ההתנצלות / פעילות

*קודם כל, מיותר לציין שיש אישור. שנית, תודה לחלי על הרעיון הכללי, טוב, על הכל בעצם.

ההתנצלות

התאריך השני במאי מוכר ביותר לכל מי שקרא או צפה בספרי וסרטי "הארי פוטר". או אז, נערך הקרב הגדול על הוגוורטס, שהביא לתבוסתו של וולדמורט. במהלך הקרב לא מעט דמויות נהרגו. פרד וויזלי, לבנדר בראון ואפילו רמוס ונימפדורה לופין (מזילה דמעה).

זה היה ממש עצוב...

אני יודעת! איך רולינג העיזה להרוג כל כך הרבה דמויות אהובות? באופן אישי, כשקראתי החל מאמצע הספר האחרון לא יכולתי להתיק את עיניי ממנו ובכיתי מלא, סיימתי אותו בכלל באמצע הלילה.
ואני לא היחידה שהספר הזה היה לה מאוד קשה. המוני מעריצים של הסדרה התקשו לסיים את הספר עקב היותו עצוב ועקוב מדם. ולא רק המעריצים - גם ג'יי קיי רולינג, הסופרת של הסדרה.

היא סיפרה במלא מעט אירועים וראיונות כי היא לא רצתה להרוג דמויות מסוימות אבל הרגישה שזה מה שצריך לקרות. כל שנה רולינג מתנצלת על אחת הדמויות שהרגה בקרב (והשנה התנצלה על דובי).

ומה הקשר אלינו?

עליכם לבחור דמות שמתה במהלך הספרים (ולא בקרב על הוגוורטס, כי זה כבר עושה רולינג) ולכתוב את ההתנצלות האידיאלית של רולינג. שימו לב, אין להשתמש בדמות שמשתמש אחר התנצל עליה (בשם רולינג) קודם.

על השתתפותכם תקבלו 250 חרמשים ו-5 נקודות בית. כדי לקבל את התמורה, תצטרכו להגיב עם הטופס שמולא על ידיכם. במידה ואתם לא רוצים שמישהו יתפוס לכם דמות, אתם מוזמנים להגיב עם הטופס ולמלא רק את שם הדמות. אבל חובה למלא את הטופס עד סיום הפעילות, אחרת תגובתכם תחשב כספאם.

שימו לב - הפעילות מסתיימת עוד ארבעה ימים בלבד!

וכמובן, הנה הטופס שתצטרכו למלא:

מהרו לשלוח את טפסיכם, בהצלחה!

שם (לא חובה) וכינוי:חוי, בצד
בית (לבעלי תפקידים):הפלפאף
הדמות שבחרתי:סיריוס בלק
ההתנצלות של רולינג (לפחות שלוש שורות): שלום חברים יקרים, בערב עצוב זה אני רוצה להזכיר את הדמות האהובה והיקרה לנו מכול, סיריוס בלק, אשר מותו היה לחלוטין מיותר, הוא היה חבר נאמן, טוב לב, אשר תמיד יעזור ליברים בעת צרה ומצוקה, ואני מתנצלת בכל פה, על מותו האכזרי, שהיה לחלוטין, אבל לחלוטין הדבר המרושע ביותר שעשיתי בחיי, הרגע בו הבנתי שזהו, הדמות הכי טובה בספר שלי מתה, הדמות הכלכך מדהימה ונהדרת ואפילו מעצבנת בעת הצורך..
הרגשתי רע עם עצמי כלכך, אני מבקשת מכל הלב סליחה, על הרג מיותר של חיים כלכך חשובים וכלכך יקרים ואהודים וחשובים ומדהימים ונפלאים של סיריוס בלק, יהי זיכרו ברוך, ושלנצח יחרט הוא בליבינו בתור סנאפלס, הכלבלב החמוד או יותר טוב..סיריוס האמיץ כלכך
מצטערת, ומאוד מאוד מבקשת את סליחתכם, גואן רולינג
למה שתתנצל דווקא על הדמות הזו:כי זו דמות כלכך חשובה ומדהימה ו..ואוו,
הערות/הארות/הפעם זה היה דובי:

שם (לא חובה) וכינוי:טהר, השמש
בית (לבעלי תפקידים): אני לא בעלת תפקיד, מסתבר
הדמות שבחרתי: סדריק דיגורי
ההתנצלות של רולינג (לפחות שלוש שורות):
סליחה שהרגתי את סדריק.
סדריק היה נחמד כלפי כולם - לא משנה כמה מושמצים, לא נחמדים ובודדים היו, כמו הפאלפפי אמיתי.
הוא נרצח חף מפשע - צעיר.
סדריק היה חביב ונחמד אל כולם, וכולם החזירו לו את רגשות החיבה בחזרה. הוא אחת מאותן דמויות - או אנשים - שלא רק מבחוץ נראים טוב, אלא גם מבפנים. הוא מבין, הוא קשוב. הוא תמיד ישים את עצמו מאחורי אנשים אחרים. אפשר לראות את זה בכל דבר שהוא עושה. עד רגעיו האחרונים. הוא הפלפאפי אמיתי. התגלמות הטוב. הוא אחד מאותן דמויות, אחד מאותם אנשים, שלא משנה מה יעשו - אי אפשר לשנוא אותןם. גם כאשר הארי "ראוי", כפי שזה נראה, לכל שנאתו - הוא מחייך אליו. ולפי דעתי - הוא היה נותן את אותו חיוך לכל אחד אחר. סדריק הוא דמות שנותת לקוראים הרגשה טובה הרגשה - שלמרות וולדמורט - שלמרות הכל - יש עוד טוב טהור בעולם. שיש עוד למה להיות. כשקוראים, וגם כשכותבים עליו, אי אפשר של לחייך. וכשהוא מת, אפשר היה לבכות בקלות. באותו יום שהוא מת התעורר איום ענקי על כל עולם הקוסמים ועולם המוגלגים. אין הוכחה גדולה יותר לכך שהוא היה קרן שמש ענקי לכולם. סדריק הוא בן אדם טוב. אי אפשר להגדיר את זה אחרת. אפילו מירטל המייללת - האחת שכל הזמן, כשמה כן, מייללת - מחייכת כאשר היא מדברת עליו. הוא היה, ועודנו, מישהו להעריץ אותו. מישהו שמסתכל, תמיד, על כל אחד - ורואה את הטוב שבו.
ולכן, אני, ג'ואן רולינג, מבקשת סליחה על מותו.
למה שתתנצל דווקא על הדמות הזו: טוב, די ברור. סדריק היה נחמד לכולם, עניו וכולם - גם הקוראים - אהבו אותו.
הערות/הארות/הפעם זה היה דובי: פפףף, איזה גרוע יצא ליXD

שם (לא חובה) וכינוי: אביטל, לעשות מעשים טובים
בית (לבעלי תפקידים): גריפינדור
הדמות שבחרתי: ג'יימס ולילי פוטר
ההתנצלות של רולינג (לפחות שלוש שורות):
קוראים ומעריצים יקרים!
אני עומדת כאן היום, יחד אתכם, אבלה וכואבת על מותם של לילי וג'יימס פוטר.
הרבה חשבתי מאז שסיימתי לכתוב את סדרת הספרים על עובדת הירצחם, התלבטתי והתחבטתי רבות האם המעשה שכתבתי היה נכון או שמא... מוטעה. לפני זמן מה עיניי נפתחו והבנתי את גודל העוול שעשיתי לבני הזוג פוטר, להארי הקטן ולכם - קוראים יקרים.
הרצח של ג'יימס ולילי פוטר היה מיותר. הארי צריך היה לגדול במשפחה חמה ואוהבת, לקבל כוחות ולהתחזק לקראת מלחמתו האחרונה עם וולדמורט, אני יודעת שיכולתי לסדר שהארי יהיה הנבחר גם אם הוריו נשארו בחיים, אני יודעת שטעיתי והרגתי אנשים חפים מפשע.
מהרגע שבו הבנתי את גודל הטעות, איני מצליחה לישון בלילות. דמותם של ג'יימס ולילי, כפי שתיארתי אותם בספריי, מופיעה לנגד עיניי בכל לילה מחדש ומזכירה לי את העוול הנורא שגרמתי לו.
אני כואבת יחד עמכם על רצח של אנשים תמימים וטובי דרך, שנפלו קרבן בהגנה על בנם ועל עתיד עולם הקוסמים כולו.
יהי זכרם ברוך.
למה שתתנצל דווקא על הדמות הזו: כיוון שהארי היה כ"כ מסכן ללא ההורים שלו, וזה מה שהיה חסר לו יותר מכל.
הם היו האנשים בערך הכי טובים וחמודים בעולם והרצח שלהם היה אכזרי ועצוב.
הערות/הארות/הפעם זה היה דובי: