"תיראו! יש לי כנפיים!" "יופי, אז בוא נעוף מכאן!", לי, לעומר ולאח שלי.

[עומר לאבגוד1]

התחלתי ללכת אחרי הנערה הצולעת. לא הייתה לי בררה אחרת למרות שזו הייתה התקדמות מאוד איטית. "בוא, אחריה" צעקתי לנער האחר בתקווה שיקשיב.

[הפייסטוס]

רצתי אחריהם לתוך האבק ובוקשי ראיתי ממטר.

[חתול הצ'שר]

מששתי את הקיר, ואז הרגשתי בליטה קטנה ולחצתי עליה. פתח האיוורור נפתח, ויכולתי לראות בצידו השני הרחוק את החור שמוביל החוצה.
"אחריכם" אמרתי וכיוונתי עם היד על הפתח.

[עומר לאבגוד1]

זחלתי מהר ככל שיכולתי לאורך פתח האיוורור הצפוף.

[הפייסטוס]

זחלתי אחרי הנער ומאחורי שמעתי שומרים נכנסים לפתח האיורור גם. "מהר!" לחשתי לו. "עוד רגע יתפסו אותנו!!"

[חתול הצ'שר]

התקדמתי הרבה יותר לאט מהשניים האחרים, ואז הרגשתי משיכה עזה ומשהו תפס לי בשולי החולצה. הסתובבתי, וראיתי שומר עם אקדח שהחזיק בי ועל פניו הייתה נסוכה הבעה מרוצה.
"תעזרו לי!!" קראתי בבהלה. למען האמת, השניים האלה היו בסדר, כבר התחלתי להאמין שאוכל לסמוך עליהם.

[עומר לאבגוד1]

נבהלתי מצעקתה של הנערה אך לא היה לי מה לעשות, ואני יכול להפקיר אותה.
הדבר היחיד שיכולתי לעשות הוא לנסות לצאת יחד איתם מפתח האוורור כמה שיותר מהר. "החזיקו בידים אחד של השני!" אמרתי והחזקתי בידו של הנער באחורי, בעודי ממשיך לזחול לאורך פתח האוורור. אני מקווה שהוא מחזיק את ידה של הנערה.

[הפייסטוס]

ניסיתי לתפוס את ידה של הנערה אבל השומרים כבר משכו אותה. אני לא יודע למה, אבל עזבתי את ידו של הילד השחום וניסיתי לחזור אחורה כדי לעזור לה.

[חתול הצ'שר]

השומר הניח את האקדח ישר ליד הראש שלי, אז פשוט תפסתי באקדח.
נשמעה יריה, אבל כשהסתכלתי, ראיתי שהאקדח נמס מספיק כדי שהכדור לא יצליח לצאת, ובכל זאת כשהוא נורה, הוא וגרם לאקדח להתפרק לשניים.
"ראית מה עשיתי לכלי הנשק שלך, רוצה שאני אעשה אותו הדבר לפרצוף שלך?" איימתי על השומר, והוא עזב אותי וזחל אחורנית.

[עומר לאבגוד1]

הסתכלתי אחורה בבהלה לשמע הירייה. כאשר הבנתי שאף אחד לא נפגע, צעקתי:" קדימה! בואו נעוף מכאן!" וזחלתי יותר מהר.

[הפייסטוס]

הסתכלתי אחורה בבהלה, אך ראיתי שהנערה בסדר. "אני ממש מאחוריך!" קראתי לעברו.
"את צריכה עזרה?" שאלתי את הנערה והושטתי לה יד.
לפתע הרגשתי רטיבות מוזרה ברגליים, וכשהשפלתי מבט וראיתי שכל הרצפה מכוסה במים ירוקים. "אה, ח'ברה?"