עבודת ניקיון||Farseer, קרוסאובר שרלוק/הארי פוטר

[Farseer]

שם הפאנפיק: עבודת ניקיון
שם הכותב: Farseer
דירוג: G כי הם ממש התנגדו להיות שיפ
שיפ: בתאוריה? ג'ונלוק, במציאות זה ג'ן כי הם לא שיתפו פעולה
ז'אנר: הרפתקה? אין לי מושג. אם יש ז'אנר שנקרא שרלוק מעצבן אז זה הכי מתאים.
מספר מילים: אלף בערך
ויתור זכויות: כל אלא שקשורים לשרלוק (אני פה הסתמכתי על הסדרה בעיקרון אז זה מופאט וחבריו אבל בעיקרון גם דוייל) ואמ, כי זה קרוסאובר אז גם רולינג בשביל העולם.
ודבר אחרון, תודה לליליקה שביטאה לי. זאת אומרת, היא חטפה את הפאנפיק וביטאה אותו בעקשנות אפילו שהיא הייתה אמורה לישון ובטח גם לא תסכים לקבל תשלום כי היא מעצבנת.



אם תשאלו את ג'ון ווטסון איך קרה שבחופשת הקיץ בין השנה השישית לשביעית שלו בהוגוורטס הוא מצא את עצמו מנקה חדרי שירותים, הוא יאנח ויפנה אצבע מאשימה לגריפינדורי הגבוה ושחור התלתלים שמצמיד את אפו לזגוגית המראה שלצידו.
לגריפינדורי המדובר קוראים שרלוק הולמס, והוא קללת חייו של ג'ון שבעים אחוז מהזמן - ובשאר הזמן גם החבר הכי טוב שלו.
"אני עדיין לא מבין איך לנקות שירותים זו עבודת הקיץ המושלמת," ג'ון רטן, אצבעותיו - המחוספסות משעות על מטאטא עם מחבט ביד - מתאגרפות ומתרפות לחילופין. "ולפחות אם היא כל כך מושלמת, תזיז את עצמך לעשות אותה גם."
"האמף." שרלוק גלגל את עיניו החיוורות לעבר התקרה הגבוהה וזיכה את ג'ון במשיכת כתפיים אדישה.
"אתה מבין שיכולתי להיות עכשיו בבית ולא תקוע עד המרפקים בשיקוי ניקוי?" ההפלפאפי התעקש בתקווה לקבל תשובה מספקת יותר מהמהום ומשיכת כתפיים. "לפחות נראה לי שזה שיקוי ניקוי ולא חומצה, אי אפשר לדעת עם פילץ'." הוא נרעד מהמחשבה. "בבקשה תגיד לי שזה שיקוי ניקוי ואני לא הולך לאבד יד."
"ברור שזה שיקוי ניקוי," שרלוק נפנף את ההנחה המגוחכת בתנועה חדה של יד המוזיקאי ארוכת האצבעות שלו, "פילץ' בקושי יצירתי מספיק - או מוכשר מספיק - בשביל ליצור שיקוי דומה לשיקוי ניקוי בכל מלבד במטרתו הסופית."
"אם אתה כל כך מזלזל בו, למה החלטת להתנדב להיות העוזר שלו במהלך החופשה?" הקול של ההפלפאפי עלה לטונים הצורמים של צעקה לקראת סוף המשפט.
הגריפינדורי, מופתע מהתגובה הנפיצה שלא היוותה מחזה רגיל אצל החובט השקט בדרך כלל, הסתובב להביט בחברו. ראשו הוטה הצידה במחשבה וגבותיו הכהות הצלו על עיני השקד שלו בזמן שסקר בריכוז את הנער השני. ג'ון כרע על הרצפה באמצע תנועת ניגוב, צופה מעלה, גבו נוקשה בכעס עצור. אחת מידיו אחזה בסמרטוט והשנייה הונחה פרוסת אצבעות על הרצפה, תומכת את משקלו.
"אתה כועס," שרלוק מצא את עצמו מציין את המובן מאליו.
"כן, גאון," ג'ון הסכים בציניות וחזר לנקות ביעילות היציבה שבה ניקה בתחילת השיחה - ההבדל היחיד היה המבטים העצבניים ששלח בדלי בכל פעם שנדרש לטבול את הסמרטוט. "תקעת אותי לנקות רצפות כל הקיץ במקום להיות בבית ולהיפרד-" ההפלפאפי קטע את עצמו באמצע המשפט. "לא משנה."
"אחותך," שרלוק המהם, בעיקר לעצמו, אצבעותיו הדקות נצמדות לשפתיו המלאות בתנוחת החשיבה הרגילה שלו. "פרח ממחשבותיי שכנראה תרצה להיפרד ממנה לפני שהיא מתעתקת לאמריקה לחילופי הסטודנטים."
"כמובן," ההפלפאפי נאנח, פיו מתעקם כלפי מטה, "למה שתחשוב על דבר מגוחך כמו להיפרד מהאחות היחידה שלך?"
"אני אשמח אם מייקרופט יתעתק לנצח לצד השני של העולם," הגריפינדורי נשף דרך אפו בהתנשאות, אבל סומק האדים במעלה לחייו הגבוהות.
ג'ון משך בכתפיו. הקשר הלא מתפקד של האחים לבית הולמס נחשב לשמועות ישנות כבר בשנתו הראשונה בבית הספר לכישוף וקוסמות. "בסדר, אבל לא כולנו מאמינים בזה שרגש הוא דפקט שמופיע בצד החלש, והיו לי תוכניות לפני שהחלטת לסנג'ר אותי לנקות בשבילך."
"אני עוזר," שרלוק ציין. ג'ון גלגל את עיניו והטה את סנטרו לסמרטוט היבש עדיין של הגריפינדורי.
הסומק הבהיר שאיפר את פניו החדות של חברו התכהה וטיפס במעלה אוזניו ובמורד צווארו הברבורי. "סקיורגיפי*¹," הוא מלמל חרש ונפנף בשרביטו לכיוון הכללי של חלק לא מצוחצח ברצפה. האבק התרומם בעקבות תנעות השרביט הרחבה, ישר לפרצופו של ההפלפאפי.
"שרלוק!" ג'ון השתעל, חלקיקי אבק אפורים מפספסים את שערותיו הבלונדיניות ופניו הנאות בדוגמא חסרת סדר ומגרדת. "בבקשה, אל תנסה לעזור יותר."
הבחור שחור השיער שילב את זרועותיו על חזהו בתנוחה מתגוננת, אבל לא ענה. 
"אתה יודע, עדיין לא אמרת למה החלטת לגייס אותנו להיות צוות תמיכה וניקוי של פילץ'," ההפלפאפי נזכר אחרי דקות ארוכות של שתיקה ה בקירצוף אסרטיבי של הרצפות המלוכלכות. הרצפות לא היו בדיוק נקיות יותר – ג'ון הרהר שזה מסביר את המרירות של השרת הסקיב - אבל הוא החליט שמגיעה לו הפסקה. "כדאי שזאת תהיה סיבה טובה."
הולמס, כמובן, לא הרגיש צורך להשיב. הקוסם המתנשא העדיף לגלגל את עיניו ולשוב לעיסוקיו מאשר לשעשע את חברו המיוזע. "שרלוק..." ההפלפאפי נאנח. הוא התיישב על הרצפה, חומק בקושי מהתלאים הלחים שזרמו בסדקי המרצפות, וניגב את מצחו בשולי צעיפו השחור-צהוב. "אתה מוכן לא להתעלם ממני? מה בכלל אתה עושה?"
זאת הייתה שאלה טובה למדי, גם אם לא זכתה ליותר ממצמוץ איטי כתגובה - שרלוק ישב על קצה השיש של אחד הכיורים ורכן קרוב-קרוב לברז, אפו האצילי נמחץ כנגד המתכת המחלידה וגבותיו הכהות מורדות מעל לעיניו המצומצמות בריכוז. הוא בחן ברז... בשירותים ציבוריים... הקוסם בהיר העיניים סוף-סוף ירד מהפסים באופן מוחלט כמו שמרבית העולם הניח שיקרה מתישהו.
"שרלוק?" ג'ון התרומם בגב מתפוקק, התמתח בקולות פיצוח קטנים נוספים והניח יד חמה על שכמו של הקוסם שחור השיער. "שרלוק?" הוא ניסה למשוך את תשומת ליבו של חברו פעם נוספת, בהצלחה חלקית מאוד - שרלוק מצמץ קצת מהר יותר ונשען מעט כנגד המגע החם שנלחץ לגבו הדק. "אתה לא מתכוון לענות לי, הא?"
"אל תדבר שטויות, ג'ון היקר." שרלוק החווה בידו בתנועת גירוש קלה בכיוון הכללי של ההפלפאפי. "בוודאי שאני מתכוון לענות." אמר והמשיך לחקור ולהמהם לעצמו בשקט.
"בטח..." ג'ון קרא דף מספר הפעולות של חברו הטוב ביותר וגלגל את עיניו. "זה גם יקרה מתישהו לפני תחילת הלימודים?"
הגריפינדורי הגבוה מלמל משהו לא ברור וחזר לסקור את הברז בריכוז בלתי ניתן לשבירה. הוא אפילו טרח לשלוף זכוכית מגדלת מוגלגית בשביל הרושם הטוב. ההפלפאפי פלט נביחת צחוק קצרה וחזר לעבודה - זה לא שאפשר לחלץ תשובה בכוח מהברנש שחור השיער הזה לפני שהוא מחליט לספק אותה בעצמו ממילא.
"הא!" קריאת האושר של שרלוק הקפיצה את ג'ון האומלל, שליבו פרץ בדהרה מהפתאומיות של הקול הרם אחרי רגעים ארוכים של שתיקה נמרחת. "אני חושב שמצאתי את המפתח לכניסה!"
"הכניסה לאן?" הבלונדיני שאל אחרי כמה שניות של נשימות עמוקות, שהפסיקו את הריצוד המעצבן של ראייתו. הוא באמת צריך להפסיק להיבהל כל כך מהמנהגים המוזרים של שרלוק, אם הוא ימשיך ככה הוא ימות מהתקף לב תוך שבוע בקושי.
"חדר הסודות, כמובן!" הגריפינדורי הצהיר בהתלהבות לא מתאימה למצב, ולכן צפויה למדי במקרה שלו. כמובן... לפחות זה מסביר למה שרלוק החליט להעביד את ג'ון כשרת - מה יותר נוח מבית ספר ריק בשביל לחקור חדר שמכיל מפלצת קטלנית?
"קדימה, ג'ון, המשחק בפעולה!"



*¹. Scourgify – לחש קירצוף

יש לי עוד כמה דברים לומר: דבר ראשון, כן, שמתי את שרלוק בגריפינדור אפילו שלרוב שמים אותו בסלית'רין או רביינקלו כי אני חושבת שלמען האמת, הוא אמיץ בצורה מטופשת אז זה די הבית המתאים לו. בכל זאת, הוא לא מחפש ידע, הוא משתמש בידע שיש לו (הוא מוחק ידע שהוא חושב שהוא לא חשוב וזה די הפוך מרייבנקלו שאוהבים ידע בשביל היותו ידע) והוא לא ממש שאפתן (הוא שוכח לקחת כסף!!!) אז גריפינדור הוא הבית הכי מתאים לו.
דבר שני, כן, הפלפאף לג'ון, אפילו שהוא יכול להיות גריפנדור בלי בעיה, החלטתי שאחד מהם צריך להיות בבית שלי ואי אפשר לומר ששרלוק נחמד...
דבר שלישי, אמ, התקופה פה היא איפה שהוא במהלך התשע עשרה שנה (כאילו אחרי הקרב על הוגוורטס ולפני הילד המקולל).
דבר רביעי, הא, בעיקרון נראה לי שיכול להיות המשך?
דבר חמישי ואחרון, זה היה אמור להיות רומנטי :( אז אמ, כנראה שתקבלו עוד פאנפיק ג'ונלוק (שגם יהיה רומנטי) בזמן הקרוב.

[Buffy Summers]

זה ממש מקסים ואת כותבת מעולה. אהבתי את העובדה ששרלוק בגריפינדור, זה מגוון בהחלט וגם מתאים. צלחת את האתגר בצורה מצוינת והסוף ממש לא היה צפוי.
מאוד אהבתי את הכתיבה והרעיון ובהחלט אשמח להמשך, תמשיכי לכתוב :)