סיקור דמות\\רמוס לופין

סיקור דמות | רמוס לופין

אזהרת ספויילרים



שם הדמות: רמוס ג'ון לופין \Remus John Lupin - ירחוני

תאריך לידה: במרץ, 1960

תאריך פטירה: 2 במאי 1997

מקום לידה: אנגליה

שיוך בית: גריפינדור

מאפיינים יחודיים:איש זאב

מראה חיצוני: עיניי בצבע חום דבש ובעל שיער חום בהיר המתחיל להאפיר וקול צרוד

בני משפחה: (אב) לייאל לופין, (אם) הופ לופין (אישה) נימפדורה טונקס לופין (בן) טדי לופין

הופעה ראשונה בספרים: רמוס לופין מופיע לראשונה ברכבת האקספרס בדרכו ללמד התגוננות מפני כוחות האופל בבית ספר הווגורטס לכישוף ולקוסמות, בזמן שהוא מסלק סוהרסן בעזרת כישוף הפטרונוס.



רקע

ילדותו - רמוס לופין נולד באנגליה לזוג הורים לייאל והופ לופין ובגיל שש ננשך על ידיי איש הזאב פנריר גרייבק. ומאז בכל ירח מלא הוא משתנה לאיש זאב.
אגב, משום כך הבוגארט שלו הוא ירח מלא.

תלמיד בהוגוורטס - עם התמנותו של אלבוס דמבלדור לתפקיד המנהל בבית הספר הווגורטס, הוא אישר את קבלתו של רמוס לופין הצעיר, ללמוד בבית הספר. בהגיעו לבית הספר הוא התמיין לבית גריפינדור. והתחבר עם ג'יימס פוטר, סיריוס בלק ופיטר פיטגורו. ניתן לומר שהוא היה השקול שבחבורתם, אך אף הוא נטה להשתובבות ולביצוע תעלולים. רמוס ידוע כתלמיד שקול ומוכשר, ואחד שהכל'הולך לו בקלות' הוא טיפוס חרשן ומשקיע. אך יודע לשים גבול ללימודים ולא לקפח את יחסייו החברתיים עם חבריו הטובים ובאופן כללי עם שאר ידידייו לשכבה.
בכל ליל ירח מלא רמוס היה הולך בעזרתה של מדאם פומפרי לערבה המפליקה ודרכה היו נכנסים לצריף המצווח, שם היא היתה עוזבת אותו, ורמוס היה משתנה ביסורים ובכאב לאיש זאב רצחני. בשנתו השלישית ללימודים שלושת חבריו גילו את דבר היותו איש זאב עקב העלמויותיו, התכופות פעם בחודש והפכו עבורו לאנימאגוסים שלא על פי החוק, ואף נתנו לרמוס את הכינוי ירחוני. בשנתו החמישית רמוס יצר יחד עם חבריו את מפת הקונדסאים.

רמוס התמנה למדריך,ועבר את כל מבחני הבגרות בהצלחה ואף את הכישופומטרי. ושאיפתו היתה להיות הילאי אף על פי שלא יכל משום היותו איש זאב. משרד הקסמים באותה התקופה לא סמך על אנשי זאב בגלל עליתו של וולדמורט לשילטון.



חייו אחרי בית הספר - בסיום הלימודים הצטרף רמוס לופין אל מסדר עוף החול, אירגון שבראשו עומד אלבוס דמבלדור ומטרתו להפיל את שילטונם של וולדמורט ואוכלי המוות. תפקידו העיקרי של רמוס היה להסתפח אל אנשי הזאב ולנסות להעבירם אל הצד המואר ואל מסדר עוף החול. ולרגל אחרי מעשיהם.
בשנת 1993 רמוס לופין החל את קריירת ההוראה שלו בהווגורטס כמורה להתגוננות מפני כוחות האופל. שם לימד את הארי פוטר בנו של חברו ג'יימס ואת חבריו ואויביו לשכבה. בניגוד למורים הקודמים רמוס ממש לימד התגוננות מפני כוחות האופל ולא שטויות מיותרות, ובתום השנה הוא גילה את חפותו של סיריוס בלק, ידיו אשר חשד בו בהלשנה לוולדמורט וברצח פיטר פיטגורו.
אך התפטר בסוף השנה לאחר שסוורוס סנייפ אויבו הותיק מבית הספר ושותפו לעבודה, סיפר לתלמידי סלית'רין על כך שרמוס איש זאב.
לאחר הקרב במשרד הקסמים והתגלותו של וולדמורט בפני פאדג', רמוס החל לפתח רגשות כלפי נימפדורה טונקס, רגשות שהיו הדדים, אך רמוס טען שהיא עוד צעירה ולא מגיע לה להתמודד עם איש זאב מסוכן וחולני שכמותו.
אך כעבור שנה וחצי הם נישאו וכחצי שנה לאחר מכן נולד לשניים בן בשם טדי רמוס לופין, שהיה מטאמורפואגוס כמו אימו נימפדורה.



מותו - רמוס נלחם בקרב האחרון על הווגורטס בידיעה שהוא עלול למות ולהותיר אחריו אישה ואלמנה וילד יתום. אך מתוך אמונה שלימה של להחזיר את העולם להפוך למקום טוב יותר.
במהלך הלחימה באנוטין דולוחוב רמוס אכן מת יחד עם אישתו נימפדורה. אך הוכרז בתום המלחמה כגיבור, והיא איש הזאב הראשון שזכה בתואר הנ"ל.



חוות דעת

אוקיי, יש לי די הרבה דברים להגיד על רמוס שהוא גם אחת הדמויות שאהבתי עוד ממש מתחילת הספר "האסיר מאזקבאן", עוד ממש לראשונה כשהוא אמר את לחש הפטרונוס באותו התא. לדעתי רמוס הוא קודם כל הסמל של קבלת השונה, הוא מראה שגם מ'איש זאב' שהוא לכאורה דבר ממש רע יכול לצאת אדם נפלא כמו לופין. הוא איש מאוד אצילי ואדיב, ישנן דוגמאות רבות בספר, זאת אומרת אפילו כלפי וורנון דארסלי שהוא איש דוחה לכל הדעות, רמוס התנהג באידבות ובנימוס. שזה קודם כל מראה על אופי מתורבת ונעים. בין ההיתר גם אומץ הלב של רמוס שובה בעיניי, הוא טיפוס מדהים שפשוט יעזור לכל מי שזקוק לעזרה ולא משנה באיזה צד הוא תומך ולאן הוא שייך. וטוב הלב שלו הוא גם מצרך מדהים ודי נדיר, הוא פשוט טיפוס נפלא וכלכך רגיש. שממש יכול לזהות את המצוקה בפנים של השני גם בלי שיבקש. יש לו גם את המסוגלות לחוות סבל בלי להתלונן ולילל על כך וזה בהחלט מוערך. הוא הדמות השניה האהובה עליו ולכן אני גם ממש חושבת שהגיע לו מישהי כמו טונקס, שאומנם אני פחות אוהבת אותם יחד (כי רמוסיריוססס) אבל באופן כללי הם זוג די נהדר ואפילו הבן שלהם דטי קסום ביותר. את ההתנהגות המדהימה והמעודדת של רמוס אפשר לראות על פי דפוס ההתנהגות שלו כלפי הארי, הוא גם אומר את האמת בפנים. אומנם אם היא כואבת הוא ירכך אותה אך עדיין יומר אותה בלי גינונים מיותרים, וזה דבר ממש מקסים שמאפיין אותו. בין היתר אני אוהבתבמיוחד את השילוב שיש בו בבין ה'ילד הטוב' המצטיין ובין ה'ילד הרע' והקונדסי, חשוב לציין אגב שהתוכניות והקונדסים שלו היו ערמומייים ביותר, דבר שרק הגביר את ה'סכנה' שבלהסתבך איתו. בכל אופן רמוס הוא דמות ממש נהדרת וניפלאה שמוסיפה הרבה מאוד נופך מקסים לסדרת הספרים והסרטים ואני אוהבת אותו במיוחד.

פאנרטים















ציטוטים

"השינוי שעבר עלי באותם ימים היה – היה איום ונורא. זה כואב מאוד להפוך לזאב. הרחיקו ממני כל אדם שהייתי עלול לנשוך, אז במקום זה נשכתי ושרטתי את עצמי. תושבי העיירה שמעו את הרעש והצרחות וחשבו שהם שומעים רוחות-רפאים אלימות במיוחד. דמבלדור עודד את השמועה... עד היום, למרות שהצריף שקט כבר שנים, תושבי העיירה לא מעיזים להתקרב לכאן..."
- רמוס לופין מתאר בפני הארי פוטר את שינויי-הצורה שעבר, הספר השלישי.

"הם מתגנבים החוצה בלילות. יש משהו מוזר בלופין הזה. לאן הוא נעלם כל פעם?"
"הוא חולה," אמרה לילי. "אומרים שהוא חולה –"
"כל חודש כשהירח מלא?" שאל סנייפ.
- סוורוס סנייפ ולילי אוונס על ההיעלמויות החודשיות של רמוס, הספר השביעי.

"לא אם הוא חשב שאני המרגל, פיטר," אמר לופין. "אני מניח שזאת הסיבה שלא סיפרת לי, סיריוס?" הוא אמר כבדרך אגב מעל לראשו של פטיגרו.
"סלח לי, רמוס," אמר בלק.
"אין על מה לסלוח, רך-כף, חברי הטוב," אמר לופין, ותוך כדי-כך הפשיל את שרווליו. "ואתה, בתורך, התסלח לי על כך שהאמנתי שאתה היית המרגל?"
"כמובן," אמר בלק, וצילו של חיוך ריצד על פניו השדופים.
- רמוס וסיריוס מהרהרים על מלחמת הקוסמים הראשונה בזמן העימות עם פטיגרו, הספר השלישי.

"לא! בטחתי בך! וכל הזמן הזה שיתפת איתו פעולה. הוא אדם-זאב! זה למה הוא נעלם מהשיעורים."
"ממתי את כבר יודעת?"
"מאז שפרופסור סנייפ נתן את החיבור ההוא."
"יפה, יפה, יפה, הרמיוני. את באמת המכשפה המבריקה ביותר בגילך שאי-פעם יצא לי לפגוש."
- הרמיוני גריינג'ר לאחר שרמוס חושף את חברותו עם סיריוס בלק, הסרט השלישי.

"פיטפטנו קצת, פיטר, על אירועי הערב שבו נהרגו לילי וג'יימס. ייתכן שלא שמעת כמה מהנקודות המעניינות ביותר בזמן שציפצפת לך שם על המיטה –"
- רמוס לופין לפיטר פטיגרו, הספר השלישי.

"איזה יופי... בגדיך מעט קרועים ומרופטים הלילה, לא כך, סיריוס? סוף-סוף, החיצוניות משקפת את הטירוף."
"ובכן, אתה יודע רבות על הטירוף הפנימי, לא היית אומר זאת, רמוס?"
- רמוס וסיריוס נפגשים לראשונה לאחר 13 שנים, הסרט השלישי.

"מבחינתו של סוורוס, זה היה הקש האחרון. אני חושב שאובדן אות מסדר מרלין פגע בו קשות. לכן הוא – אה – בטעות – גילה הבוקר בשעת הארוחה שאני אדם-זאב."
"אתה לא עוזב רק בגלל זה!" אמר הארי.
לופין חייך חיוך עגום.
"בשעה הזאת מחר יתחילו להגיע ינשופים מהורים מודאגים – הם לא ירצו שאדם-זאב ילמד את ילדיהם, הארי. ואחרי אתמול בלילה, אני מסכים איתם. הייתי עלול לנשוך כל אחד מכם... אסור שזה יקרה שוב."
- לופין לאחר התפטרותו ועזיבתו מהוגוורטס ב-1994, הספר השלישי.

"בפעם האחרונה בה וולדמורט צבר כוח, הוא השמיד כמעט כל מה שהיה יקר לליבנו. עכשיו כשהוא חזר, חוששני שהשר יעשה הכל כדי להכחיש את האמת המזוויעה הזו."
- רמוס במהלך ישיבה של מסדר עוף החול, הסרט החמישי.

"אתם לא מבינים מה עשיתי לאשתי ולבני שלא נולד? בכלל לא הייתי צריך להתחתן איתה, בגללי היא הפכה למנודה!"
לופין בעט בכיסא שהפיל רגע קודם. [...]
"יצורים מהסוג שלי לא מתרבים בדרך כלל! הוא ייצא כמוני, אני משוכנע בכך – ואיך אוכל לסלוח לעצמי, כשאני ביודעין הסתכנתי בלהוריש את המחלה שלי לילד שלא עשה כלום? ואם, בדרך נס, הוא לא ייצא כמוני, מצבו יהיה יותר טוב, עשרות מונים יותר טוב, בלי אבא שבגללו צריך תמיד להתבייש!"
- רמוס מסביר מדוע לדעתו נישואיו עם נימפדורה טונקס הייתה טעות איומה, הספר השביעי.

"אכן כן," פסק לופין בביטחון. "אין לי כל ספק שאילו היה מת, אוכלי-המוות היו מפרסמים את דבר מותו בריש גלי, כי בזאת היו מנחיתים מכה ניצחת לרוחם של המתנגדים למשטר החדש. 'הילד שנשאר בחיים' נותר סמל לכל מה שאנחנו נלחמים עליו: עליונותו של הטוב, כוחו של התום, החובה להמשיך בהתנגדות."
רגשות מעורבים של תודה ומבוכה הציפו את הארי. האם לופין באמת סלח לו על הדברים הקשים שאמר לו בפגישתם האחרונה?
"ומה היית מוסר להארי אילו ידעת שהוא מקשיב, רומולוס?"
"הייתי אומר לו שכולנו איתו ברוחנו," אמר לופין, ואז היסס קלות. "וגם הייתי אומר לו ללכת עם תחושות הבטן שלו, שהן טובות וכמעט תמיד נכונות."
- רמוס דן על מצבו של הארי בתוכנית הרדיו המחתרתית "מבט לפוטר", הספר השביעי.

"ראית את רמוס?" קראה אחריו טונקס.
"הוא נלחם נגד דולוחוב," צעק אברפורת', "מאז לא ראיתי אותו!"
- טונקס ואברפורת' דמבלדור במהלך הקרב על הוגוורטס, הספר השביעי.

"אהבת את שאלה מספר עשר, ירחוני?" שאל סיריוס כשיצאו אל אולם הכניסה.
"מתתי עליה," אמר לופין בנימה עניינית. 'תן חמישה סימנים מזהים של זאב-אדם'. שאלה מצוינת."
"אתה חושב שהצלחת לזכור את כל הסימנים?" אמר ג'יימס בקול מודאג לכאורה.
"נדמה לי שכן," אמר לופין בכובד ראש שעה שהצטרפו לקהל שהצטופף סביב דלתות הכניסה, משתוקק לצאת את אור השמש שבמדשאות. "אחת: הוא יושב בכיסא שלי. שתיים: הוא לבוש בבגדים שלי. שלוש: שמו רמוס לופין..."
- סיריוס, ג'יימס ולופין מתבדחים לאחר מבחן בגרות, הספר החמישי.

הסוף!

סיקור מושלם, אין ספק. הוספת מידע רב , ציטוטים, למדתי המון.
ישר כח!

וואו, איזה סיקור מפורט ומושקע! אין ספק שמסיקור לסיקור את רק עולה, משתפרת וכותבת אותו טוב יותר. מרתק לקרוא את הסיקורים שלך, הם בעלי מידע רב, דעה מעניינת וחשיבה יוצאת מן הכלל. רואים שאת אוהבת את רמוס, וזה היופי הגדול בסיקור הזה.
מתווסף ללינקייה (: אשמח לראות עוד מפרי ידייך!