רצח באוריינט אקספרס || המלצה

[River Song]

רצח באוריינט אקספרס
המלצה


-תעודת זהות-
🚅שם הספר: Murder on the Orient Express \ רצח באוריינט אקספרס
🚅שם הסופרת: אגתה כריסטי \ Agatha Christie
🚅תאריך הוצאה בחו"ל: 1 בינואר 1934
🚅גוף הוצאה בחו"ל: Collins Crime Club
🚅תאריך הוצאה בארץ: 1975
🚅גוף הוצאה בארץ: הוצאת מ. מזרחי
🚅ארץ ושפת המקור: אנגלית, אנגליה
🚅תרגום לעברית: אריה חשביה
🚅ז'אנר: מתח, רומן

-תקצירים-
🚅תקציר מגב הספר🚅
"הרוצח עכשיו בינינו - ברכבת..."
סמוך לחצות הליל רכבת האוריינט אקספרס המפורסמת נעצרת על המסילה מפאת השלג הכבד. עם בוקר מתגלה גופתו של המיליונר סמואל אדוארד ראצ'ט בתאו הנעול, הוא נדקר תריסר פעמים. הרכבת מבודדת בשלג, איש לא עלה לקרון בסופה - אחד מן הנוסעים האחרים מוכרח להיות הרוצח.
הבלש הרקול פוארו, שנמצא ברכבת בדרכו מאיסטנבול ללונדון, חייב לפתור את התעלומה לפני שיהיה עוד רצח - מי משנים עשר הנוסעים ירצה לפגוע בראצ'ט? מתברר כי לכל אחד ואחד מהם עשוי להיות מניע משלו.

🚅תקציר שלי🚅
הספר מתעסק בהרקול פוארו, הבלש המפורסם שמופיע בספרים רבים של הסופרת, אגתה כריסטי. בפרשיה הזו, פוארו מוצא את עצמו על הרכבת בה התרחש רצח: מר ראצ'ט המיליונר, שרכש לעצמו אויבים רבים, נדקר 12 פעמים. פוארו שולל את האפשרות שזה יכל להיות רוצח שנכנס ויצא לרכבת, ולכן - הרוצח חייב להיות אחד מהנוסעים התקועים איתו ברכבת. הוא מתחקר את כולם ובמהרה מגלה שלמר ראצ'ט היו אויבים רבים, והוא לא היה איש מאוד אהוב. הוא נעזר בחברו, מנהל חברת הרכבות, וברופא מהקרון השכן, בשביל לחקור את זירת הפשע ולחקור את כל אחד מהחשודים - אך העדויות רק מסבכות את העניין.
המון דברים בזירת הפשע נראים לא הגיונים, והעדויות מראות לפוארו שכל אחד מהנוסעים יכול להיות הרוצח, למרות שלכל אחד מהם יש אליבי.


-הדמיות-
🚅הבלש🚅
הרקול פוארו

פוארו נקלע לרכבת לאחר שהוא נאלץ לחזור ללונדון בחיפזון כשסיים לחקור פרשייה בסוריה. הוא מקבל את אחד התאים ברכבת האוריינט אקספרס בעזרת חברו, מסייה בוק, שמארגן לו תא שינה. כשהרצח מתרחש מסייה בוק מבקש ממנו לחקור את הרצח ביחד עם דוקטור קונסטנטין, רופא שנמצא ברכבת בקרון אחר. פוארו מסכים ומתחיל לתחקר את הנוסעים, אך מוצא שהפרשייה מסובכת ממה שחשב.

🚅הנרצח🚅
מר ראצ'ט
את מר ראצ'ט פוארו פוגש ברכבת האוריינט אקספרס, והוא מתאר אותו כאדם לא מלבב. לפני הרצח, מר ראצ'ט פונה לפוארו בבקשת עזרה - הוא מספר לו שהוא איש עשיר ולכן יש לו הרבה אויבים. יותר מכך, מאיימים על חיו, ומר ראצ'ט מבקש מפוארו לשמור עליו ואף אומר שישלם ביד רחבה, אך פוארו מסרב להצעה בטענה שפניו של ראצ'ט לא מוצאים חן בעיניו.

🚅החשודים🚅
הקטור מקווין
מר מקווין היה המזכיר של מר ראצ'ט לפני שנרצח. הוא מתואר כגבר אמריקאי צעיר. הוא לא מגלה צער על מות מעסיקו. לטענתו הוא היה בתאו עם קולונל ארבתנוט עד 2 בלילה, אחרי שמר ראצ'ט כבר נרצח.

אדוארד מסטרמן
מסטרמן הוא משרתו האישי של ראצ'ט. הוא מספר לפוארו שראצ'ט היה מעסיק נדיב, אך הוא לא היה אומר שהוא אהב אותו. הוא שיתף תא עם אדון איטלקי שהעיד שמסטרמן לא יצא מהתא כל הלילה. הוא אדם אנגלי בן 39.

קרוליין האברד
גברת האברד היא גברת אמריקאית פטפטנית שאינה קשורה לנרצח, אלא שבין החדר שלה לחדרו יש דלת מקשרת. כשפוארו חוקר אותה היא טוענת שהרוצח היה בחדר שלה - היא התעוררה בלילה והרגישה שיש עוד אדם בחדר. היא קראה לכרטיסן, אך כשזה בא האדם נעלם. למרות שאנשים לא מאמינים לה, יש לה הוכחה- כפתור ממדים של כרטיסן.

גרטה אולסון
הגברת אולסון היא האחרונה שראתה את מר ראצ'ט בחיים. היא פתחה בטעות את דלתו, אך התנצלה מהר ויצאה. מאוחר יותר ביקשה אספרין מגברת האברד וישנה כל הלילה בתאה. היא העידה גם על השותפה שלה, גברת דבנהאם, שלא יצאה מהתא כל הלילה.

הנסיכה דרגומירוף
הנסיכה היא נסיכה רוסיה עליה פוארו אמר: ״מכוערת כמו הלילה, אבל יש לה נוכחות.״ גם היא לא מביעה צער על מותו של מר ראצ׳ט. בלילה של הרצח היא ישנה כל הלילה בתא שלה, לאחר שהמשרתת האישית שלה עזרה לה להרדם.

הרוזן והרוזנת אנדריי
הזוג הם מהשגרירות ההונגרית, ושניהם מתוארים יפי תואר מאוד. שניהם ישנו שינה עמוקה עד הבוקר בליל הרצח, וטענתם הם לא שמעו או ראו דבר. שניהם לא מביעים שום רגש לגבי הרצח.

קולונל ארבתנוט
את הקולונל פגש פוארו ביחד עם עוד אישה אנגליה ברכבת אחרת, קודם לכן. במקרה הם עלו איתו על האוריינט אקספרס. הוא חזר מהודו במסגרת של חופשה מהצבא, וברכבת חזרה הכיר את גברת דבנהאם האנגליה. בליל הרצח הןא שוחח עם מזכירו של מר ראצ׳ט, מר מקווין, עד לאחר שעת המוות.

מר הרדמן
מר הרדמן מתגלה כבלש פרטי מניו יורק, שמר ראצ׳ט שכר לאחר שקיבל מכתבי איומים. הוא השיג את תא מספר 16 בשביל לשמור על מר ראצ׳ט, והוא העיד שבליל הרצח אף אדם זר לא עבר בקרון.

אנטוניו פוסקרלי
מר פוסקרלי הוא איטלקי שמרבה לדבר, ושותפו לתא של מסטרמן, משרתו אישי של מר ראצ׳ט. הוא ישן בתא כל הלילה וטוען כי גם מר מסטרמן נשאר כל הלילה בתא.

מרי דבנהאם
את מרי, כמו את הקולונל, פוארו פגש כבר ברכבת אחרת קודם לכן, וכבר אז ציין את התנהגותם המוזרה של השניים, שהכירו ברכבת הקודמת. היא לא מביעה הרבה רגש בנוגע לרצח ולא מוסיפה לחקירה - היא ישנה כל הלילה.

הילגרדה שמידט
הילגרדה היא המשרתת האישית של הנסיכה דמיגורוף. היא אישה שמתוארת כאישה שלווה בעלת טוב לב אך לא חכמה במיוחד. בליל הרצח היא עזרה לנסיכה להרדם ואז חזרה לתא שלה.

פייר מישל
פייר מישל הוא הכרטיסן בקרון. מסייה בוק מעיד עליו שהוא עובד בחברת הרכבות כחמש עשרה שנה ושהוא אדם ישר ומהוגן. הוא ענה לצלצולים מהנוסעים כל הלילה ולא ראה דבר חשוד, מלבד גברת שעל זהותה פאורו לא מצליח לעלות, אך ידוע שלבשה קימונו אדום עם דרקונים.


-הגבלת גיל-
לדעתי הספר מתאים לכל הגילאים, אין בו שפה בוטה או שום דבר כזה - אף על פי שהוא כתוב בשפה די גבוהה אז כנראה שהוא יתאים יותר לבני נוער ומבוגרים, למרות שגם ילדים יכולים להנות ממנו לדעתי. העלילה מעניינת ויכולה למשוך את כל קבוצות הגיל.


-דעה אישית-
אישית אני מתה על ספרי בילוש והספר הזה לא יוצא מהדופן. בהתחלה קצר התריעה אותי השפה הגבוהה, המיושנת אפילו, שבה הספר כתוב - הדמויות מדברות בשפה שפחות מדוברת כיום, לדעתי בסופו של דבר זה רק מוסיף לקסם של הספר. הוא מציג המון דמויות שונות ומגוונות, ולכל אחת סגנון דיבור שונה והתנהגות שונה, מה שמוסיף לספר ועושה אותו אמין. כל אחת מהדמויות אמינות ושונות: גבר אנגלי, משרתת אישית אמריקאית ונסיכה רוסיה...
בכל מקרה, כמו שאמרתי לדעתי הכתיבה הגבוהה מוסיפה לספר, משקפת את התקופה ואת הדמויות. למרות שהיא פחות רגילה כיום, היא עדיין סוחפת וזורמת. העלילה, כמו בספר בילוש, מותחת - וכל אחד מהדמויות נראה חשוד בדיוק כמו האחרת. עד הרגע האחרון הספר משאיר אותך במתח בזמן שהמוח מנסה לפענח מי מכל הדמויות המסובכות היא הרוצחת. במהלך הספר, עד הרגע האחרוו, יש עוד ועוד תגליות ותפניות כך שהספר בהחלט לא מאכזב.


-עיבוד קולנועי-
הספר עובד ל2 סרטים, אחד שיצא בשנת 1974 והשני בכיכובם של ג'וני דפ ומישל פייפר ב2017:
🚅הגרסה של 1974
🚅הגרסה של 2017

[Buffy Summers]

סיקור מדהים ומושקע בטירוף של ספר שאני משתוקקת לקרוא כבר בין חודשים לשנים. כל הכבוד, מתווסף ללינקייה