מלכת האוויר והחושך


תעודת זהות

✦ שם הספר: מלכת האוויר והחושך (Queen of Air and Darkness)
✦ שם הסופרת: קסנדרה קלייר (Cassandra Clare)
✦ תאריך הוצאה: 4 בדצמבר 2018 (אנגלית), 13 ביוני 2019 (מתורגם לעברית)
✦ גוף ההוצאה: 9
Margaret K. McElderry Books (מקור), מודן הוצאה לאור (מתורגם לעברית)
✦ ארץ ושפת מקור: ארצות הברית, אנגלית
✦ שם המתרגם: דוד חנוך
✦ ז'אנר: פנטזיה
✦ סדרת ספרים: הספר השלישי והאחרון בטרילוגיית "מיומנויות אפלות" - סדרת ההמשך לסדרת "בני הנפילים" (כל הסדרות הן חלק מעולם ציידי הצללים שבנתה קסנדרה קלייר - ישנן סדרות וספרים נוספים שהם חלק מעולם זה וגם אליהם מתקשר הספר)
✦ ספר קודם: אדון הצללים
✦ ספר המשך: הספר הראשון בטרילוגיית המשך "כוחות מרושעים" (תרגום חופשי) שצפויה לצאת ב-2022 - שם הספר עדיין לא פורסם.
✦ מספר עמודים: 912 (אנגלית, מקור), 768 (עברית)

תקציר הספר

✦ תקציר מגב הספר ✦
משפחת בלאקתורן צריכה לאסוף את השברים בעוד המסדר עומד על סף מחמת אזרחים. רוב בני המשפחה נמלטים ללוס אנג'לס, ואילו אמה וג'וליאן נשלחים למשימה מסוכנת בארץ הפיות בעקבות כרך המתים השחור. הם ימצאו שם סוד שעלול לזעזע את עולמות בני הנפילים ושוכני התחתיות כאחד. אמה וג'וליאן בלאקתורן, ציידי הצללים המוכשרים ביותר בדורם, נמצאים במירוץ נגד הזמן להציל את עולמם מפני הכוחות האפלים שפועלים נגדו מבפנים ומבחוץ לפני שכוחה הקטלני של קללת הפראבטאי ישמיד אותם ואת כל מי שהם אוהבים. הם יחברו לקליירי וג'ייס, סיימון ואיזבל ואלק ומגנוס, גיבורי סדרת "בני הנפילים" - לקרב שעליהם הם עלולים לשלם מיר כבד.

✦ תקציר שנכתב על ידי המשתמש ✦
בעוד כולם מתקשים לעכל את האירועים הטרגיים שהיו באספת המועצה האחרונה, הנהגת המסדר משתנה, מהלך שגורם לחילוקי דעות רבים בקרב ציידי צללים. בעוד משפחחת בלאקתורן עדיין מתאבלת, אמה קרסטיירס וג'וליאן בלאקתורן נשלחים למשימה מסוכנת בעקבות אנבל בלאקתורן וכרך המתים השחור בעודם צריכים להישמר מקללת הפראבטאי העומדת בין שניהם כמו חומה. בארץ הפיות, חוברים אמה וג'וליאן לקליירי וג'ייס ולבני ברית נוספים. בנתיים טיי צועד בשביל מסוכן, הלן מרגישה בודדה ומנותקת ממשפחתה, דיאנה ממשיכה להתעמת עם הסוד שעוטף אותה, קירן, כרטיסטינה ומארק נמצאים במצב לא פשוט, המסדר מוצא את עצמו על סף מלחמת אזרחים, מחלת המכשפים ממשיכה להתפשט וציידי הצללים מגלים סודות ממוטטים רבים ומוצאים את עצמם בפתח מלחמה העלולה לגבות מחיר כבד ולשנות את עולמם לנצח.

דמויות ראשיות
✦ אמה קרסטיירס: אחת מציידות הצללים החזקות ביותר בדור שלה. בספר, אמה נלחמת כנגד הקוהרטה וצריכה להתמודד עם קללת הפראבטאי התלויה מעל ראשה ומאיימת להשמיד את כל מי ומה שהיא אוהבת.
✦ ג'וליאן בלאקתורן: הדמות האבהית של הילדים במשפחת בלאקתורן. בספר, ג'וליאן מתמודד עם האובדן של אחותו, ליביה בלאקתורן, ועם קללת הפראבטאי, ועליו לעשות כל זה בעודו נמצא יחד עם אמה במשימה מסוכנת בארץ הפיות אחר כרך המתים השחור.
✦ מארק בלאקתורן: חצי פיה וחצי צייד צללים, שהיה כלוא בצייד הפראי במשך שנים, יחד עם נסיך החצר הטמאה קירן. בספר, מארק צריך להתמודד עם ליבו המפוצל בין קירן, אהובו מהצייד הפראי, לבין כריסטינה רוסלאס, ציידת צללים ששבתה את ליבו מהרגע הראשון.
✦ קירן: נסיך החצר הטמאה האהוב על ידי העם וגורש לצייד הפראי על ידי אביו, מלך החצר הטמאה. בספר, קירן צריך גם הוא להתמודד עם המחלוקות בליבו, ועליו לקבל החלטות בנוגע לממלכת הפיות.
✦ כריסטינה רוסלאס: ציידת צללים ממקסיקו המגיעה ללוס אנג'לס לשנת הנסיעות שלה והופכת לחברה הכי טובה של אמה קרסטיירס. בספר, על כריסטינה לבחור בין מארק בלאקתורן לקירן, בעודה מנסה להביא לסיומו של השלום הקר.
✦ טיי בלאקתורן: האח התאום של ליבי בלאקתורן, המתקשה בתקשור עם אנשים שאינם אחותו. בספר, טיי מתכחש למותה של ליבי ומנסה בכל כוחו ובעזרתו של קיט הרונדייל להחזיר את אחותו לחיים.
✦ קיט הרונדייל: מגלה שהוא צייד צללים הקשור למשפחת הרונדייל. בספר, קיט נאלץ לעזור לטיי בתוכניתו ועליו לשמור על הסוד הגדול ביותר שהסתיר אי פעם.
✦ הוראס דירבורן: האינקוויזיטור החדש ומנהיג הקוהרטה. שונא שוכני תחתיות ומנסה לסלקם מן העולם.


מידע נוסף
✦ על כריכת הספר מופיעה אנבל בלאקתורן, וכמו בספרים הקודמים בסדרה, הדמות מופיעה מתחת למים וללא רונות. בנוסף לכך, אנבל לובשת שמלה אדומה - על פי מסורת ציידי הצללים, משתמשים בצבע האדום בטקסי כישוף.
✦ חוץ מהעובדה שהיא מופיעה על כריכת הספר, גם שם הספר נקרא על שם אנבל בלאקתורן - "מלכת האוויר והחושך".
✦ כמו בספרים הקודמים בסדרה, בתחילת הספר ישנה פואמה של אדגר אלן-פו, ושמות הפרקים הינם חלקים מהפואמה. הפעם, הפואמה ההופיעה בספר הייתה "העיר אשר בים".
✦ הספר ממשיך בדיוק מאותה נקודה בה הספר הקודם ("אדון הצללים") נגמר.
✦ הסיפור מסופר ממספר נקודות מבט: אמה קרסטיירס, ג'וליאן בלאקתורן, כריסטינה רוסלאס, קיט הרונדייל, דיאנה רייברון, מארק בלאקתורן, הלן בלאקתורן, דרוסילה בלאקתורן, דייגו רוסיו-רוסלאס, אש מורגנשטרן, ג'ייס (ספוילר לבני הנפילים - עיר של זכוכית) הרונדייל, אלק לייטווד, מנואל ויילובוס, קליירי פריי, מגנוס ביין, קירן ומלכת החצר המבורכת.
✦ הייתה עוד סצנה של ג'וליאן ואמה בספר שלבסוף נמחקה, אך קסנדרה קלייר פרסמה אותה באינטרנט - לחצו כאן (ותגללו למטה עד הסוף) בשביל לקרוא אותה.
✦ בסוף הספר היה קטע קצר של קלייר וג'ייס, בו ג'ייס גם הציע לקליירי נישואין (בפעם השנייה). הקטע הזה נקרא "אהבה שלא עייפה לעולם" והוא המשך לקטע הקצר "שיחה ארוכה" (תרגום חופשי), שפורססם יחד עם הספר הראשון בסדרה "גבירת חצות".
✦ "מלכת האוויר והחושך" התחיל ישר מהפרק הראשון, מאותה נקודה בה עזבנו את "אדון הצללים", אך למעשה היה לספר פרולוג שלם על אמה שנמחק לבסוף - לצו כאן בשביל לקרוא אותו.
✦ בשנת 2022 תצא טרילוגיית ההמשך ל"מיומנויות אפלות". הטרילוגיה נקראת "הכוחות המרושעים" (תרגום חופשי) והיא תעסוק בטייבריוס בלאקתורן, קיט הרונדייל ודרוסילה בלאקתורן, שלוש שנים לאחר ההתרחשויות ב"מיומנויות אפלות" - בשנת 2015. קיט וטיי יהיו בני 18, ודרו תהיה בת 16 או 17. דמות נוספת שתופיע בטרילוגיית המשך היא חיימה רוסיו-רוסלאס.

דעה אישית
(אני מתנצלת מראש על האורך האינסופי של הדעה שלי יש לי מלא מה לומר אז סליחה שלקחתי שעה וחצי מחייכם)

אומייגאד אומייגאד אומייגאד יש לי כל כך כל כך הרבה מה לומר אומייגאד אוקיי
נתחיל בדעה הפשוטה ללא הספויילרים לכל מי שלא קרא את הספר.
כל כך התרגשתי כשראיתי את הספר על המדף כי ממש שחכתי ממנו לגמרי ואז פשוט בבום אחד בא לי כל מה שקרה בסוף המותח בקטע לא אמיתי של אדון הצללים (הספר הקודם) וידעתי שאני חייבת לקנות אותו. אז נתחיל בזה שהוא ספר ארוך בטירוףף (באנגלית הוא 912 עמודים. אנשים, זה יותר ארוך מהארי פוטר) והאמת ששמחתי שהוא ארוך כי זה הפחית לי את תחושת ה"אוף זה נגמר" שיש בסוף של ספר בגלל האורך שלו. לפעמים כן הרגשתי שהאורך שלו נמרח ומעצבן (אבל לא הרבה דונט וורי), אבל זה פשוט יותר קשור לחלק השלישי של הספר שעליו אדבר בהמשך ופחות למספר העמודים.
אז הכתיבה של קסנדרה קלייר נפלאה כמו תמיד, היא יודעת לתאר דברים בצורה מדהימה ולרתק אותי לספר. מיומנויות אפלות זו למעשה סדרת ההמשך של בני הנפילים, והדמויות מבני הנפילים כן הוזכרו ונראו בספרים הקודמים (בעיקר באדון הצללים) אבל כאן לדעתי הם לקחו חלק הרבה יותר משמעותי בספרים והשילוב בין הדמויות החדשות לדמויות הישנות היה כל כך כל כך כל כך נפלא וכל כך שמחתי לראות עוד חלקים (סוגשל ספוילר לבני הנפילים אם לא קראתם) ממאלק הבוגרים יותר (וגם קצת מרייף ומקס!! החיבוק של שניהם עם טאבי היה כל כך כל כך חמוד!!) ומקלייס ובקושי סיזי לצערי אבל זה עדיין היה כל כך חמוד. כמו בספרים הקודמים, כמובן שבתחילת הספר הייתה פואמה של אדגר פו (הפעם "העיר אשר בים") וגם השמות של הפרקים הם חלקים מהפואמה וזה היה חמוד כמו תמיד.
הספר היה מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון, "לא חשים צער" היה מבחינתי מדהים והחלק הכי טוב בספר מבין שלושתם. היה בו שילוב של הדמויות החדשות עם הישנות, העלילה הייתה מרתקת כל כך ופשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא, היה בו את ההתאבלות של כולם על ליבי 3> ורוברט ובאופן כללי מבחינתי זה היה פשוט חלק מהמם והאהוב עלי.
על החלק השני, "תולה", אפרט יותר בדעה הכוללת ספוילרים כי ממש קשה לדבר עליו בלי לעשות ספוילרים, אבל בסך הכל כן אהבתי את החלק הזה. בהתחלה לא חשבתי שאהבתי אותו כי לא באמת מצאתי מה המטרה שלו בתוך הספר (לא סגורה שאני עדיין מוצאת את המטרה שלו למרות שבסוף הספר היא קצת יותר מובנת), אבל אחר כך פשוט חשבתי רגע אם נהניתי לקרוא את החלק הזה, והאמת היא שכן. הוא היה מעניין ומאוד מיוחד. הוא כן היה שונה אבל האמת שאהבתי אותו.
החלק השלישי נקרא "גבירת נקם". אממ, וואו. אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל. הוא לחלוטין היה החלק הכי פחות אהוב עלי, היו שם מלא רגעים שלא אהבתי, שם זה החלק היחיד שהגיע לדעתי למצב שהעלילה לפעמים נמרחה או הייתה פשוט ממש מטומטמת וחסרת היגיון וקשר לעולם - אני אפרט על זה עוד מעט בחלק עם הספוילרים, אבל החלק הזה כן אכזב אותי.
- מעת והלאה הדעה תכלול ספוילרים רבים ולכן הם לא יסומנו בצהוב - אודיע כשהספוילרים יגמרו -
וואו אין לי שמץ מאיפה להתחיל כי יש לי כל כך הרבה מה לומר על כל דמות וכל מערכת יחסים. נתחיל בדמויות הראשיות (והלא בהכרח כל כך אהובות) - אמה וג'וליאן. בגבירת חצות די אהבתי את אמה וג'וליאן ואת קשר הפרבאטאי והעלילה שנוצרה סביבם הייתה סבבה. באדון הצללים זה כבר הפך לבלתי נסבל, וכאן זה אפילו נהיה יותר גרוע. תודה לאל, ג'וליאן ביקש ממגנוס להטיל עליו את הקללה - בהתחלה לא הייתה לי כל כך דעה על זה אבל בסוף זה גרם לכל המערכת יחסים הנתקעת שלהם להתקדם טיפה וזה גרם להם להיות אפילו טיפה חמודים וזה היה נחמד. אני אנסה לקצר ולא לחפור יותר מדי, אז בסך הכל מאמצע הספר בערך המערכת היחסים שלהם הפכה לפחות נגררת לדעתי. אני אדבר אחר כך על איך הם הגיעו מה שהם הגיעו ומה דעתי על זה, אבל בכל מקרה הם לא אוטיפי שלי אבל הם חמודים ואני די שמחה שהם ביחד ובעיקר שמחה שהסיפור הנגרר הזה שלהם הסתיים.
טיי, קיט וקיטיי. מאז הסוף של אדון הצללים, שליבי (3> אהבת חיי 3>) מתה, כל מה שחיכיתי לראות במלכת האוויר והחושך זה את התגובה של טיי. זה ממש סקרן אותי. בסופו של דבר הוא ישן מלא זמן וזה היה מעצבן, אבל קיט ישב לידו כל הזמן ודאג לו וזה היה סופר חמוד. בסופו של דבר הוא התעורר, וזה היה ממש מרתק לראות איך שהוא פשוט לא קיבל את העובדה שליבי מתה ואיך שהוא שכנע את קיט (שממש דאג לו ולא רצה שהוא יחזיר את ליבי) לעזור לו להחזיר אותה. רק כשהוא לא הצליח באמת קלטו את זה שפתאום הוא הבין שליבי מתה, לתמיד, וזה ממש שבר אותי וגרם לי לבכות. מה שהרס אותי אפילו יותר הוא קיטיי ביחד (השם של השיפ שלהם אגב). אני מאז גבירת חצות משפפת קיטיי קשות והיו כל כך הרבה רמזים לכך שקיט מאוהב בטיי ושהמערכת יחסים שלהם אפשרית לאורך כל הספר ואני ממש ציפיתי שהם יתנשקו בשלב כלשהו. ואז פשוט קיט ניסה לעצור את טיי מלבצע את הלחש והוא פשוט אמר לו שהוא אוהב אותו והייתי כל כך מאוהבת בשניהם ופשוט ציפיתי שהם יתנשקו או משהו ברגע הזה וזה פשוט לא קרה. ואחר כך טיי פשט התנהג אל קיט מגעיל ושבר לו את הלב וגרם לו לעזוב בלי להיפרד וטיי באמת אחת הדמויות האהובות עליי ואני כל כך אוהבת אותו אבל סופררר התעצבנתי על זה. משהו שאני כן שמחה עליו זה שמגנוס בא ואמר לו את האמת בפרצוף - קיט לא נפרד מטיי במיחד בכוונה - וזה פגע בטיי אבל מישהו היה צריך לומר לו שהוא הרס את קיט. בכל מקרה, אני מקווה שבספר המשך עליהם הם יהיו ביחד (אני רק לא מצליחה להאמין שאני אצטרך לחכות עד 2022 בשבילו!! זה בלתי אפשרי כאילו מה).
אני שמה לב שאני חופרת ברמות על כל קטע אז אני אנסה לקצר.
דרוסילה הייתה חמודה בקטע לא אמיתי עם איך שהיא ניסתה להתקרב לטיי, הדמות שלה סופר התפתחה בספר ואני חושבת שהיא מהממת 3> וגם טאבי היה סופר חמוד ואמיץ ואני ממש אוהבת אותו 3>
אלין והלן הן משהו שבאמת חיכיתי אליו, אני ממש אוהבת את שתיהן והיו כל מיני קטעים חמודים שלהן בספר. הלן ממש ממש חמודה ונחמדה וזה היה כל כך עצוב איך שהיא ניסתה להתקרב לכולם ולא הצליחה ובמיוחד עם דרו): אבל בסוף היא קיבלה את הסוף הטוב שלה ואני מאושרת בשבילה. ואלין פאנהאלו!! אם יש משהו לומר עליה, זה שהיא מ ל כ ה. פשוט מלכה. היא הייתה כל כך מדהימה וישירה וצעקה על כל מי שגרם להלן לבכות ואני פשוט ממש אהבתי אותה והיא גרמה לי לצחוק והיא מדהימה.
אין לי הרבה מה לומר בנושא הוראס וזארה ומנואל וכדומה, כולם יודעים שהם היו מזעזעים.
מארק, קירן וכריסטינה. יש לי כל כך הרבה מה לומר עליהם אבל אני אשתדל לקצר. אני רוצה לומר שמאוד לא התלהבתי מהמשולש אהבה שלהם וזה היה ממש לא צפוי אבל מבחינתי לא בקטע של הפתעה טובה... ממש התבאסתי מזה ואני מניחה שהסיבה העיקרית היא שתמיד רציתי שמארק וקירן יהיו ביחד ובאמת שאני לא חשבתי או חושבת שיש לעוד מישהו מקום בקשר שלהם כי היה להם קשר כל כך מהמם ביחד וחבל לי שהוא נהרס. ואין לי בעיה עם כריסטינה - אני אפילו מחבבת אותה, אבל אני לא חושבת שכאן זה היה המקום שלה. מה גם שהפתרון שלהם עם הבקתה ביער נשמע לי קצת מגוחך, אבל בסדר.
אני לא רוצה לומר עדיין יותר מדי על הדמויות מתולה, אני אשמור את זה להמשך (כן, יש המשך), אבל אני רק רוצה לומר שליבי מתולה מהממת.
אש מורגנשטרן היה הפתעה ממש מגניבה ואני חושבת שזה המשך מעניין לסדרת המשך.
קליירי, ג'ייס, אלק, מגנוס, איזבל וסיימון. אני לא אחזור יותר מדי כי כבר אמרתי שאני מאוהבת בשילוב שלהם בספר, אז אני רק אומר קצת שאני שמחה שקליירי ג'ייס סופסוף התארסו הם כל כך חמודים (וגם איזי וסיימון מוארסים וזה) והחתונה של מאלק הייתה כל כך מושלמת ומרגשת. אלק הציע למגנוס נישואים בצורה כל כך מרגשת ואני ממש התרגשתי ושמחתי וכל כך נהניתי לקרוא על החתונה שלהם.
ולמרות שחפרתי כבר מלא הדעה עדיין לא הסתיימה ואני אשמח לדבר על העלילה המסובכת של הספר הזה.
אין לי יותר מדי מה לומר על החלק הראשון, אני חושבת שהוא היה עם עלילה מדהימה, מעניינת וסוחפת ואהבתי אותו ממש. רק דבר אחד - לקראת סוף החלק הראשון, היה משהו שלא הבנתי בכלל בכלל בכלל ואם מישהו קרא והבין אני אשמח להסבר. דרו נכנסה לחדר של טיי ומצאה שם דם וכיסא שבור וספרים מפוזרים וכל החדר הרוס ועם דם, ואז היא ברחה משם (כנראה לקרוא למישהו). וככה זה נגמר. אף אחד לא חזר לחלק הזה עוד אף פעם ואני ממש לא הבנתי מה קרה.
תולה היה הפתעה מעניינת. בסופו של דבר, אהבתי אותה. זה היה מוזר ושונה אבל ממש מגניב - הדמויות מתולה היו בנויות טוב והאמת שהחלק של תולה היה אפילו מצחיק ואני אישית אהבתי אותו. היה לי את הפחד שליבי תחזור איתם, ולשמחתי הרבה זה לא קרה (למרות שיש סיכוי די גבוה לדעתי שזה יקרה בהמשך?), כי כמו שטיי אמר לאחר מכן, היא באמת לא הליבי שלהם. היא בן אדם מאוד דומה אבל גם מאוד שונה ולא רציתי שהיא תחזור בתור ליבי. בכל מקרה, היה ממש נחמד לראות שהיא יוצאת עם קמרון והיה ממש עצוב שקמרון נתקע בתוך המבצר. וגם בתולה אמה וג'וליאן גילו את הסוד של דיאנה, וגם ראו לקצת את טסה (וצ'רץ'!) וזה היה נורא חמוד לדעתי.
עכשיו, החלק השלישי. כמו שכבר אמרתי, החלק השלישי לחלוטין החלק הכי פחות אהוב עלי בספר. הוא התחיל סבבה, ואז הוא נהיה ממש מעצבן ונוראי. יש את המשולש אהבה שקרה בו וכמו שכבר אמרתי אני לא חובבת גדולה שלו. היה את השד שהתחזה לאנבל בשביל המסדר, ובאמת באמת שפשוט לא הבנתי את הקטע שלו. זה היה אחד הדברים המיותרים אי פעם - מרגל מהמסדר בתוך משמר ליביה זה סבבה, אבל הוא באמת לגמרי סתם לבש את הצורה של אנבל, וסתם הוראס קרא לו אנבל וזה היה אחד הדברים המיותרים לדעתי.
כמובן שהסיפור עם טיי וקיט שבר לי את הלב וכעסתי על טיי, אבל הרוח של ליבי עצבנה אותי אפילו יותר. ממש אהבתי איך במשך כל הספר טיי לא הכיר בעובדה שליבי מתה וניסה להחזיר אותה, ואז זה היה מגניב שהוא החזיר רק את הרוח שלה והכל. אבל לא חשבתי שהיא תישאר איתו. והיא עומדת להישאר איתו גם בסדרת ההמשך. ולדעתי זה ממש מיותר, חסר תועלת ולא קשור שהיא תישאר איתו... אה וטיי הלך ללמוד בבית הספר האפל שאין לי הרבה דעה על זה אבל זה יכול להיות מעניין בספרים הבאים.
אמה ניסתה להשמיד את הרונה, ג'וליאן עצר אותה - אחלה קטע כי ממש פחדתי שזה יקרה אז כן הייתי במתח בקטע הזה והוא היה נחמד. עכשיו נעבור לקרב. כל החלק על איך הם עצרו את הוראס וחרב התמותה שעברה ביניהם והקרב מול הפיות היה נחמד - לא החלק הכי טוב בספר, אבל סבבה.
לקיט יש כוחות! זה היה מגניב ונחמד. הייתי כועסת על זה שזה היה תלוש ולא קשור לכלום, אבל יש ספרי המשך אז אני מקווה שנגלה שם עוד דברים.
ועכשיו עברנו לחלק השנוא עליי בספר ושהכי לא הבנתי. אמה כמעט מתה - אהבתי את החלק הזה (לא נגד אמה אבל מישהו היה צריך למות כבר), ואז ג'וליאן רץ אליה וזה היה חמוד. ואז הם נהפכו לנפילים ענקיים. החלק הכי מיותר, מעצבן, מטומטם וכל מה שתרצו שהיה בכל הספר. ואז הם הרגו את כולם ואחר כך ב"כוח המשפחה" הם חזרו להיות הם ובום נעלמו להם רונות הפארבטאי והם יכולים להיות ביחד בלה בלה בלה. יש לי הרבה מה לומר על כל הסיפור הזה, אבל אני אסכם את זה בעובדה שממש לא אהבתי את כל הקטע עם ההפיכה לנפילים ענקיים - אבל לפחות סוף סוף אמה וג'וליאן יכולים להיות ביחד, וזה למה לא ממש אכפת לי שנעלמו להם הרונות למרות שגם זה מעצבן ומוזר, אבל רק רציתי שסיפור הפארבטאי הנגרר שלהם יסתיים.
אה וכמובן שהייתי חייבת לשכוח משהו! למרות שזה נחמד לשכוח את הטמטום של הסוף. בואו נדבר רגע על הסוף המטומטם ברמות של הספר. פתאום כל האסירים ושומרים אקראיים שעוזרים להם מחליטים לאיים בהתאבדות שלהם אם לא כולם יפנו להם את אליקנטה. מטומטם ברמות ומעצבן ואני לא יודעת מה אבל ממש לא אהבתי את הקטע הזה, למרות שזה קטע שיכול להיות שיתבהר בספר המשך (אם הקוהרטה לא תמות שם כלואה בתוך אליקנטה כמו חברות סתומים).
טסה וג'ם עזבו עם קיט. אני ממש אהבתי את כל ההשתתפות של טסה וג'ם בספר, אני ממש אוהבת אותם (את ג'ם, בעיקר, אבל בספר הזה גם את טסה). ומעניין אותי לראות מה יקרה איתם בספרים הבאים כשקיט עם ג'ם וטסה וטיי בבית הספר האפל ודרו במכון.
בכל מקרה, זה סוף הספר. הייתה את החתונה של מאלק ואת הקטע הקצר של קלייס, הכל היה מהמם ואהבתי את זה.
- נגמרו הספוילרים -
אז בסך הכל, כשאני חושבת על זה בכלליות, הספר הוא ספר טוב. למרות החלק המעצבן בסוף, הוא ספר טוב. הוא ארוך, ברובו הכתיבה זרמה בטירוף ואהבתי אותה, הוא מעניין ומיוחד וסיום נהדר לטרילוגיה הזאת, אז אני כן ממליצה לקרוא אותו (אם לא קראתם בכלל את הטרילוגיה או הסדרה - אל תתחילו מכאן). הדבר היחיד שאני לא מאמינה לו זה שאני אצטרך לחכות ל2022(!!) בשביל סדרת ההמשך, אבל נתמודד.

ציטוטים

- שימו לב! הציטוטים מכילים ספוילרים לספר -
"אל תעשה את זה. אל תקים אותה מהמתים."
"אבל אני מוכרח," אמר טיי. קולו נשמע מתוח, כמו חוט תיל שנמשך בחוזקה. "אני לא יכול לחיות בלי ליבי."
"כן, אתה יכול," לחש קיט. "אתה יכול. אתה חושב שזה יחזק את המשפחה שלך, אבל זה יחסל אותם אם תחזיר אותה. אתה חושב שאתה לא יכול לשרוד בלי ליבי, אבל אתה יכול. נעבור את זה יחד." פניו של קיט היו קרות. הוא הבין שהוא בוכה. "אני אוהב אותך, טיי. אני אוהב אותך."
- קיט עוצר את טיי מלהחזיר את ליבי

"קיט רוק וטיי בלאקתורן," קרא קול מהצללים. זה היה ברנבס הייל, ראש השוק. "למעשה, אני מניח שאתם לא באמת קיט רוק וטיי בלאקתורן, כי הם לא יהיו טיפשים מספיק כדי להופיע כאן."
"זה נשמע כמו מחמאה," אמר טיי, שנראה מופתע ממש.
"בטח, אולי זה לא אנחנו," אמר קיט. "אולי מישהו פשוט ממש התבלבל בקשר למה שרצית במברק המזמר שהזמנת."
- קיט וטיי בשוק הצללים

אלין קטעה אותם כשניגנשה לשלוחן ומחבת בידה. עלו ממנה ריחות נהדרים. הפה של קיט החל להתמלא רוק.
"מה זה?" שאל טאבי בעיניים פעורות.
"זאת," אמרה אלין, "פריטטה. וכולכם תאכלו אותה." היא הטיחה את המחבת בכוח על חצובת מתכת במרכז השולחן.
"לא אוהב פריטטה," אמר טאבי.
"חבל מאוד," אמרה אלין, ששילבה את זרועותיה ולטשה מבט זועם בכל אחד ואחד מהם. "אתם גרמתם להלן לבכות אתמול, אז אתם תאכלו את הפריטטה הזאת - אגב, היא טעימה בטירוף - ואתם תיהנו ממנה. זה מה שיש לארוחת הבוקר. וכיוון שאני לא הלן, לא אכפת לי אם תמותו ברעב או תאכלו צ'יטוס לכל ארוחה. יש לי ולהלן הרבה עבודה, המסדר לא מקל עלינו אפילו קצת, היא רק רוצה להיות איתכם, ולא תגרמו לה לבכות שוב. מובן?"
- אלין כועסת על הילדים למשפחת בלאקתורן מכיוון שגרמו להלן לבכות

אלק נשם עמוק וכרע ברך בחול. הוא הרים את מבטו אל מגנוס, וראה את פניו משתנות משעשוע למשהו אחר, משהו רך ורציני, ופגיע עד פחד.
"כמעט איבדתי אותך," אמר אלק. "התרגלתי לחשוב עליך כעל בן אלמוות. אבל אף אחד מאיתנו אינו בן אלמוות." הוא ניסה למנוע מידיו לרעוד. הוא היה מתוח יותר מכפי שציפה. "אף אחד לא חי לנצח. אבל אני לפחות יכול לעשות כל מה שאוכל כדי שתדע כמה אני אוהב אותך בכל יום שיהיה לנו." הוא נשם עמוק. "הלוואי שיכולתי להבטיח לך חיים חסרי מאורעות ושלווים לצידי. אבל יש לי תחושה שתמיד נהיה מוקפים בהרפתקאות וכאוס."
"לא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת," אמר מגנוס.
"כשמצאתי אותך, לא ידעתי מה אני מוצא," אמר אלק. "מילים על דברים יפים ויקרים לא באות לי בקלות. אתה יודע את זה. אתה מכיר אותי טוב יותר מכל אחד." הוא ליקק את שפתיו היבשות. "וכשיום אחד אנשים יזכרו בי ובמשמעות שהייתה לחיי, אני לא רוצה שהם יאמרו 'אלק לייטווד נלחם במלחמה האפלה' או אפילו 'אלק לייטווד היה קונסול פעם.' אני רוצה שהם יאמרו 'אלק לייטווד אהב גבר אחד עד כדי כך שהוא שינה למענו את העולם.'"
עיניו של מגנוס נצצו כמו כובים. הוא הסתכל על אלק בעיניים מלאות אושר, ברגש עמוק עד כדי כך שאלק חש ענווה להיות חלק ממנו. "אתה יודע שכבר שינית את העולם בשבילי."
"האם תינשא לי?" לש אלק. ליבו פעם כמו כנפיים של ציפור מטורפת. "עכשיו? הלילה?"
מגנוס הנהן ללא מילים והקים את אלק. הם כרכו את זרועותיהם זה סביב זה, ואלק הטה את גופו למעלה מעט, כיוון שמגנוס היה גבוה ממנו מעט, משהו שהוא אהב תמיד.
והם התנשקו למשך זמן רב.
- אלק מציע נישואין למגנוס