בילי//להב, אני שונא את השם, עמכם הסליחה

הערה קצרצרה: בילי הוא בילי ג'ו, שנכתב פה כדמות שלי, שמבוססת עליו. זאת אומרת שההתנהגות שלו נכתבה בהשראת ראיונות, הופעות והשירים שהוא כתב, אז אם זה לא מדויק לאיך שהוא היה מתנהג (וכנראה שזה לא, בכל זאת, אנחנו אנשים שונים), אני מצטער.
הקטע נכתב בהשראת השיר "ואתה עזבת" שהוא שיר ישן שאני די מתעב.
====


"לא!" הצעקה שלי פילחה את האוויר.
ישבתי על ספת העור החדשה שלנו, בבית החדש שלנו ובכיתי בכי היסטרי. היד החמה של בילי אחזה בכתפי. "אתה צריך ללכת לשם קונור בייבי, אנחנו לא יכולים להישאר ככה"
טלטלתי את הראש. "א-אתה הבטחת!" גלים של צמרמורות שטפו אותי, אימה טהורה השתלטה על גופי.
הוא חיבק אותי חיבוק חזק ואני היטלטלתי בבכי. "אני לא מוכן לחזור לשם שוב, חשבתי שגמרתי עם המקום הזה!" יללתי.
"זה לטובתך יפה שלי" הוא ליטף את השיער שלי. אחזתי בו חזק יותר.
"היי, קטנצ'יק" הוא נחלץ מזרועותיי ואני התכווצתי. "אתה הולך לבוא איתי מרצון?"
"לא!" צרחתי שוב. "אל תכריח אותי ללכת לשם!" הוא נאנח וקם, הצליל הצורם של הג'ינס שלו על הספה חרפן אותי.
הוא פתח את הטלפון שלו, מקליד את מספר שירותי החירום.
פערתי עיניים וקמתי. "ל-לא, אתה... אתה מתקשר אליהם?" לחשתי בפחד. הוא חייך אליי חיוך עצוב.
"קטנצ'יק, אתה צריך עזרה" הוא מלמל והצמיד את הטלפון לאוזן.
ואז פרצתי בגל נוסף של בכי, ולא הפסקתי.
בכיתי כשבילי ניתק וחיבק אותי שוב. בכיתי כשאחים נכנסו לבית וגררו אותי משם. בכיתי כשסיממו אותי כדי שלא אאבק ובכיתי כשקמתי, קשור למיטה לבנה מדי בחדר לבן מידי עם ריח מסריח.
וזה היה סוף הקשר עם הבן אדם שהכי אהבתי בעולם. בוגדני, כואב ומסריח.
הוא בגד בי. הוא בגד בעקרונות שלי ובהבטחה הכי גדולה שהוא הבטיח לי.
וכשהשתחררתי, לא סמכתי יותר על אף אחד. ואני לא אסמוך יותר.
כי בילי שלי הבטיח לי. בילי שלי שיקר לי.
ואני עדיין אוהב אותו.

אעאעאע מרפסטרונג!
עכשיו, אחרי זה, אני יכול לתבב אותך בצורה מכובדת.
למרות שזה קטע קצר, אני מאוד אהבתי אותו - בקטעים שלך יש לך כישרון מעולה להעביר המון המון רגשות בקטע יחסית קצר, זה מעולה וזה באמת משהו שאני ממש אוהב בקטעים שלך. יש לי כמה הערות בנוגע לזה, אבל אתה כבר יודע שאני אוהב את הקטע הזה ושהביקורת שלי היא תמיד בונה (למרות שאני קשוח).

אני חושב שכאן האנטר בין השורות היה די מיותר, ויכולת לכתוב את זה ככה: "... בכי היסטרי. היד החמה של בילי..." - קונור לא מדבר בשורה, ככה שאין יותר מדי צורך באנטר והוא קצת הפריע לזרימה של הקריאה.
עוד הערה היא נקודה בסוף משפט במירכאות. זה משהו שאני רואה תמיד כשאתה כותב משפט שמישהו אומר, שאתה מסיים את זה ב"ככה" במקום ב"ככה." - כלומר, בלי סימני פיסוק (נקודה, פסיק, וכו') לפני הגרשיים. זה די מפריע לי בעין.

שגיאת הקלדה - "מזרועותיי" במקום "מזרועתיי".

שוב, האנטר היה מיותר.

שלוש שגיאות הקלדה: "היטלטלתי" במקום "היטלטתי", "מוכן" במקום "מכון" ו"חשבתי שגמרתי" במקום "חשבתי גמרתי". עוד משהו שאני נוהג לעשות (לא חובה) זה לכתוב "יילל" עם שני י' ולא עם אחת, אבל אם אני לא טועה, שתי הצורות תקניות.

"בוגדני" במקום "בגודני".

טוב, הת"ב הזה מלא בקטנוניות אבל אתה יודע שאני קטנוני. ממש אהבתי את הקטע ^^

זה מעולה כי כתבתי אותו מהר אז לא ממש שמתי לב, רוב מה שכתבת כנראה היו דברים שהייתי שם לב ומתקן
ו, אמ.. בנגוע לקטע עם הנקודה בסוף, אני לא יודע למה, זה פשוט לא נראה לי נכון. כי רוב מה שאני כותב נגמר בנימה (בראש שלי) שלא מצריכה נקודה, ואם כן אני שם אותה מחוץ למשפט.
בכל אופן קצת התעצבנתי שנתת ת''ב דווקא על הקטע הפחות טוב משלושת הקטעים שפרסמתי בזמן האחרון :/

וואו, קטע חזק, עצוב ומלא ברגש.
אהבתי מאוד. אתה כותב מעולה!