שירשור עלובי החיים!, זהירות, קללות!

[פרח נתתי לנורית]

מר וגברת טנארדייה, תתחיל...

[כינוי בעברית]

התעוררתי בביוב. לעזאזל, למה זה קורה לי כל הזמן? ואני גם לא זוכר כלום. איך הגעתי הנה?

[פרח נתתי לנורית]

התהלכתי לי בפונדק. "איפה הבן בליעל הזה?" שאלתי את האוויר.

[כינוי בעברית]

הראש שלי כאב. מצאתי פתח יציאה מהביוב שהוביל אותי לתוך הפונדק, ושם ראיתי אותה.

[פרח נתתי לנורית]

"איפה היית, מקק?"

[כינוי בעברית]

עדיין כאב לי הראש. מי זאת האישה הזאת? אני מכיר אותה?
"מי את ומה את עושה בפונדק שלי, עכברושת ביבים שכמותך?!" צעקתי, ואז נזכרתי שזו אשתי.

[פרח נתתי לנורית]

"טיפש עלוב, צפרדע ביצות! מה קרה לך?!"
---
כמובן הכל בדמות..

[כינוי בעברית]

"מה קרה לי? את לא מטפלת בפונדק! ריק פה לגמרי!" צעקתי. אני עדיין לא מצליח להיזכר בשם הפרטי שלה אבל אני יודע שזו אשתי.

[פרח נתתי לנורית]

"אני?! אתה זה שמתייחס לשיכורים פה כמו אל ביוב!"

[כינוי בעברית]

"את... את רוצה לומר שיצאתי עכשיו מתוך שיכור?"

[פרח נתתי לנורית]

"אני רוצה להגיד שאתה חתיכת שיכור גדול וחמדן."

[כינוי בעברית]

"טוב שקט, נכנס לקוח, תביאי לו את הבקבוק ה... הזה שאנחנו שומרים ללקוחות."

[פרח נתתי לנורית]

"תמצא מקום ותיקח את זה." אמרתי בסוג של עייפות מלאכותית ודחפתי לו את הבקבוק.

[כינוי בעברית]

הבקבוק היה ריק אז מילאתי אותו בדרכי שלי. כלומר, השתנתי לתוכו והבאתי ללקוח.
"אדוני ירצה יין לבן תוסס?" הצעתי ללקוח שלא נראה שהוא מבין ביין מיוחד.
--------------------
מצד אחד זה מגעיל, מצד שני זה מה שמר טנארדייה עושה.

[פרח נתתי לנורית]

כייסתי מהלקוח שרשרת זהב שהייתה עליו ואת ארנקו. היה לו גם טבעת נישואין על האצבע. הוא לא צריך אותה באמת, אז כייסתי לו גם אותה. הראתי לבעלי את השלל.
----
אשכרה...