יחידת הנוער של להב 433 - מ"ת ללא טופס! (משחק)

יחידת הנוער של להב 433 - מ"ת ללא טופס!

ברוכים הבאים לשלב המשחק של המ"ת הייחודי שלנו! לפני שנצא לדרך אתן מעט הסברי על המשחק במ"ת ועל המשחק שלנו, ותקבלו את הדמויות אותן תשחקו. האשכול מעט ארוך בגלל הדמויות וההתחלות שכתבתי לכם. אתם לא חייבים לקרוא את הכל בהתחלה, רק לחפש את הדמות שלכם. רצוי לקרוא לפחות את הפרטים הבסיסיים על כל דמות כדי לדעת אם אילו דמויות תיפגשו, אך תוכלו לעשות את זה גם במהלך המשחק.
כמו כן, המשחק ימשיך כל שבוע וחצי, לכן דאגו להגיב עד אז. אם יש בעיה מיוחדת פנו אליי בפרטי.

אז איך מ"ת מתנהל?

לחדשים מכם בתחום וגם לכאלו שרוצים להיזכר ולחדד, ניתן הדרכה קצרה להתנהלות של מ"ת.

בגדול, השה"ם (שליט המשחק. שזו אני, היוש) נותן לכם את ההתרחשות סביבכם, ואתם משחקים על פיה. אתם נכנסים לנעלי הדמות ודרך עיניה מספרים מה אתם רואים, עושים, חושבים ומרגישים. אך יש לשים לשני דגשים, שהוזכרו גם בחוקים: חוק השליטה- משמעותו היא שאתם שולטים אך ורק על הדמות שלכם ואין לכם שליטה על דמויות של שחקנים אחרים או דב"שים (דמות ללא שחקן הנשלטת על ידי השה"ם) והפרדה בין מה שאתם יודעים לבין מה שהדמות שלכם יודעת, למשל במשחק שלנו הדמויות שלכם בהתחלה לא יודעות לאן הן הולכות להתגייס אך אתם כן.

כעת אתן דוגמה להוראות של השה"ם ולתגובה תקינה ושגויה של שחקן:

השה"ם: אתה הולך במסדרון החשוך ומחפש את הדלת הנכונה. בקבלה אמרו לך שרק דלת אחת פתוחה, והיא תוביל אותך לאיש אותו אתה מחפש. כשאתה קרוב לקצה המסדרון אתה מוצא את הדלת, אך בזמן שאתה פותח אותה נשמע מאחורייך רעש. כשאתה מסתובב אתה רואה נערה במרחק של שני מטרים ממך.

השחקן (תגובה שגויה): אני הולך במסדרון ועובר על כל הדלתות. זה מאד מתיש אותי, אך אני לא מתייאש. כשאני מגיע לקצה המסדרון אני מוצא את הדלת הנכונה ופותח אותה. בפנים מחכה לי רונן לוי. לפתע אני שומע רעש מאחוריי, וכשאני מסתובב אני מבחין בנערה. "גם את לרונן?" אני שואל אותה.
"כן", עונה הנערה".

אז מה שגוי בתגובה הזו? השחקן ציין שם של דמות (רונן לוי) שהדמות שלו עוד לא מכירה, והוא שלט על דמות אחרת, שהיא דמות של אחד השחקנים\דב"שית.

השחקן (תגובה תקינה): אני הולך במסדרון ועובר על כל הדלתות. זה מאד מתיש אותי, אך אני לא מתייאש. כשאני מגיע לקצה המסדרון אני מוצא את הדלת הנכונה ופותח אותה. אך אני לא מספיק להיכנס, כי רעש מאחוריי מסיח את דעתי, וכשאני מסתובב אני מבחין בנערה. "גם את באת לדלת הפתוחה?" אני שואל אותה.

קצת על המשחק שלנו
(הכל פיקטבי כמובן)

ארגון "הנערים השחורים" (שם שניתן על יחידה המשטרה מפני ששם הארגון לא ידוע) הוא ארגון שהוקם, על פי הסברות, בחמש השנים האחרונות וכולל בני נוער ולהם מנהיג מקצועי ככל הנראה. השם ניתן בגלל כובעי הגרב השחורים שעוטים הנערים בעת פעולותיהם. אין מידע רב על הארגון, מפני שאף אחד מחבריו עוד לא נתפס על ידי המשטרה. פעולות הארגון הן פריצת לבתים, שוד בנקים ושדידת אנשים ברחובות. השודדים לא בוחלים באמצעים, ואף מכים את האנשים המפריעים להם בדרכם. השודים מתבצעים בטווחי זמן שונים ובמקומות שונים בארץ, ככה שאין להם דפוס מסוים שעל פיו המשטרה יכולה לשער את השוד הבא. בגלל תנאים אלו, יש קושי רב בתפיסת היחידה. הפעולה האחרונה שנעשה היא של יחידת יאחב"ל בלהב 433, בה גייסו את כל היחידות שיכלו כדי לעשות חיפוש בשטח ובאינטרנט, אך החיפוש לא הניב תוצאות מהימנות מספיק.

לפיכך החליטו במשטרה, ומה שראיתם הייתה שיחת הסיכום, לפתוח יחידת נוער בלה"ב 433 כדי להילחם בארגון. ההחלטה עומדת אחרי המחשבה שדרך בני נוער יצליחו לחדור לארגון הזה ואף יגלו עליו דברים חדשים. לפיכך הם בחרו בני נוער מכל רחבי הארץ שנראים להם מאד מוכשרים בתחומים שונים, כדי שיעזרו להם. אתם משחקים את בני הנוער הללו, ויחד איתם תעברו הכשרה ותתחילו לחקור לעומק את הארגון.

ראש התכנית שלכם הוא אבנר בן אליעזר. אבנר ותיק מאד בלהב 433 ועבר בין הרבה יחידות. הוא מדבר בנינוחות ואפילו נראה לעתים חסר ביטחון, אך לא כדאי לעצבן אותו או לגרום לו להיכנס לפאניקה. איתו יהיו מספר מדריכים: יערה כהן בתחום הכושר, אביב לב בתחום הנשק, יהלי גולדשמידט בתחום המחשבים ואולי יתגלו עוד. אבנר ידריך בתחום העיוני.

כל אחד מכם, כלומר הדמויות שלכם, עומד לקבל מכתב שקורא לו להצטרף ליחידה החדשה, ומכאן הכל מתחיל...

המשתמשים והדמויות שלהם

המידע שיש על כל דמות הוא חלקי כמובן, מכאן אתם ממשיכים את הדמות ובונים אותה דרך המשחק. רק שימו לב שאתם לא משנים את המידע הנתון. אל תחששו לחקור על הדמות כדי להעמיק בנושאים בטופס. למשל, אם ניתנה לי דמות שגרה במושב ואני לא מכירה מושבים, אני יכולה לקרוא מידע באינטרנט במידה ואצטרך. אם יש מקום, חברה וכדומה דמיוני, אכתוב לכם.

1. לירון לוי \ אורי (James Sawyer Ford):
גיל: 16 וחודשיים
מין\מגדר + נטייה מינית: זכר, סטרייט
מקום מגורים: באר שבע, אך את רוב השבוע מבלה בפנימיית "צמיחה" בנגב (מקום דמיוני)
מראה: לירון נער גבוה ביחס לנערים האחרים סביבו, בפעם האחרונה שהוא מדד הגובה שלו היה 1.83. יש לו עיניים בצבע שקד, שיער בצבע חום בהיר ועור בהיר יחסית. הביגוד הוא משהו פחות חשוב ללירון, והוא בעיקר הולך עם דברים נוחים ולא לחוצים, כמו חולצות טריקו ומכנסיים זרוקים, כמו שרוואלים.
אופי: לירון הוא בחור בעל מזג חם, ומאד כדאי לא לעצבן אותו. הוא מתקשה להסתדר עם רוב האנשים, אך אם מדברים איתו בגובה העיניים, כפי שהוא מכנה את זה, אפשר למצוא בן שיחה מאד נחמד. עם בנות הוא הרבה יותר נעים. הוא חובב כדורגל, כדורסל ומגוון סוגי ספורט נוספים. הוא מאד אוהב להתאמן, ויש לו כושר מצוין. ללירון בעיות קשב וריכוז ודיסלקציה, וזה קצת מקשה עליו ללמוד, אך הוא מתאמץ מאד במיוחד בשנה האחרונה, מפני שהוא מכוון להגיע ליחידה קרבית בצה"ל.
רקע: לירון נולד למשפחת לוי שגרה בבאר שבע, האח הצעיר בין שלושה אחים. כשהיה בן שנתיים אביו נכנס למאסר עולם בגין גניבה של מליוני שקלים מהבנק בו עבד. אימו נותרה לבד עם שלושה ילדים קטנים והמון חובות לכסות. היא לא עמדה בעומס ולא טיפלה טוב בילדים, לפיכך משרד הרווחה החליט לשים את ילדיה במוסדות. לירון היה בן חמש כשהוצא מהבית. מאז הוא עבר בין פנימיות שונות רחבי הארץ עד שהגיע לפנימיית "צמיחה", שנמצאת במרחק שעה נסיעה מהבית שלו. היה לו קשה להסתגל במוסדות השונים מבחינה לימודית וחברתית. בפנימייה הנוכחית הוא מצא יותר את מקומו ואף יש לו חברה כבר חצי שנה.

2. אנה גלר + דיימונד (diamond):
גיל: 15
מין\מגדר + נטייה מינית: נקבה, סטרייטית
מקום מגורים: אילת
מראה: לאנה שיער בלונדיני ארוך וחלק שמגיע עד לישבנה. לרוב היא אוספת אותו במגוון תסרוקות, בתנאי שהיא לא ממהרת לאנשהו. יש לה עיניים בצבע כחול כהה, ועור בהיר שכמעט משתלב עם קיר. היא בגובה ממוצע לבת, אך חולמת להיות יותר גבוהה. אנה חובבת אופנה, אך לא מבינה בזה מספיק. היא יכולה לקנות חולצה שלא מחמיאה לה או מכנס בגזרה לא מתאימה.
אופי: אנה היא נערה מאד מופנת, ולא משתפת אחרים יותר מדי בחייה. אך היא מאד אוהבת להקשיב לאחרים ולייעץ להם. אין לה הרבה חברים, אך אלו שיש להם מאד קרובים לליבה. היא מבלה את זמנה הפנוי בעיקר בקריאת ספרים בשפות שונות, בשמיעת מוזיקה ונגינה על חליל צד. היא יודעת גרמנית כשפת אם, אנגלית, עברית וספרדית, ולומדת צרפתית בבית הספר וסינית דרך האינטרנט. שפות ללא ספק הצד החזק שלה ביותר.
רקע: אנה נולדה באוסטריה כבת יחידה, ועלתה עם הוריו לארץ בגיל שש. בבית דיברו איתה רק אנגלית וגרמנית, אך בהתחלה היו לה מעט קשיי הסתגלות. משפחתה גרה בבאר שבע ואביה ניהל מלון קטן, וכשהייתה בת תשע עברו לאילת כי אבא שלה רצה להרחיב את העסק שלו שם. אנה הצליחה בסופו של דבר להשתלב בחברה עם כל המעברים ולמצוא כמה חברים טובים. היא בעיקר מסתובבת איתם בחופי הים, ובקיץ הם נוהגים לשחות יחד המון. כמו כן, המשפחה אימצה חתול בשם מיצי כשהייתה בת שבע וחתול נוסף שנתיים אחרי.

3. שירי לוי \ אורטל (Girl Meets World):
גיל: 13
מין\מגדר + נטייה מינית: נקבה, ביסקסואלית
מקום מגורים: חדרה
מראה: שירי נמוכה יחסית, ויש לה מבנה גוף מעט רחב. העיניים שלה בצבע ירוק כהה, ויש לה שיער ארוך ומתולתל בצבע חום בהיר עם גוונים בלונדינים שהיא עשתה במספרה. העור שלה מעט שזוף, אך היא עדיין הייתה רוצה להיות יותר שזופה. סגנון הלבוש שלה הוא לרוב חולצות פשוטות, גופיות ומכנסי ג'ינס. היא בעיקר אוהבת חולצות של פאנדומים שונים.
אופי: שירי מנסה להיות חברותית, אך לעתים זה קשה לה. היא מאד ביישנית, אך מאד מתאמצת לדבר עם אנשים סביבה. אין לה יותר מדי חברים, רק כמה בנים שאיתה בכיתה המדעית. כשמדברים עם שירי מוצאים מישהי חביבה מאד שיכולה לדבר על כל דבר. היא מתעניינת בתחום הטכנולוגיה והמחשבים, ובעיקר בתכנות. את רוב הזמן היא מבלה במחשב שלה בבנייה של אתרים או תכנות מחשב. לעתים היא גם משחקת במשחקי מחשב שונים. במקביל היא גם התחילה ללמד את עצמה לעצב בפוטושופ.
רקע: שירי נולדה דקה לפני אחותה התאומה גילי. אחריהן נולדו עוד שני בנים ובת. בתור האחות הבכורה היא הייתה מבלה הרבה זמן במשחק עם האחים שלה, אך כשקנו לה את המחשב הנייד הראשון היא גילתה את עולם המחשבים והתמסרה אליו. היא מאד שונה מאחותה: אחותה הרבה יותר חברותית ויש לה תחומי עניין בעיקר בספורט. הן לא נמצאות בכיתה יחד ויש להן מעגל חברים שונה מאד. שירי נמצאת בכיתה המדעית, בה מתגברים שעות של מחשבים ומדע, ואילו אחותה בכיתה רגילה. רק לאחרונה שירי הבינה שהיא ביסקסואלית, והיא עוד לא סיפרה זאת לאיש.

4. מרים מלסה \ טהר (ינשופונת):
גיל: 16 וחצי
מין\מגדר + נטייה מינית: נקבה, א-מינית
מקום מגורים: חיפה
מראה: למרים יש עור בצבע מוקה, ושיער שחור ומקורזל, שלרוב היא מעדיפה לקלוע אותו לצמות או לאסוף אותו. היא גבוהה יחסית ורזה מאד, ולא משנה כמה היא אוכלת היא לא מצליחה לעלות במשקל. היא אוהבת לאפשר את עצמה בצבעים שמבליטים את העיניים והשפתיים, ולרוב היא תלבש גופיות ושורטים (מכנסיים) בקיץ וסריגים וסקיני ג'ינס בחורף.
אופי: מרים היא אדם מאד חברותי, ויש לה הרבה חברות בקהילה שלה, מהתיכון ופורומים באינטרנט. היא גולשת בפורומים שמדברים על סדרות וסרטים, אחד התחביבים הגדולים שלה. כמו כן, מרים הצטרפה לתנועת הצופים כשהייתה בכיתה ד' והתאהבה בתנועה. כיום היא מדריכה בתנועה. קשה להגיד על מרים שהיא רגועה, להפיך, היא אדם מאד אנרגטי ופעיל מאד. יש לה גם בעיות קשב וריכוז, והיא מתמודדות איתתן בצורה מאד טובה.
רקע: מרים היא הבת השנייה במשפחה, ולה אח גדול ושני אחים קטנים. היא נולדה להורים יוצאי אתיופיה, שעלו בגל העלייה השני ב"מבצע שלמה". הוריה התאהבו כמה שנים לאחר מכן והתחתנו שנה לפני שאחיה הבכור נולד. המשפחה גרה בסביבה שבה גרים עוד עולים מאתיופיה, והם מקיימים אירועים לפי המסורת שלהם. מרים מאד אוהבת את האירועים, ויש לה המון חברות בקהילה. כשהייתה בת עשר, אביה נהרג בתאונת דרכים, ואימה נכנסה לדיכאון עמוק. בעזרתה של מרים וחברותיה של האם, היא קיבלה טיפול וחזרה לעצמה, אך זו הייתה תקופה קשה למשפה. מרים לומדת בתיכון פיזיקה וביולוגיה, ומתכננת לעשות תואר באחד ממקצועות אלו.

5. איילה אברמוב \ אסנת (הכל לטובה):
גיל: 13 וחצי
מין\מגדר + נטייה מינית: נקבה, סטרייטית
מקום מגורים: שדה אליהו, קיבוץ שיתופי דתי בעמק בית שאן
מראה: איילה נערה יחסית נמוכה ויש לה עור בהיר מאד. את העיניים הירוקות ירשה מאביה ואת השיער השחור ירשה מאימה. איילה מוצאת תמיד אפשר לשדרג את הבגדים אלה: היא תופרת דוגמאות יפות לחצאיות ומוסיפה דברים מעניינים לחולצות כמו כיסים ותחרה.
אופי: לאיילה ביטחון עצמי גבוה והיא מאד מאמינה בעצמה. ברגע שהיא תרצה להשיג משהו היא תדבוק במטרה ולא תסטה ממנה. היא מאד מחוברת לרוחניות, ומבלה גם שעות בתפילה ודיבור עם האל. האמונה מחזקת אותה מאד, במקביל לאמונה העצמית שלה. איילה גם חובבת ציור, טיולים בטבע ולהיפגש עם חברותיה. הערכים עליהם גדלה משפיעים עליה מאד, והיא אדם מאד חברותי וקשה לה מאד להיות לבד, מלבד הזמן בו היא מתפללת. היא הולכת לתנועת הנוער אחר הצהריים ומקווה להיות מדריכה בתנועה כשתגדל.
רקע: איילה היא הבת הרביעית במשפחה, ואחריה נולדו עוד שלושה אחים ואחיות. המשפחה שלה מאד ומעולם גרה בקיבוץ. אביה הוא מנהל הכספים של הקיבוץ, ואימה עובדת בהדרכה למבקרי הקיבוץ. על פי דרך החיים של הקיבוץ, הרכוש הפרטי שלהם הוא הבית, ששווה לשאר בתי הקיבוץ, ושאר הכסף הוא רכוש משותף של הקיבוץ. היא מבלה עם המשפחה בסופי שבוע כמו שאר המשפחות. כשהייתה בת עשר האח הבכור במשפחה נהרג במהלך השירות הקרבי שלו. המוות חיזק את אמונת המשפחה מאד, והקיבוץ אף הקים לו פינת זיכרון במקום. איילה הולכת לבית הספר שנמצא בשטח הקיבוץ שלה, ולעתים אחר הצהריים עוזרת לאימה בעבודה.

6. אלעד אפשטיין \ שלי (Shely12):
גיל: עוד חודש 16
מין\מגדר + נטייה מינית: זכר, לא בטוח לגבי נטייתו המינית
מקום מגורים: מגדל העמק (ליד נצרת, בצפון)
מראה: אלעד נער מאד גבוהה, משהו שקצת מפריע לו, ומבנה גופו רחב כשל גבר. יש לו שיער קצוץ בצבע חום ככה, ועיניים בצבע כחול ים. יש לו אף מעט שירים מהאימונים שלו. אלעד לא חובב גדול של אופנה, ולרוב הולך עם נעלי ספורט ובגדי ספורט. כשהוא צריך להתלבש יפה לאנשהו, הוא מגייס את אחת מהידידות או האחיות שלו.
אופי: אלעד אוהב מאד אנשים וחשוב לו מאד שכולם סביבו יהיו בסדר. הוא בחור שאפשר לדבר איתו על הכל, ותמיד יידע לתת עצות טובות. הוא אף פעיל חברתי בנושא סמים ואלימות ובנושאים נוספים. בנוסף אלעד מדריך בתנועת הנוער המקומית, לאחר שהיה חבר בה במשך כמה שנים. ספורט הוא אחד הדברים האהובים עליו, במיוחד ריצות, והוא משתדל להתאמן לפחות פעמיים בשבוע. לצערו של אלעד הוא לא תלמיד טוב במיוחד, אך הוא מאד מנסה להשיג ציונים עוברים.
רקע: אלעד נולד כאח השלישי למשפחתו, ולפני שתי אחיות. כשהיה בן עשר הוריו התגרשו, אחרי מריבות ואלימות שהייתה בין הוריו. אביו היה מכור לסמים, ודבר זה גרר את הסכסוכים, עד שאימו הגישה תלונה למשטרה והתרגשה מאביו. הוא ואחיותיו נשארו לגור עם האם במגדל העמק, והאב עבר לטבריה לגמילה מסמים. לאימא שלו לא היה קל להחזיק בית עם שלושה ילדים וגם לפני כן הבית לא תפקד כל כך טוב, אז אלעד ואחיותיו למדו להסתדר בעצמם ולנהל את הבית. דרך מה שראה בילדותו הבין את ההשפעה הרעה של סמים ואלימות, והוא פעיל חברתי בנושא.

7. אלין לוגסי \ יובל (Len):
גיל: 18
מין\מגדר + נטייה מינית: טרנסג'נדרית, פאנסקסואלית
מקום מגורים: הוד השרון
מראה: אלין התברכה במבנה גוף צר המתאים יותר לאישה, והיא בטוחה שזה לא קרה במקרה. היא בגובה יחסית גבוה לאישה, 1.76, אבל כאן הסיבה ברורה. יש לה קארה שחור ועיניים כמעט שחורות. בגיל 16 וחודשיים היא התחילה את תהליך לקיחת ההורמונים, שהעניקו לה חזה קטן וקול נשי יותר. אלין אוהבת מאד שמלות, חצאיות ואקססוריז שונים: עגילים, צעיפים, שרשראות, צמידים וכו'. הלבוש אצלה תמיד מגוון בצבעים ומושקע בפריטים. כמו כן, היא גם חובבת איפור גדולה.
אופי: אלין מאד אוהבת דברים מרגיעים, ביניהם מקלחות חמימות ומוזיקה קלאסית. היא רוקדת בלט מאז גיל 6, וזה התחביב העיקרי שהיא עוסקת בו. מעבר לכך היא מנגנת בפסנתר ולעתים שרה. אלין מאד חברותית ואוהבת לדבר ולבלות עם חברותיה. היא לא אוהבת ריבים ויודעת לפתור סכסוכים בין אנשים דרך פשרות. כמו כן, אלין לעתים ילדותית ומתרגשת מדברים קטנים.
רקע: אלין נולדה בשם אילן, אך עד מהירה הבינה שהיא נולדה למין הלא נכון. בזמן שכל הבנים שיחקו במכוניות ובכדורגל, היא התעניינה בבובות, יצירתיות, בגדים נשיים וריקוד בלט. לפיכך הייתה מתחברת רק לבנות גילה והתרחקה מהבנים. התגובות השליליות לא איחרו לבוא, וכל תקופת היסודי היו מעליבים אותה וקוראים לה בשמות. בתחילת חטיבת הביניים היא התחילה להתחיל ללבוש בגדים שיותר תואמים לנשים, וספגה מעבר להעלבות גם אלימות. היא לא רצתה לספר להוריה, אך הם גילו במהירה שמכים אותה בבית הספר. הם העבירו אותה לחטיבה אחרת ושלחו אותה לפסיכולוגית. באותה שנה היא יצאה מהארון, וכשהגיעה לגיל 16 הוריו אישרו לה להתחיל את השינוי. כרגע אלין לקראת סיום הלימודים, והיא תתגייס לצבא בקיץ.

8. יענקל'ה לבקוביץ \ זיו (David Tennant):
גיל: 14
מין\מגדר + נטייה מינית: זכר, הומוסקסואל
מקום מגורים: ירושלים
מראה: ליענקל'ה שיער קצוץ חום שוקולד מריר למעט שתי פאות. יש לו עיניים בצבע חום בהיר יותר, ועורו מעט שזוף משעות בילוי בשמש. הוא עדיין נמוך יחסית, אך יש לו עוד זמן לגבוהה. מלבד בגדי החסידות: מעיל ארוך ממשי, וסט, גרביים עד לברך ומכנסיים קצרים, יש לו כמה ג'ינסים וחולצות יד שנייה שהוא מצא, איתם הוא מסתובב רוב הזמן.
אופי: יענקל'ה הוא נער סקרן מאד: כל דבר שקורה בעולם מעניין אותו, במיוחד תרבויות שונות. הוא אוהב לטייל בחוץ כדי לחקור את העולם ולדבר עם אנשים שמספקים לו פיסות מידע על העולם. הלימודים בישיבה הקשו עליו, מפני שקשה לו מעט לשבת הרבה זמן וללמוד. יענקל'ה אוהב ללמוד דרך הרגליים בחוץ. הוא נער מאד חכם עם זיכרון מצוין. החיים ברחוב והאלימות שספג לפניהם הפכו אותו לחזק נפשית, אך מבפנים הוא סובל מדי פעם מתקופות של דיכאון.
רקע: יענקל'ה הוא האח הרביעי, ואחריו יש עוד חמישה אחים. משפחתו היא משפחה חרדית מחסידות תולדות אהרן. יענקל'ה חונך על ערכי החסידות השמרנית, אך כבר בגיל 10 הבין שהחסידות היא לא המקום שלו. במקום להגיע לשיעורים הוא התחיל להסתובב ברחובות ירושלים וראה את התרבויות סביבו, ביניהם הערבית והחילונית. הוא התלהב מאד מאורך חייהם של החילונים והתחיל להכיר הרבה כאלו. באותה תקופה, כשלמד מחבריו החילוניים על מיניות, הבין כי הוא הומוסקסואל. בסופו של דבר גילו בבית ובישיבה שהוא נעדר כדי להסתובב ממקומות חילוניים. הוא נזרק מהישיבה ולאחר מריבות אלימות על אביו נזרק גם מהבית. כיום הוא חי ברחוב עם בני נוער נוספים חרדים.

9. האן קופר \ ראיין (Butterbeer):
גיל: 13
מין\מגדר + נטייה מינית: זכר, הומוסקסואל
מקום מגורים: מושב סגולה (בדרום)
מראה: להאן שיער ארוך ושחור, עם פוני על המצח. יש לו עיניים מלוכסנות בצבע שקד, ועור מעט חום. הוא נמוך יחסית לבני גילו, ומחכה בקוצר רוח להתחיל לגבוהה. יש לו חיבה עזה לבגדים בצבע שחור ואדום, והוא בעיקר לובש ג'ינסים וחולצות טריקו עם לוגואים של להקות.
אופי: האן חובב מוזיקה גדול, והוא אוהב להקות מכל הסגנונות והארצות. הוא גם ידוע לנגן באורגן, גיטרה חשמלית ומפוחית. מעבר למוזיקה, האן גם חובב טיולים, כפי שהאבות שלו חינכו אותו. האן חולם לטייל בכמה שיותר מדינות כשיהיה גדול. הטיולים הובילו אותו גם לאהוב לצלם את טבע שסביבו. הוא נער שקט ומנומס מאד, ונאהב על ידי הסובבים שלו בגלל העדינות, הרגישות והנימוסים שלו. האן אף סובל מדימוי עצמי נמוך, ולכן מעדיף לא לבלות יותר מדי.
רקע: האן נולד למשפחה סינית, שנטשה אותו כשהיה תינוק בן כמה ימים. למזלו מצאו אותו בזמן, והוא נקלח לטיפולו של בית אמנה והועמד לאימוץ. זוג של גברים הומואים ישראלים בחר בו, והאן אומץ בגיל שנה. הם בחרו להשאיר את שמו (שהיה כתוב במכתב שאימו הנוטשת השאירה). שני האבות שלו גידלו אותו בחום ואהבה והעירו אותו בהמון ידע וטיולים בארץ. מאז שהיה צעיר ידע האן שהוא מאומץ והוא שמח מאד שאימצו אותו שני אבות נפלאים. מפני שהיה תמיד מודע לקהילה הגאה, האן הבין בגיל 12 שגם הוא הומו, אחרי שהתאהב באחד הילדים. הוא סיפר להוריו וקיבל תמיכה מלאה. האן התחיל את לימודי בחטיבת נגבים (מקום דמיוני) האיזורית.

10. אביב שחר \ שחר (ש.א.ב123):
גיל: 17
מין\מגדר + נטייה מינית: פאנסקסואל\ית, ג'נדרקוויר (משתמש\ת לרוב בלשון זכר)
מקום מגורים: כרמיאל
מראה: לאביב שיער ג'ינג'י ארוך ועיניים ירוקות כהות. יש לו נמשים על הפנים והידיים, ועורו מעט חיוור. הוא נולד כזכר, לכן יש לו מבנה גוף רחב והוא גבוה. אביב אוהב ללבוש את מה שנראה לו יפה, בלי קשר לאיזה מין מיועד הבגד, וצבעי הבגדים המועדפים עליו הם בז', ורוד ולבן. יש לו גם חיבה עזה לגופיות, אותן הוא יכול ללבוש בקיץ. אביב גם אוהב להתאפר מעט, ובעיקר משתמש באיפור טבעי ועדין מאד.
אופי: אביב מגדיר את עצמו פאנבוי\גירל, ויש לו מגוון פאנדומים מסדרות, סרטים וספרים. הוא אוהב לדבר על הפאנדומים האהובים עליו באתרי אינטרנט. הוא גם חובב גדול של עיצוב גרפי, שאת הנושא הזה למד לבדו. אך אהבתו הגדולה ביותר היא מתמטיקה. הוא אוהב את הנושא ואת הדרך החשיבה, וזה אף הוביל אותו להרחיב פיזיקה בתיכון. אביב נער מאד חברותי, והוא אוהב ללכת למפגשים חברתיים, ביניהם איגי (תנונעת נוער לנור גאה). הוא אף בעל ביטחון עצמי גבוה, והוא לא מפחד להביך את עצמו.
רקע: אביב נולד כאח השני במשפחתו, ולו אח מבוגר ממנו בחמש שנים. משפחתו היא דלת אמצעים והוריו עובדים שעות רבות, אך הם השקיעו בו ובאחיו כסף לחינוך טוב. אביב תמיד קיבל עזרה לימודית בכל מה שהיה צריך, כי הוריו האמינו שככה יוכל לסלול לעצמו עתיד טוב. אביב נולך לפי תפיסת הוריו, ומשקיע בלימודים. בגיל 14 התחיל להרגיש שהתבניות של זכר או נקבה לא פונות אליו, ואחרי חיפוש על הנושא הבין מי הוא באמת. כשהיה בן 16 יצא מהארון בפני הוריו, ואז גם התחיל ללכת לאיגי. אימן קיבלה אותו בקלות, אך לאביו היה יותר קשה והייתה ביניהם חצי שנה של מתח.

התחלות
(שכחתי לבקש מכם לבחור צבעים, אז בחרתי לכל אחד מכם צבע יפה. אם מישהו בכל זאת רוצה לשנות, שיפנה אליי בהודעה פרטית)

הערות:
• התאריך הוא ה-7.3 (חשוב כי התארך המצוין על המכתבים הוא היום אצלם).
• הדמות שלכם חייבת להגיע לשם, אך זה לא אומר שהיא ישר שמחה וקופצת על ההזדמנות. הדמויות שלכן יכולות להרהר, לתהות ואפילו לא להיות מרוצות, אבל בסופו של דבר הן עוקבות אחרי הוראות המשטרה.
• עליכם לצטט את החלק שלכם כאן ולהגיב איתו.

לירון לוי \ אורי (James Sawyer Ford):
השעה שבע בבוקר, והפעם עשה את ההשכמה הילד הכי מעצבן בפנימייה- רונן כהן. רצית לצאת ולהחטיף לו סטירה מצלצלת, אבל בקושי הצלחת לקום מהמיטה. ישבת ודיברת עם אילנה, החברה שלך, עד השעה שתיים בלילה. השותפים שלך לחדר מתחילים לצעוק עלייך, אז אתה בסוף מרים את עצמך מהמיטה. אתה שוטף פנים במים קפואים כדי להתעורר, ומתלבש. כשאתה מסיים כולם יצאו מהחדר, ואז אתה מבין שאתה עומד לאחר לשיחת הבוקר. אתה ממהר ללכת לחדר המועדון של הפנימייה, אך בדרך עוצר אותך המדריך שלך, אלון. לא ברור לך אם הוא מוכה הלם או חולם בהקיץ. "זה בשבילך", הוא מגיש לך מעטפה ששמך מוטבע עליה.
אתה פותח את המעטפה, ובה כתוב: לכבוד לירון לוי, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

אנה גלר + דיימונד (diamond):
השעה שש וחצי בבוקר ואת ככבר ערה. קבעת להיפגש עם דניאל ושירה להליכה בים לפני שאתן הולכות לבית הספר. יש לכן מבחן חשוב בהיסטוריה, ורציתן להתרענן קצת בים לפניו. את מסדרת את הילקוט שלך ומכינה לעצמך ארוחת בוקר. אבא שלך בנסיעת עסקים בצפון, אימא שלך מתחילה לעבוד רק בשעה תשע, והחתולים אפילו ישנים. כך שאת היחידה בבית ויכולה לשיר לעצמך שירים. באמצע הארוחה נשמעת דפיקה בדלת, ואת קמה לפתוח בזמן שאת תוהה מי זה יכול להיות. בכניסה מחכה לך הדוור ומגיש לך מעטפה.
"זה משלוח מיוחד לאנה גלר".
"זו אני", את אומרת ופותח את המכתב, בו כתוב: לכבוד אנה גלר, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.
בנוסף לדף הזה מצורף כרטיס של טיסה שיוצאת היום בשעה 11:00 לשדה דב.

שירי לוי \ אורטל (Girl Meets World):
"קומי כבר!" גילי צועקת ומנערת אותך.
את בקושי מצליחה לקום ולוקחות לך כמה דקות למשוך את עצמך מהמיטה. די הגזמת אתמול בלילה והיית במחשב עד מאוחר. האחים שלך בחדרים האחרים גם מתעוררים ומתחיל להיות רעש בבית. את מושכת את עצמך בכוח מהמיטה ומתלבשת. יותר טוב להתארגן מהר ולצאת מכל הרעש הזה. תשני כבר אחר הצהריים. כשאת מגיעה למטבח אימא שלך מצביעה על מעטפה שמונחת על שולחן האוכל, "זה הגיע בשבילך לפני כמה דקות".
את נוטלת את המעטפה וקוראת מה שכתוב בה: לכבוד שירי לוי, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

מרים מלסה \ טהר (ינשופונת):
השעה שבע בבוקר, ואת בדיוק קמה. יש לך נסיעה ארוכה לבית הספר, ולכן את מתארגנת מהר. את מתלבשת, מתאפרת ומסדרת את הילקוט. באמצע את הולכת להעיר את האחים שלהם בצרחות שהם יפספסו את ההסעה. אימא שלך מכינה את הכריכים לכולם, את רואה אותה כשאתה מגיעה למטבח. הדלת נפתחת והשכנה נכנסת, "הבאתי לכם את הדואר. יש כאן מכתב למרים".
את נוטלת ממנה את המכתב ופותחת אותו: לכבוד מרים מלסה, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

איילה אברמוב \ אסנת (הכל לטובה):
השעה שבע בבוקר, ואת ערה כבר מהשעה שש. קמת כדי להתפלל ולהירגע קצת. היום תיירים מחו"ל מגיעים לקיבוץ, ואימא קראה לך לעזור להם. את משננת לעצמך משפטים באנגלית שכתבת לפני, מפני שזה לא מקצוע שאת חזקה בו. האחים שלך לאט לאט מתחילים להתעורר ולצאת מהחדרים. אימא שלך כבר ערה ומכינה לכולם את ארוחות הבוקר. את הולכת לעזור לה, אך היא משחררת אותך כשהיא רואה שאת מתוחה. את לוקחת את התיק שלך ומחליטה לטייל מעט לפני שתלכי לבית הספר. בחוץ את פוגשת את הדוור של הקיבוץ, והוא נותן לך מכתב שמיועד אלייך, ובו כתוב: לכבוד איילה אברמוב, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

אלעד אפשטיין \ שלי (Shely12):
אימא שלך מעירה אותך, אך אתה מתקשה לקום. נשארת אתמול ער מאוחר, ועכשיו בבוקר אתה ממש עייף. באיזשהו שלב היא מתחילה להתעצבן ולצעוק עלייך, אז אתה מתאמץ לצאת מהמיטה ולמהר להתארגן. תוך כדי שאתה מצחצח שיניים ומתלבש היא צועקת עלייך שאתה תפספס את ההסעה לבית הספר. בתגובה אתה צועק לה שתעזור לך להתארגן ותכין לך קפה. יש לך דקה של שקט, עד שאתה מגיע למטבח, ובזמן שאתה שותה את הקפה שלך היא מתחילה לדבר על כמה שהשינה חשובה לגוף שלך. אתה מסיים לשתות את הקפה וממהר לצאת מהבית. לפני שאתה הולך אתה בודק את תיבת הדואר ומוצא שם מכתב בשבילך. מיד אתה פותח אותו וקורא: לכבוד אלעד אפשטיין, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

אלין לוגסי \ יובל (Len):
הבוקר שלך לא מתחיל טוב. השעון המעורר בטלפון שלך לא מפסיק לצלצל ומעצבים את בטעות מפילה אותו ומצליחה לשבור את המסך שלו. דווקא היום כשעמדת ללכת לקניון ולקנות מגן מסך. את קמה מהמיטה בעצבים ומתחילה להתפאר. האיפור יוצא יפה ועדין במיוחד, וזה מעודד אותך. את בוחרת בגדי ספורט יפים כי יש לך היום שיעור ספורט ומתלבשת. כשאת הולכת לסלון את רואה את אבא שלך מתארגן ליציאה לעבודה. "יש מכתב שהגיע בשבילך", הוא אמר ומצביע על שולחן הקפה. "יום טוב, מתוקה".
"יום טוב", את משיבה ונוטלת את המעטפה, בה כתוב: לכבוד אלין לוגסי, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

יענקל'ה לבקוביץ \ זיו (David Tennant):
קרני השמש מחלון בזולה מעירות אותך. אתה לא בטוח מה השעה, אך כנראה שדי מאוחר יחסית כי המזרנים סביב ריקים מחברייך. אתה שותה מבקבוק המים שלך ומחליף לחולצה קצרה. אתה יודע שאתה צריך למהר כדי להספיק לקבץ מספיק נדבות לארוחה. אחר כך תראה אם אחמד מהמסעדה הצליח להשיג לך עבודה, הבעיה היא שאתה קטין וצריך מישהו שיסכים לעבור על החוקים. אתה יוצא מהזולה אל הרחוב ומתחיל ללכת כדי לחפש מקום מוצל לשבת בו. מולך עובר בחור ג'ינג'י נמוך ומביט בך. הוא לא מוריד ממך את המבט, אז אתה מתחיל להגביר קצב כדי לצאת מאי הנעימות הזו. כשאתה חולף על פניו , הוא תופס את ידייך ומסתובב אותך אליו.
"אתה יענקל'ה לבקוביץ, נכון? אני אבנר ממשטרת ישראל, אני רוצה שתתלווה אליי למספר שעות. אני רוצה לקחת אותך למפגש בני נוער של היחידה שלנו".

האן קופר \ ראיין (Butterbeer):
אבא אלעד מעיר אותך בבוקר. אתה קם בהתלהבות, כי אתה יודע שאחרי בית הספר אתה הולך לצאת לטיול אופניים של המושב. אתה ישר רץ להתארגן ולא שוכח גם לסדר ציוד לרכיבה. אבא דב קורא לך לאכול ארות בוקר, ואתה מאושר כשאתה מגלה שהוא החליט לפנק אותך בפנקייקים.
"שכחתי להגיב לך", הוא אומר בזמן שהוא חותך לך גם כמה תותים. "הגיע בשבילך מכתב".
אתה לא יכול להתאפק וישר נוטל את המעטפה שעל השולחן ופותח אותה: לכבוד האן קופר, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

אביב שחר \ שחר (ש.א.ב123):
השעון המעורר שלך מצלצל, ואתה קם בעייפות לכבות אותו. אתה לא טיפוס של בוקר, אבל לצערך בית הספר מתחיל בבוקר. אתה פותח את הספר רק כדי לוודא שלמדת את כל החומר לבוחן בהיסטוריה, ואז מסדר את התיק שלך. אחרי שאתה מתלבש, אתה מתאפר ומחליט לצאת קצת מהרגיל באיפור. אח שלך בחופש מהלימודים, אך הוא קם בבוקר כדי להכין לך כריך לבית הספר. ההורים שלך כבר יצאו לעבוד.
"תודה", אתה מודה לאחיך ולוקח את הכריך.
"בכיף, מגיע לך פינוק מאחי הגדול", הוא משיב. "אגב, הגיע אלייך מכתב בבוקר. שמתי אותו על השולחן".
אתה הולך לשולח וקורא את המכתב, בו כתוב: לכבוד אביב שחר, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.

בהצלחה לכולם!

השעה שבע בבוקר, ואת ערה כבר מהשעה שש. קמת כדי להתפלל ולהירגע קצת. היום תיירים מחו"ל מגיעים לקיבוץ, ואימא קראה לך לעזור להם. את משננת לעצמך משפטים באנגלית שכתבת לפני, מפני שזה לא מקצוע שאת חזקה בו. האחים שלך לאט לאט מתחילים להתעורר ולצאת מהחדרים. אימא שלך כבר ערה ומכינה לכולם את ארוחות הבוקר. את הולכת לעזור לה, אך היא משחררת אותך כשהיא רואה שאת מתוחה. את לוקחת את התיק שלך ומחליטה לטייל מעט לפני שתלכי לבית הספר. בחוץ את פוגשת את הדוור של הקיבוץ, והוא נותן לך מכתב שמיועד אלייך, ובו כתוב: לכבוד איילה אברמוב, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך. שכחתי לגמרי מהתיירים שאמורים להגיע. שמטתי את המכתב בבהלה. שקלתי אם לפנות לאימי אך החלטתי לשמור על המכתב בסוד. לאט לאט הרמתי את המכתב פסעתי לאחד השדות על מנת להירגע

אני קורא את המכתב במאמץ מסויים אך אחריו אני מרוכז לחלוטין, למרות הרעש סביבי. אני חושב מספר רגעים מה לעשות ואז קולט שאני בעצם מאחר לשיחת הבוקר 7ומחליט לחשוב על זה מאוחר יותר.
אני מקפל את המכתב ושם אותו בכיס ורץ לשיחת הבוקר.
אני מגיע באיחור קל ומתיישב ליד אילנה. "היי אילנה, שומעת? קיבלתי מכתב מאלון, משהו מהמדינה. הם רוצים שאני אבוא לאיזה מפגש היום בצהריים. הם ממש חיים בסרט," אמרתי לאילנה וחיכיתי לתגובתה.

הודעה זו נערכה ע"י James Sawyer Ford ב Mar 9 2018, 11:33 AM

אלין לוגסי:

OOG: הו גאד הבאתם לי דמות כזו מקסימה אני לא יכולה
בהצלחה לכולםן!
עריכה: ערכתי את התגובה לקראת הסוף כי כשקראתי שוב ראיתי שפספסתי פרט במכתב וזה גרם לאלין להתנהג אחרת ממה שהגיוני.

IG:
למה. אני. עדיין. לא. משנה. את. הרינגטון. של. השעון. המעורר. הזה!!!!!!! צליל הטרר טרררר חודר אל תודעתי, פורץ את המוח הישן שלי. אני מזנקת לישיבה עוד לפני שאני ערה לחלוטין, שולחת זרוע ארוכה לכבות את הצלצול המאוס. אבל הרוגז, החיפזון - העובדה שאני עדיין ישנה למחצה עושים את שלהם. הטלפון שלי נשמט, עף מטר או שניים. וצליל הניפוץ שהוא משמיע כשהוא פוגע ברצפה הוא מה שבאמת מעיר אותי.
אוי גאש גאש גאש לא! עיניי נפערות ואני מזנקת מהמיטה החמימה לכיוון הפלאפון. בבקשה בבקשה תחיה, אני מבטיחה להית נחמדה אליך, אני לא אתעצבן על הצלצול שלך. בבקשה רק תהיה נחמד ושלם. טוב מותק? אני מרימה את הפלאפון ובוחנת, סדקים עמוקים חורצים את המסך שלו מכל כיוון אפשרי. אני מתרוממת לעמידה ופולטת קללה אקראית. למען אלהים-שאולי-בכלל-לא-קיים. למה? למה להשבר? דווקא היום תכננתי ללכת לקניון ולקנות מגן למסך!!!
אני שומטת את הפלאפון על השידה ונושפת ברוגז, פונה להתחיל בהתארגנות לקראת הבוקר. אני עדיין מרוגזת כשאני פונה להתחיל להתאפר. מייק אפ, פודרה, מסקרה, כמו תמיד. אל אף הרוגז שלי, האיפור שלי יוצא מקסים מתמיד; אני פוסעת לאחור ובוחנת את ההשתקפות שלי, האיפור עדין ויפה, אמנם אני טובה באיפור, אבל הפעם האיפור יצא מוצלח במיוחד. הצלחת האיפור בהחלט משפרת את מצב הרוח שלי, ואני פונה להתלבש. שיעור ספורט היום, אז בגדי ספורט. כמו תמיד אני לוקחת את הזמן ובין מבחר בגדי הספורט אני בוחרת את אלו שאני אוהבת במיוחד ומתאימות לאיפור, בוחרת עגילים, כורכת צעיף דקיק סביב הצוואר - כל פעולות הבוקר שלי, ואני מרגישה רגועה ומפוייסת יותר, הפעולות האלו תמיד מרגיעות אותי. אני מעיפה עוד מבט אחרון במראה - מיישרת שת השיער, שולחת אל בבואתי חיוך אחרון ויוצאת מהחדר. בסלון אבא עוד מסיים את ארגוניו האחרונים לפני צאתו לעבודה. הוא מחווה בידו אל שולחן הקפה. "יש מכתב שהגיע בשבילך." הוא לא ממש נותן לי להגיב "יום טוב מתוקה".
"יום טוב" אני משיבה, לא ממש בריכוז בזמן שאני מרימה את המעטפה. מכתב? איזה מין מכתב? אולי קשור לצבא? אני פותחת את את המעטפה ועיני נופלות על הסימון של משטרת ישראל. העיניים שלי נפערות והלב שלי פועם, משטרה? בשביל מה משטרה? מה עשיתי- תירגעי, אלין. אני מצווה על עצמי. נשימות עמוקות. עמוקות, כמו במתיחות לפני הבלט. כן. קדימה, ילדה טובה. יופי, עכשיו תקראי את המכתב לפני שאת קופצת למסקנות, בסדר?
אני קוראת בריכוז את האותיות המדופסות. לכבוד אלין לוגסי, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.
אני קוראת עוד פעמיים ואני מניחה את המכתב בחזרה על השולחן ופולטת נשיפה הארוכה. זה...זה מוזר. מאוד מוזר. וזה מפחיד אותי, הם לא מסרו שום פרטים... זה מסוכן? עומדים להאשים אותי במשהו? אבל במה? אני לועסת את השפה התחתונה שלי, ומפסיקה ברגע שאני מבינה שזה יהרוס את הליפסטיק. אלין לוגסי, תנשמי מיד, ותקראי שוב את המכתב. הינה 'מפגש מיוחד לבני נוער' - אם מאשימים אותך במשהו היו מזמנים אותך לבד, היו מבקשים מההורים שלך לבוא, לא יביאו ואותך למפגש שנוער כדי להאשים אותך במשהו. אולי זה מפגש לנוער עם דיבורים של המשטרה ואזהרות מסמים, אלכוהול ונפילה לזנות. אחרי הכל, ידוע שטרנסיות מגיעות לשם....אז, הגיוני שתחשבי לאחת מהמוזמנים.
אני מטה קלות את ראשי. אולי גם חברות שלי קיבלו גם כן. אי אפשר לדעת בעצם. ללכת? אני לא יודעת, אני והבת ת שיעור ספורט בסך הכל ובאופן כללי זה יום לימודים שאני מחבבת דווקא. ואני גם רוצה להשיג ציונים טובים כמה שיותר בשביל תפקיד טוב בצבא.
אני מחליטה לבדוק אם אמא עוד בבית ולהתייעץ איתה בעניין. בכל זאת זה היום ואני צריכה תשובה מהר.

יובל הסיבה את תשומת ליבי לטעות קטנה שעשיתי. אמרתי לכם שהתאריך אצלם הוא ה-6.3 והתאריך על המעטפות הוא ה-7.3. התאריך שלהם הוא גם ה-7.3, תיקנתי באשכול. תבדקו שהתגובות שלכן מתאימות, ואם לא תשנו. ממש מצטערת על הטעות.

נעמדתי ליד תיבת הדואר ובהיתי במכתב בהלם ובפה פעור. שמעתי צעדים מהבית, הכנסתי את המכתב לג'ינס וצעקתי לאמא, עוד לפני שהתחילה לדבר -וכנראה שגם למשוך אותי כל הדרך עד לתחנת האוטובוס- צעקתי לה "אני הולך! אני הולך!" ורצתי לתחנה. אני רץ מהר בגלל שאני גבוה, אבל לפעמים אני לא שם לב לעמוד או אבן ונופל על המדרכה ומתעכב, בדיוק כמו הפעם. הייתי ממש קרוב לתחנה כשראיתי את האוטובוס והתחלתי לרוץ. כל הילדים עלו על האוטובוס וכשאחרון הילדים עלה האוטובוס סגר את הדלת. כאן כבר התחלתי להילחץ. רצתי כל כך מהר שלא שמתי לב לעמוד של התחנה ונתקעתי בו. נפלתי אחורה בהפתעה. שפשפתי את המצח והרגשתי פצע קטן בצד. נשמתי עמוק ונעמדתי. נתתי לראש שלי רגע כדי שיפסיק להסתחרר ובדיוק כשהאוטובוס התניע מחדש נעמדתי על יד הדלת וסימנתי לנהג שיפתח לי. הדלת נפתחה לאט, בירכתי את הנהג ב"בוקר טוב" ועליתי לאוטובוס.
התיישבתי על אחד הספסלים הריקים ולא ידעתי מה לעשות. מה אני אמור לעשות עם המכתב הזה?!
נשענתי לאחור על המשענת והרמתי את רגלי על ככה שיהיו מקופלות על המושב.
אני הולך לזה. הבטחתי לעצמי. אני עוד לא יודע מה זה, אבל אני חושב ששווה לשמוע מה הם רוצים. אבל יש שתי בעיות.
1. אמא. אני לא יכול להגיד לה עד שאני אהיה בטוח מה הם רוצים. אני לא רוצה להדאיג אותה מעבר למה שנחוץ. אני אגיד לה שאני אחזור מאוחר היום בגלל שאני מעלה מודעות על סמים בקרב בני נוער או משהו כזה. היא אף פעם לא שואלת כזה קשור לזה.
2. ההגעה. אני אצטרך לקחת לפחות 3 אוטובוסים ולצאת מוקדם מבית ספר בשביל להגיע בזמן. אני אצטרך לצאת בסביבות 11 בשביל להגיע בזמן. כבר היה עדיף שלא הייתי עולה להסעה.
אז זהו זה, זאת התכנית:
כשנגיע לבית ספר אני אגיד שאני לא מרגיש טוב בגלל המכה בראש - שקצת דיממה כרגע- והאחות של בית ספר תשחרר אותי(היא לא קשה בעניין הזה). אחרי זה, אני אתחיל לעלות על אוטובוסים בתקווה שאני אגיע בזמן. בערך בשתים עשרה אני אתקשר לאמא ואודיע לה שאני אגיע היום יותר מאוחר בגלל איזה הדרכה שאני מעביר.
ורק נותר תגלות מה רוצים ממני.

קרעתי את דופן המכתב ושלפתי אותו בזהירות כמו קוץ קטן. קראתי את המכתב ולא יכולתי שלא לחשוב על 'האם זימנו אותי כדי להביע בדעה בנוגע לנישואים חד מיניים?', כשחשבתי על זה מיד רצתי לחדר שלי להתרגש לבד. סיפרתי גם לאבות שלי בגלל ההתרגשות.
אחרי שהספקתי להוציא את כח האנרגיה שלי מההתרגשות, הבנתי את הדבר הכי חשוב שיש - צריך לבחור בגדים!
בסוף, אחרי ויכוחים ארוכים עם עצמי, לבשתי חולצה של "No more sad songs" - שיר שתמיד שמעודד אותי של ליטל מיקס, אבל לפעמים גם נועה קירל יעבוד.
רצתי לחדר לקחת את הטלפון שלי, לשים נעליים, להתסרק ולגמור לאכול. אחרי 10 דקות ירדתי למטה. אולי זו עבודה בעיניים. אני לא מוכשר וטוב מספיק או טיפש עד כדי כך שיזמנו אותי. הייתי שמח לאוזניות. חבל שלא קנינו בדרך.

"מה כתוב שם?" שאל שלמה וניסה להציץ במכתב. "אמא, יש כאן משטרה!" הוא צעק כאשר זיהה אחת מהמילים.
"מה?!" היא התקרבה במהירות ושלפה את המכתב מידי. עיניה רצו במשך כמה שניות על הדף. "נרשמת לאיזשהו מפגש במשטרה?" היא שאלה
"לא" אמרתי בבילבול. זה היה מוזר. בצופים לא אמרו לנו שום דבר על כנסים במשטרה.
"זה היום," היא הסתכלה בשעונה, "עוד כמה שעות".
"יש לי היום מבחן בפיזיקה. אני לא יכולה לפספס אותו"
"זה מהמשטרה. אני בטוחה שזה חשוב."
"אבל-"
"בלי אבל. את הולכת."
נאנחתי "בסדר, אני אלך. זה בתל אביב, לא? יש לי שעתיים-שלוש עד לשם."
"כן. תגמרי לאכול ותצאי"
* * *
האוטובוס הגיע אחרי חצי שעה. הצטערתי על ההחלטה שלי לצאת כל כך מוקדם מהבית.
עליתי עליו, שילמתי והתיישבתי באחד המקומות האחרונים.
פתחתי את הטלפון בשביל לראות סיקור על סרט שתכננתי לראות במשך השבוע. הרגשתי שזאת הולכת להיות נסיעה ארוכה ומיגעת.
-----------------------------
אושר ע"י הש"המ (הדס)^^

"משטרת ישראל? מה אתם רוצים ממני עכשיו? לא עשיתי שום דבר, ובשביל מה המפגש נוער המוזר הזה? וגם למה אתה תופס אותי בצורה כזאת?" תהיתי, הרבה שאלות עברו בראשי, אולי אפילו יותר מדיי...
אני מתעצבן, אני עדיין ישנוני, לא כל כך נעים לי עכשיו, ואז השוטר המעצבן הזה בא כדי להעיר אותי ולקחת אותי למפגש בני נוער הזוי, שהוא בטח מפגש מתקן של עבריינים או משהו כזה. לגמרי אין לי כוח לכל השטויות המעצבנות האלו. אני רק רוצה להמשיך במעשי, לבדוק אם מישהו יסכים להביא לי קצת אוכל להיום, כדי שלא אהיה רעב, או לבדוק אם אחמד מהמסעדה ההיא הצליח להשיג לי עבודה, כן, זה מה שאני אעשה, רק נגמור פה מהר עם השוטר הזה.
אבל רגע! הוא אמר שאני אתלווה אליו למספר שעות, זה יגמור לי את כל היום! אולי אני אנסה לברוח? לא, לא יצא מזה כלום.
טוב אני פשוט אבדוק מה הוא רוצה, וכבר נראה.

אני פותחת וקוראת אותו פעמיים .אחרי הפעם השנייה אני הולכת לחדר ,מתארגנת ת נועלת נעליים, שמה בילקוט שלי את את האוזניותת את הארנק שלי וספר אחד שאני מאוד אוהבת לקרוא , ושמה את הילקוט עלי . אני מחזיקה בידיי את הפלאפוןשלי ושמה את המפתח בכיס הימני של המכנסיים שלי ושולחת הודעה לחברות שלי , דניאל ושרה שבה אני מיידעת אותן שלצערי אני לא אוכל להיפגש איתן בים כיוון שצץ לי משהו חשוב מאוד שאני צריכה לעשות . אחר כך ,אני יוצאת מהבית והולכת לכיוון שדה התעופה .

[QUOTE]השעון המעורר שלך מצלצל, ואתה קם בעייפות לכבות אותו. אתה לא טיפוס של בוקר, אבל לצערך בית הספר מתחיל בבוקר. אתה פותח את הספר רק כדי לוודא שלמדת את כל החומר לבוחן בהיסטוריה, ואז מסדר את התיק שלך. אחרי שאתה מתלבש, אתה מתאפר ומחליט לצאת קצת מהרגיל באיפור. אח שלך בחופש מהלימודים, אך הוא קם בבוקר כדי להכין לך כריך לבית הספר. ההורים שלך כבר יצאו לעבוד.
"תודה", אתה מודה לאחיך ולוקח את הכריך.
"בכיף, מגיע לך פינוק מאחי הגדול", הוא משיב. "אגב, הגיע אלייך מכתב בבוקר. שמתי אותו על השולחן".
אתה הולך לשולח וקורא את המכתב, בו כתוב: לכבוד אביב שחר, משטרת ישראל מזמינה אותך למפגש מיוחד לבני נוער שיתקיים ב-7.3 בשעה 14:00 בתחנת המשטרה הראשית בתל אביב יפו. מידע נוסף יימסר שם. נבקש את נוכחותך.[/]

השעון המעורר שלי העיר אותי, קמתי בעייפות לכבות אותי. פתחתי את הספר כדי לוודא שלמדתי הכל למבחן בהיסטוריה, אחרמכך סידרתי את התיק שלי. אחרי שהתלבשתי, התאפרתי והחלטתי לצאת קצת מהרגיל שלי האיפור. אחי היה בחופש מהלימודים, אבל הוא קם בבוקר כדי להכין לי כריך לבית הספר. הורי כבר יצאו לעבוד. "תודה" הודתי לאחי ולקחתי את הכריך. "הכיף, מגיע לך פינוק מאחיך הגדול" הוא השיב. "אגב, הגיע אילך מכתב בבוקר. שמתי אותו על השולחן" הלכתי לקרוא את המכתב. זה לא מפגש חברתי. אני לא בטוח שיש לי מושג למה שלחו לי את המכתב, אבל אין לי התנגדות ללכת.