"את שותה דם!" "ולך יש כנפיים!", חוי, רון, פעם רביעית גלידה?, PG13-R

[War]

הנהנתי, "מה יש בערב שקאל רצה שתבואי איתו אליו?"

[Kyoshi]

"אני לא רוצה לדבר על זה".

[War]

"אוקיי" אמרתי, "נתראה, אני מניח?"

[Kyoshi]

"כן, אולי".

[War]

סגרתי את הדלת, בוהה בחלל החדר, ומדליק עוד סיגרייה, עלון של "נשף תחילת השנה" היה מונח על השולחן, "אירוע פתטי" מלמלתי, שמעתי קצת רעש מבחוץ.

[Kyoshi]

הלכתי למעונות הבנות והכנסתי כמה ספרים לתיק, השיעור הקרוב היה מתמטיקה, לעזאזל

[War]

ילד מצומק, בן שש עשרה לכל היותר נכנס לחדר, השתעל, "אתה בטח אלקס" הוא צפצף, בהיתי בו, מהנהן באיטיות, "אני אדוארד" הוא המשיך, סוחב ספר מתמטיקה שהיה בערך חצי מהגודל שלו, "יש לנו...שיעור" הוא ציין, "אני לומד עם הכיתה שלכם, אני פשוט... אוהב מספרים" הוא אמר, בקול מתענג, "וגרפים" השיחה הזו הספיקה לי, העמסתי את התיק על הכתף, "נתראה" מלמלתי, "היי!, חכה!" הוא רץ אחריי, תופס את התיק שלו גם כן, אני רוצה למות.

[Kyoshi]

הלכתי לכיתת מתמטיקה ובדרך ניגשתי ללוקר שלי, כשפתחתי אותו נפלו עלי כמה הזמנות למסיבת תחילת השנה.
מחצתי אותן באגרוף והשלכתי לפח

[War]

אדוארד זיבל את השכל שלי בצורה יסודית, ועצר במקום כשראה אותך והתחיל לנופף בפנאטיות, "שאלוהים יעזור לך" מלמלתי.

[Kyoshi]

"היי אדוארד", אמרתי באדישות והכנסתי לארונית הצהובה שלי כמה ספרים "היי גם ל - תזכיר לי איך קוראים לך.."

[War]

"אלקס" אמרתי, מתקרב אלייך, "אני עוד שניה חונק אותו, בלי שום קשר לסיגריות" לחשתי, בעוד שאדוארד הקריא תשובות מספר המתמטיקה.

[Kyoshi]

"הוא לא כל-כך נוראי, החבר חדר השני שלך יותר מעצבן", חייכתי וטרקתי את דלת הארונות "תתמודד איתו".

[War]

מלמלתי קללה, קרל נכנס לאותה הכיתה שלנו.

[Kyoshi]

קאל
----
"אתה יכול לשבת לידי", הצעתי "לפני שהמקום יתפס ותאלץ לשבת ליד אדוארד עד סוף המחצית".

[War]

משכתי בכתפיי, מתיישב, מורה צעיר עם תג שם בוהק עם הכיתוב "פיטרסון" נכנס לכיתה, והציג את עצמו, לאחר קריאת שמות קיבלנו דפי עבודה, ראיתי את קאל קם ומתקדם אלינו.