סיקור סופרת||קורנליה פונקה, לאתגר "תשגעו אותי"

סיקור סופרת||קורנליה פונקה
תעודת זהות:
שם: קורנליה פונקה
שנת לידה: 1958
מקום לידה: מחוז וסטפאליה שבגרמניה
http://www.text.org.il/images/corn.jpg

מידע: בתור ילדה קורנליה פונקה רצתה להיות אסטרונאוטית או טייסת, אך כאשר החלה ללמוד באוניברסיטת המבורג שינתה את דעתה, ולמדה פדגוגיה. היא עבדה בתור עובדת סוציאלית, ובמקביל החלה לכתוב סיפורים, שואבת השראה מסיפורי ילדים אשר פגשה במסגרת תפקידה. לאט לאט היא עברה לסופרת במשרה מלאה, וספריה הראשונים יצאו לאור בגרמניה בסוף שנות השמונים והתשעים. והנה נקודה פוטריסטית: פונקה כונתה בעבר ה"ג'יי קיי רולינג של גרמניה". ספריה תורגמו לאנגלית רק בשנת 2004, אך לעברית מרבית ספריה עוד לא תורגמו.
ביבילוגרפיה: ספרי של קורנליה פונקה שיצאו לאור בעברית:
מלך הגנבים
לב של דיו
הנסיכה האבירה
כשף של דיו
מוות של דיו
איגריין האמיצה
רוכב הדרקונים
אדם האבן
חוות דעת אישית:לדעתי קורנליה פונקה היא סופרת מוכשרת, ולא סתם כונתה "הג'יי קיי רולינג של גרמניה". אומנם קראתי רק ספר אחד שלה (מלך הגנבים), אבל התאהבתי בו לחלוטין. היא מצליחה לשזור את הסיפור בחן, אומנם קצת בכבדות (בפעם הראשונה שקראתי את הספר, בכיתה ד', לא הבנתי כלום), אבל היא בהחלט הצליחה לגרום לי להרגיש כאילו אני בונציה, בדירה הקטנה של ויקטור, בסיום עוד יום עבודה ארוך ומייאש.
אחר: כיום קורנליה פונקה מתגוררת בלוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית, עם בעלה ושני ילדיה.

סיקור מקסים ^^
אני לא מכירה את הסופרת וכתבת עליה נהדר!

תודה רבה!

קורנליה פונקה היא אחת הסופרות האהובות עלי.
כתבת סיקור מקסים. כל הכבוד!

קרוניליקיה פונקה אכן סופרת מוכשרת מאוד, אך יש לה נטייה קצת להרחיב ולמשוך חלק מהדברים. למשל בלב של דיו, תיאוריה מפורטים מאוד- אך תיאור מפורט מדיי עלול להיות כבד.
אבל בכל זאת אני אוהבת את הסופרת. ואת הסיקור. כל הכבוד

א. סופרת* אחותי. יש הבדל.

ב. היא לוקחת הכול בקטן. תכלס אין דרמות גדולות וכאלה בספרים שלה. הכול הרבה יותר אישי ופשוט שזה מצד אחד פחות מלהיד ומצד שני יותר קל להתחבר לזה.

קראתי את רוכב הדרקונים, ואני חייבת להודות שפונקה כותבת מקסים
סיקור מקסים, אני חושבת שכדאי למרכז את הטקסט ולהוסיף עוד מידע ובחוות הדעת האישית

א. סופרת* אחותי. יש הבדל.

ב. היא לוקחת הכול בקטן. תכלס אין דרמות גדולות וכאלה בספרים שלה. הכול הרבה יותר אישי ופשוט שזה מצד אחד פחות מלהיד ומצד שני יותר קל להתחבר לזה.

א. *סופרת. כן, תודה, התבלבלתי. (באותו זמן שמעתי מוזיקה-)
ב. כן, אפשר לאמר.