החוף // ראיין, סונגסטורי

תמונה לחיצה
-------------------------------------
Now and then I think of when we were together
Like when you said you felt so happy you could die
Told myself that you were right for me
But felt so lonely in your company
But that was love and it's an ache I still remember

הגעתי. החול התחכך בכפות רגליי היחפות, ועם כל צעד רגליי שקעו יותר ויותר אל תוך החול החם. השמש של הבוקר האירה את כל האזור, ואני לא יכולתי שלא להתענג על הרגע. צמרמורת חמימה עברה בכל גופי, התמתחתי וליטפתי את עצמי כאשר קרני השמש שוטפות אותי בחמימות. המשכתי לשקוע, עד שהחול הגיע לי לקרסוליים. ישבתי על החול הנעים, זרקתי לפחים כמה סיגריות וזבל וחזרתי לשבת בנוחיות על החול.
'רק אל תשכב,' חשבתי. "רק אל תשכב."

You can get addicted to a certain kind of sadness
Like resignation to the end, always the end
So when we found that we could not make sense
Well you said that we would still be friends
But I'll admit that I was glad that it was over

חזרתי. החול התחכך בחלק האחורי שבכפות רגליי, התמתחתי והתכווצתי למגע קרני השמש. הצמרמורת הגדולה נחלשה, ולא נתנה בי את החמימות הפנימית שרציתי. שקעתי רק כמה סנטימטרים מתחת לחול החמים. מאוכזב, ישבתי בנוחיות על החול לאחר שניקיתי ערימה גדולה יותר של אשפה וסיגריות. הסתכלתי על החול, ואז על עצמי, מקווה שמבטים ייתנו תשובות והסברים. למה אני לא מרגיש את אותה החמימות שבגופי? האם זה נגמר?

But you didn't have to cut me off
Make out like it never happened and that we were nothing
And I don't even need your love
But you treat me like a stranger and that feels so rough
No you didn't have to stoop so low
Have your friends collect your records and then change your number
I guess that I don't need that though
Now you're just somebody that I used to know
Now you're just somebody that I used to know
Now you're just somebody that I used to know

ניסיתי. החיכוך של החול רק גירד לי בעקב, והוא כבר לא היה חמים כמו שאהבתי. ההתמתחות לא עשתה שום דבר מיוחד, לא נתנה אנרגיה לים שלי. הצמרמורת לא הועילה בדבר חוץ מקור פנימי שהרגשתי. ולמגעם של קרני השמש כבר לא היה שום משמעות בשבילי. לא שקעתי בחול יותר. כשישבתי על החול כבר לא הייתה את תחושת הביתיות הכל כך קטנה שלי. הזבל התגבר, ואפילו הפינוי כבר לא נתן לי אף הרגשה.
'אולי זה ישתפר,' חשבתי לי. "רק לא לשכב."

Now and then I think of all the times you screwed me over
But had me believing it was always something that I'd done
But I don't wanna live that way
Reading into every word you say
You said that you could let it go
And I wouldn't catch you hung up on somebody that you used to know

התחננתי. רצתי על החול להרגיש את החיכוך הנעים שלא הגיע, בעטתי בו בחוזקה כדי שרגליי ישקעו בחול שכבר לא נעים. ניסיתי להרגיש צמרמורת אבל זה לא הצליח, אין עליי קרני שמש יותר - אני מוצל. ניסיתי גם להתמתח הכי חזק שאוכל, ודבר לא הצליח. ניסיתי לשבת בכל כך הרבה דרכים, אבל כלום לא התאים. פינתי את כל הזבל, וגם ההרגשה הקטנה ביותר נעלמה. צרחתי חזק, בכיתי בהתמרמרות - איבדתי את החוף שלי. איבדתי את החמימות הפנימית שלי. אני כבר לא מכיר את החוף הזה, הוא כבר לא מיוחד.
'לשכב, אולי עדיף לשכב,' המחשבות התייאשו. "הזדמנות אחרונה."

But you didn't have to cut me off
Make out like it never happened and that we were nothing
And I don't even need your love
But you treat me like a stranger and that feels so rough
No you didn't have to stoop so low
Have your friends collect your records and then change your number
I guess that I don't need that though
Now you're just somebody that I used to know

פעם אחרונה. הלכתי באיטיות, והחיכוך הציק לרגליים שלי. הצמרמורת לא עבדה, וההתמתחות גרמה לי לשקוע בייאוש כשאני נאנח. הזבל נעלם לגמרי. השמש לא הגיעה אליי, וגם אם הייתה מגיעה כנראה שהקרניים שלה כבר לא היו כל כך נהדרות כמו בעבר. ישבתי בכל כך הרבה צורות ודרכים, ניסיתי למצוא את הבית שלי שם. ניסיתי למצוא את החום היפהפה שלי, חום שלעולם לא ארגיש שוב.
"זהו זה." שכבתי, והתעוררתי מהחלום.

Somebody
(I used to know)
Somebody
(Now you're just somebody that I used to know)
(I used to know)
(That I used to know)
(I used to know)
Somebody
-------------------------------------
לא יודע לגבי הסוף חשבתי שזה מגניב כי כאילו אתה ישן לרוב כשאתה שוכב אז אולי גם ככה מתעוררים מחלום. אשמח לת"ב :)

קודם כל, התיאורים ממש מצוינים, באמת אפשר לראות שיפור. כן יש דברים שהפריעו לי בקטע (אני אפרט עליהם אחר כך), אבל כל התיאורים של הים ושל החיבור שלו לים באמת מאוד יפים ועדינים לדעתי, ובהחלט נעימים לקריאה.
אהבתי מאוד גם שהשיר לא קשור לקטע באופן ישיר, אלא נמצא שם בעיקר בשביל האווירה (אלא אם פספסתי משהו). באופן אישי אני חושבת שהרבה פעמים כשמנסים לבנות את הקטע בסונגסטורי סביב השיר, הכל יוצא מאוד מקוטע ולפעמים אפילו מאולץ - אז אהבתי שכאן לא עשית את זה, אלא השתמשת בשיר רק כדי להוסיף לאווירה.
מה שכן, הקטע עדיין הרגיש לי מקוטע. אני מניחה שחילקת אותו לחלקים בכוונה, והרבה פעמים זה מאוד מתאים, אבל כאן באופן ספיציפי זה בלבל אותי וגרם לי לאבד קצת את הרעיון הכללי ואת הרצף העלילתי - בעיקר כשבין החלקים נמצאים בתים של שיר, שיוצרים מעין הפרדה וקצת קוטעים את הקטע. אז זה כן טוב (לדעתי) שהקטע לא בנוי סביב השיר - כי אחרי הכל, הקטע הוא החלק שאתה כתבת בעצמך, ולא השיר, כך שאני חושבת שחשוב שהקטע יהיה החלק העיקרי - אבל בכל זאת חסר לי הרצף העלילתי. כל הרגשות שלו כלפי הים ברורים וכתובים בצורה טובה לדעתי, אבל הסיבה לשינוי של החיבור שהוא מרגיש לים הרגישה לי יותר מדי מעורפלת, לא לגמרי הצלחתי להבין אותה. זה בגלל האשפה? אז למה ניקוי האשפה לא עזר?
כן אהבתי מאוד את הרעיון עם החלום, ואני חושבת שהמחשבה שצריך לשכב כדי להתעורר מחלום די מגניבה - למרות שבמשך כל הקטע לא הבנתי למה אסור לו לשכב, וזה טיפה הפריע לי להבין את הרעיון הכללי.
ועכשיו לכמה הערות ספיציפיות יותר:

אני חושבת שהפועל המתאים בתחילת המשפט הוא 'התיישבתי' ולא 'ישבתי', כי לא ציינת שהוא התיישב קודם לכן והוא לא יכול לשבת אם הוא לא התיישב בשום שלב. בנוסף, הוא צריך לקום בשלב מסוים כדי להתיישב חזרה אחרי זריקת הזבל, כך שכדאי שתכתוב איפשהו שהוא קם. אני חושבת שאולי כדאי לך פשוט לכתוב את המשפט הזה מחדש, או אפילו לפצל אותו לשני משפטים כדי שתוכל להכניס את כל הפעולות בלי להפוך את המשפט ליותר מדי עמוס בפעולות. ובאופן כללי, אני ממליצה לך לחשוב על הדמויות שלך קצת כמו בובות על חוטים - הן עושות רק מה שאתה אומר להן לעשות (או מה שאתה אומר לנו שהן עושות, ליתר דיוק), כך שאם אתה לא מציין פעולה כלשהי, היא לא מתרחשת מבחינת הקוראים.

לא ממש הבנתי למה החלק הראשון בתוך גרש אחד והשני בתוך שניים. הוא אומר את החלק השני בקול רם?

אני חייבת לומר שלא ממש הבנתי את השימוש בצמרמורת כדבר חיובי, לרוב זו מילה עם קונוטציה שלילית. זו כן פעולה שנעשית כדי לחמם את הגוף, אבל גם לא ממש הבנתי למה הוא צריך צמרמורת לחימום כשיש שמש. אולי זו רק אני, אבל באופן כללי השימוש בצמרמורת כאן די בלבל אותי.

אהבתי ממש את התיאור של תחושת הביתיות כקטנה, זה בהחלט נתן תחושה ביתית כזאת.
יש עוד כמה משפטים שהניסוח שלהם טיפה הפריע לי, אבל לא שום דבר קריטי אז לא אעיר כרגע (אתה כמובן מוזמן לבקש בפרטי אם תרצה).
אז בקיצור, זה סונגסטורי ממש נחמד עם תיאורים מקסימים, והקשר של הדמות לים כתוב בצורה ממש טובה. בנוסף, אהבתי את ההתחלה של כל חלק בפועל (ושל החלק האחרון בשתי מילים), גם אם היא הייתה לי טיפה לא ברורה בחלקים מסוימים.
אני ממש מצטערת אם פגעתי, זו לא הייתה הכוונה שלי בשום שלב וההערות נועדו אך ורק לעזור לך להשתפר - ובהחלט אפשר לראותש שיפור עצום אצלך. אני שמחה לראות שאתה לוקח את ההערות שאתה מקבל ברצינות ונעזר בהן.
אני יודעת שהערתי בתגובה על די הרבה דברים, אבל בסך הכל זה באמת סונגסטורי ממש ממש נחמד לדעתי ורואים שהשקעת הרבה מחשבה בכתיבה. באופן אישי, אני ממליצה לך לנסות לעבוד בעיקר על דרך ההעברה של הרעיונות שלך - כי הרעיונות באמת מצוינים, והבעיה היא בעיקר שבחלק גדול מהקטעים שלך הם לא עוברים בצורה מספיק ברורה, כפי שאתה מתכוון להעביר אותם. אני ממליצה לך לנסות לקרוא שוב כל קטע שאתה כותב לפני שאתה מפרסם אותו ולבדוק אם ההתרחשות ברורה לך בקריאה.
אתה כמובן לא חייב להקשיב לאף אחת מההערות שנתתי ולא חייב להסכים עם כולן, אני רק מביעה את דעתי.
מחכה לקרוא עוד קטעים מקסימים שלך עם תיאורים מצוינים.