"בואי נעשה לדניאל ולקונור!" "בסדר", עוד שרשור לי וליערה, הפעם מקורי!

[Jataro Kemuri]

ייאיייייי
קוראים יקרים, הדירוג של שרשור זה נע בין R לNC17. ראו הוזהרתם.

שם הדמות: דניאל פולמן
גיל: הוא בן תשע עשרה ועשרה חודשים, ונולד ב-1.6
מין, מגדר ונטייה מינית: זכר, בן, ביסקסואל עם נטייה חזקה לבנים וחולשה לעיניים כחולות.
מראה: טוב, הוא גבוה (מטר שבעים וחמש) ודי שרירי, שזוף כי הוא גולש. יש לו עיניים חומות ענקיות כאלה עם ריסים יפים, ופנים די זוויתיות. יש לו שפתיים לא צרות ולא עבות, משהו באמצע, והן בצבע של אבן שחם (אני חולה על הצבע הזה). יש לו אף ישר עם צלקת קטנה ואדומה כהה שחוצה אותו באמצע - זה מתאונת גלישה שהוא עשה פעם - ושיער שחור מתולתל, שנראה ככה:

זהו בערך, אני חושב.
אופי: טוב, הוא נאמן ברמות. הוא מאוד רומנטיקן ודי תמים, אופי... "בוטומי", כמו שאומרים. למרות שהוא שרירי הוא ממש לא בטוח בגוף שלו ולא אוהב להשוויץ בו, אבל הוא כן אוהב לעשות כושר, לרקוד היפ הופ, לגלוש ולהרים דברים, לעשות כל מיני דברים שמפתחים את הגוף, וגם לנגן מוזיקה. הוא גיטריסט ומתופף, אבל לא ממש בטוח בקול שלו. הוא גדל במשפחה מאוד ענייה, בתור בן יחיד, והיה צריך לפרנס אותם מאז שהיה ילד קטן; הוריו היו מהרופאים שניסו להציל את אנדי ארמסטרונג, אביו של בילי ג'ו ארמסטרונג, ולאחר שאנדי מת, המשפחה תבעה אותם ולקחה את רכושם. הוא גר בדירה ממש קטנה, ולומד לתואר ראשון בפסיכולוגיה. הוא ממש רגיש, ונפגע בקלות, אבל תמיד "נופל" מחדש לדברים שהוא מתמכר אליהם (אהמ תומס).

זהו, לא?

הודעה זו נערכה ע"י Taylor Jonathan ב Jun 5 2018, 15:55 PM

[Lord Gray]

מה תומס, אידיוטי, אנחנו בקוניאלל
===
אוקיי, קונור הוא דמות מאוד לא גמורה, סליחה מראש על האופי הלא מוגמר.

שם:קונור מרפי

גיל: 23, נולד ב9.5 (כמעט-רפרנס-יומולדת)
מין, מגדר ונטייה מינית: זכר, בן, ביסקסואל.
מראה: ש לו עור חיוור, והוא שרירי, כאילו, תעביר את היד, תרגיש משהו.
עיניים כחולות כהות וענקיות, אף סולד וקטן ושפתיים ורדרדות סופר חיוורות ועבות כאלה.
יש לו שיער בלונדיני והוא במצב צבירה לא-ידוע. כאילו, מבולגן תמיד, גם אם הוא יסרק אותו שעה.
הוא מטר שבעים ושש.

אופי: הוא חצוף כזה. הוא די אוהב להתגרות באנשים, אבל למרות מה שהוא מציג הוא די חסר ביטחון, אז כל תגובה מחמיאה מוסיפה לו ביטחון.
יש לו בן דוד בשם תומס שרוקד בסטודיו לריקוד, וככה הוא ודניאל הכירו.
היה לו קשר רציני עם בילי ג'ו ארמסטרונג, ובמהלכו המצב הנפשי שלו הדרדר והוא נשלך לטיפול במחלקה סגורה.
הוא שוחרר לפני שנה וממאז הוא משתקם. כרגע הוא עובד במלצרות, ומנסה להשיג מלגה לבית ספר למשחק.



הערה: נערך 4 פעמים

הודעה זו נערכה ע"י Last Night On Earth ב Aug 25 2018, 17:48 PM

[Jataro Kemuri]

איך הם נפגשים אבללל
אנחנו צריכים להקדים את זה
~~~
הטלפון שלי צלצל, ואני הרמתי את השפופרת. אויש, איך נמאס לי מתומס. "תומס. לא," אמרתי לפני שזה הספיק אפילו לדבר.

[Lord Gray]

להקדים מה?
ניראלי קונור יבוא לבקר את תומס בסטודיו
תעשה שזה מה שתומס רצה להגיד לדניאל
===
סירקתי נואשות את השיער שלי; הרי לא כל יום אני מבקר את בן הדוד שלי שלא ראיתי שנה שלמה.
אני מקווה שהוא יראה כמה השתפרתי.

[Jataro Kemuri]

"רק רציתי להגיד לך שבן דוד שלי בא לבקר!" רטן תומס, ואני הזדקפתי. זכרתי מספיק ממנו כדי לדעת איך הוא נראה.
"האירי?"
"כן. ותעשה לי טובה, הוא שונא כשאתם קוראים לו 'אירלנד'."
"אין בעיות," אמרתי וטסתי לסטודיו. הגיע הזמן לנקום בתומס.

[Lord Gray]

נאנחתי וניתקתי את המסרק מהשיער כשהוא נתקע בו.
פאק איט, אני הולך ככה!
נהמתי לעצמי, הזכרתי לעצמי שאני אמור לפסיק לחטוף התקפי עצבים, לקחתי את המפתחות, הפלתי אותם בטעות, קיללתי, נזכרתי, וסוף סוף נכנסתי לרכב.

[Jataro Kemuri]

נכנסתי לבניין, נתקע בבחור בלונדיני ממש לפני הכניסה. "תיזהר, חתיכת-" עיניי אורו. "אירלנד? זה אתה?"

[Lord Gray]

קימטתי את המצח.
"אתה בטח.... אני לא זוכר, כולכם הייתם מטומטמים באותה מידה"

[Jataro Kemuri]

גלגלתי עיניים. "הנוכחות שלך מלבבת כתמיד, אירלנד. איפה בן הדוד הזול שלך?" שאלתי והסתכלתי סביב. תומס הגיח מאחוריי וחבט בכתפי.
"אל תגיד לי שאני זול!"
טלטלתי את ראשי. "אני לא מדבר אתך. הוא זנותי באותה מידה?" שאלתי והחוויתי על האירי הבלונדיני.

[Lord Gray]

עיקמתי את האף.
"אני לא זנותי, אני מפתה" ליקקתי את השפה העלינוה שלי.

[Jataro Kemuri]

השפלתי מבט. "אני לא נופל לדברים האלה."
"ברור, דן-דן. אז - דניאל, זה קונור. קונור, זה דניאל. אני רואה שהכרתם כבר. קונור, אני מניח שפשוט תיתקל בכולם כאן. ממש לא מתחשק לי להציג אותך בפני כולם ולשמוע כמה הגנים של הגובה דילגו עלי."
פרעתי את שיערו של תומס. "זה רק הופך אותך ליותר סקסי שאתה נמוך. ואני, למרבה הצער, יכול להעיד."
תומס צחק וקרץ לי. "קון, אתה תחבב אותו, אני מבטיח."
העפתי מבט לעבר קונור. "אז, אירלנד. אמרת שאתה מפתה? כי חוץ מהשפתיים, שאני די בטוח שמנותחות, לא נראה לי שיש לך יותר מדי מה להציע," עקצתי אותו.

[Lord Gray]

הרמתי גבות. "אתה רוצה לגעת בבטן שלי? נראה מה תחשוב אז"

[Jataro Kemuri]

התקלתי אותו ונטרלתי אותו, מסמיק כשאני קולט עד כמה קרובים היינו. שחררתי אותו במהירות. "זה רק קצה המזלג. אם תעצבן אותי, אני יכול לשבור לך משהו," אמרתי, למרות שהסומק על האוזניים שלי קצת הפחית מהרושם.

[Lord Gray]

"אהא. והנטרול האנטימי הזה לצורך..."

[Jataro Kemuri]

"הדגמה," אמרתי. תומס חייך חיוך רחב והרים את הגופייה שלבשתי.
"עוד קצת הדגמה," הוא הוסיף והחווה על הבטן שלי. הסמקתי עוד יותר.
"תומס, די."
"לא, רגע." הוא טפח על שריר החזה שלי. "תראה איזה חומר. תהיה גאה בבן דוד שלך, זה שלי."
יריתי בו מבט קטלני ויישרתי את הגופייה שלי. "לא. זה לא שלך. זה לא של אף אחד," אמרתי. "ובטח לא שלך, תומס." תומס מצמץ וחפן את כתפי, מתקרב אלי ומנשק אותה בזהירות. עצמתי עיניים. "לא, תומס."
"אתה לא רוצה אותי?"
"לא," קראתי בעצבים. "ממש לא. לא אותך, לא את בן הדוד שלך, לא אף אחד."