Total Eclipse Of The Heart, נועה ונסי||20.4.2016

יאללה טופסססס

הדמות שלי
שם: רנדי טיילור
גיל: 17
מראה: https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/origin...f5ce06d767a.jpg
אופי: קשה לו להתחבר לאנשים, אבל אחרי שהוא מתחבר למישהו הוא יכול להיות חבר ממש טוב. מאוד אוהב לבלות עם חברים כל עוד זה נשאר בקבוצה קטנה שהוא מכיר בה טוב את כולם, וצריך גם זמן לעצמו. הוא לא נפגע בקלות, אבל יש משהו אחד שיכול לגרום לו להתחרפן זה כשמישהו מפר את האמון שלו. לרוב כשהוא כועס או מתוסכל הוא יתבודד ויהיה ציני ומריר. הוא בנאדם מאוד ליברלי, תומך בשוויון ושלום ומתנגד לגזענות והומופוביה וכל הדברים בסגנון. הוא מאוד חכם, אבל לא טוב בלימודים מהסיבה הפשוטה שזה לא מעניין אותו.
ביסודי הוא עבר בריונות קשה שכללה לפעמים אלימות פיזית, וזה לא הרפה ממנו אף פעם. הוא נשאר עם ביטחון עצמי מאוד נמוך ונטייה להאשים את עצמו בדברים רעים שקורים.
רקע: בא ממשפחה ממוצעת, שני הורים ואחות קטנה. התחיל לנגן על גיטרה חשמלית בגיל עשר, ויש לו כמה גיטרות - קלאסית, אקוסטית ושתי חשמליות (פנדר סטראטוקסטר וג'קסון). לרוב הוא מנגן על הג'קסון, וכמובן על האקוסטית בשירים אקוסטיים. אם אין ברירה הוא ינגן בבס, למרות שהוא פחות אוהב את זה.
והקטע עם הבריונות ביסודי
תפקיד בלהקה: גיטריסט... מוביל קוראים לזה בעברית? יעני lead guitarist
טעם מוזיקלי: רוק קלאסי עם נטייה לכבד - לד זפלין, בלאק סאבאת', פינק פלויד, דיפ פרפל, מטאליקה, רולינג סטונס, גאנז אנד רוזס וכאלה
הערות: אני מאוהבת בו אמאלה הוא מהמם


בסיסט+סולן
שם: רוב בלאקהארט
גיל: 16
מראה: https://49.media.tumblr.com/tumblr_lwo95gG9...ikenjo1_500.gif
אופי: חברותי, חייכן, נדיב, פתוח כזה
רקע: ההורים שלו גרושים, והוא ואחיו התאום, בן, גרים עם אמא שלהם. המצב הכלכלי שלהם לא רע. התחיל לנגן בבס בגיל 9.
תפקיד בלהקה: בסיסט וסולן אובבייסלי
טעם מוזיקלי: ת'ראש מטאל
הערות: כפרה עליו הוא כזה סינמון רול


גיטריסט 2
שם: אל סימונס
גיל: 17
מראה: https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/8...-haired-men.jpg
אופי: חמוד כזה, טיפה ילדותי לפעמים, טיפה תחרותי ואוהב puns ובדיחות מתופפים
רקע: בן יחיד ממצב כלכלי טוב, אז הוא יוצא לפעמים טיפה מפונק. לא פופולארי במיוחד בבית הספראבל גם לא מנודה.
תפקיד בלהקה: גיטריסט קצב/ליווי? יעני rhythm guitarist
טעם מוזיקלי: גלאם מטאל
הערות: סינמון רול V2

הדמות שלי
שם: ליילה אדמס
גיל: 16 וחצי
מראה: https://s-media-cache-ak0.pinimg.com/736x/5...1418138c55a.jpg
מסתובבת תמיד עם כובע (לרוב כובע גרב), בגדים פשוטים - חולצה שגדולה עליה במידה אחת וג'ינס, ונעלי אולסטאר. לא מאוד רזה אבל בעלת מבנה גוף צר. מעט גבוהה מהממוצע.
אופי: בעבר הייתה לה נטייה לסמוך על אנשים מהר מדי, אבל אחרי מה שקרה לה היא לא סומכת על אף אחד. מאוד סגורה ומופנמת, בקושי מדברת או משתפת משהו לגבי עצמה. יש לה דעות מאוד מוצקות - בערך אותן דעות שאת פירטת, עם דגש גדול על זכויות נשים והתנגדות להטרדות מיניות - אבל היא מאוד מפחדת מעימותים, ככה שהיא לא תמיד מצליחה לעמוד על שלה בוויכוחים לגבי הנושאים האלה. היא לרוב נראית לאנשים מאוד קשוחה, אבל בעצם קל מאוד לשבור אותה אם רק יודעים לגעת בנקודות הנכונות. היא מנסה להישאר חזקה אבל לא תמיד מצליחה. הביטחון העצמי שלה מתנדנד בהתאם למצב שלה - לפעמים הוא גבוה והיא מאוד מאמינה בעצמה, אבל החבר שלה יודע להפיל אותו ולא מהסס להשתמש בזה. מפחדת מקבוצות גדולות של אנשים.
רקע: אני לא אפרט כאן יותר מדי כי זה יהיה ארוך מדי ואני גם רוצה לספר על זה בתור ליילה תוך כדי השרשור, אבל בקצרה - מגיעה מבית מפורק, ההורים שלה התגרשו בצורה מאוד מכוערת, אמה התדרדרה לשתייה ואחותה הגדולה ניתקה איתם קשר. כיום גרה עם החבר הדפוק שלה, מייק, שדי מתעלל בה. שוב, עוד פירוט בהמשך.
תפקיד בלהקה: פסנתרנית+אני מניחה שכותבת שירים.
טעם מוזיקלי: עריכה - היא אוהבת בעיקר ג'אז, והזמר האהוב עליה הוא בילי ג'ואל. היא מאוד פתוחה מבחינה מוזיקלית ויכולה להקשיב כמעט להכל.
הערות: אני מרגישה שאני מתעללת בה יותר מדי+היא יפה מדי וזה פשע. תסתכלי על התמונה. היא מהממת.
חוץ מזה, בדיליי ענקי, מצאתי את הסרטון הזה: https://www.youtube.com/watch?time_continue...1&v=VV1XWJN3nJo שהבחורה שבו מזכירה לי את ליילה בצורה ממש ממש מפחידה. אז אומנם זו לא אותה אחת מהתמונה, אבל... זו ליילה.

מתופפת
שם: בת'אני גורדון
גיל: 17
מראה: http://favim.com/media/uploads/images/orig...com-1347710.jpg
כמעט תמיד מסתובבת עם משקפי שמש. סגנון הלבוש שלה מאוד צעקני וצבעוני.
אופי: מאוד שנונה, עוקצנית וסרקסטית - לפעמים בצורה מצחיקה ולפעמים זה נמאס. מאוד אינטיליגנטית אבל לא תמיד טורחת להראות את זה. גרועה ברושם ראשוני כי יש לה נטייה להיות ממש מגעילה.
רקע: גדלה אצל סבא וסבתא שלה בגלל שאמה ילדה אותה בגיל 16. כשהייתה בת 12 הוריה החליטו שהם כבר מוכנים שהיא תעבור לגור איתם והיא הסכימה. היא די מגדלת את עצמה עכשיו - אמא שלה שחקנית ואבא שלה מוזיקאי ואף אחד מהם לא נמצא בבית יותר מדי, אבל הם מאוד אוהבים אותה ודוחפים אותה לעשות כל דבר שהיא מתעניינת בו.
תפקיד בלהקה: מתופפת
טעם מוזיקלי: פאנק.
הערות: היא הביץ' היחידה שם. כולם כאלה סינמון רולז, אלוהים.

אני כל כך גאה בך! אין שום דמות בשם ג'ו או דייב!
טוב, תתחילי?

כןןןן בלי ג'ואים ודייבים ראית מה זה
היי ואל אולי סינמון רול אבל הוא אמור להיות בן יחיד מפונק ומעצבן
-----
ישבתי עם אל, רוב ובת'אני בחדר החזרות שלנו.
״מה עושים עכשיו?״ שאל רוב. ״אין לנו פסנתרן.״
״יש לנו שתי אפשרויות, להתפרק או לחפש מישהו חדש,״ אמרתי.
״אנחנו לא מתפרקים, אין מצב!״ קראה בת'אני. ״שמישהו יביא לי דף וטושים, אני אכין מודעה.״

אני מאוד גאה בך, דארלינג
---------
ישבתי בסלון של הדירה של מייק. הוא לא היה בסביבה, ואני התלבטתי אם להדליק את הטלוויזיה או סתם לבהות באוויר. בסוף הלכתי על לבהות באוויר - פחדתי שמייק יתעצבן אם אדליק את הטלוויזיה ולא רציתי לעצבן אותו.

אל קם מהפוף שהוא ישב עליו והלך אל שולחן הכתיבה. הוא הביא חבילה של טושים צבעוניים וכמה דפים חלקים, והושיט אותם לבת'אני.
"מה לכתוב?" היא שאלה.
"תכתבי משהו בסגנון של 'להקת אקליפס מחפשת פסנתרנ/ית, לפרטים התקשרו -'..." אמר רוב. "רגע, את המספר של מי נכתוב?"
"את שלי," בת'אני קבעה. "אתם פשוט תבחרו את הבחורה עם הציצים הכי גדולים."
"לא אנחנו לא!" קרא אל. "כבר יש לנו אותך בשביל זה."

בוכה
-----
התחלתי להסתובב בבית, משועממת, עד שהחלטתי לצאת החוצה. מותר לי. אם מייק יכעס זו הבעיה שלו.

"כן, כדאי שתכתבי את המספר שלך," גיחכתי. "אסור לסמוך עלינו."
בת'אני הכינה שתי מודעות באותו הנוסח. "איפה כדאי לתלות אותן?" היא שאלה.
"אפשר לשים אחת בכניסה למועדון ההוא שאנחנו מופיעים בו לפעמים," הציע רוב.
"רעיון טוב," אמר אל. "ואחת ליד הקונסרבטוריון?"
"אני לא בטוחה שאנחנו רוצים פסנתרן מתנשא מהקונסרבטוריון, אבל בסדר," גיחכה בת'אני.

יצאתי החוצה אל הרחוב השומם שלנו. כרגיל, לא היה אף אחד בסביבה חוץ מהזקן שהאכיל את החתולים עם הנכדים שלו. הם היו מאוד שקטים. יחסית לתאומים בני שש.
התחלתי ללכת לכיוון כלשהו, העיקר לצאת מהדירה המחניקה.

"אין לי כוח ללכת ברגל, נקפוץ ל.... אל מוביל?" גיחכתי. אל היה היחיד עם רכב, למרות שגם לי ולבת'אני היה רישיון.

הייתי די בטוחה שראיתי את אחותי הגדולה מהצד השני של הרחוב, אבל היא לא ראתה אותי. לא שהיא הייתה מתייחסת אליי בכלל אם היא הייתה רואה אותי. אחותי עם בן הזוג המושלם והילדה המושלמת והחיים המושלמים.

כולם צחקו.
"תפסיק לקרוא לאוטו שלי אל מוביל או שאני זורק אותך מהלהקה!" קרא אל, מגחך.
"בנאדם, אני הקמתי את הלהקה. אתה לא יכול לזרוק אותי מכאן. אז... לאל מוביל!" צחקתי וקמתי.

אני מתחילה לפתח קראש על רנדי בעצמי
---
המשכתי ללכת עד שהגעתי לכניסה של הקונסרבטוריון. המורה לשעבר לפסנתר שלי הייתה שם ודיברה עם איזו ילדה בת שתים עשרה. היא נופפה אלי ונופפתי אליה בחזרה. חבל שלא יכולתי להמשיך ללמוד אצלה אחרי שעברתי לגור עם מייק.

הוא כזה דביל אני אבכה
----
יצאנו מחדר החזרות ונעלנו אותו. "שוטגאן!" קראתי בדרך לאוטו של אל.
"לא פייר!" קרא רוב. "אתה תמיד צועק שוטגאן ואתה יודע שיש לי בחילות מאחורה!"
"אז תצעק שוטגאן לפניי," אמרתי בחיוך מתנשא והתיישבתי במושב שליד הנהג.

גיליתי שיש לי קצת כסף בכיס, אז הלכתי למכולת לקנות לעצמי מסטיק.

כולם נכנסו למכונית והתחלנו לנסוע. חיברתי את הסמארטפון שלי למערכת הסאונד והפעלתי מוזיקה.
"לא לד זפלין שוב!" נאנחה בת'אני.
"כן לד זפלין שוב," השתקתי אותה.