דיון || סלאש ופאמסלאש בפאנפיקים

סלאש ומאפסלאש בפאנפיקים

דיון


מה זה בעצם סלאש?

סלאש זהו מושג בעולם הפאנפיקים שמתאר שיפ בין שתי דמויות מאותו המין. בעוד סלאש הוא השם למערכת יחסים בין שתי דמויות גבריות, פאמסלאש (סלאש נשי) הוא השם למערכת יחסים רומנטית בין שתי דמויות נשיות.

כל מי שנחשף לעולם הפאנפיקים בוודאי נתקל, בשלב זה או אחר, בפאנפיק סלאש. בפאנדום הארי פוטר למשל, השיפים האהובים ביותר על כותבי פאנפיקים הם רמוס/ סיריוס, הארי/דארקו, אלבוס/ סקורפיוס, ג'יני/ לונה, הרמיוני/ טונקס ועוד. נראה שאי אפשר להתחמק מהתופעה הזו בעולם הפאנפיקים: בכל מקום שמציג פאנפיקים, נראה שהז'אנר החביב ביותר על המעריצים הוא סיפורי האהבה האלה, שהם לעיתים אמינים ונפלאים ולעיתים לא סבירים בעליל.

דבר שלרוב מאפיין פאנפיקי סלאש ופאמסלאש הוא שהשיפים המוצגים בו הם לא קאנוניים. כלומר, הם לא שיפים אמיתיים שמוצגים בספר/סדרה/סרט המדובר, אלא פרי דמיונם של כותבי הפאנפיקים.


גישות וביקורת כלפי סלאש

היום הגבול בין סלאש ופאמסלאש לבין שיפים קאנוניים הטשטש. עולם הספרות והטלוויזיה מוצף יותר ויותר ביצירות שמציגות מערכות יחסים בין דמויות מאותו המין, כמו למשל אלק ומגנוס בסדרת הספרים "בני הנפילים", או מעלליו של אליוט בסדרה המבוססת על הספר "הקוסמים". נראה שככל שהחברה הופכת לפתוחה ומקבלת יותר כלפי מערכות יחסים חד מיניות, כך הסופרים החביבים עלינו שמחים יותר לשלב אותן בסיפורים שלהם.

לעיתים פאנפיקי סלאש זוכים לביקורת בשל היותם גסים, הזויים, טיפשיים או לא אמינים. אך האם זה קורה מכיוון שהם שיפים לא קאנוניים, או בשל אופי מערכות היחסים? הרי עולם הפאנפיקים מוצף גם בשיפים לא קאנוניים שהם אינם סלאש, כמו ג'יני/דארקו, בלטריקס/וולדמורט או הרמיוני/רמוס, שעשויים להיות מוזרים וגסים באותה המידה. אבל האם הם זוכים לאותה ביקורת כמו השיפים החד מיניים?

עכשיו, כשהחלק התיאורתי מאחורינו, בואו נתחיל עם הדיון.



רגע, יש תגמול?

על השתתפות נרחבת בדיון (לפחות שלושה משפטים על כל שאלה לדיון) תוכלו לזכות ב100 חרמשים או 5 נקודות בית!


שאלות מנחות לדיון:

דיון פורה ומהנה (;

# האם נתקלתם או שיצא לכם לקרוא פאנפיקים בסגנון סלאש או פאמסלאש? נתקלתי? בוודאי. הפאנדום של הארי פוטר מוצף בפאנפיקים של סלאש ופאמסלאש. במיוחד כשמדובר בפאנפיקים של הארי/דראקו, הארי/רון והארי/סנייפ. השמיים הם הגבול כשזה מגיע לפאנפיקים, ויצא לי להתקל ביצירות כאלה ובזוגות ביזאריים הרבה יותר (<- הארי/טום רידל).
# האם אתם חושבים שיש מקום לשיפים חד מיניים כאלה בספרות בכלל, ובספרות המעריצים בפרט? למה לא? יש הרבה כותבים שהם להט"בים שמעדיפים לכתוב בסגנון הזה שהם יותר מתחברים אליו. יש קוראים שאוהבים זוגות מהסגנון הזה ויקראו כאלה פאנפיקים. כל הרעיון בכתיבת "ספרות חובבים" שאפשר לכתוב על כל מה שרוצים במידה ויש גלגול מתקבל על הדעת שמוביל לכתיבה. אישית יפריעו לי הרבה יותר פאנפיקים שהם לגמרי OOC מאשר סלאש. אני לא מתחברת לסלאש באופן אישי אבל אין לי ביקורת לגבי זה כמו שיש לי לפיקים שפשוט רוצחים את האופי של הדמויות בלי להסביר או להתריע שהולכים לעשות את זה.
# האם אתם חושבים שהביקורת כלפי סלאש היא באותה רמה כמו הביקורת כלפי שיפים לא קאנוניים שאינם חד מיניים? יש ביקורת מסוימת אבל אני מאמינה שאנחנו חיים בעידן שהרבה יותר פתוח לזה. ראיתי בטאים שאומרים מראש שהם לא יבטאו פיקים של סלאש, אבל זה לא כי הם מתנגדים לרעיון הלהט"בי, אלא משום שהם אישית לא מתחברים לפיקים "חד מיניים" ולא חושבים שיצליחו לבטא בצורה טובה. גם כשיש התנגדות מסוימת, לא נתקלתי במקרים שהיא באה מהומופוביה, אלא בהתחברות או חוסר התחברות לזוגות מסוימים ולרעיון ספציפי. אני חושבת שאנחנו בדרך הנכונה
# האם יש שיפ סלאש או פאמסלאש בספרות המעריצים שהוא לא קאנוני, אבל לדעתכם הוא אמין וראוי? תתפלאו, אבל יש כמה פיקים של הארי/דראקו שהם ממש טובים.
# דעתכם הכללית על סלאש ופאמסלאש: מאמינה שעניתי על השאלה הזו כבר.
# תגמול בחרמשים/ נקודות בית: חרמשים

# האם נתקלתם או שיצא לכם לקרוא פאנפיקים בסגנון סלאש או פאמסלאש? כמובן. באתר ובכלל באינטרנט יש לא מעט ספרות מעריצים הכוללת סלאש או פאמסלאש ואני נהנית לקרוא כל פעם. אף כתבתי לא מעט פאנפיקים עם סלאש ופאמסלאש בעצמי. יצא לי להיתקל, לקרוא ולכתוב ואני לא רואה בדבר בעיה כלל. להפך, הדבר מעניק הכרה לאוכלוסיות המוחלשות בחברה ומאיר אותן באור חדש.
# האם אתם חושבים שיש מקום לשיפים חד מיניים כאלה בספרות בכלל, ובספרות המעריצים בפרט? בכל מעלה. זה בא לידי ביטוי גם במציאות היומיומית שלנו, זוגות חד מיניים נאבקים לקבל הכרה - ובדרך כלל מעריצים שגולשים באינטרנט וקוראים וכותבים פאנפיקים גם לא הומופובים באותה מידה כמו שאר האנשים. לכן זה גם מתאים בספרות המעריצים הזו וגם בכלל. יש מאבק עז בשוויון של זוגות חד מיניים והלהט"ב, מאבק שאני מזדהה איתו - ואני מאמינה ודורשת בכל רמ"ח איבריי שתהיה הכרה בספרות ובמציאות בכלל. אהבה היא אהבה ומי שלא מעוניין לקרוא שלא יעשה זאת.
# האם אתם חושבים שהביקורת כלפי סלאש היא באותה רמה כמו הביקורת כלפי שיפים לא קאנוניים שאינם חד מיניים? כמובן שלא. יש כיום עדיין המון תגובות הומופוביות כלפי לא מעט דברים (טוב, כולם).
רק אתמול ראיתי פוסט בפייסבוק על מישהו ששמע באוטובוס על מישהי שקוראת לאמא שלה "זונה", כי לא הסכימה לה לנסוע לכנרת עם החברות שלה וכו'. אז הוא אמר לה מה הוא חושב ושאמא שלה בטח עושה הכל בשבילה (אתם מבינים לאן אני חותרת). ואז - הוא כתב בפוסט "ואמרתי לה שבן זוגי איבד את אמו" או משהו כזה. אני בכלל לא שמתי לב לשורה הזו אבל היו לא מעט תגובות משמיצות בטקסט. מה זה משנה שהוא הגיע עם מסר, הם איבדו אותו במילים "בן זוגי". ככה שכאשר כותבים ספרות מלאה שכוללת אהבה (!!!) בין מי שלא זכר ונקבה - תמיד הדבר ילווה בביקורת קשה כנגד התוכן. זה לא משנה אם זה על שני נערים בני ארבע עשרה שרק חושבים אחד על השני לפעמים - זה הולך להיקטל. וזו המציאות העצובה של ימינו.
אני חלק מהקהילה הגאה ומאוד קשה לי עם הביקורת הנוראית הזו. אם מי מאלו שנספו אתמול בערבה היו להט"בים מחוץ לארון - אני בטוחה שהיו משמיצים אותם. הם היו אומרים כי הם הביאו את זה על עצמם - כי זה מה שקורה עם זה. זו מציאות נוגה, אבל עדיין יש אנשים טובים וליברלים שמעריכים אדם כמי שהוא ולא על פי נטיותיו המיניות. לכן, הביקורת כלפי הפאנפיקים עומדת להיות גם שלילית וגם חיובית.
# האם יש שיפ סלאש או פאמסלאש בספרות המעריצים שהוא לא קאנוני, אבל לדעתכם הוא אמין וראוי? לא מעט. לדעתי כמעט כולם, חוץ משיפים פוגעניים בכוונה תחילה. כל השיפים שנתת למעלה כדוגמה לגיטימים לדעתי.
כשאני כותבת אני לא מתחשבת במה שראוי או לא, אלא מה שמרגיש נכון בלב. כל מה שמרגיש נכון וטוב הוא בסדר לדעתי. יש דבר שנקרא חופש ביטוי וחובתנו וזכותנו לנצל אותו כפי שהלב שלנו אומר לנו, מבלי לפגוע באחרים. מי שבוחר להיפגע מדבר כזה (במידה והוא לא נפגע מפאנפיקים אחרים עם דמויות הטרוסקסואליות באותה המידה) הוא אדם חלש וזו בעיה שלו בלבד. מי שבוחר להיות חשוך, לדעתי מועדף שישאר בחשכה.
# דעתכם הכללית על סלאש ופאמסלאש: מאמינה שכתבתי למעלה מספיק מדעתי.
# תגמול בחרמשים/ נקודות בית: נקודות בית

# האם נתקלתם או שיצא לכם לקרוא פאנפיקים בסגנון סלאש או פאמסלאש? בטח. הראשון היה "רגעים של תהילה", כתבה אותו איזו נגה אחת שבמקרה היא גם מנהלת את הפורום הזה. הסלאש שם היה די אמין. כלומר, הפאנפיק הזה פורסם לפני הילד המקולל ככה שלא היה מושג לגבי האופי של הדמויות בסלאש (והאמת שאני לא מחשיב את הילד המקולל כקאנון בכלל אלא כפאנפיק שלא מגיע לקרסוליים של רגעים של תהילה ככה שזה לא משנה בכלל). חוץ מהפאנפיק הזה יש לא מעט כאלה, ואני בעצמי אפילו כתבתי כמה סלאשים.
# האם אתם חושבים שיש מקום לשיפים חד מיניים כאלה בספרות בכלל, ובספרות המעריצים בפרט? אני לא רואה סיבה שלא. אם הכותב או הפאנפיקאי רואה היגיון במערכת יחסים בין שתי הדמויות, אם זה מקדם את העלילה או את הרעיון שלו או אם זה מפתח את הדמויות, זה אפילו הכרחי. בדיוק כמו כל שיפ אחר. אבל למה תמיד בני הזוג בסלאש חייבים להיות דביקים כל כך ורגישים ודכאוניים כל כך?
# האם אתם חושבים שהביקורת כלפי סלאש היא באותה רמה כמו הביקורת כלפי שיפים לא קאנוניים שאינם חד מיניים? אני מאמין שלא. אם קיים איזשהו סלאש די אמין, כמו אלבוס/סקורפיוס למשל, אין עליו כמעט ביקורות. לעומת זאת, על שיפים הטרוסקסואליים הזויים באמת יש לא מעט תלונות. אני יודע שלא זו הייתה כוונת השאלה, אבל זה מה שרציתי לענות.
# האם יש שיפ סלאש או פאמסלאש בספרות המעריצים שהוא לא קאנוני, אבל לדעתכם הוא אמין וראוי? כמו שאמרתי, אלבוס/סקורפיוס לדעתי, ואולי דין/שיימוס. קשה לי לחשוב על סלאשים אחרים כהגיוניים. ג׳יני ולונה לא מתאימות אחת לשנייה, ורמוסיריוס זה פשוט ניסיון למצוא בני זוג או אהבה לכל הדמויות בתקופת הקונדסאים. ומכיוון שיש קטע בין ג׳יימס, לילי וסוורוס, ומכיוון שאת פטיגרו תמיד שוכחים, משפפים את רמוס לסיריוס תוך התעלמות מוחלטת מטונקס העתידית.
# דעתכם הכללית על סלאש ופאמסלאש: בדיוק מה שאני חושב על כל שיפ אחר, אם זה לא הזוי מדי אז זה לגיטימי בעיניי. אבל שוב, יש נטייה להפוך את הדמויות הסלאשיות למיוסרות ומסכנות כשהן לבד ולדביקות באופן דוחה כשהן יחד. גם אני נופל בזה לפעמים.
# תגמול בחרמשים/ נקודות בית: אי אפשר לכתוב שלושה משפטים בסעיף הזה. נקודות בית.

דינו, פתחת פה עכשיו תיבת פנדורה. הדמויות בסלאש לא תמיד דביקות ורגישות. אין הבדל ממשי בין הכתיבה בסלאש לבין כתיבה הטרוסקסואלית. ההבדל הוא שבכתיבה הטרוסקסואלית רגילים לרגשות בעיקר מהצד הנשי אז יש ניגוד יותר חזק. באופן כללי קראתי הרבה מאוד סלאש לא דביק או מלנכולי שהעלה לי חיוך על הפנים.

זה ממש לא נכון לדעתי. אני חושבת שג'יימס התרכז בלילי ובמתיחות רוב הזמן ושרמוס ניסה להשתלב. רמוס לא נפל בפח של הבחור הפופולארי (ג'יימס פוטר) ובטח שלא מתלהב מהבחור הטיפש בחבורה (פטיגרו). לכן לדעתי הוא יותר התחבר עם סיריוס. מפה לשם, לדעתי הייתה להם חברות נהדרת. הם כל כך שמחו לפגוש אחד את השני והם באמת חברים טובים. מפה לשם, אני חושבת שהם גם קצת יותר מזה, לפחות אוהבת לחשוב את זה. ולאף אחד לא ממש אכפת מטונקס באותה מידה שלא אכפת לאף אחד מג'יני כשמשפפים הארי ודראקו. זה מה שטוב בסלאש לפעמים, שלא חושבים על ההשלכות ונותנים לזה סוף אחר אולי יותר ואולי פחות צבעוני.

ווהו! אקשן!
טוב, אז לגבי הציטוט הראשון, לא התכוונתי שרק ככה אפשר לכתוב סלאש. ברור שאפשר לכתוב סלאש ברמה טובה יותר, בלי שזה יהיה דביק או מלנכולי, וזה אפילו רצוי. פשוט הרבה כותבים ופאנפיקאים לא עושים את זה וזה חבל מאוד לדעתי. ראיתי שזה קורה פחות בשיפים הטרוסקסואלים, וזה שוב כנראה בגלל שגיאות של פאנפיקאים רבים שנופלים לתבניות איומות של איך סלאש צריך להיראות. מה שכן, אני חוזר בי מה"תמיד" שכתבתי. שכחתי להיכנס למוד ה"אסור להכליל כדי לא לפגוע במישהו חס וחלילה" כמו שצריך לעשות בדיונים.
לגבי הציטוט השני, אני לא בטוח שירדת לסוף דעתי. לא התכוונתי לכך שמשדכים את רמוס לסיריוס כי ג׳יימס תפוס או משהו, אלא כי רמוס וסיריוס הם חברים טובים והם שני הרווקים היחידים בפאנפיקים שעוסקים בהם כי איכשהו שאר הרווקים נעלמים להם. בגלל שיש רק שני רווקים, ולא אף אחד נוסף, בדרך כלל משדכים אותם זה לזה. אני מרגיש שהשיפ הזה נוצר כברירת מחדל, אני באופן אישי לא ממש רואה התאמה ביניהם.

הוהוהו אני אוהבת כשהדיונים הופכים להיות מעמיקים.

קודם כל - דינו 3>>>> חיממת לי את הלב כל כך, תודה 3>

אז יש לי המון מה להגיד על השיפ רמוסיריוס. אני יודעת שזאת דעה מאד לא פופלארית ושאני פותחת את תיבת פנדורה עוד יותר, אבל רמוסיריוס הוא לא שיפ אמין לדעתי.
אלה שני אנשים שלא רק לא הגיוני שהם יהיו נאהבים, הם בכלל לא צריכים להיות חברים. בקאנון יש שתי דוגמאות מאד טובות לזה ולא צריך לגלוש לספקולציות: סיריוס שלח את סנייפ לצריף המצווח בזמן השינוי של רמוס בידיעה שאם יקרה שם משהו, הדם יהיה על הידיים של רמוס. חוץ מזה, אם סיריוס היה סומך על רמוס ואוהב אותו אני לא מאמינה שהוא היה משתכנע שרמוס הוא הבוגד, ומצד שני רמוס לא היה מקבל בקלות את ההאשמות נגד סיריוס. המסקנה שעולה מכל זה היא שאולי ג'יימס היה הדבק היחיד שחיבר ביניהם, ושהחברות/ אהבה שלהם לא חזקה במיוחד.

*זורקת פצצה ובורחת*

סיריוס עשה טעויות והוא בן אדם מאוד פזיז, וכשההאשמות כלפיו נראו כלפי חוץ מבוססות רמוס העדיף להקשיב להיגיון. אני יודעת שאין מצב שאני יכולה לשנות את דעתכם בנושא כי אלו בסך הכל דמויות; אבל אני מאוד אוהבת את השיפ הזה והם נהדרים בעיניי 3>

# האם נתקלתם או שיצא לכם לקרוא פאנפיקים בסגנון סלאש או פאמסלאש? בטח שיצא לי. יש המון פאנפיקים בסגנון סלאש/פאמסלאש - בפורטל וגם מחוצה לו. אני לא חושבת שמישהו יכול להימנע מזה, זה קיים בכל מקום ובזמן האחרון נהפך לטרנד מקובל.
# האם אתם חושבים שיש מקום לשיפים חד מיניים כאלה בספרות בכלל, ובספרות המעריצים בפרט? האמת שזו שאלה קצת מכשילה, כי אני בתור בת דתייה שומרת מצוות מאמינה ששיפים חד מיניים אסורים על פי ההלכה, ולכן קשה לי לקבל אותם בספרות בכלל. כשאלה תאורטית בלבד, אני חושבת שבספרות מעריצים עוד יותר חשוב שלא להשתמש בשיפים חד מיניים, כיוון שזהו עניין שנוי במחלוקת וקוראים שלא מסכימים עם שיפופ חד-מיני עלולים לקבל רושם שונה על היצירה המקורית כולה. לדעתי זה עלול לפגוע בכותב המקור, שייתפס בתת-מודע באופן שונה ממה שהוא באמת.
# האם אתם חושבים שהביקורת כלפי סלאש היא באותה רמה כמו הביקורת כלפי שיפים לא קאנוניים שאינם חד מיניים? אני חושבת שהביקורת כלפי סלאש/פאמסלאש קיימת במינון גבוה יותר משיפים לא קאנוניים שאינם חד מיניים. למרות זאת, ככל שעובר הזמן, העולם מקבל את זה יותר ויותר ויש הרבה פחות ביקורת.
# האם יש שיפ סלאש או פאמסלאש בספרות המעריצים שהוא לא קאנוני, אבל לדעתכם הוא אמין וראוי? לי קשה לקבל שיפ סלאש/פאמסלאש, בכל פאנפיק שהוא, כיוון שמעולם לא האמנתי בזוגות חד מיניים, וזה תמיד נראה לי לא ייתכן ולא הגיוני. מעולם לא חוויתי את החוויה הזו ואני חושבת שהרבה יותר תקין ונורמלי הוא שיפופ של בן ובת, כדרך העולם והטבע מבריאת העולם.
# דעתכם הכללית על סלאש ופאמסלאש:אני חושבת שהסברתי את עצמי בהרחבה למעלה ובכל זאת, לדעתי אלו שיפים לא אמינים כל כך, שפוגעים בסדרי הטבע והבריאה התקינים והנורמליים. אני יודעת שאני היחידה מכל אלו שענו שחושבת ככה, ולא אכפת לי שתקפצו עליי. רק רציתי להדגיש שאני לא מעוניינת חס ושלום לפגוע באף אחד או בפאנפיק שאחד מכם כתב. ההתנגדות שלי לעניין לא כוללת פסילה של פאנפיק כזה, אלא הימנעות וחוסר הסכמה על הדרך הזו, וכמובן שהיא לא כוללת אתכם, שזכותכם לכתוב בפאנפיקים ככל העולה על רוחכם...
# תגמול בחרמשים/ נקודות בית: חרמשים. תודה לך!

אוי לא, אני אכן הולכת לקפוץ עלייך בטענות.

אני רוצה להתחיל עם העובדה שזה לא טרנד. כתיבת פאנפיקים של סלאש קיימת מאז ומתמיד (לפחות מאז שיצאו הספרים הראשונים של הארי פוטר, אפשר למצוא באינטרנט כתבים גם משנת 2004). זה לא טרנד כיוון שהכתיבה נובעת לפעמים ממחשבה שהדבר נורמטיבי לחלוטין (כן, הוא כן) ולכן אין בזה טרנד אלא כתיבה על דבר נוסף. כמו שיש פאנפיקים על הרמיוני ודראקו, שמעולם לא היו ביחד, ככה יש גם כתיבה על הארי ודראקו. אני לא רואה בכך שום בעיה.

זו לא שאלה מכשילה. אני מכירה וחברה של לא מעט דתיים, חלקם גם שומרי מצוות הדוקים - והם מקבלים אותי כפי שאני. הם מקבלים ספרות מעריצים כפי שהיא, גם אם היא סלאש, ואפילו לא מעט מהם גם כותבים כזו. שיפים חד מיניים ממש לא אסורים על פי ההלכה - יחסי מין בין שני גברים אסורים. כך שהדבר לא תקף על נשיקות מפה לשם, או אהבה ככללה, או אפילו כלפי בנות.
זה לא משנה שזה עניין שנוי במחלוקת - אם הומופובים נפגעים, שיפגעו. אף אחד לא מכריח אותם לקרוא את זה או לחשוב על זה. הכותבים יכתבו כי הם נהנים לכתוב וגם כי יש אנשים שנהנים לקרוא, שנהנים לראות שהם לא כל כך מוזרים, שיש עוד אנשים שמרגישים ככה.

כדרך העולם? ההיסטוריה מוכיחה שזה לא איזה טרנד, גם לאונרדו דה וינצ'י וגם אלן טיורינג היו הומוסקסואלים. טרנד זה משהו קצר שחולף וחמש מאות שנים זה אמור להיות מספיק. אני יכולה לומר לך שאני מכירה זוגות נאהבים - וזה לא משנה שהם מאותו מין. אני יכולה להגיד לך שהייתי במערכת זוגית וזה הכי נורמלי בעולם כי אהבתי אותה והיא אהבה אותי. אי אפשר לפקפק בכך שזה אמיתי.

אני יודעת שלא התכוונת לפגוע, אבל הדעות שלך פוגעניות כי הן מפקפקות בעצם קיומם של רגשות אצל אנשים מסוימים. אני די בטוחה שאף אחד כאן לא יעלב במיוחד, כי הקהילה הגאה רגילה לכל ההשמצות. את לא חייבת לקבל את זה, אבל את צריכה להבין שזה אמיתי ושזה תמיד היה כאן.

טוב, לא התכוונתי לפגוע, זה קודם כל - ואני אסביר למה בדוק התכוונתי.
ודאי שאי-אפשר לפקפק ברגש כזה - זוהי אהבה, זה ברור, ואף אחד לא יכול להגיד שהרגש הזה לא אמיתי (גם לא מה שאני התכוונתי להגיד.) מה שאני באתי להגיד זה שע"פ ההלכה אסור לאדם גם להביא את עצמו למצב שעלול להביאו לקיום יחסי מין, זה כולל גם שינה מתחת לשמיכה אחת וכו'. אני לא רוצה שניכנס לזה כי זה נושא די רגיש ולא ממש מתאים לפורום הזה, אבל זה העניין. שיפופ חד מיני הוא כמובן לא באותה דרגה כמו זה, ואף לא מתיימר להגיע לדרגה כזו, אך אני ספציפית מרגישה שזה פחות ראוי. אני לא מתווכחת עם רגשות, כי אי-אפשר לשלוט עליהן, רק הסברתי למה אני חושבת שזה פחות מתאים לשפפ זוג מאותו מין, כיוון שזה אולי עלול לפגוע בכותב המקור.

קודם כל, את צודקת. אני לא חושבת שצריך להרחיק ואנחנו עם אחד - אני לא אוהבת את ההפרדות הללו. אני אמנם לא מסכימה אתך, אבל כן מעריכה אותך ומקבלת אותך כפי שאת. הרגש שלך טבעי ולגיטימי, ואני בהחלט לא מתכוונת להתווכח עליו כי זה פשוט מגוחך להתווכח עם רגשות. כל עוד זה נשאר בתחום הרגש בלבד, גם ההלכה מקבלת את זה ושלא יישמע מדבריי חס וחלילה שאני לא מכבדת אותך - כי זה לא נכון בכלל. אני מכבדת אותך ויודעת שבהחלט קיים רגש כזה.
אני חושבת שיש בעיה ביצירת שיפים חד-מיניים כיוון שזה נושא מעט שנוי במחלוקת ועלול לפגוע בכותב יצירת המקור. אני לא חושבת שיש בעיה בכתיבת סיפורים שבהם זוגות חד-מיניים, כל עוד מזהירים על כך בתחילת הסיפור, אני חושבת שבפאנפיקים זה פחות מתאים וזה בהחלט דבר שאפשר להתווכח עליו ואף אחד לא יהיה "צודק" או "טועה" - זו דעתי האישית.

אני מצטערת שפגעתי, אפילו מעט. אמרתי כבר קודם ואני אחזור על זה שוב - אני לא מפקפקת בקיומם של רגשות, אני יודעת שזה רגש קיים שאי-אפשר למחוק אותו. אני חושבת שבפאנפיקים זה לא צריך לבלוט כיוון שזה עלול לפגוע בכותב היצירה, כי אנשים שלא מתעניינים בנושא של זוגות חד-מיניים או לא מסכימים אתו, עלולים לפתח דעה שלילית על היצירה המקורית כולה. אני חס ושלום לא אומרת שצריך להרחיק את הקהילה הגאה ואנשים שעושים זאת מרתיחים אותי. אדם רשאי לעשות בסיפור הפרטי שלו מה שהוא רוצה, ואני חושבת שכשזו יצירה של מישהו אחר צריך להיזהר יותר.
באמת לא התכוונתי לפגוע ואני מקווה שהבנת למה התכוונתי באמת, שזה לא שום דבר נגדך או נגד כל אחד מהקהילה הגאה.