פג והפ, לי ולאיימי, 6.9

אוקי אז יעאיי

טופס:

שם:לונה לאבגוד
גיל: 15
מראה: https://pre00.deviantart.net/16dd/th/pre/f/...ork-daqvikg.jpg
נשק: פיגון
אופי: מפוזרת כזה , מעופפת, בקיצור לונה
הורה אלוהי / נצר של: הבת של הרמס
כישרונות: יכולת לרוץ ממש מהר, אבלל ממש. טובה בלחימה בפגיון
יכולות: לעבוד על אנשים ממש טוב
כמה זמן במחנה החצויים: שנה
[B]הערות/ תוספות להוסיף: נסוגר על חמש עשרה?


שם: הרמיוני גריינג'ר
גיל: 15
מראה: https://pre00.deviantart.net/be86/th/pre/i/...oce-dampsa3.jpg
נשק: חרב מזהב קיסרי
אופי: חכומלוגית, יודעת הכל, קיצר הרמיוני
הורה אלוהי / נצר של: הבת של אתנה
כישרונות: לדעת באיזה ספר התשובה נמצאת
יכולות: לתכנן אסטרטגיות מועלות, אדריכלות
כמה זמן במחנה החצויים: שנה
[B]הערות/ תוספות להוסיף:

שם:אנבת'
גיל: 15
מראה:אנבת' מתוארת כבעלת שיער בלונדיני מתולתל ושיזוף עמוק בעור. שתי עיניה אפורות, כנראה בגלל אמה, אתנה, שתוארה כאפורת עין.
כן, זה מוויקיפדיה
נשק:סכין קטנה
אופי:אנבת' היא דמות מאד חכמה, אמיצה, החלטתית, חזקה (נפשית).
הורה אלוהי / נצר של:אתנה
כישרונות:היא חכמה מאד, מעולה באדריכלות
יכולות:היא נלחמת מצויין עם סכין
כמה זמן במחנה החצויים:בערך שנה
הערות/ תוספות להוסיף:בנוסף אליה אני אהייה עוד כל מיני חצויים...

הרמיוני
--------
"אנבת'" קראתי. "תגידי, יצא לך לראות את לונה?" שאלתי בקוצר רוח.

אנבת'
-------------
"לא ממש לאחרונה, למה?" נבהלתי מקוצר הרוח שבקולה.

הרמיוני
--------
"פשוט היא השאילה לי את הפגיון", אמרתי במהירות . "ואני צריכה לשייף אותו"

אנבת'
-----------
"אני לא יודעת איפה היא, מוזר שהיא משאילה לך את הפגיון כשהוא לא משוייף, זה לא מתאים לה" אמרתי, קצת נרגעתי שזה רק בגלל הפגיון, אבל לונה תמיד תמיד תמיד משייפת אותו, היא בחיים לא תסכים למשהו להשאיל אותו בלי שהוא יהיה משוייף למשעי.

אני רוצה שהיה להרמיוני היה שיפ לא צפוי
תעזרי לי לחשוב
והרמיוני
------------
"אני יודעת", אמרתי והסתכלתי על האופק שמאחורי אנבת'. "לא רציתי לשאול אותה למה, כי מהניסיון שלי אתה שואל אותה שאלות והתשובות -בואו נאמר - מיוחדות. "

אני אנסה
אנבת'
------------
"ברור, אבל זה עדיין מאוד מוזר" אמרתי וחשבתי על כל מיני תשובות מוזרות שהיו יוצאות ללונה מהפה

קיי
תודה
אולי עם ניקו
אבל סולאנג'לו
הרמיוני
------------
"כן אה, בכל מקרה תעזרי לי למצוא אותה" עברתי את המבט שלי לעינייה של אנבת'.

ניקו הרמיוני זה נחמדי
אבלאבלאבל סולאנג'לו
אנבת'
--------------
"טוב, עם הייתי לונה, איפה הייתי מתחבאת?" הסתכלתי על השמיים, העברתי את מבטי אל הרמיוני

אני יודעת
אז ניקו? מה נראה לך. זה יכול להיות נחמד
אבל סולאנג'לו זה הכייייי
הרמיוני
----------
"אולי נשאל מישהו מביתן הרמס?", הצעתי בתקווה.

כן, אפשר
נשמור את סולאנג'לו בליבנו לעד
אנבת'.
------------------
"כן, זה יכול לעבוד" אמרתי בשמחה "נקווה שהם ידעו משהו" אמרתי, קצת פחות שמחה

סולאנג'לו בכל מקום מהשירשור הזה
הרמיוני
-------------------
"אני מקווה", אמרתי טיפה בעצב והתחלנו ללכת.

אנבת'
------------
התחלנו ללכת, אני מודה שדאגתי קצת, אבל חשבתי לעצמי, 'זאת לונה! היא תמיד יכולה להעלם לאיפה שהוא ולחפש דברים כאלה, מיוחדים' ואז קול אחר בתוכי אמר 'אבל מה עם הפגיון? היא תמיד תמיד תמיד, לא משנה מה דואגת לו, הוא חשוב לה, היא בחיים לא תזניח אותו, בטח קרה לה משהו!' הרמיוני כנראה הבחינה שאני שקועה במחשבות סוערת כי היא הסתכלה עלי בבלבול ואמרה..........

"אנבת" , נגעתי לה הכתף. "אנחנו נמצא את הפגיון, אני מבטיחה, אני לא אוותר עליו, את יודעת כמה שהוא חשוב שלי."
-----
הרמיוני