האתר והפורומים  ·   מדיה  ·   הספרים  ·   הדמויות  ·   הסרטים  ·   השחקנים  ·   שונות

ברוך הבא, אורח ( התחבר | הירשם )

0 חרמשים
פורומיםפאנפיקיםHPlanetהאנציקלופדיהמערכת הדו-קרבהוגסמיד
מממנים

המבחנים המסכמים - כל הפרטים

חוקי הפורום 


 
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 לא הספקתי//להב
פורסם ב: Jul 9 2018, 19:03 PM
צטט הודעה




There's a starman waiting in the sky
*******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 13951
חרמשים: 364
מגדר:
משתמש מספר: 51251
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 15.01.2015


לפניכם הגרסה המשוכתבת של הקטע. מוזמנים לגלול למטה לקטע המקורי.
=========
אילו רק היית עובר ליד העץ ההוא, באותו לילה קיצי ובהיר, היית שמוע את הצחוק המתגלגל, קליל וטבעי, נחבא מאחורי העץ המתנודד קלות ברוח החמימה.
אילו היית עובר ליד העץ ההוא, באותו לילה קיצי ובהיר, אולי היית רואה שתי צלליות מתענגות על האושר הגנוב והרגעי שניתן להן.
אילו היית עובר ליד העץ ההוא, באותו לילה קיצי ובהיר, היית העד לילה שזכיתי לראות אותה; לראות אותה באמת. בפעם הראשונה והאחרונה.

היא הייתה משה רוח חולף, נעים וסוחף, אך כשהיא חלפה, הרגשתי רע כפליים.

הכרתי אותה בתחילת הקיץ, כשהכל רק התחיל להרגיש טבעי ונינוח פתאום. 
אני וכמה חברים שלי החלטנו ללכת לבריכה, להתרענן ולתפוס רוח קיצית אמיתית - ואולי קצת צבע.
ישבתי על סף הבריכה, משכשך רגליים במים בזמן ששאר החברים שלי שיחקו באיזה משחק בריכה מטופש.
בלי לשים לב היא הופיעה מאחוריי, עם חיוך שובה לב על שמאיר לה את כל הפנים.
"היי, אני בת'!" אני זוכר אותה אומרת במין טון קליל כזה, ומושיטה יד.
היא הייתה כל כך רגועה, כל כך נינוחה וטבעית. מובן שנשביתי בקסמיה מהשנייה הראשונה.
"מייק". ניסיתי לדבר בקול בטוח וטבעי אבל מה שיצא לי מהפה נשמע יותר כמו ברווז אמבטיה שעישן במשך שלושים שנה. 
לחצתי את היד שלה מהר, מסתכל למטה ומקווה שהיא לא ראתה את הצבע האדום של הפנים שלי או שהיא חושבת שסך הכל קצת נשרפתי מהשמש.
זאת הייתה הפעם הראשונה ששמעתי את הצחוק שלה, והוא היה מקסים כמו שכל אחד היה מצפה מבן אדם כמוהה. היא אמרה שהיא חדשה פה וביקשה - כאילו זה לא כלום - שאראה לה את הקיבוץ.
ההצעה מעולם לא התממשה, לצערי. היא לא הייתה צריכה להתממש, כי נראה שהיא נקלטה באזור ובקרב הנוער כאילו הייתה פה תמיד.
הימים חלפו מהר, מלווים באווירה שטותית וילדותית כמעט, והיא חלק מאיתנו, אבל מעולם לא הצלחתי להתקרב אליה, לא משנה כמה מקובל נחשבתי - כל מה שקיבלתי היה לצפות ה מהצד. מדי פעם אפילו מגע קליל של גב היד, או לעתים רחוקות שיחה של אחד על אחד.

היא לא הייתה יפה, היא הייתה קסומה. שיער שחור וארוך מלטף את הגב שלה תמיד, לאן שהלכה, בהליכה שגרמה לה להיראות כמעט כאילו היא מחרפת.
מיותר לציין שכולם רדפו אחריה, אבל היא מעולם לא שמה לב; או שהייתה צנועה מכדי לייחס לכך חשיבות.

אני גם זוכר איך מצאנו את עצמינו מאחורי העץ.
זה היה היום האחרון של חופשת הקיץ, ואנחנו סירבנו לתת לעובדה הזאת להרוס לנו את מסיבת סוף הקיץ, האחרונה שנארגן במשך הרבה זמן, והאחרונה שהיא תארגן אי פעם.
הייתי גאה כל כך כשהיא הסתובבה איתי, רקדה איתי ושתתה איתי משכאות משכרים עד שהיינו נינוחים לגמרי.
לקראת סוף הלילה היא משכה אותי החוצה. נמאס לה מהרעש, היא אמרה.
טיילנו במשך כמה דקות, ואז התקרבנו לעץ. 
"תראה את.. העץ.." היא לחשה, העיניים שלה טיילו לצמרת והיא נשמעה מוקסמת.
צחקתי והגבתי משהו מטופש, אז היא נישקה אותי.
בהתחלה לא ידעתי מה לעשות עם הידיים שלי. איך לזוז. איך לנשום. מה אתה עושה כשמלאך מנשק אותך?
הפנים האדומות שלי בערו תחת השפתיים העדינות שלה, האוויר החמים מרגיע אותן קלות.
כשהתנתקנו, היא משכה אותי לשיחה קולחת , כאילו הכל היה טבעי, כאילו הכל היה מוכר כל כך.
הזמן חלף מהר, מהר מדי, אך לבסוף נזכרנו שהלימודים מתחילים מחר, אז ליוויתי אותה חזרה אל המכונית שלה.
התעוררתי בבוקר להודעה שהיא נהרגה. תאונת דרכים, אמרו, היא הייתה שיכורה.

ואני לא הספקתי להגיד לה שאני אוהב אותה.



הגרסה המקורית

בליל קיץ בהיר, באוויר החמים, נשמעו קולות צחקוק חלשים, נחבאים מאחורי העץ.
מאחורי העץ ישבו נער ונערה, כל אחד נפעם מהעולם שנגלה לו, מהאושר הגנוב והרגעי.
אותו ליל קיץ היה הלילה שלנו, הלילה שזכיתי לראות אותה באמת, בפעם הראשונה והאחרונה. היא היתה משב רוח חולף, נעים כל כך, אך כשחלפה הרגשתי רע יותר.
---------
הכרתי אותה בתחילת הקיץ, ישבתי על סף הבריכה ושכשכתי רגליים במים, כשהיא התישבה לידי בטבעיות ופיתחה שיחה.
"היי, אני בת'" אני זוכר אותה אומרת ומושיטה יד.
הייתי המום לגמרי, והיא היתה נינוחה לגמרי, אז מובן שנשביתי בקסמיה מהשניה הראשונה. "א-אני מייק" הסמקתי ולחצתי את ידה, משחרר מהר.
ואז שמעתי אותה צוחקת בפעם הראשונה. היא אמרה שהיא חדשה פה והציעה שאראה לך את המקום.
אני לא יודע למה הסיור הזה מעולם לא קרה, אבל זה פשוט לא הצליח.
היא נקלטה מהר ואני נשארתי בצד. היא לא היתה צריכה אותי יותר.
השבועות חלפו, ואני, מקובל כמה שהייתי, מעולם לא זכיתי להתקרב אליה, רק לצפות בה מהצד.
היא לא היתה יפה, היא היתה קסומה. השיער הארוך והשחור שלה ליטף את גבה תמיד תמיד, לאן שהלכה בהליכה המיוחדת שלה, כמעט כאילו היא מרחפת.
מיותר לציין שכולם רדפו אחריה, אבל היא מעולם לא שמה לב, או שהיתה צנועה מכדי ליחס לכך חשיבות.
אני גם זוכר איך בסוף מצאנו את עצמינו מאחורי העץ.
למחרת היינו צריכים לחזור לבית הספר, אז ערכנו מסיבה, המסיבה הראשונה שהיא השתתפה בה, והייתי גאה למדי שהיא הסתובבה איתי, רקדה איתי, שתתה איתי משקאות משכרים, עד שהיינו נינוחים לגמרי.
לקראת סוף היא משכה אותי אל העץ ההוא, נמאס לה מהרעש, היא אמרה.
צחקתי ואמרתי משהו מטופש, אז היא נישקה אותי.
הנשיקה נמשכה דקות ארוכות, האוויר החמים מרגיע קלות את הפנים האדומות שלי.
כשהתנתקנו סוף סוף בהיתי בה, מתנשף, והיא משכה אותי לשיחה קולחת, עד שהכל היה נראה לי מוכר כל כך.
בשתיים בלילה, נזכרנו שמחר יש בית ספר, אז עזרתי לה לקום וליוויתי אותה אל המכונית שלה.
למחרת בבוקר נודע לנו שהיא נהרגה בתאונה כתוצאה משכרות.

ואני לא הספקתי לומר לה שאני אוהב אותה.


--------------------
Light/להב 💛 18 💛 David Bowie 💛 Memento Mori 💛 1989 TV OUT!!!!
💛 כותב קצת 💛 מגמת קולנוע ;)

User Posted Image User Posted Image User Posted Image


"Shee, you guys are so unhip it's a wonder your bums don't fall off"

Zaphod Beeblebrox~

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
פורסם ב: Jul 12 2018, 17:14 PM
צטט הודעה




קוסם מצטיין
*******

פרטי משתמש
קבוצה: הפלפאף
הודעות: 14310
חרמשים: 21115
מגדר:female
משתמש מספר: 55239
חפצי המשתמש: צפה
תאריך הצטרפות: 11.12.2015


חייבת להודות אני לא אוהבת גדולה של הפרדות קשות (כאילו קו מקוקו זה לא ממש הטעם שלי) אבל זה בערך הדבר היחיד שהפריע לי בקטע אז אני לא בטוחה שיש לי את הלב להתלונן על זה. זה קטע פשוט מקסים. הסוף היה לי נורא עצוב, החרטה של הדמות הראשית והכל. בכללי הסיפור התאהבות שלהם כזה מקסים וקליל וקיצי. זה מרגיש משהו שאמור להיות קצר ומרפרף והצלחת לכתוב את זה בדיוק ככה.
QUOTE
מיותר לציין שכולם רדפו אחריה, אבל היא מעולם לא שמה לב, או שהיתה צנועה מכדי ליחס לכך חשיבות.

אני חושבת שזה המשפט שהכי אהבתי, יש לו תובנה די טובה על התנהגות אנושית. זה שהיא הייתה צנועה מכדי לשים לב בערך נתן את כל האופי של הדמות הזו בחצי משפט.
באמת, אני ממש מתרשמת מהצורה שעיצבת דמויות בקטע כל כך קצר, זה לא קל להבהיר לקורא אופי של דמות בקטעים קצרים, בעיקר לא דמות עמוקה אבל עבד לך טוב אז כל הכבוד.
כן הייתי ממליצה לקרוא שוב ולערוך טיפה כי יש משפטים שהתחביר טיפה צורם:
QUOTE
השבועות חלפו, ואני, מקובל כמה שהייתי, מעולם לא זכיתי להתקרב אליה, רק לצפות בה מהצד.

המשמעות פה מאוד ברורה אבל מה שהוא בניסוח טיפה ארוך ומסורבל ואני לא בטוחה כמה המילה 'כמה' מתאימה שם. אולי עדיף לשים מקובל ככל שהייתי או משהו כזה.
רק עוד דבר אחד אחרון, זה קטע ממש מקסים אבל אני ממש רוצה לקרוא סיפור שלך, כזה עם יותר דיאלוגים ודמויות ויותר תיאורי מצב. כאילו הרחבה של השביב תמונה שנתת לנו.
מחכה לקרוא עוד :)


--------------------
טוב, אז חתימה מושקעת אין לי... אופס.
זאת חתימה מוקדשת אבל, היא מוקדשת לשתי הסיבות שאני עוד בפורטל דייזי וליליקה.
הא, ואם לא הייתי פוחדת שאני לא אזהה את המשתמש של עצמי אם אני אחליף כינוי הייתי משנה לחתול.
או דלפי.


תודה.

---------
הארי פוטר - Hportal.co.il
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:

אפשרויות נושא
הגב לנושא זה פרסם נושא חדש פרסם סקר

 


מממנים


  ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית'רין
גריפינדור הפלפאף רייבנקלו סלית
8199 19092 19396 19819


פורטל הארי פוטר הישראלי קיצורי דרך
מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה
האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס

עוצב על-ידי Design by JBStyle
© כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal
2024 - 2007