🌈 מבצע למדא || הרשמה 🌈, חודש הגאווה!

מ"ת זה נכתב ע"י הדס והוא מיועד לשימוש על ידיה בלבד. אין להעתיק או להשתמש בשום חלקים של המ"ת. העתקה מהמ"ת תגרום לכם לכם לעבור סבל וכאב ניצחי, תסמכו עליי.

"אדוני ראש השב''כ", הבחור הצנום נכנס בריצה לחדר. פניו הלבנות כסיד הבהירו את המצב החמור. הוא התנשף וניגב את הזיעה הקרה שנטפה ממצחו, בזמן שכל יושבי החדר ובראשם ראש השב"כ הביטו בו. מבטיהם הופנו מהלוח אל הבחור.
"מה קרה, יואל?" בחור ג'ינג'י שישב ליד ראש השב"כ שאל בחוסר סבלנות.
"תן לו לנשום, ירדן", ראש השב"כ הביט בג'ינג'י ברוגע.
עד שיואל נרגע כל החדר היה שקט. האנשים הביטו בו במתח רב. נראה שהיחיד שרגוע הוא אלון, ראש השב"כ, בחור מבוגר עם שיער אפור, משקפיים עגולים ומבט שלו.
"אני לא מסוגל לדבר", יואל דיבר בצרידות. "תפתחו את הטלוויזיה".
ירדן נעץ מבט מרושע ביואל לפני שנטל את השלט ופתח את הטלוויזיה. מי שהיה מביט מהצד היה יכול לראות כאילו ירדן מכוון אקדח אל יואל. הטלוויזיה נפתחה על ערוץ 2, בדיוק כשנעצרו שידורי התכנית "אוכל לא בריא זה טעים" ועל המסך הופיעה המילה "מבזק". אחרי הפתיח שנמשך כנצח באותם רגעים, השדר עמד ומאחוריו ניידות משטרה, אמבלונסים והמון של אנשים. הוא נשם לרגע והתחיל לדבר:

"שלום, כאן יובל גרינברג ואני נמצא במצעד הגאווה. כפי שניתן לראות מאחורי, המצעד פסק עקב תקרית אלימה שקרתה כאן. מספר רעולי פנים נכנסו בין כל ההמון והתחילו לירות באנשים. לצערנו היורים הצליחו לברוח לפני שהמשטרה הגיעה. לפני כחצי שעה התחיל פינוי הפצועים, והמשטרה סגרה את המקום. כרגע מספר ההרוגים עומד על עשרה, כולם בני נוער. מהמשטרה נמס-"

ירדן כיבה את הטלוויזיה, "איזו משטרה כושלת. אולי רעולי הפנים האלו בכלל היו צריכים להעלות על אחת המשאיות ולרקוד? מה לא חשוד בזה?!"
יואל החניק צחוק בשיעול, "לא הגיע לאגף שלנו אף מודיעין על תכנון פיגוע במצעד. מי שעשה את זה עשה עבודה מוצלחת מאד."
"אז אולי נגייס אותו למשטרה?" ירדן נדחף. "נראה שהוא יותר טוב מהם".
"המשטרה תחטוף על הראש. עכשיו זה לא העניין כאן", אלון קטע את שניהם. "אנחנו צריכים לפעול במהירות ולמצוא את המפגעים. אני מניח שאם הם ירו רק על בני נוער הייתה להם סיבה. צריך להיכנס ולחקור דרך הקהילה הזו. אני רוצה לגייס בני נוער משפיעים בקהילה למשימה".
"איזה רעיון מעולה", ירדן גלגל עיניים. "בואו נסמוך על בני 17 שכל היום באינסטגרם. כשהם ימצאו את הטרוריסטים שיעשו איתם סלפי ואז נדע שהמשימה הושלמה".
"מי בעד הרעיון שלי?" אלון שאל, מתעלם מההערה של עמתו.
כל יושבי החדר הרימו יד למעט הג'ינג'י.
"המבצע שלנו יקרא 'מבצע למדא', כאות המסמלת הקהילה הלהט"בית".

אז מה קורה כאן ומי אתם?

טרגדיה נוראית קרתה במצעד הגאווה האחרון (והדמיוני כמובן)! רעולי פנים הצליחו לחדור אל הצועדים ולירות לעברם. שניים עשר בני נוער נפצעו ועוד חמישה נפצעו. אתם, כלומר הדמויות שלכם, הייתם שם וראיתם במעורפל את כל הנעשה. אמנם לא נפצעתם, אך כל אחד מכם איבד לפחות את אחד מהחברים שלו. מה שאתם לא יודעים הוא שבבוקר למחרת, אחרי שאתם עדיין בהלם עצום ממה שקרה, מגיע אליכם שליח עם מכתב שמחייב אתכם לארוז תיק ולהתלוות אליו. במכתב כתוב שהמדינה צריכה אתכם כדי לטפל במקרה הנורא שהיה אמש. אתם בני נוער מהקהילה הגאה מכל רחבי הארץ (אתם יכולים להיות במקור מכל מדינה, אבל בסופו של דבר לגור בישראל) וכולכם משפיעים מאד בקהילה: חלקכם פועלים למען ההסברה, חלקכם פועלים באמנות, הרצאות וכדומה. השב"כ סוברים שבזכות ההשפעה הגדולה שלכם וההיכרות העמוקה שלכם עם הקהילה (אתם יכולים להכיר אחד את השני לפני) תהיו יעילים ותצליחו לגלות מה מטרת הטרוריסטים. אתם מוכנים? בעצם לא שואלים אתכם, צאו לדרך!

חוקים

🌈 חוק השליטה. כל עוד אתם לא אני, אתם אחראים אך ורק על הדמויות שלכם. לא על דמויות משנה ולא על הדמויות של האחרים.
🌈 חוקי הפורום והחוקים הגלובאליים תקפים גם כאן.
🌈 אתם לא פעילים בלי סיבה מוצדקת- הדמות שלכם תמות.
🌈 נא לא להספים. לא להגיב על אשכול ההרשמה יותר מפעם אחת ולא להגיב על הוראות שלי מספר פעמים. אם יש לכם שאלה, יש הודעה פרטית בשביל זה.
🌈 אתם לא משקיעים בטופס או במשחק עצמו- הדמות שלכם תמות.
🌈 שמרו על הפה. אתם יכולים לקלל, אבל לא את השחקנים האחרים, אלא את הדמויות שלהם, אולי. אותו דבר לגבי אלימות במשחק.
🌈 מה שאתם יודעים, הדמות לא בהכרח יודעת. אני אקרא ואוודא שאתם מפרידים בין הידע שלכם לידע של הדמות. גם הפרה של חוק זה תגרום לדמות שלכם למות.

טופס

שימו לב, חברים! השמירה שלכם תהיה קיימת בכל זמן הספיישל! וזה למה? כי כל מי שיסיים את הטופס שלו בזמן הספיישל יזכה ב-כובע בצבעי הקשת! לאחר מכן המ"ת יחזור לפעילות רגילה ולא תוכלו לקבל את הבונוס הזה.

רשומים

אלכס, aliceinhogwarts - אלכס ווטרז, 17.6


שמורים

שם וכינוי: רוני + Sabrina Carpenter
שם הדמות: נויה כהן
גיל הדמות: 14
מגדר + נטייה מינית: נקבה, לסבית
מוצא: נולדה בישראל. כל המשפחה שלה ישראלית ועד סבא וסבתא שלה (כולל) כולם נולדו בישראל
מקום מגורים: מושב אביבים
מראה: נויה היא ילדה ממוצעת - לא יפה במיוחד אבל גם לא מכוערת. יש לה שיער נורמלי - חום מתולתל, מגיע לה עד הכתפיים - אבל היא עדיין אוהבת אותו. יש לו מרקם חלק ונעים, ולמרות התלתלים הסבוכים שלה, מרגיש כאילו אף פעם אין בו קשרים (...למרות שזה רחוק מלהיות האמת). רוב הזמן היא הולכת איתו מפוזר - רק לעיתים נדירות מאוד היא אוספת אותו לזנב-סוס (בפעמים שהיא מצליחה, יש לציין. רוב הזמן זה לא ממש הולך - כנראה שהשיער שלה קצר מדי). אנשים לרוב חושבים שנויה מסתפרת הרבה, אבל האמת שהיא כמעט ולא, אולי רק פעמיים בשנה, מקסימום שלוש - זה כאילו שהשיער שלה כן גדל וכן אמור להיות ארוך... אם הוא היה חלק. כאילו יש לה שיער חלק וארוך עד שמסלסלים אותו ואז הוא הופך לשיער קצר וסבוך עם מלא תלתלים... איך שלא יהיה, נויה אוהבת אותו כמו שהוא - קצר ונחמד, כזה שאתה בקושי צריך לסרק אותו בבוקר, לא להתעכב שעות על תסרוקות בצהריים ולא להסתבך איתו אחרי מקלחת בלילה - פשוט וקל, בדיוק מה שנויה צריכה עם החיים המסובכים שלה.
הפנים של נויה עגלגלים יחסית, גם בגיל 14; הסנטר שלה לא בולט החוצה (אולי אפילו קצת שוקע פנימה) והלחיים שלה מלאות, שמנמנות כאלו - אולי קצת יותר משצריך. לעור שלה יש גוון קצת מוזר - שנהבי כזה, אבל לא צהבהב, לא זהוב אבל גם לא ורדרד... משהו באמצע. ובכל זאת, הצבע של העור שלה לא יצא באיזשהו גוון מחליא שכזה - לא הדבר הכי יפה שנויה יכלה לקוות לו, אבל בהחלט לא משהו מכוער.
העיניים שלה גם הן רגילות יחסית - לא בולטות, לא מנקרות עיניים... לא כמו של הרבה ילדים מקובלים בשכבה שלה. העיניים שלה במין צבע חום-בוצי. האמת שהוא לא כל כך מכוער - כן, פחות יפה מהחום שיש לרוב, אבל לא צבע שאי אפשר לסבול - אותו החום, רק יותר... ריק.
נויה היא לא אדם שמת על איפור ולקים וכל מוצרי האופנה והטיפוח האלו - הכי הרבה ששמה אי פעם היה אודם ואולי ממש קצת סומק או מסקרה - וגם זה קרה רק פעם אחת, בבת מצווה שלה, כשאמה (למרות שבדרך כלל שמחה שנויה לא אוהבת איפור ומעודדת אותה להישאר ככה - צנועה, לא גאוותנית שמנסה להשוויץ או למשוך תשומת לב) ממש התעקשה עד שלא נשארה לנויה תשומת לב, אבל היא לא כמו הבנות הפקאצות האלו שבאות לבית הספר עם לק נוצץ-זורח, כמויות מטורפות של מסקרה, סומק שנותן גוון שונה לחלוטין לפנים שלהן ואודם בצבע מוזר - לא.
בדרך כלל נויה לובשת בגדים פשוטים, חצי מהם יד שנייה - חולצות טריקו חלקות (החולצה הכי מקושקשת שיש לה היא חולצה עם כיתוב, אולי עם דוגמה - אין לה חולצות יקרות עם ציורים ומותגים וכל הדברים האלו), טייץ, נעלי ספורט פשוטות או סנדלים זולים - היא לא אחת שמסתובבת עם "פוקס", "דלתא" ו"אדידס" - פשוט לא. אפילו עם ג'ינס הסתובבה רק במקרים מיוחדים.
בעניין הלבוש נויה הייתה מאוד קפדנית - היא אף פעם לא הסתובבה עם גופיות או עם מכנסיים קצרים או בכללי עם בגדים שחושפים יותר חלקי גוף משצריך. היא לא הייתה דתייה או חרדיה וכך גם לא המשפחה שלה - אבל היא תמיד שמרה על לבוש צנוע, אף פעם לא רצתה להתבלט ולמשוך תשומת לב - בעיקר אחרי שיצאה מהארון.
לנויה יש גוף רגיל למדיי - הרגליים שלה ארוכות וחלקות, וכך גם הידיים, יש לה בטן חלקה, בקו ישר עם הגוף וגובה ממוצע - משהו כמו מטר חמישים וחמש.
אופי: מינימום 10 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על השליליות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה.
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: Goldenrod
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: פועלת באומנות
הערות \ הארות \ קשת בענן: ריינבווו
סתם, אשמח לשמירה, אשתדל להמשיך בקרוב :)
עריכה: מראה גמור

הודעה זו נערכה ע"י Sabrina Carpenter ב Jun 3 2017, 08:13 AM

שם וכינוי: רוני, i am believe
שם הדמות: מעין
גיל הדמות: 12
מגדר + נטייה מינית: נקבה, אוהבת בנות.
מוצא: נולדה בישראל.
מראה: שיער שטני ארוך עד הכתפיים, הרבה נמשים, גובה ממוצע. סגנון הלבוש הוא סטייליסטי, אוהבת לעשות סטיילינג. בדרך כלל לובשת משקפי שמש עגולות על עיניה. בדרך כלל הולכת עם בגדים של PRIMARK (פרימארק). רוב הנעליים שיש לה הן של VANS (ואנס). מתאפרת הרבה, ואוהבת למרוח כל הזמן אודם - בין אם שהולכת להתאמן ובין אם הולכת לחגיגה. עיניה ירוקות. אם מסתכלים בה בריכוז אפשר לחשוב שעיניה הופכות לחומות. כשהולכת ברחוב בדרך כלל רואים אותה עם אוזניות - משמע, היא אוהבת לשמוע מוזיקה שכולם אוהבים.
אופי: אוהבת ספורט, בעיקר שחייה וכדורסל. אוהבת לעזור לאחרים. כשמתעצבנת היא ממש כועסת ובאותו הרגע בלבד מתרחקים ממנה. אוהבת לסדר כל הזמן. כל הזמן משאירה את חדרה נקי, מצוחצח ומסודר, כך שלא צריך לסדר אותו לעולם.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה.
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: DeepPink
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: אומנות
הערות \ הארות \ קשת בענן:

שם וכינוי: תם, נסיך שאול גיי
שם הדמות: שם הלידה שלו הוא אבישג, אבל הchosen name הוא לוטם. שם המשפחה זה דן, אגב. אז בקיצור: אבישג לוטם דן.
גיל הדמות: 15
מגדר + נטייה מינית: boiiiiiiii לא ביקשת את זה עכשיו. אז ככה, אני אתחיל בזה שהוא נולד נקבה והוא נונבינארי ומשתמש בפניות זכר. מבחינת נטייה מינית, הוא די בטוח שהוא הומו (כאילו, אחד מהיתרונות של להיות נונבינארי זה היכולת להגיד ״אני גיי״ על כל דבר שזז, אבל מבחינתו משיכה לבנים = גיי) אבל בינתיים הוא לא מגדיר את עצמו בקטע הזה.
מוצא: סבא וסבתא מצד אמא מתימן, סבא מצד אבא מטורקיה. כל השאר נולדו בארץ, כולל סבתא שלו מצד אבא.
מקום מגורים: פתח תקווה (למה ציפיתם כבר)
מראה: אם סתם תעברו ליד לוטם ברחוב, הוא לא ימשוך יותר מדי תשומת לב. אין במראה שלו שום דבר שלא מאפיין ילד ממוצא מזרחי - הוא שזוף מאוד, עם שיער שחור חלק שירש מהצד של אמא שלו. השיער שלו מסופר בתספורת קצרה, אבל עדיין ארוכה מספיק כדי שהוא יהיה חייב להסתובב עם גומיה על היד כל הזמן למקרה שהוא ירצה לעשות מיני קוקו כשחם לו. דרך אגב, השיער שלו גם מאוד עבה ומלא - אמא שלו תמיד אמרה ש״אבישגוש, את התברכת בשיער שהמון בנות בארץ הזאת היו חולמות עליו״. מן הסתם זה לא הזיז לו יותר מדי, אבל זה לאחר כך. כמו שאמרתי, העור שלו מאוד שזוף והיו פעם חבורת מטומטמים מבית הספר שלו שהחליטו שזה סבבה לצעוק עליו ״כושית״ מרוב שהוא שזוף. מה קרה עם זה... טוב, המנהל התעצבן, אבל לא חשוב עכשיו. יש אנשים שיגידו שיש לו מצח גדול, אבל האמת היא שזה נראה ככה רק בגלל שהוא היה עם פוני 90% מהחיים ורק אחרי שהוא יצא מהארון והסתפר הוא הוריד אותו סוף סוף. העיניים שלו חומות ולא מעניינות במיוחד לטעמו, והאמת שהרבה אנשים מסביבו אומרים לו שהעיניים שלו משעממות (לכו תנסו למצוא אנשים עם טאקט בפתח תקווה) אבל לא אכפת לו מזה במיוחד. הוא שבר את האף כשהיה בכיתה א׳ והוא די עקום עד עכשיו, אבל בגלל שהוא כמעט תמיד עם המשקפיים שלו לא שמים לב לזה יותר מדי. המשקפיים שלו מרובעים, עם מסגרת שחורה ועבה.
למזלו של לוטם, החזה שלו די flat ככה שגם כשהוא בלי הביינדר זה לא נראה נורא במיוחד. למעט זה, גם שאר מבנה הגוף שלו מאוד ממוצע - לפחות, מבנה גוף נקבי ממוצע. הוא במשקל תקין, אבל יותר קרוב לתת משקל מאשר לעודף משקל (aka, הוא רזה בצורה בריאה) והוא גם יחסית נמוך (1.57), ככה שקשה לחשוב שדווקא הילד הזה משפיע כל כך.
אופי: לוטם הוא בן אדם מאוד... ציני, אם אפשר להגיד את זה ככה. הוא מסוגל לצחוק על כל דבר ולרדת על כל דבר שזז - כן, גם עצמו.
רקע:
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: Navy
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: לוטם אוהב לכתוב. הוא כותב בעיקר באינטרנט, למרות שגם חברים קרובים שלו מהחיים האמיתיים קוראים את מה שהוא כותב. אין הרבה כאלה, אבל אלה שכן קוראים תמיד אומרים לו שהוא עושה את זה ממש טוב. באינטרנט הוא סלב בזכות ספר שהוא כותב וכל פעם מפרסם לו עוד פרק - זכות קדימה לפחדנים. זכות קדימה לפחדנים עוסק בבנייה וההתפתחות של סיפור האהבה של בר ועדי, שבהתחלה לא מכירים ומשם... טוב, לוטם עדיין לא סיים לכתוב את זה. יש לו גם מיני בלוג, שבו הוא ממליץ כל שבוע על ספר אחר שקשור לקהילה הגאה. מפה לשם, הרבה אנשים הלכו לקרוא את קארי און (שהוא תיאור בתור, ואני לחלוטין מצטט, ״פאנפיק דרארי ששינו לדרארי את השמות״) והבלוג שלו הפך למאוד פופולרי.
הערות \ הארות \ קשת בענן: לפרוטוקול זכות קדימה לפחדנים זה משהו שאני מתכוון לכתוב בשלב כזה או אחר

שם וכינוי: קס, Useless Wish.
שם הדמות: אלה ווָלדפוֹגֵל (Ella Waldvogel).
גיל הדמות: 16 ו-8 חודשים.
מגדר + נטייה מינית: טרנסית, לסבית.
מוצא: ישראלית, משפחתה במקור מגרמניה - היא דור שלישי בארץ.
מקום מגורים שיכון הקצינים, תל אביב, חיפה.
מראה: אלה היא הילדה המוזרה בכל מקום שהיא הולכת אליו. אפילו כשהיא נמצאת עם החברים המוזרים שלה אחרי בית הספר, היא הילדה המוזרה. העובדה שהגנים שלה ברכו אותה עם גוף של גבר גרמה לה לשנוא את המראה שלה - אבל עם הזמן, היא התחילה להתרגל ולהשתנות. אם מסתכלים על אלה, הדבר הראשון שרואים או שמים לב אליו הוא השיער שלה. הוא כמעט ולא צומח, אז היא לא צריכה לגזור אותו או לטפח אותו יותר מדי, אבל לא נדיר לראות אותה מסתובבת עם מסרק ביד, גם אם זה רק בשביל לסלק טיפה מהשיער שלה מהפנים. השיער השחור באופן טבעי בדרך כלל נראה מעט לא טבעי, בגלל העובדה שהיא משקיעה לא מעט זמן, קרמים וג'ל לשיער בשביל לגרום לו להראות איך שהיא רוצה. הוא תמיד נמצא באחת משתי צורות על הראש שלה: או שהוא מסודר בקוצים, או שהוא שוכב בפשטות על הראש שלה, מגיע קצת מתחת לאוזניים - הפוני על הפנים שלה ארוך, ככה שלא נדיר לראות אותו מסתיר את העיניים או את הפנים שלה. השיער שלה מעט נפוח באופן טבעי, מה שגורם לו להראות גדול ביחס לגוף הקטן באופן יחסי שלה. הצבע השחור מדי גורם לשאר הגוף שלה להראות בהיר מדי - והעובדה שהיא מטפחת אותו גורמת לו להראות נקי בצורה טבעית. הטיפוח הבלתי פוסק גורם לעובדה שהשיער שלה תמיד חלק, וגם אם לא - היא מסתובבת עם מסרק בתיק שלה בשביל לוודא שכל דבר על הראש שלה מונח בזווית הנכונה. הגאווה של אלה בשיער שלה גורמת לה לא לאפשר לשום דבר להיות על הראש שלה: לא כובע, לא קשת או קפוצ'ון. הראש שלה תמיד יהיה חשוף, גם אם מדובר ברוח חזקה. היא תעדיף לטפל בו אחר כך במשך שעות, מאשר להתייחס לשיער שלה בתור משהו שאפשר להסתיר.
אופי:
רקע:
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם:
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: יש לה פודקאסט בשם "לא מתחבאת", שבו היא מדברת על מדע, מין ומגדר - או "שלושת המ'ים" כפי שהיא קוראת להם בדרך כלל.
הערות \ הארות \ קשת בענן:

שם וכינוי: אלכס, The Girl Who Waited. בבקשה בלי מכות.
שם הדמות: אלכס ווטרז
גיל הדמות: 17 וחצי
מגדר + נטייה מינית: ג'נדרפלואיד ופאנסקסואלית.
מוצא: נולדה בבריטניה אך חמש שנים לאחר יום היוולדותה היגרה לארץ עם אמה [אביה החליט להישאר ולהקים משפחה שם עם מישהי אחרת, בעודו מנפץ בקבוקי וודקה ריקים]. היא במקור חצי הולנדית [אבא] וחצי אנגלייה [אמא] ממוצא יהודי - אמא שלה גדלה במשפחה יהודייה.
מקום מגורים: קיבוץ גן שמואל.
מראה: צורת גוף של נקבה, גוף שדוף יחסית ועור בהיר כשל ערפד. יש לה עיניים אפורות בהירות, כמעט כחולות. לפעמים הן נראות כחולות, אבל רוב הזמן הן אפורות. בעיקר כשהיא עייפה או מותשת. היא תמיד נועלת נעלי אולסטארס בצבע סגול כהה, עם החתימה של ג'רארד וויי מלהקת 'מיי כמיקל רומאנס' המפורקת.
היא *תמיד* לובשת ג'ינס כהה ולפעמים גם חותמים לה על הג'ינסים חברים טובים שלה, אם היא נותנת להם את העט הסגול כהה שלה [שהדיו שלו שחור, כחול או אדום: משתנה]. תמיד שומרת את העט בכיס הג'ינס המשופשף.
יש לה שיער ג'ינג'י בהיר מסוגנן כקארה ונמשים קטנטנים שמכתימים את פניה כמו ביצירת אמנות מושקעת. החיוך שלה מושלם והשיניים שלה צחות וישרות עד קנאה. החיוך שלה תמים והיא נראית כמו אדם טוב, מקרוב או מרחוק. נוהגת ללבוש סוודרים או חולצות להקות. יש לה קעקוע של "הלילה אני מרגיש/ה כל כך טוב שאני יכול/ה למות" באנגלית, ציטוט של הלהקה הפינית 'ראקלס לאב'. האף שלה משורטט והעיניים האפורות שלה מרקדות כשהיא שמחה, הן הופכות לכחולות בהירות המוכתמות בצבעי אפור. היא לא מתאפרת רוב הזמן (היא לא בטוחה מה זו מסקרה), אך כשכן, היא שמה (בעיקר שמים לה, היא לא מתאפרת לבד) - איפור עדין. כשהיא מרגישה כבן, היא אוספת את השיער שלה לקוקו ג'ינג'י קצר או סתם פורעת אותו, בשביל התחושה.
אופי: היא שקטה אבל ברגע שהיא מתחברת עם אנשים היא יכולה להיות סולנית בלהקת המטאל הרועשת בעולם. היא נחמדה לכולם, חוץ מלאנשים עם ווייב לא טוב, נניח אדם שמלחיץ אותה.
היא בעלת מאניה-דיפרסיה ולוקחת כדורים שמאזנים את הדיכאון וההיי שלה, אבל היא טוענת בתוקף שזה לא מגדיר אותה כבן אדם, ציטוט: "זה לא מגדיר אותי כבן-אדם, אני היא מי שאני, רוקיסטית די ביישנית שמנסה להיות מחוץ לארון ויותר בפנים בסימולטניות!"
היא לא סומכת על אף אחד ובעלת חרדת נטישה בגלל היסטוריית המשפחה שלה ובכללי... היא די חברותית וכשהיא הולכת לקניונים במרכז הארץ היא עושה דברים משוגעים כמו לבקש ממישהו צ'יפס אחד, רק כי כל המקום הזה הוא סניף ענק של בשר, אפילו בסלט. היא אוהבת לאהוב אבל כמעט ומכחידה את התכונה הזו אצלה, היא פשוט מפחדת להתקרב ולכאוב שוב. לפעמים העולם מיטשטש בעיניה והיא יכולה לראות רק את השלילי, אבל רוב הזמן היא מאלצת את עצמה להיות שמחה. היא אוהבת לשיר ומנגנת על גיטרת בס כבר שש שנים ["אני רוקיסטית"], שנתיים על גיטרה ולפעמים ביוקליילי ישן שמצאה במרתף.
היא נאמנה למרות שלא סומכת על אנשים, אך גם זה במדד מסוים, יש אנשים שהיא כמעט-כמעט סומכת עליהם ויש אנשים שהיא יודעת שתוכל להישען עליהם.
אלכס הייתה מכורה לסיגריות בגיל חמש עשרה, אבל נגמלה שנה לאחר מכן כאשר אחת החברות שלה נפטרה מסרטן בריאות - בלי קשר לסיגריות המטומטמות. היא הרגישה חרא להרוס לעצמה את הריאות כשזה מה שקרה לחברה שהיא כמעט-בטחה-בה, וזה אמר הרבה עבורה.
היא תמיד ציירה, מעולם לא למדה ציור, רק ממדריכים באינטרנט. אבל נדמה שהרשת אהבה את מה שהיא עשתה והיא אהבה את זה בעצמה, אז למה לא?
היא דואגת לאמא שלה כל הזמן אבל לא אכפת לה מאבא שלה, היא למדה להרגיש ריקנות בכל הנוגע אליו וגם בכללי לפעמים.
היא טובת לב, עקשנית מאוד ותחרותית וערמומית כשיש לה סיבות. מחד גיסא, היא מאוד חכמה, מאידך גיסא היא לגמרי לא שקדנית. היא נשרה מהלימודים באמצע כיתה י"א אחרי ריב רציני עם אחת המורות שטענה שהיא עישנה בחצר. היא לא עישנה כבר מספיק זמן כדי להתעצבן על האשמות שווא ולקחה את תיקה ולעולם לא חזרה לשם בכדי ללמוד. היה לה את הכבוד לעצמה ולחברתה המתה כדי להתעקש על כך.
היא צמחונית, אוהבת פיצה ועובדת בפיצרייה לפעמים (ימי ראשון, שלישי וחמישי, משמרות צהריים), כך שזה די מסתדר לה.
היא אוהבת סרטי אימה ומתח. מעולם לא ניהלה מערכת יחסים רצינית, למרות כמיהתה לכך. היה לה חבר שדי ניצל אותה וחברה שעזבה לדרום הארץ, בעוד היא גרה כמעט בצפון. היא למדה על בשרה שמערכת יחסית בטווח רחוק לא תמיד מסתדרת.
הרוטינה שלה די ברורה: לקום בבוקר, לעשות דברים של בוקר, לאכול, לעשות עוד דברים, לצאת לעבודה, למות מתשישות על הספה עם החתלתול שאימצה לא מזמן, אחרי התשישות והצעקות של "פיצה זה מגעיל!!!" כי היא עבדה שעות במקום בו שמעה את המילה 'פיצה' למעלה מחמש-מאות פעמיים, ללכת לחדר של אמא שלה, לדבר, לצחוק, לפעמים גם בטלפון עם חברים. לעתים הרוטינה משתנה אבל תמיד בסוף היום אפשר למצוא אותה עם מכחול ביד.
יש לה קראש על בחורה צעירה ממנה בשנה וכאשר היא חוזרת מבית הספר מדי יום, היא עוברת ליד הפיצרייה, לפעמים גם נכנסת. היא אוהבת ברד ענבים סגול כהה. אלכס כבר מזמן למדה שהיא קווירית מחוץ לארון ושהן אוהבות את אותן הלהקות, אבל היא לא רוצה להרוס את היופי בראייתה יום-יום.
היא מחכה למצעד הגאווה שמתקיים יום לאחר מכן בהתרגשות, היא לקחה חופש מהעבודה (כי התחילה לקחת עוד משמרות, אמא שלה חלתה מעט) במיוחד בשביל זה.
רקע: היא נולדה באנגליה לאמא יהודייה ואבא אלכוהוליסט ממוצא יהודי. כשהייתה צעירה ההורים שלה היו מאוהבים עד בחילה, הם יצאו עוד מאז התיכון. כאשר היא נולדה אבא שלה ניסה להשיג כסף כדי לממן את המשפחה - יחד עם אמא שלה, שעבדה כמנהלת בחברת שיווק. חברת השיווק קרסה כמעט לחלוטין כשהייתה בת ארבע ואביה פוטר מעבודתו.
הוא התחיל לשתות בכמויות אדירות ואלכס לא בטוחה אבל היא חושבת, שיש לה פלאשבאקים מהילדות של בקבוקי אלכוהול שבורים וניפוץ דברים על קירות. כשאמא שלה התייאשה היא עזבה את הבית עם כסף [ששמרה מתחת למיטה בדיוק למקרים אלו] עם מזוודה שחורה כמו שהרגיש הלב שלה באותם רגעים - ועם הילדה הקטנה והג'ינג'ית שאחזה בידה ולא בדיוק הבינה לאן נוסעים. היא גם לפחות לא רצתה להבין, למה אבא שלה נשאר מאחור.
הן היגרו לארץ, לקיבוץ 'גן שמואל' ואמא שלה בדיוק מצאה עבודה בגיוס אנשים להייטק. אלכס, חרף גילה הצעיר, ניסתה למכור בבית הספר שלה דברים שהיו אז באופנה כדי להשיג עוד כסף הביתה. היא ידעה שאמא שלה במינוס, היא רק רצתה שאמא שלה תראה ירוק ומה זה משנה בכלל שהצמיד שהכינה עולה רק שלושה שקלים.
ביולי של שנתה השלוש עשרה היא התנשקה בפעם הראשונה עם בחורה. יותר נכון, קיבלה לחיצה קטנה על שפתיים. ולא נורא שזה היה בכלל באמת וחובה... היא אהבה את התחושה, כבר אז ומזמן ידעה. משהו שונה.
בגיל ארבע עשרה היא התחילה לצאת עם תומר, בחור בן שש עשרה שניצל אותה מינית. כבר אז היא הרגישה משונה. עזבו את זה, כבר בגיל חמש, בשדה התעופה, היא הרגישה משונה. היא ידעה שהיא לא לגמרי נערה וידעה שהיא לא לגמרי רק-בקטע-של-בנים.
הם נפרדו אחרי שאיבדה את תמימותה אתו ורק אז הבינה שנוצלה. היא הייתה נאיבית מעט, אבל בכוונה. היא הייתה חכמה אבל היא לא רצתה לשים לב לסימנים, לסינונים בווצאפ, ליחס המשונה סביב חבריו והכיפים שהחליף אתם.
אחרי זה היא חשבה שלעולם לא תהא במערכת יחסים שוב, אבל אז באה לקיבוץ שלה נעמי, יפהפייה עם שיער חום שתמיד היה בצמה שהיא התעקשה לפרק, [אך הייתה מסוכנת באותה המידה, היא הכירה אותה לעולם הסיגריות והאלכוהול הבלתי-חוקי, שעברה בלעדיו. היא נשענה רק על כתף של כמה חברים טובים ועל סיגריה עד שלוש ליום]. באותו שלב היא הבינה - הכל - לגבי מיניותה, ברגע שהתחילה להסתובב אתה ועם החברים שהנערה רכשה בקלות.
הנשיקה הראשונה שלהן הייתה במכונית של נעמי. היא אהבה אותה - אך הנערה היפהפייה שאהבה אותה חזרה - עברה חזרה לדרום אחרי שהעסקים של אבא שלה לא הצליחו בצפון כפי שצופה. קשר בטווח רחוק היה אופציה גרועה, כך הבינה אלכס לאחר כמעט חודש מרגיז של געגועים.
לא היו שום מפגשי איגי בסביבה, אז היא לקחה אוטובוס מדי שבוע למקום פעילות מרכזי, שם הכירה כמה אנשים, אבל הייתה יותר מדי ביישנית מכדי לדבר שם - מצד אחד היא רוקיסטית - מצד שני היא מסתגרת כמו צב בשריונו. לאט לאט היא נפתחה אליהם יותר, אחר כך כולם הפכו לחברים טובים שלה. היא הפסיקה ללכת בגיל שבע עשרה, כי היא לא רצתה להמשיך לבזבז את הכסף שאין להן על אוטובוסים ואימא שלה לעולם לא הייתה מסיעה אותה למפגש מדי שבוע.
כשסיפרה לאימא שלה על מי שהייתה, אימא שלה אמרה: "המ אוקיי," וחזרה לעיסוקיה. אלכס ניסתה לומר לה - "תראי אימא, אני גם בי וגם ג'נדרפלואיד!" והאמא ענתה - "את צעירה מדי," למרות שהייתה אלכס כבר בת שש עשרה, אבל אז חייכה ואמרה - "בין אם את בטוחה בזה ובין אם לא, אני תומכת בך," במבטא הבריטי הנפלא שאלכס ירשה ממנה רק במעט.
היא התחילה לעבוד בפיצרייה לאחר שעזבה את לימודיה; קצת מתפרנסת כמורה מחליפה [בעיקר לציור] בבית ספר מקומי, מציירת למרות שאין לה זמן ולומדת תכניות מחוננים באינטרנט, כדי להיות בכל זאת 'חכמה'. אין לה חלומות גדולים, רק להישאר חיה ולאהוב עד מוות. עד אז היא כבר האמינה באהבה טהורה, למרות סיוטיה הנשנים מתומר, שמעולם לא התנצל והיא מעולם לא ביקשה את התנצלותו. היא מחבבת בחורה אשר צעירה ממנה בשנה ובאה לפיצרייה מדי פעם, אולי זה יתפתח, כי היא ראתה אותה במצעד הגאווה הקודם עם דגל הלהט"ב שנמרח על הפרצוף שלה.
היא חיכתה בהתלהבות למצעד הגאווה הבא, שעמד להיות בבוקר הבא. בימים האחרונים היא הייתה מלאת מרץ והתפאנגרלה על כל דבר כי הייתה אחוזת תזזית מרוב התרגשות. ואולי הנערה שלא מפסיקה לעבור מול הפיצרייה תהיה שם שוב... והיא ראתה אותה שם. פצועה.
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: MediumPurple
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: אמנות, היא מציירת כל הזמן (דברים צבעוניים בעיקר, הרבה דגלי גאווה מתוך חדי קרן) ורבים מחמיאים לה על כישרונה. יש לה בלוג באינטרנט בו היא מפרסמת מדי יום עדכונים אמנותיים כגון 'אין לי השראה' ו-'הנה ציור של לפרקונים נוצצים'. היא מפרסמת בנוסף גם באתר של ה"פ... מוזר, נכון? לפעמים היא מרצה לכלל האוכלוסייה, בבתי ספר, על תחילת ציור ותולדותיו. גם מוכרת בפיצרייה וגם מורה מחליפה, היא בעצמה לא מבינה מאיפה יש לה את הזמן והכוח לצייר שוב, ואז היא רואה את הבד ונזכרת למה התאהבה בציור מלכתחילה.
הערות \ הארות \ קשת בענן: באם, סיימתי!

שם וכינוי: הילה, ג'ורג' אומאלי
שם הדמות: נוגה פרידמן
גיל הדמות: 16
מגדר + נטייה מינית: ביסקסואלית, סיסג'נדרית
מוצא: נולדה בארץ אבל גרה בגרמניה למשך כמה שנים בצעירותה, שני ההורים שלה עלו לארץ מברזיל יחד עם ההורים שלהם (הסבים והסבתות של נוגה).
מראה: הדבר הראשון ששמים לב אליו כשמסתכלים על נוגה זה השיער - היא ג'ינג'ית מתולתלת, הכי מוחצנת שיש. היא תמיד עם שיער פזור שמזדקר לכל הכיוונים, לא משנה כמה זמן היא מנסה לסרק אותו.
החסרון בלהיות ג'ינג'ית, חוץ מזה שכל החברים שלה יורדים עליה, זה שכל שיער הגוף שלה בהיר מאוד - אז כמובן שברגליים, למשל, זה יותר יתרון מאשר חסרון, אבל כשזה נוגע לגבות ולריסים זה יוצר מראה די מוזר. בגלל זה תמיד יש לה איפור שנראה די מוגזם למתבונן מהצד - מסקרה די בולטת, ג'ל לגבות, מייקאפ שיסתיר את כל הנמשים וכתמי השמש, אודם שיבליט את השפתיים. זה לוקח הרבה מאוד זמן מהבוקר שלה וזה אולי נראה יותר מדי, אבל בלעדיו היא פשוט חיוורת ולא רואים דבר מהפרצוף שלה חוץ מנמשים.
חוץ מזה, תווי הפנים שלה די ממוצעים - יש לה אף קצת בולט אבל לא בצורה שונה במיוחד, יש לה שפתיים די מלאות אבל בלי אודם הן נטמעות בתוך הפנים שלה ויש לה שיניים ישרות בצורה מפתיעה בגלל שהורידו לה את הגשר רק לפני בערך חצי שנה - היא הייתה צריכה גשר להרבה זמן בגלל השיניים העקומות לגמרי שהיו לה.
בעקרון יש לה משקפיים, ולא סתם משקפיים אלא מספר די גבוה מכיוון שהיא התחילה בגיל די צעיר, אבל בערך מאז התיכון היא מסתובבת רק עם עדשות מגע - היא מתעבת את המשקפיים שלה. לא תמצאו אותה לעולם עם משקפיים, גם לפני השינה, גם כשהיא מתעוררת בבוקר, היא מסתובבת אך ורק עם עדשות מגע. היא שונאת את הריסים הדקים והכמעט שקופים שלה, אבל היא אוהבת מאוד את העיניים שלה - חום כהה כל כך עד שהוא נראה כמעט שחור, בוהק ממש.
יש לה מבנה גוף די ספורטיבי, אבל לא לגמרי - היא די נמוכה יחסית לגיל שלה, אבל בגלל הפעילות הספורטיבית שהיא עושה היא לא ממש שמנמנה. היא גם לא מהצנומות האלה, רזות ונמוכות - יש לה שומן במקומות הנכונים. אם היו שופטים אותה רק לפי הגובה שלה היא בטח הייתה נראית בת שלוש עשרה בערך, אבל היא מפותחת בדיוק במקומות הנכונים כדי להראות פשוט כמו בת שש עשרה נמוכה.
אין ממש סגנון אחד בו אפשר לתאר את הצורה בה נוגה מתלבשת - זה מאוד תלוי ביום, במצב שהיא נמצאת בו וגם במקום שהיא הולכת אליו. אבל היא תמיד לבושה בסטייל. היא תמיד תהיה עם הטרנדים האחרונים, בין אם זה תיק מסוים או נעלי סטנסמית' או צ'וקרים, גם אם זה הטרנד הכי מגוחך בעולם, כשנוגה תלבש אותו זה פשוט ייראה טוב. בדרך כלל לא תמצאו אותה עם פריט מ-2014, היא תמיד לבושה עם מה שנכון באותו הרגע ומה שהכי מיינסטרימי.
כמו כל ג'ינג'ית טיפוסית, העור של נוגה הוא לא שזוף במיוחד, בלשון המעטה. העור שלה לבן ורגיש בצורה כזאת שכל ביקור לים נגמר בזה שהיא נשרפת בלכ מקום אפשרי, גם בכפות הידיים והרגליים, לא משנה כמה קרם הגנה היא מורחת. בניגוד לרוב הג'ינג'ים, אין לה נמשים כמעט חוץ מכמה על הלחיים (קצת מתחת לעיניים), אבל גם אותם היא דואגת להסתיר עם מייקאפ.
אופי: נוגה היא מאוד דומיננטית. ברגע שאתה פוגש אותה, אתה יכול לאהוב אותה או לשנוא אותה, אין משהו באמצע.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה.
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: Crimson
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: מוזיקה, היא מנגנת, שרה, וכותבת שירים על נושאים שחשובים לה - ביניהם גם הקהילה הגאה
הערות \ הארות \ קשת בענן:

הודעה זו נערכה ע"י George Omalley ב Jul 1 2017, 13:08 PM

שני דברים ששכחתי להוסיף לטופס והוספתי עכשיו:
1. הרקע של הדמות שלכם צריך להגיע עד הבוקר שאחרי הפיגוע (לא כולל אותו בוקר, כי משם יתחיל המשחק).
2. נוסף סעיף של מקום מגורים. הוסיפו אותו לטופס שלכם. המקום צריך לכלול ישוב בארץ.

משהו שנראה שחלקכם לא הבינו טוב- על הדמות שלהם להיות מפורסמת במה שהיא עושה, אחרת היא לא תהיה מפורסמת ומשפיעה בקהילה. אם הדמות שלכם שרה אז היא צריכה להיות מוכרת בקהילה, לעשות הופעות וכדומה. אם הדמות שלכם מציירת או כותבת הדברים שלה צריכים להתפרסם ברשת או בכל מקום אחר. אם הדמות שלכם מרצה אז היא צריכה להשתתף בכנסים כנואמת ועוד. קחו את זה לכל מקום שתרצו, רק תזכרו שמה שהדמות עושה צריך להתפרסם ולהשפיע הרבה על הקהילה הגאה.

כולכם שמורים לשבוע (אלכס, אקבל אותך כשתוסיפי את שני הסעיפים האלו + תתקני מה שאשלח לך בפרטי)
כדי להאריך את השמירה יש לסיים לפחות סעיף אחד במהלך השבוע

שם וכינוי: רתם- רוונהריוונקלו
שם הדמות: מעיין בת-זאב
גיל הדמות: 16
מגדר + נטייה מינית: נקבה- הומוסקסואלית
מוצא: נולדה בישראל, כל השורשים שלה צבריים
מקום מגורים הישוב מוסד בצפון הארץ
מראה: שער שטני ארוך אסוף בצמה עיינים חומות ירוקות נוקבות, הדבר הראשון ששמים אליו לב הוא העיניים ההן נוקבות ומפיצות הילה מעוררת יראה אשר מוסתרת מאחורי משקפיים ירוקות, יש לה אף נשרי וסומק טבעי, מבנה הגוף שלה חטוב ורזה הגובה שלה ממוצע ורגלייה מעט שמנמנות. הדמות כמעט לא שמה איפור, רק נגיעות קטנות של ירוק כחול ואדום פה ושם, יש לה גם פסים טורקיזיים בשיער ובקצוות כל השיער טורקיזי. תמיד לובשת מכנסיים וחולצה בצבעי ירוק כחול וטורקיז, כמעט אף פעם לא שמה לב לאופה או שהיא מתנגדת לה בכוונה, כולם לועגים לה על כך.
אופי: ביישנית אבל בספרים שלה מביעה המוןרגשות סוטרים.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה. הרקע צריך להגיע עד הבוקר שאחרי הפיגוע (לא כולל אותו בוקר, כי משם יתחיל המשחק).
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: Cyan

[COLOR=deepskyblue]הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: סופרת מפורסמת בתחומה, כותבת על הכל.
הערות \ הארות \ קשת בענן: כלום

שם וכינוי: אני כותבת בצד סתם כי באלי לראות אם באמת תשתגרי לפה ותתני לי מכות...
עכשיו בלי להיות מעצבנת: דפנה + Farseer
שם הדמות: סופיה (סלחו לה, אמא שלה קוראת יותר מדי ספרי פילוסופיה משעממים ויותר מדי להוטה להשמע מתוחכמת) זייד (כמו השומר על הסוס שאתם כנראה לא מכירים כי אף אחד לא זוכר את חברי השומר מלבד משועממים מהעמק)
גיל הדמות: שמונה עשרה וחצי כזה, כאילו היא אומרת תשע עשרה אבל היא לא.
מגדר + נטייה מינית: סיסג'נדרית נקבה (קיצר, בת ומרגישה בת. שזה לא ממש בקיצור אבל יותר פשוט להבנה) + פאנסקסואלית, אוקיי, למען האמת היא יותר לסבית אבל לסבית זה משעמם ואף אחד לא באמת יכול לבדוק את זה והיא לא הכי מאמינה בכל הקטע הזה של להמשך לפי מין אז פאנ זה זה.
מוצא: נולדה בישראל, הסבים שלה נולדו בישראל והסבי רבה שלה נולדו בישראל. בקיצור היא צבר כהוגן אבל איפה שהוא בעבר מישהו שם עלה מאיזור מזרח אירופה.
מקום מגורים: יו מסובך... כאילו בעיקרון אם זה איפה אפשר למצוא אותה אז זה בבית של סבא שלה, AKA חור בגולן ליד אבן והרבה מאוד כלום או איזור קצרין. אבל אם זה איפה ההורים שלה גרים אז זה חיפה אבל זה לא מעניין כי היא לא שם אלא בגולן בחוות סוסים.
מראה: סופיה מתאמצת להראות, אוקיי, אולי מתאמצת זו לא ממש המילה וגם להראות זה לא בדיוק מדוייק, אבל היא בהחלט בולטת ולא תמיד בצורה המקובלת בחברה. הכוונה שלי שאני אומרת שזה לא מדוייק היא שסופיה בולטת, בהחלט, היא רק לא מהסוג שמתאפר כל בוקר או מעצב תסרוקות מיוחדות ובוחר בגדים מרשימים, למען האמת, היא בדיוק לא מהסוג הזה ולכן היא לא באמת מתאמצת להראות ובטח שלא מתאמצת שיראו אותה, בשביל מה יש שיער בצבעים בוהקים אם לא בשביל להסתיר את הבחורה שאליה השיער מחובר?
אולי כדאי שאתחיל מחדש ויותר מסודר. סופיה גבוהה למדי, לא מאוד, לא באופן שמעלה את הממוצע בחדר, אבל באופן כזה שעם מבנה הגוף הרזה שלה והשרירים הדקים היא תראה גבוהה יותר ממרבית הבנות אם הן לא דוגמניות או כדורסלניות או משהו כזה. אבל הגובה שלה הוא לא היחוד, אחד כי הוא לא מכוון - הורים גבוהים זה לא בדיוק משהו שאפשר לבחור ושתיים כי זה בנאלי מדי וסופיה לא חובבת בנאליות. היחוד שלה אם כך הוא בשיער.
לסופיה יש את אחת התסרוקות האלו שנשים מבוגרות מתלחשות עליהן עם חברותיהן בקולות לא ממש נמוכים ומאוד מאוד לא מרוצים. זאת אומרת, יש לה גלח מחומצן בצד שמאל של הראש ורעמה לא ממש מסורקת בצד ימין ואם זה לא מספיק גרוע החלק הלא מגולח של השיער שלה, זה שמגיע לה קצת אחרי עצמות השכמה, צבוע כולו בפסים של ירוק וסגול שהיא מחדשת כל מספר שבועות כך שהם בצבע הנכון והמבריק ולא בגוון החולני של ירקרק שלרוב הפסים האלו מגיעים אליו. כן תסרוקת מקסימה שרק משתפרת כשמגלים את העובדה שסופיה פשוט לא מסרקת את זה ונותנת לחצי שיש לה מהשיער להקשר בתוך עצמו בצורה עלובה ומלאת קש. טוב, לפחות זה ככה במרבית ימי השבוע, לפעמים שהיא יוצאת מהבית של סבא שלה היא טורחת להסתרק ואז החצי הצבעוני להחריד הזה גולש בגלים בצבעים לא טבעיים במורד הצד הימני של פניה ולרוב נכנס לה לעיניים.
כנראה שאפשר לחשוב שזו מסגרת יפה לפנים אבל בגלל המחסור הבולט באיפור צבעוני פניה של סופיה די נעלמות, הן פשוט לא מספיק יחודיות כך שמאחורי כל הבלאגן הצבעוני שהולך לה על הראש הן פשוט מוסתרות אבל לצערה, אנחנו כן נדבר עליהם. לסופיה יש פנים רכות, זה מוזר כי זה לא נראה מתאים לאופי האקטיבי שלה אבל כן, הפנים שלה רכות. הלסת שלה מעוגלת אל אף המחסור הבולט בשומן, פשוט מבנה פנים אובלי ומתוק שמודגש על ידי קו השיער שלה שנראה כמו החלק העליון של לב (כאילו שתי קשתות מוצמדות זו לזו עם חץ במרכז המצח).
מלבד המבנה המועגל גם העיניים שלה מחזקות את התחושה של רכות; הן גדולות ומעוגלות אבל לא באופן שגורם לה להיראות מופתעת אלא רק להיראות צעירה ואולי מעט פגיעה. הצבע שלהן די חסר יחוד, חום בהיר עם נטיה להפוך לחום עוד יותר בהיר בשמש אבל בלי שביב ירוק לגיוון. היא לא מאוד אוהבת את הצבע שלהן אבל היא גם לא מאוד לא אוהבת אותו והיי, צבע כהה זה טוב, היא לא צריכה לשים משקפיי שמש יותר מדי. גם עם הגבות שלה אין לה יותר מדי עסק, כנראה בגלל שפשוט אין מה לעשות איתן, הן שם, הן מצלילות על העיניים שלה ומעוצבות לא רע אז היא לא מתלוננת. לעומת זאת מהריסים שלה היא מוכנה להפרד, אין ממש טעם, לדעתה, באורך כזה של ריסים. זה מציק ולא נחמד מדי אבל לפחות הקצוות שלהם בהירים אז זה לא נראה כאילו היא מדביקה אפילו שאם היא מתאפרת היא נראת כמו בובה בגללם.
האף שלה הוא הפרט היחיד בפניה שיש לו קצת בעיה עם כל התחושה הזו של רכות, אחד כי הוא שבור, היא פגעה בו די רע שהתאונה קרתה ואפילו שהעצמות התאחו יחסית בסדר הוא עדיין מעט עקום ויש לרוחבו צלקת דקה שמקמרת לכיוון האוזן הימנית שלה, מאוד גנגסטרי. ושתיים כי הוא ארוך, לא בצורה מגוחכת שמושכת המון תשומת לב אבל בצורה שאי אפשר לפספס בפרופיל.
לא נורא, היא לא ממש מתנגדת לנוכחותו של האף שלה, לפחות הוא מסיח את הדעת מהפה שלה. לא שהפה שלה מכוער. למען האמת, השפתיים והשיניים שלה הם כנראה החלק הכי מושלם בפניה ומסיבה לא ברורה דווקא בהם היא לא הצליחה לפגוע בתאונה. מעצבן, היה נחמד אם השפתיים הורדרדות של הנסיכה האלו היו מכוערות באיזו צלקת. זה מטופש לשנוא משהו כי הוא יפה וסופיה לא באמת שונאת אותם (בכל זאת, שיניים ישרות ולבנות ושפתיים מלאות בדיוק במידה ובגוון מקסים של ורוד כהה זאת לא סיבה לפתח שנאה) אבל היא לא אוהבת אותם, הם משיגות לה תשומת לב בצורה שהיא לא רוצה אותה.
זה פחות או יותר כל מה שאפשר לשים לב אליו בפנים של סופיה, אין לה נקודות חן מיוחדות והנמשים שלה - אם ישנם והם מופעים רק בקיץ - בהירים כל כך על עורה המוזהב שזה כמעט מטופש להזכיר את קיומם ולכן נעבור למבנה הגוף שלה. כמו שצויין כבר היא יחסית גבוהה והגובה שלה מודגש על ידי גוף של אצנית, שרירים דקים וארוכים שאף שמעוצבים היטב לא בולטים בכלל, מפרקים גמישים שמאפשרים לה להתכרבל לתנוחות מוזרות שהיא מאוד אוהבת ודי מעט קימורים לאכזבתה אף שזה נוח כי גם בגיל שמונה עשרה היא יכולה להסתובב בלי חזיה ואף אחד לא ידע (התועלת בקאפ B).
לפני התאונה היא באמת הייתה אצנית כמו שהמבנה הצר והגמיש מרמז אבל אחריה, טוב, אחריה היה לה קצת בעייתי לחזור להרגל הזה וזה מביא אותנו לפרט הכי יוצא דופן אצלה מלבד השיער וזה שקובע מה היא לובשת - רק ג'ינסים ארוכים ולרוב נעלי ספורט סגורות אלא אם ממש חם ואז היא מתפשרת על סנדלים - הפרט הזה הוא הרגל שלה. ליתר דיוק, המחסור באחת. רגל ימין שלה כרותה ממש אחרי הברך ובמקומה יש תותבת מטאלית. זו לא תותבת מכוערת והיא הייתה די יקרה אז היא מאפשרת לה את מרבית התנועה (אפילו שלא ריצה, לפחות לא כמו פעם) אבל סופיה מובכת ממנה והיא שונאת שרואים אותה.
בגלל התותבת היא צולעת תמיד, היא פשוט לא התרגלה בשום שלב בשנה וחצי האחרונות למצב הזה שבו אין לה רגל.
וזהו, זו פחות או יותר סופיה. נערה שנראת קצת צעירה לגילה עם שיער צבעוני בתסרוקת הזויה וגוף של אצנית עם רגל אחת מאלומניום וראש שתמיד מורם למעלה אפילו שהיא ממש רוצה להסתתר.
אופי: המראה של סופיה משקף לא רע את האופי שלה - פני שטח צבעונים וגועשים עם ליבה שקטה ויציבה שלא אוהבת למשוך תשומת לב.
נתחיל בלתאר את הרושם הראשוני שהיא יוצרת אצל אנשים זרים שהיא שמחה - היא פצצת אנרגיה זוהרת, תמיד נעה ממקום למקום ותמיד מחייכת. היא פזיזה למדי, לפחות ברמה השיטחית של המושג, הכוונה היא שהיא מסוגלת להחליט פתאום לדבר עם מישהו או להסתחרר על רגל אחת אבל היא לא באמת אימפולסיבית מהסוג שמסכן את עצמו ולא תקח החלטות גדולות בלי מחשבה. זה מצחיק הזמן שלוקח לה להחליט על דברים גדולים כי היא נראת כל כך זריזה ואקטיבית אבל התנועות החדות והדיבור המהיר הם רק לדברים פשוטים שלא באמת חשובים לה.
באמת שאדם שרק פוגש אותה יכול לחשוב שני דברים בתלות למה היא צריכה ממנו, האופציה הראשונה היא שסופיה היא יצור די פלרטטני וקל דעת. והאופציה השניה היא שהיא פשוט ילדה קטנה ואבודה. היא די מנפולטיבית עם שני הדברים האלו, אם זה מישהו בן גילה (בחור או בחורה, זה פשוט לא יכל להפריע לה פחות) היא תעדיף את הפלרטטני, היא יודעת להטות את הראש בזוויות הנכונה ולעפעף בריסים בצורה שתרמוז שהיא מעוניינת, אולי, בערך, מספיק בשביל שמי שהיא מכוונת אליו את החיוך המתוק שלה ירצה לעזור לה גם אם ההחלטה לא מודעת. אם זה מישהו מבוגר, או שהיא ממש לא מתעניינת בו (זה קורה ואז היא לא יכולה לזייף משיכה כמו שצריך ולפלרטטנות אין ערך) היא מעדיפה להשתמש בזה שיש לה עיניים גדולות ופנים רכות. זה מרשים כמה יפה אנשים לא רואים את השיער ההזוי שהיא מסיטה אותו מאחורי האוזן ומבליטה את השפה התחתונה שלה.
אוקיי, אז אלו פני השטח, מה שלרוב היא מראה לעולם כי זה נוח לה להראות קלילה ולא מרוכזת ממש כי היא לא נראת מאיימת וסופיה אוהבת לא להראות מאיימת כי היא ממש לא אוהבת ויכוחים. למען האמת, זה דבר יחסית חדש. בתור בת שש עשרה - בזמן מערכת היחסים שלה עם אניס - היא הייתה בדיוק ההפך. היא הייתה עצבנית ומהירה לכעוס וממש לא התחמקה מויכוחים (אפילו שהיא עדיין לא הייתה קרה או ווכחנית כמו חברתה) אבל זה השתנה אחרי שהיא התחילה לגור עם סבא שלה.
זה לא שהיא לחלוטין איבדה את עמוד השדרה כי זה פשוט לא נכון, היא עדיין צינית וארסית למדי שהיא צריכה אבל לרוב היא תנסה להמנע מלהגיע למצבים שבהם היא צריכה לעשות את זה. פשוט פחות חשוב לה להוכיח שהיא מיוחדת אז היא לא צריכה תמיד להראות כמה הדעות שלה שונות. (זה רק אומר שהיא שומרת את ההערות הציניות וגלגולי העיניים לעצמה, לא שהם לא קיימים יותר).
בעיקרון, היא בן אדם די שמח ואף שיש לה נטיה קלה לדרמטיות מרביתה היא רק על פני השטח והיא גם די נעקרה משם בגלל השנים עם סבא שלה שהפכו אותה לאדם עם מוסר עבודה גבוה ונטיה להשלים משימות לא משנה כמה הן לא נחמדות כי היא פשוט חושבת שהן צריכות לקרות.
במשפט אחד - היא בחורה ציבעונית למדי על פני השטח ומתוקה מאוד אבל למען האמת היא יחסית סגורה ויש לה ליבה מברזל.
רקע: סופיה נולדה בחיפה, בבית החולים רמב"ם. היא נולדה לאמא גבריאל ואבא רונן זייד. אמא שלה הייתה אשת חברה מאז ומעולם ועבדה
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: פשוט red
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: מותר לכתוב נזק? היא די נזק. כאילו היא הייתה מאוד מאוד פעילה במשך כל התקופה לפני הפציעה והגיעה לכל ההפגנות ועשתה בכללי המון המון רעש וגם קצת ונדליזם כי אפשר וחבל לבזבז כישרון ציור בלא לצייר גרפיטי פרובוקטיבי על מבנים שממש לא רצו גרפיטי אבל אחרי הפציעה היא נרגעה (וגם אתם יודעים, חור בגולן הוא לא כאילו מקום מדהים להיות פעיל בו, לאף אחד לא ממש אכפת וסוסים הם לא הומופובים...) ועכשיו מרבית מה שהיא עושה הוא להיות תמיכה, גם טכנית - היא יופי של איש קשר למצבים קשים מאיך להודיע להורים שאתה חלק מהקהילה ועד לאיפה אפשר לישון אם הם קיבלו את זה רע - וגם מורלית.
בקיצור, היא קו חם והטלפון הסלולרי שלה יותר מדי פעיל מרבית השעות אבל היא פחות פעילה בכל הקטע של פרסום והסברה ויותר מרוכזת בלעודד את האנשים בתוך הקהילה ולעזור להם.
אני מניחה שאפשר לומר שהיא לא ממש משפיעה על הסדר העולמי אבל היא עוזרת ומכירה הרבה מאוד אנשים ונוער, בעיקר נוער כי הם מי שצריך אותה.
הערות \ הארות \ קשת בענן: אני לא יודעת כל כך אם מה שאני רוצה שהיא תשפיעה בו הוא אפשרות אבל אני מקווה שכן? זה נראה לי נחמד וזה מתאים למדי לאופי ולמצב שלה.
הא אני אמשיך עוד מעט, רק מפרסמת בשביל שלא ימחק לי.
תשמרי לי?
סיימתי את המראה ואופי

דפנה ורתם, שמורות לשבוע. כדי להאריך את השמירה יש לסיים לפחות סעיף אחד במהלך השבוע ^^

שם וכינוי: שחר, הייזל גרייס לנקסטר
שם הדמות: שיר פוטש
גיל הדמות: 13
מגדר + נטייה מינית: בת, פאנסקסואלית
מוצא: נולדה בישראל, ההורים מברזיל במקור
מקום מגורים ירושלים
מראה: צבע העור של שיר בהיר יחסית, אבל בקיץ הוא משחים כי היא מסתובבת הרבה בשמש. העור שלה יחסית חלק, אבל הפנים שלה מלאות בנמשים. צורת הפנים שלה רגילה, עם גומות קטנות וחמודות בלחיים וחיוך שכמעט תמיד נמצא על הפה. האף והשפתיים שלה סטנדרטיים, אם כי לפעמים אומרים לה שהאף חמוד. היא אף פעם לא הצליחה להבין מה זה אף חמוד. העיניים שלה הן בצבע ירוק-חום, תלוי אם יש שמש בחוץ ומאיזו זווית הסתכלתם. הריסים שלה לא בולטים מדי, אבל עם קצת אייליינר בהחלט יהיה אפשר לשים לב אליהם. הגבות שלה... הן כבר סיפור מיוחד. פעם היא לא הייתה מסדרת אותן בכלל כי "איך לעזאזל הגבות משפיעות על האישיות שלי?!", אבל היא כבר הבינה שזה לא בדיוק נחמד לסביבה והתחילה לסדר אותן - כך שכרגע הן במצב צבירה נורמאלי. השיער שלה היה פעם שחור, ארוך וחלק, אבל היא הסתפרה ממש לפני חודש וכרגע הוא בעיקר גוש שחור ומבולגן מעל הפנים. שיר יחסית רזה וגבוהה, אבל כשהיא מסתכלת במראה מה שהיא רואה זה רק גוש של שומן. וזו טעות, כמובן. שיר אוהבת ללבוש בגדים יפים אבל פשוטים, לא כאלו שקונים במיליון דולר בחנויות מעצבים אלא כאלו נוחים, יפים וזולים.
אופי: מינימום 10 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על השליליות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה. הרקע צריך להגיע עד הבוקר שאחרי הפיגוע (לא כולל אותו בוקר, כי משם יתחיל המשחק).
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: לא בצבע שמישהו מעליכם בחר, כמובן.
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: כפי שכתבתי, חלקכם פועלים למען ההסברה, חלקכם פועלים באמנות, הרצאות וכדומה.
הערות \ הארות \ קשת בענן:

שמורה לשבוע. כדי להאריך את השמירה יש לסיים לפחות סעיף אחד במהלך השבוע ^^

שם וכינוי: שלו, ברבור של נשמה
שם הדמות: נטע אהרון
גיל הדמות: 12 - 19 15
מגדר + נטייה מינית: נולדה נקבה, מגדירה את עצמה כאג'נדר (רוב הזמן משתמשת בפניות נקבה מתוך הרגל אבל עם ההתרגלות לסביבה המקבלת היא מתחילה להכניס יותר פניות זכר). פאנרומנטית, דמיסקסואלית (במקרה ושחקנים אחרים לא יודעים, נמשכת למישהו מינית אך ורק אם היא נמשכת אליו רומנטית. אין "אומייגאד חתיךה" )
מוצא: נולדה בישראל, ההורים עלו בגיל צעיר מאוד (אמא מפולין ואבא מעיראק) והכירו בארץ.
מקום מגורים חולון כי
בייסיקלי המקום היחיד שאני סוגשל מכירה
מראה: מינימום 7 שורות. מראה מושקע שיתאר את הדמות שלכם כפי שאתם רואים אותה בדמיונכם, מכף רגל ועד ראש. תארו את הגוף שלה, את סגנון הלבוש, את סגנון האיפור ועוד.
אופי: מינימום 10 שורות. כתבו על התכונות הטובות של הדמות שלכם וגם על השליליות. מה הדמות אוהבת ומה לא. כל דבר שילמד אותנו על האופי שלה ואיך היא מתנהגת.
רקע: מינימום 15 שורות. כל האירועים החשובים שקרו במהלך חייה של הדמות. ספרו על ההבנה שלה שהיא שונה, על היציאה שלה מהארון, איך הגיעה לקהילה ואיך הפכה להיות דמות משפיעה. הרקע צריך להגיע עד הבוקר שאחרי הפיגוע (לא כולל אותו בוקר, כי משם יתחיל המשחק).
הצבע אתו אתם מעוניינים שאכתוב את הדמות שלכם: לא בצבע שמישהו מעליכם בחר, כמובן.
הכישרון\ הדבר בו הדמות משפיעה: כפי שכתבתי, חלקכם פועלים למען ההסברה, חלקכם פועלים באמנות, הרצאות וכדומה.
הערות \ הארות \ קשת בענן:
אין לי זמן לכתוב טופס שלם כרגעע
אבל אני אמצא זמן להתיישב על זה

שלו, שמורה :)

חברים, שכחתי שהבטחתי לכם שמירה על סוף הספיישל! לפיכך השמירה של כולכם מתארכת עד ל-30.6! מצפה לראות עד אז טפסים גמורים ומהממים!