"מה זה, למה הקערות האלה בגודל של בריכת שחייה?", לי וליונתן, 8.9.2018

המשך של הכותרת כי אין מקום:
"מה זה, למה הקערות האלה בגודל של בריכת שחייה?" "אוי, כבר הספקת לשכוח שהתכווצנו?"

טופס:

תמלא
בהצלחה לנו

שם הדמות: לוקאס
מראה הדמות: גבוה ורזה
אופי הדמות: מצחיק, מתלוצץ, רשע במקצת
רקע הדמות: בן שלוש עשרה, גר עם אמא שלו בתל אביב
הערות/דברים ששכחתי/הדמות: אני צריך ללכת עכשיו, אז נמשיך מאוחר יותר

שם הדמות: יונתן אורן כמובן
מראה הדמות: שיער חום, נמוך ורזה. עיניים כחולות.
אופי הדמות: שקט ורגוע יחסית. לפעמים מתעצבן מהר, אבל רק אם זה במקרים שבאמת חשובים לו.
רקע הדמות: הורים גרושים, אח יחיד.
הערות/דברים ששכחתי/הדמות: בן 13

התעוררתי, וגיליתי שהכול נהיה גדול יותר.

אל תעשה את זה כל כך מהיר. תזכור לעשות את זה כמו שזה באמת היה קורה. בלילה בדרך כלל יש חושך, איך אתה רואה שהכל גדול?
------
התעוררתי ושפשפתי עיניים. קמתי מהמיטה, אבל משום מה לא הרגשתי את הירידה מהמיטה לרצפה. מה, שוב נפלתי מהמיטה?

או-קיי. אני אתחיל שוב.

=================

התעוררתי בבוקר, והושטתי יד לכוס המים שאני תמיד שומר ליד המיטה. אבל היא לא היתה שם.

סבבה
----
לא, אני מרגיש את השמיכה עליי. אבל איפה הכרית? אולי נפלתי ולקחתי את השמיכה איתי? אבל לא הגיוני, הרצפה פחות רכה. למרות זאת, משום מה, האצבע שלי לא עושה "מכתש" כמו תמיד במזרון.

הבטתי על התקרה, והכוכבים שהיו מודבקים עליה נראו יותר ויותר כמו כוכבים אמתיים.

כוכבים אמיתיים נראים כמו נקודה בשמיים, לא גדולים יותר ממה שמדביקקים. בדרך כלל מה שמדביקים סתם גדול
אגב, אנחנו אחים, נכון? נגיד שכן כי אין לי כח לעשות את המפגש וכל זה
-----
"לוקאס?" קראתי, "אתה יכול להדליק את האור?"

או-קיי.

===

קמתי מהמיטה וניסיתי להדליק את האור. או יותר נכון, ניסיתי לקום מהמיטה. התגלגלתי והרגשתי כאילו נפלתי מצוק בגובה חמישים מטר.

אם אנחנו קטנים אנחנו אמורים להיות באמצע המיטה/בראש המיטה. חוץ מזה, הקול צריך להיות חלש ממש, קשה לשמוע אותו
----
שמעתי קול נפילה חלש. "לוקאס? הכל טוב?"

"אווץ'" קראתי, אבל הקול שלי היה צייצני וחלש

"לוקאס?" קראתי שוב, הפעם חזק יותר.

"יונתן!" צרחתי בקול הצייצני

שמעתי אותו עונה לי, אבל ממש בקושי. "אני בקושי שומע אותך! מה קרה?" צעקתי.