"את שותה דם!" "ולך יש כנפיים!", חוי, רון, פעם רביעית גלידה?, PG13-R

[War]

שם:
גיל אנושי:
גיל בשנים:
כוח:
חיסרון מהותי:
מראה:
אישיות:
רקע:
הערות, הארות, ופשעי מלחמה:

[Kyoshi]

שם: סיילו לינקס
גיל אנושי: 17
גיל בשנים: 142
כוח: ערפדית
חיסרון מהותי: היא מאבדת את כל האנרגיה שלה ואת היכולות ה'ערפדיות' ברגע שהיא שוברת או פשוט לא עונדת את הטבעת שלה כי היא הדבר היחיד שמונע ממנה להפוך לבת תמותה ומעגן אותה לערפדים
מראה: שיער ארוך בצבע שחור עם פס אדום כהה ופוני שמסתיר חצי פרצוף כזה, עור בגוון ממש בהיר. עיניים שקדיות בצבע אפור עם כתם חום בהיר ליד האישון וריסים ארוכים, אף אממ ממוצע כזה? ושפתיים בצבע אדום באופן טבעי והן די עבות. גבות משורטטות וסנטר חד. הגובה שלה יחסית ממוצע עם נטייה לנמיכות, זאת אומרת שהיא יחסית נמוכה אבל לא באופן בולט במיוחד. היא לובשת בגדים בצבעי אפור ולבן תמיד
אישיות: היא שונאת אדם (לול זה אירוני), סתם אבל היא נורא חשדנית ומתרחקת מכולם, היא צינית ממש ויכולה להיות ממש רעה לאנשים שהיא לא סובלת, יש לה ביטחון עצמי גבוה יותר מדי ולמרות שהיא לא מנסה היא מושכת יותר מדי תשומת לב. האנשים היחידים שהיא נחמדה אליהם אלה שני ילדים מהתיכון שמקרה לא הרגיזו אותה. היא מתרגזת מהר.
רקע: סיילו גדלה בשבט ערפדים ענק באיטליה כשהיתה בת שבע עשרה היא בגדה במועצת הערפדים כשהייתה מלחמה והיא סולקה לכמה מאות שנים לחיות בתור בת אנוש שלעולם לא גדלה ואסור לה לספר מה היא כי אם תספר ככל הנראה שבט הערפדים שלה יתקוף אותה ויכלא אותה, תמיד היו מסלקים אותה כי מסביבה היה דם כמעט כל הזמן
עד שהיא הגיעה לבית ספר ההוא שבו מעלימים מהעובדה הזאת עין והיא ישנה בפנימיית בית הספר. היא לוקחת איתה לכל מקום פגיון חדה בשם sofferto (סבל באיטלקית).
הערות, הארות, ופשעי מלחמה: היא מדי פעם רוצחת בני אדם בשביל דם אבל לרוב היא פשוט פורצת לבית החולים וגונבת שקיות דם קפואות.

[War]

שם: אלקסיס (אלקס) ווילר
גיל אנושי: 17
גיל בשנים: 180
כוח: הוא מלאך נפול, הוא נפל מגן עדן (במקרה שלו, מהמְחַטֵא, מקום הביניים בין גן עדן לגיהנום) יש לו כנפיים, שחורות שיוצאות בבת אחת כשהוא מוציא אותן, הן פועלות כמו שריר, הוא חזק, מאוד, בצורה חולנית כתוצאה מכך שהוא נברא לפקח על האיזור הכי גדול של המתים, הוא נפל כי הוא רצה לחיות חיים אמיתיים, הוא אינטילגנט בטירוף, והוא יכול לשלוט ולהעיף דברים מהדרך, הוא היה קשת מעולה, ובכל הנוגע לזריקה וקליעה למטרה, הוא פשוט לא מפספס, הוא מתבטא בצורה מאוד גבוהה, אם כי יש לו צד פשוט ועממי שהוא טורח להחביא, הוא יכול לשנות את המראה שלו, אם כי זה לוקח זמן רב, והתהליך כואב.
חיסרון מהותי: הוא תלוי בהקרבות, טקסים פגאניים, לרוב דתיים ואפלים, שבהם הוא מקריב מהדם של עצמו, או של עז, כדי להמשיך להתקיים עם הכוחות שלו, הטקס שואב כוח רב, אלא אם הוא מקריב יצור אחר, ואז, העול נחלק.
מראה: למלאך רגיל יש פנים סימטריות, עיניים בוהקות ובהירות, ויותר מהכל, שיער בגוון בלונדיני, וזוהר.
אלקסיס, כיאה למלאך נפול, הוא ההפך המוחלט, הפנים שלו אציליות, כתוצאה ממקום הנפילה שלו, לונדון של המאה ה19 המוקדמת, אבל הוא לא בולט, יד לו שיער שחור, חולני, הוא חיוור, לא ערפדי, אבל הוא לא משתזף, העיניים שלו שחורות, אם כי יש להן בוהק סגול מדי פעם, האף שלו חמוד.
גוף של מלאך בדרך כלל חטוב, שרירי, ובריא.
אלקסיס על פני השטח נראה כמו בחור ממוצע, מסוג האנשים שהיית עובר מולם בבר ובטוח שתוכל לפוצץ בקטטה, אבל, מתחת לבגדים הרחבים שהוא לובש, יש סט חטוב, ומנופח קצת, של שרירים מוצקים, גוף של מלאך לא בנוי לאיך שעולם בני האנוש מתפקד, יש לו כתם על העור, שדומה לאות V, המסמלת נפילה מטה, על הגב, בין הכנפיים, וצלקות רבות על הגוף, כתוצאה מהנפילה עצמה, התהליך כואב.
אישיות: אלקסיס פשוט שקט, הוא מעשן המון, אוכל מה שהוא רוצה, אם כי הוא לא צריך לאכול באמת, הוא אוהב לבחון את גבול העצבים האנושי, יש לו חיבה עזה לספרות, ולקטטות רחוב כאחד, הוא אצילי בהרגלים שלו, ומאוד קשה להכעיס אותו, בעיקר כי הוא יודע שהוא יכול לפוצץ שכונה בהתפרצות.
רקע: הוא נפל מהמְחַטֵא, כן, ומאז הוא משוטט, הוא לומד, קורא, מתאמן, אבל הוא לא זוכר שום דבר מהחיים בעולם הבא, פשוט, הוא יודע שהוא נפל, וזהו, הוא השתתף בהמון מלחמות, והוא לובש שרשרת של קליע עליו, ממלחמת העולם הראשונה, הוא גר בפנימייה של התיכון, בלונדון (כן כן, בריטניה), הוא דובר המון שפות, אבל חובב אירית, יש לו חיבה עזה לפנקייקים, שהתחילה בשנות החמישים.
הערות, הארות, ופשעי מלחמה: בהצלחההה
תתחילי, הוא חדש שם.

[Kyoshi]

יצאתי משיעור מוזיקה לכיוון חדרי המעונות

[War]

כל הגוף שלי עקצץ, הטקס אתמול היה מרענן, קמתי ולקחתי את התיק שלי, יום ראשון מוצלח, חשבתי, וכמעט שניה לאחר מכן נתקלתי בילדה חיוורת, עם פס אדום בשיער, כמעט הפלתי אותה

[Kyoshi]

נשענתי על הקיר "אתה מאוד זהיר", ציינתי ביובש

[War]

התנצלתי בחצי פה.

[Kyoshi]

"אתה חדש!", קבעתי "יש לך פרצוף של חדש".

[War]

הנהנתי, מדליק סיגריה, "מחפש את המעונות בחור הזה".

[Kyoshi]

"אני אראה לך", המשכתי ללכת "בוא"

[War]

בהיתי בה לרגע, "אוקיי".

[Kyoshi]

הלכתי במסדרונות בית הספר עד המעונות "כאן חדרי הבנים", הצבעתי על דלת עץ כהה

[War]

הנהנתי, "ו... איך קוראים לך?"

[Kyoshi]

"סיילו, ולך?"

[War]

"אלקס" אמרתי, בחור בלונדיני וגבוה עצר מולנו, "סיילו, שלום" הוא קרץ, "פנויה הערב?"