מאלף הדראקונים

היי! 

אני יודעת שהמון זמן לא יצא לי לפרסם משהו ולא יצא לי... כבר יותר משנה אני מתמודדת עם מחסום כתיבה (האימה!!) ואני פשוט לא מצליחה לחשוב על דברים לכתוב! אני משחקת עם רעיון לעלילה לפיקצר מסויים, אבל אני עוד לא בטוחה אם להתחיל לכתוב אותו...

בכל מקרה, ניגש לעניין: אני יודעת שהמון אנשים בפורטל ובאינטרנט התחילו לתרגם את הפאנפיק ולא סיימו, ודי התבאסתי מזה. החלטתי לנסות לקרוא אותו באנגלית, וגיליתי שההאנגלית שלו מאוד קלה לי ושאני מצליחה לפרש את זה כבר בראש שלי, אז חשבתי: היי, למה לא לנסות לתרגם את ההמשך ולפרסם? 

אז ככה התחלתי לתרגם את המשך הפרקים שעוד לא תורגמו, ועכשיו אני מוכנה לפרסם לכם אותו!

את הפרקים הראשונים (עד פרק 12) לא תירגמתי בעצמי, מחר שככ הרבה אנשי כבר תירגמו אותם, לא ראיתי טעם לתרגם שוב את אותן המילים, לכן לקחתי פרקים מכמה אנשים שונים שמצאתי שתירגמו, ורק העברתי מעט בטא. 

*הפרקים המתורגמים עד פרק 12 אינם שלי ואיני לוקחת עליהם קרדיט. כל הזכויות שמורות למתרגמים השונים באתר וברחבי האינטרנט.*

אני אעלה את הפרקים הראשונים למקרה שיש כמה משתמשים שעדיין לא נתקלו בפאנפיק, אבל אעלה אותם מהר, אולי פרק או שניים בשבוע... כשנגיע לפרקים שאני תירגמתי נתחיל למתוח אתכם קצת במרווחי זמן יותר גדולים... ;)

אוהבת אותכם, מקווה שתיהנו!

"חמש דקות... רק עוד חמש דקות." הארי פוטר מלמל לעצמו, מנסה נואשות לשרוד עד סוף שיעור שיקויים. הוא כבר היה מת לצאת מהצינוק אל תוך האולם הגדול לארוחת הצהריים. כאשר הוא התחיל לפנות את שולחנו, מחכה בקוצר רוח לחופש שלו, דלת הכיתה נפתחה ותלמיד שנה חמישית מרייבנקלו שהוא לא הכיר ניגש אל שולחנו של סנייפ והעביר לו פתק.

סנייפ הסתכל על הפתק קצרות, ואז קרא "מר מאלפוי, אתה רשאי ללכת. אביך מחכה לדבר איתך.” דראקו מאלפוי חייך ברשעות לעבר הכיתה, אסף את דבריו והתחיל ללכת לעבר קדמת הכיתה. הארי קלל מתחת לשפתיו, ומתפלל שגם הוא היה יכול לעזוב את חור הגיהינום הזה.

כאשר דראקו עבר ליד שולחנו של הארי (הארי הוכרח לשבת בקדמת הכיתה, היכן שסנייפ יוכל לשים עליו עין.) הוא הוציא בשקט את שרביטו והפיל בעזרתו צנצנת מלאה קשקשי ארמדיל על כל השולחן.

"מאלפוי!” הארי צעק, אבל לא קיבל תגובה. שולח אליו מבט שמח-מרושע, דראקו יצא מן הדלת. סנייפ היה לידו תוך רגע.

"אלה יהיה חמש נקודות מגריפינדור, פוטר, על בזבוז מרכיב נדיר לשיקוי" הוא אמר.

"אבל מאלפוי-”

"ועוד חמש נקודות על ניסיון להפיל את האשמה על תלמיד אחר."

הארי גלגל את עיניו, רותח מבפנים. סנייפ פנה אל שאר הכיתה. "הכיתה משוחררת. חוץ מפוטר, כמובן, שלא יחשוב אפילו לעזוב לפני שהוא יאסוף כל קשקש ארמדיל.” נושך את שפתיו, הארי התחיל במלאכת האיסוף, תופס מבטים מנחמים מחברי גריפינדור, כשהוא מתעלם מצחוקם של הסלית'רינים.

"אל תחכו לי" הוא אמר לרון והרמיוני כאשר הם עברו לידו. “אני אפגוש אתכם באולם הגדול.” רון נראה מעוצבן, ומלמל משהו מתחת לשפתיו, שהארי היה די בטוח שמר וויזלי לא היה מאשר, בעוד הרמיוני נתנה להארי מבט מנחם וליוותה את רון אל מחוץ לכיתה.

"נתראה בארוחה, הארי.” אמרה הרמיוני, והיא ורון נעלמו מחוץ לדלת.

ובינתיים...

"מה?!” דראקו מאלפוי בהה באביו, מתוסכל. “אתה לא יכול להיות רציני?”

"כמובן שאני רציני, דראקו! למה שאני לא אהיה? זה מאוד מקובל ונפוץ בין משפחות טהורי-הדם.”

לוציוס ודראקו מאלפוי עמדו בחדר קטן ליד האולם הגדול, ולוציוס בדיוק סיפר לדראקו חדשות לא מעודדות.

"אבא, אני לא יכול להתחתן עם פנסי פרקינסון, ואתה יודע את זה! אתה באמת חשבת שאני אסכים לנישואים מאורגנים?” דראקו הרגיש כאילו ראשו הסתובב, והמילה 'פאק' המשיכה לחזור על עצמה שוב ושוב בראשו.

"דראקו, באמת, תהיה ראליסטי רגע. אני מצפה שתסכים בגלל שאני מצפה ממך למלא את חובתך כבן למשפחת מאלפוי. העלמה פרקינסון היא מכשפה לבבית ממשפחה טובה. אתם שניכם תתחתנו בדיוק אחרי שתסיימו את הלימודים בהוגוורטס.” לוציוס נראה כאילו הוא היה בטוח שהעניין הוסדר.

"אבא, אני לא יכול להתחתן עם פנסי. אתה שכחת לגמרי?”

מאלפוי נאנח. “שכחתי מה, בדיוק, דראקו?”

"אממ...אולי שאני הומו??” דראקו לא האמין שהוא מקיים את השיחה הזאת עם אבא שלו. כשאבא שלו גילה את זה שנה שעברה, הוא באמת חשב שאבא שלו הבין.

"דראקו, אם אתה מתכוון ל'התנסות' שלך עם הזאביני הזה בשנה שעברה, אני בספק אם זה הופך אותך להומו. אתה רק התנסית. זה לא כאילו אתה יוצא עם אף אחד כרגע. וזו בהחלט לא סיבה לצאת מהנישואים המאורגנים שלך.”

דראקו רק בהה באביו, חסר מילים (לראשונה בחייו). חודשים של סקס תשוקתי עם 'הזאביני הזה' היו בקושי התנסות בראשו, שלא לדבר עם המדריך מרייבנקלו שהוא השתעשע איתו ושחקן הקווידיץ' מהקיץ. ואז הוא נזכר בדבר היחיד שאביו אמר שהיה יכול אולי והוציא אותו מהסיטואציה הזו.

"חכה, אבא, מה אם הייתי אומר לך שאני כן יוצא עם מישהו כרגע?” דראקו החזיק את נשמתו.

לוציוס הסתכל עליו בזהירות. “אני מניח שאם היית יוצא עם מישהו כרגע, אני אולי הייתי יותר נוטה להאמין שהנטייה המינית שלך אמתית, ולא רק דבר חולף. אבל בכל מקרה, דראקו, זו לא הנקודה, אתה לא יוצא עם אף אחד, אתה בבירור רק מנסה לצאת מהנישואים וזה לא עומד-”

"אבל אני כן יוצא עם מישהו!” דראקו קרא בייאוש. לוציוס קפא.

"באמת, דראקו? אני מתקשה להאמין לך. האם יותר לי לשאול למה לא ספרת לי?”

דראקו חשב במהירות. “בגלל ששמרנו את זה בסוד"

לוציוס השתעל. “ניסיון נחמד, דראקו, אבל אף אחד לא היה שומר את העובדה שהוא יוצא עם בן מאלפוי בסוד. זה כבוד רב.”

"ובכן, כן, אבל אתה רואה, אנחנו שמרנו את זה בסוד בגללו. אני לא הייתי בטוח שיכולתי לספר לך עדיין, אתה יודע, הוא כל-כך שונה מאיתנו, אנחנו רק היינו זהירים...”

דראקו ידע שהוא התחיל לברבר, אבל הוא היה נואש כאן. נישואים עם פנסי לא היו אופציה.

"בסדר, דראקו, אני לא מאמין לך אבל אני אשתתף במשחק שלך. אז מי בדיוק הילד המסתורי הזה שאתה יוצא איתו, שאתה מרגיש שאתה צריך להסתיר אותו מאבא שלך?” לוציוס הרים גבה כאשר הוא אתגר את בנו. דראקו הרגיש את ליבו דופק בחזהו.

"הוא...זה...אני יוצא עם..” ברגע זה דראקו שמע קולות צעדים מבחוץ, וכשהוא מתפלל שהן יהיו שייכות למישהו שיכול לעזור לו, הוא רץ אל הדלת ומשך את בעל הצעדים אל תוך החדר מגב הגלימה שלו, מתעלם מצעקת ה"היי!” שעזבה את פיו. דראקו נחנק כאשר הוא ראה את מי בדיוק הוא משך, וכמה חזק הוא בוהה בו, אבל הוא החליט לזרום עם זה, מתפלל שזה יצליח.

"אבא, אני רוצה שתכיר את החבר שלי, הארי פוטר.”

		הפרק הבא