דיון || סוג מספר

[Demons]

"ספר לי סיפור..." / "שלי? שלך? או שלו?"

שמתם לב פעם כמה מעצבן זה להתחיל לכתוב קטע מסוים אם השורה "היא התרוממה בחדות מהמיטה, נרתעת מהרעש" ופתאום אחרי שתי שורות כאילו התהפך העולם לכתוב "לא ידעתי מה לעשות"? , תאמינו או לא, מדובר בתופעה נפוצה, כמוכם גם אני נתקלתי בה פעמים מספר, כי יש כל כך הרבה דרכים לספר סיפור, ומכל הדרכים יש לבחור את האחת והיחידה שתצליח להנעים ולרגש את הקורא אך בו זמנית להיות גם קבועה. אז איך אפשר לבחור בעצם סגנון אחד? איך אפשר להתקבע לגמרי על הרעיון לכתוב בגוף ראשון? או שלישי? או משהו באמצע? אני חושבת שבתור התחלה כדאי שנכיר את המועמדים שלנו ורק אחרי זה ניגש לקלפי, מה אתם חושבים?

ובעמדה הראשונה מופיע לא אחר מאשר מספר בגוף ראשון – סוג מספר נפוץ ביותר, מוכר בעיקר בדרך הכתיבה : "אני הלכתי, אני עשיתי, אני פה אני שם" בקצב הזה אפשר לקרוא לו מספר "אני", לרוב כאשר מדובר במספר בגוף ראשון המספר הוא הגיבור של הסיפור, הוא זה שמבצע הכול, הוא זה שחש את רוב הדברים ומקבל את ההחלטות המהותיות שאת השלכותיהן אנחנו רואים במהלך העלילה. במספר בגוף ראשון לרוב קל יותר להתחבר לצד הרגשי בסיפור לאור העובדה שאנחנו שומעים אותו ישירות מהאדם שחווה אותו. בנוסף, במספר בגוף ראשון נהוג להתמקד מאוד במחשבות המספר בעיקר כי בשונה ממספרים האחרים, אין צורך לעשות יותר מדי הכנות בשביל זה, בעצם כל חלק בסיפור שאינו דיאלוג הוא מחשבות המספר שמתבטאות בצורה ברורה יותר או פחות בהתאם לרצון הכותב.
אם זאת, יש לקחת בחשבון שלמספר בגוף ראשון ישנן מספר הגבלות, השפה בה מדבר המספר אינה בהכרח הרמה הלשונית בה כותבים סיפור, אם, למשל, המספר הוא נער בן 16 הוא ידבר כנראה בסלנג ולא תמיד עם תחביר מדויק, ההפרדה הזאת בין הלשון של המספר לשל הכותב עלולה להיות מעט מסובכת ולהסתיים בטקסט ברמה נמוכה או לחילופין, רמה "גבוהה" כביכול אך בעצם גרועה ביותר כי היא כלל לא מתאימה לשפה של ילד ממוצע בן 16 או לחילופין, משכיל בן המאה ה-18 שמתכנן להציע תה למלכת אנגליה.
קחו למשל את המשפט הבא, אם ברצונכם לכתוב אותו ברמה יחסית נמוכה - כלומר במשלב נמוך, אתם עשויים לכתוב כך: "לקחתי תטלפון שלי ועפתי משם" מנגד אם מדובר באדם שבא מתקופה אחרת ומדבר במשלב גבוהה אתם עשויים לכתוב את השורה כך: "לקחתי את מחשבי מן הספרייה, הכנסתי אותו לתיקי ויצאתי אל הגזוזטרה" המשמעות כמעט אותה משמעות, אך השפה אחרת וכך גם האדם שעומד מאחוריה וגם את הרמה של הסיפור. רמה קיצונית מדי מבחינה לשונית יכולה להרוס סיפור מדהים.
בנוסף, אם אתם כותבים עם מספר בגוף ראשון תתקלו לא פעם בקושי להעביר דברים כמו רגשות בצורה טובה שלא תשמע עילגת, עם זאת, בביצוע הנכון הדבר יכול להיות מועיל, תרגיל טוב של SHOWING, משמע, לא לספר לקורא כלום במפורש אלא לתת לו להבין בעצמו את הכול בעזרת התיאורים המגוונים. חוץ מזה, ישנו הפגם הידוע של אי ידיעה. אם אתם מקובעים על דמות אחת אין לדעת מה שאר הדמויות מתכננות אך פגם זה, כמו קודמו אם לא יותר, יכול להפוך לעיתים קרובות ליתרון גדול ליצירת מתח, מסתורין וסקרנות אצל הקורא.

מספר בגוף שלישי – מספר נפוץ לא פחות ממספר בגוף ראשון, הסדרה האהובה עלינו כתובה בגוף שלישי, משמעות הדבר היא שהמספר אינו באמת אדם אלא קול בלבד שמספר לנו מה קורה עם הגיבור. מספר בגוף שלישי יכול לספר לנו מה כל הגיבורים חושבים, מרגישים, עוברים, ולא נתקל בבעיות כמו התאמה לשונית. אם זאת, מספר בגוף שלישי עלול להיתקל לפעמים בטענות כמו "אם הוא סיפר על הדמות ההיא למה הוא לא גילה לנו שהיא הרוצחת?" וכו', הסתרת פרטים נהיית מסובכת מדי וכל רמז קטן הופך בקלות למפתח להריסת המתח והעניין אצל הקורא. כמו כן, בגוף שלישי יש פוטנציאל גדול לריחוק מצד הקורא "זה קורה לו, לא לי" זה המסר שעובר לעיתים קרובות מאוד.
המספר בגוף שלישי צריך לוודא שהוא דואג לחשוף את הצד הרגשי של הדמויות בצורה מתמדת בגלל שברגע שהקורא מתנתק מהקטע קשה מאוד להחזיר אותו בחזרה. אך למרות כל החסרנות של מספר בגוף שלישי הוא סוג המספר המועדף עלי, הוא טוב בהעברת מידע, רמה לשונית, תיאור בצורה רהוטה ובכללי, ידוע בהיותו מספר מאוד מהימן ולא מושפע רבות מדעותיו האישיות של הגיבור.

מספר בגוף שני (הגדרה לא רשמית) – מספר בגוף שני הוא השם שאני נתתי למספר כביכול בגוף ראשון אבל בשונה ממספר בגוף ראשון נורמטיבי, הוא אינו גיבור הסיפור. המספר בגוף שני אומנם מספר גם על מה שעובר עליו אבל הגיבור הגדול שמעניין את הקורא הוא אדם אחר. השימוש בשם "מספר בגוף שני" הוא מעט מטעה לאור העובדה שאין כל כך התייחסות לגוף שני באמת אז תרגישו חופשיים לתת לסוג המספר הזה את השם שנראה לכם הכי מתאים לו.

לצערי מספר בגוף שני אינו נפוץ במיוחד, מעטים האנשים שכותבים עליו, כנראה לאור הסכנה שהקורא ייאבד עניין מין המספר וירצה לדעת רק על הגיבור שלטעמם לא מסופר עליו מספיק. אם זאת, לעיתים לראות את הסיפור מנקודת מבט אחרת, פחות מעורבת בעלילה, זה דבר מרענן ביותר ובביצוע המתאים יכול ליצור סיפור מדהים.

שאלות לדיון:

# אם כן, מה דעתכם?

#איזה מספר אתם מעדיפים?

#באיזה סוג מספר אתם בדרך ככל כותבים?

#האם אתם מרוצים מהיתרונות והחסרונות שבו?

#על (או נכון יותר, עם) איזה מספר אתם מעדיפים לקרוא?

דיון פורה לכולם!

[Miss Manson]

זה נושא ממש חשוב בכתיבה, וכתיבת סיפורים בפרט!
אני באופן אישי כותבת *תמיד* מנקודת מבט בגוף שלישי. ניסיתי לרשום סיפור מנקודת מבט בגוף ראשון והוא הרגיש לא טבעי ואפילו הרתיע אותי לכתוב ככה... זה כאילו לחשוף חלקים מעצמי דרך הדמות.
הבעייתיות עם נקודת מבט גוף שלישי היא להיזהר לא להיכנס ל"קפיצה" בין מוחות של דמויות באותו קטע/פסקה. למשל אם מתארים משהו שקורה לצורך העניין להארי, באותו קטע אמורה להיות התייחסות לדברים שהארי חווה (מה הוא חושב, רואה, מרגיש, דמויות אחרות שפוגש ואינטראקציה איתן וכו') ולא הגיוני "לערבב" דברים שהארי לא יכול לדעת/לחוות כמו מחשבות של דמויות אחרות פתאום באותו קטע ספציפי... מניסיון, זה קצת קשה להבין את זה בהתחלה, אבל כשכותבים ככה ומתרכזים בכל קטע בדמות אחת ואיך היא חווה את העולם סביבה זה עושה את הסיפור הרבה הרבה יותר זורם בקריאה ובהיגיון.
מבחינת קריאה, יש סיפורים מדהימים שכתובים מנקודת מבט גוף ראשון, אז אין לי העדפה מסוימת. מה שכן, נתקלתי כבר בכמה וכמה פאנפיקים באנגלית שכתובים מנקודת מבט של הכותב על הקורא (משהו בסגנון: "את/ה מתעורר/ת ומוצא/ת את עצמך בחדר לא מוכר ואת/ה לא לבד..."). כמעט אי אפשר לקרוא את זה מבלי לגחך וגם זה מעצבן לקרוא פיק בסגנון "הוראות הפעלה לקורא".

[The One Plus One]

אפילו שזה נושא חשוב בכתיבה, משום מה אני לפעמים לא מתייחסת אליו, וכותבת מה שאני רוצה באותו רגע... לרוב אני מתחרטת על זה.
אני בדרך כלל כותבת גם בגוף ראשון וגם בגוף שלישי, בדרך כלל אני כותבת בראשון כשיש דמות ראשית אחת, ובשלישי כשיש כמה...
כנ"ל לגבי קריאה- לדוגמה, אם כל חלק מנקודת מבט אחרת, אני מעדיפה גוף שלישי, כדי לא להתבלבל.
למען האמת כתבתי שני פיקצרים בגוף שני, אבל שניהם כתובים בזמן עבר, לא הצלחתי בהווה...

[מאושרת]

Miss Manson - זו הקפצה מטורפת. את.ה לא חדש.ה.
שירי - זו הקפצה ולכן אסור לך להגיב באשכול וגם הודעה זו נחשבת לספאם.

אני מקווה שלא אראה עוד ספאם משניכם.