
סדרת ספרים: בני לוריאן, ספר רביעי

תקציר העלילה
גב הספר
כשמצאתי את האחרים, חשבתי שהכול עומד להשתנות. שנפסיק לברוח. שנילחם במוגדוריאנים. ושננצח.
אבל טעיתי. למרות שהתאחדנו, בקושי הצלחנו להימלט בחיים מהמוגדוריאנים. ועכשיו אנחנו במקום מסתור, מנסים להבין מה יהיה המהלך הבא שלנו.
אנחנו שישה בעלי עוצמה, אבל עדיין לא מספיק חזקים להתמודד מול כל הצבא שלהם. הזמן אוזל, ורק דבר אחד אנחנו יודעים בוודאות: אנחנו צריכים למצוא את מספר חמש לפני שהם ימצאו אותו.
הם תפסו את מספר אחת במלזיה. את מספר שתיים באנגליה. את מספר שלוש בקניה. אני מספר ארבע. הייתי אמור להיות הבא בתור. הקרב הזה רחוק מסיומו.

תקציר שלי
לאחר ההפסד מול המוגדוראנים, כל חברי הגארד חוזרים אל המחבוא של תשע בשיקגו. הם יודעים שהם צריכים להתאחד עם חמש בשביל להצליח להביס את סטרקוס רא. הם מחפשים אחריו בשביל למצוא אותו ולהתאחד כולם בשביל שיהיו מספיק חזקים לקרב הסופי.
בתניים, סאם מצליח לברוח מהמוגדוריאנים על ידי עזרה של מוגדוריאני, ואבא שלו. המטרה שלהם היא למצוא מחדש את חברי הגארד ולעזור להם לנצח את המוגדוריאנים אחת ולתמיד.
הכל נראה מבטיח בעבור הגארד. הם מעולם לא היו יותר חזקים ומאוחדים. אבל מסתבר שיש בניהם בוגד שפועל ביחד עם המוגדוריאנים ומנסה לעצור אותם מלהמשיך, ונבואה שממשיכה להתקיים למרות כל המאמצים.

דעה אישית
אוקיי, הספר הזה היה ממש מוזר.
העלילה הייתה ממש משעממת בהתחלה, והכניסה אותי שוב למחסום קריאה עד שיצאתי ממנו. אבל בערך בסיבות עמוד מאה זה נהיה מעניין וקראתי בלי הפסקה. ואז לקראת הסוף זה התחיל להיות ממש מעצבן, שלא הצלחתי להביא את עצמי למצב שבו אני אוכלת משהו מרוב מתח וכעס. אני לא הורדתי את הספר מהיד מאז שהעלילה התחילה. וזה היה פשוט מדהים.
הדמויות היו נהדרות כרגיל, למרות שהיו כמה שפשוט לא הצלחתי לסבול לעומת הספרים הקודמים שבהם אני עוד הצלחתי לשרוד גם אם הייתה דמות שעצבנה אותי, ולא הייתה. אהבתי את הסיפור החדש שהביאו לדמות של חמש, שבכלל לא דומה לדפוס החוזר של הסיפורים של שאר חברי הגארד. זה היה די מדהים לדעתי. וגם ראו שכל הדמויות בנויות לעומק (במיוחד חמש).
הכתיבה הייתה די נוחה, חוץ מהעובדה הזו שבכל תחילת ספר הייתי צריכה לנחש מה נקודת המבט הפעם, כי הנקודת מבט תמיד השתנתה ולא אמרו שום דבר על המספר. קצת מעצבן.
הספר היה בתכלס די טוב, ומקסים, ווואו. אני לא מאמינה שאפשר לגמור ככה ספר. והיו שם כל מיני קטעים ממש מפתיעים שחצי ציפיתי להם אבל לא באמת האמנתי שיקרו (רגע, מה?)
בקיצר, ספר מדהים.

שאר הספרים בסדרה
אני מספר ארבע|I am Number Four - ספר ראשון
כוחה של מספר שש|The Power of Six - ספר שני
עלייתו של מספר 9|The Rise of Nine - ספר שלישי
נקמתה של מספר 7|The Revenge of Seven - ספר חמישי
גורלה של מספר 10|The Fate of Ten - ספר שישי

[.Wonder.]

אוהבת את חוות הדעות שלך. מאוד (:
זה בערך המשפט המסכם ואני יכולה לרפוש מכאן בשיאי

אז גם את הספר הזה אני לא זוכרת הרבה, חוץ מדבר אחד בזמנו: ממש לא סבלתי את חמש.
אכן, כמו שאמרתי, לפיטקוס יש כישרון ליצור מתח סביב העלילה שלו. האמת, מעולם לא חשבתי שאוהב ספר על חייזרים XD

בקשר לסיקור, אין לי דבר להוסיף חוץ ממה שכתבתי בסיקור הקודם. המשיכי ככה, מצפה לראות עוד (: