שרשור דיימוס חלוצי בהחלט, לי ולענן, הדינו השועלי

[כינוי בעברית]

"אתה לא צריך לתת לזה להפריע לך יותר מדי, כולם מבולבלים מאז סוף הטורניר. פשוט צריך להניח לו, שיימוס, אחרת רק תתעצבנו יותר ותלבו את האש."

[Jataro Kemuri]

בלעתי רוק. "א-אני יודע. בטח. אני אנסה לשחרר מזה קצת." שלחתי לדין חיוך מאולץ למדי והתפללתי שהוא לא שם לב לזה שהא מאולץ כל כך.

[כינוי בעברית]

החיוך שלו היה כל כך מאולץ שהתאפקתי לא לצחוק. כנראה שהוא ממש נפגע מהארי אתמול ככה שלא משנה מה אני אגיד, הוא עדיין יהיה עצבני עליו. אבל לפחות הוא מנסה לתת לי את האשליה שעזרתי לו וזה נחמד מצידו.
"תראה איזה יום יפה," אמרתי לו כשנכנסנו לאולם הגדול. התקרה המכושפת הראתה שמיים אביכים אבל העיקר הכוונה, לא?

[Jataro Kemuri]

הסתכלתי למעלה. התקרה ששיקפה את השמיים הייתה עכורה ומעוננת, בערך כמו ההרגשה שלי. "יום נפלא. בטח ירד גשם." בתור תוספת קטנה, מלמלתי את אחת הקללות האיריות הנודעות לשמצה; המבטא שלי לגמרי יוצא משליטה כשאני מתרגז. וכשאני משקר, אני נלחץ ואז מתרגז, ככה שזה היה בלתי נמנע. הבחנתי בחיוך רחב על פניו של דין. "ממה אתה כל כך צוחק?" רטנתי.

[כינוי בעברית]

"אתה לא צריך להתבלבל כל כך," גיחכתי, "בסך הכל לא אהבת את מה שאמרתי על הריב שלך עם הארי, אתה לא חייב לקבל את כל מה שאני אומר..."

[Jataro Kemuri]

"על מה אתה מדבר?" פלטתי לפני שקלטתי מה אני אומר. כמעט שכחתי מהריב עם הארי; הוא היה כלום. מה שבאמת הדאיג אותי הייתה ההרגשה המוזרה הזאת שאפפה אותי מהקיץ, שמשהו השתנה.

[כינוי בעברית]

משכתי בכתפיים. "אתה לא חייב לדבר אם אתה לא רוצה," אמרתי, "עכשיו בוא נפסיק לעמוד כמו שני פסלים ונתיישב לאכול."

[Jataro Kemuri]

למי שלא יודע, gobshite זה מישהו אידיוט שעושה טעויות אידיוטיות עם השלכות. כמו להגיד למישהו שהוא חמור.
~~~
התיישבתי לצדו של דין בהרגשה שהרסתי את הכול. הוא בסך הכול ניסה להיות נחמד, ואני התנהגתי כמו גובשייט גמור.

[כינוי בעברית]

הינשופים של הבוקר הגיעו ואחד מהם זרק לי מעטפה עליה השם שלי הופיע בכתב מסולסל ומוכר. "אוי לא," מלמלתי.

[Jataro Kemuri]

"מה קרה?"

[כינוי בעברית]

"שכנה מוגלגית שלי מליברפול," נאנחתי, "היינו באותה כיתה ביסודי, ועכשיו בקיץ היא נדבקה אליי כל החופש בניסיון נואש להפוך אותי לחבר שלה. לא משנה כמה ניסיתי לנפנף אותה, זה לא עזר."
בתוך המעטפה היה דף עם מלא סימנים של שפתיים שופעי אודם שנישקו את הדף, ובאמצע הדף היה כתוב באותו כתב מסולסל: "בהצלחה בלימודים, דין." האות n בשם שלי הייתה בצורת לב מוזר.

[Jataro Kemuri]

הרגשתי דם סוער מתחת ללחיים שלי, ולא הצלחתי להחליט אם זה ממבוכה או כעס. "אה. אוקיי. אתה לא מחבב אותה?" שאלתי בהיסח דעת וטבלתי פנקייק בסירופ מייפל. פזלתי לעבר המכתב, שהיה מלא בנשיקות, אודם ושלוש מילים מסכנות. השכנה מליברפול נראתה מטומטמת למדי.

[כינוי בעברית]

"לא, היא נואשת ופאתטית," מלמלתי, "אבל אני לא מאמין שהיא נואשת עד כדי כך שהיא הצליחה לשלוח מכתב להוגוורטס מבלי לדעת שאני בכלל לומד בהוגוורטס. בטח יש קוסמים שעובדים בדואר או משהו."

[Jataro Kemuri]

"באמת מעניין איך היא הצליחה. כנראה שכן, יש קוסמים שעובדים בדואר - אף פעם לא באמת הלכתי לדואר," אמרתי. הקול שלי היה יבש למדי; שנאתי את השיחה הזאת ואת כל מה שנאמר בה. רק רציתי לגמור את הארוחה ולעבור לדבר על משהו אחר, כל דבר. אחד הינשופים זרק מעטפה גם עלי, ואני פתחתי אותה.
בתוך המעטפה היה ציור שועל מוכר, שהשתדלתי להסתיר מפני דין. הוא לא צריך לדעת שקיבלתי משהו כזה... נכון?

[כינוי בעברית]

"מה קיבלת?" שאלתי אותו בהיסח הדעת. הייתי עסוק בלשרוף את המכתב בעזרת השרביט ולהוריד לגריפינדור 8 נקודות באמצעות סנייפ שעבר שם, כי לטענתו אסור לשרוף דברים באולם הגדול.