סיקור ספר || פרסי ג'קסון וגנב הברק

גנב הברק || The Lightning Thief

פרסי ג'קסון וגנב הברק הוא ספר פנטזיה שנכתב על ידי ריק ריירדן ויצא לאור באנגלית בתאריך 1.12.05. הוא תורגם לעברית בשנת 2008. ההוצאה לאור שהוציאה את הספר לאור בעברית היא גרף, והתרגום לעברית נעשה ע''י יעל אכמון. בספר ישנם 383 עמודים, והוא הספר הראשון בסדרה "פרסי ג'קסון והאולימפיים". הספר הבא אחרי בסדרה הוא "פרסי ג'קסון וים המפלצות", או בשמו המקוצר: "ים המפלצות". הספר הוא ערבוב של פנטזיה והמיתולוגייה היוונית, ויצא גם סרט המבוסס על הספר הזה.

פרסי ג'קסון וגנב הברק מספר על פרסי ג'קסון, נער בעייתי בבית ספר לילדים בעייתיים. החיים שלו פחות או יותר נורמליים עד שהוא שומע את המורה שלו ללטינית - מר ברונר - ואת החבר הכי טוב שלו - גרובר אנדוורד - מדברים עליו ללא ידיעתו ועל דברים שהוא אינו יודע מה הם. כמובן, זה קורה אחרי שהוא בטעות מפורר את המורה שלו למתמטיקה, שהתבררה כמפלצת קטלנית. הוא מגיע בדרך כזו או אחרת אל מחנה החצויים - מקום שבו חצויים כמוהו יכולים לחיות בשקט. אבל הוא אפילו יודע מה זה חצויים, אז המורה שלו ללטינית - שהתברר כקנטאור כירון - אומר לאחת החניכות להסביר לו על כך. שמה אנבת' צ'ייס, והדבר הראשון שהיא אומרת לו זה: "אתה מזיל ריר שאתה ישן." היא מסבירה לו שהוא רק חצי אנושי, ושאבא שלו - שפרסי היה בטוח שמת - הוא בכלל אחד מאלי האולימפוס מהמיתולוגייה היוונית. הוא מגלה שהאלים עוברים מארץ לארץ - להיכן שתרבות המערב נודדת. הוא גם מגלה ששליט השחקים והשמיים - זאוס, מלך האלים - גילה כי הברק הראשון שלו נגנב. זאוס כועס מאוד, והוא כועס גם על אחיו, פוסידון. מתברר לפרסי כי הוא בכלל לא היה אמור להיוולד. לאחר מלחמת העולם השנייה נשבעו "שלושת הגדולים" - שלושת האחים רבי העוצמה; פוסידון, זאוס והאדס - לא להוליד יותר ילדים. הם עמדו בשבועה פחות או יותר, אבל פרסי נולד, והוא מגלה כי אבא שלו הוא פוסידון, אל הים! עליו להחזיר לזאוס את הברק הראשון שלו - שהוא בטוח שפרסי ואביו גנבו - לפני יום אמצע הקיץ, כדי שזאוס לא יכעס ושלא תתחולל מלחמת אלים. אבל פרסי קיבל נבואה מהאוראקל, והיא לא אומרת לו שהוא יצליח להחזיר את החשוב מכל...

היה משהו משפיל בידיעה שאני רץ לאט יותר מעץ. - פרסי.
תיארתי לעצמי שהיא עומדת לומר, הרגת מינוטאור! או, וואו, זה מדהים! או משהו כזה. במקום זה היא אמרה: "אתה מזיל ריר כשאתה ישן." - פרסי ואנבת'
''אתה אל.''
''כן ילד.''
''אל. אתה.'' - פרסי ודיוניסוס.
האדס שאג: ''אתה סבור שאני רוצה במלחמה, גור אלים?'' רציתי לומר, טוב, האמת שהשלדים שלך לא נראים כמו פעילי שלום. - פרסי והאדס.

"לפרסי, כמו לכל - כך הרבה ילדים בדור הזה, יש הפרעת קשב וריכוז ואפילו דיסלקציה. וקשה לו ומפריע לו ולא תמיד מצליח לו. אבל פרסי הוא גבור אמיתי ולא רק בגלל שאבא שלו הוא אל" - מתוך הכריכה האחורית של תקוות האולימפוס. אני רוצה להגיד שזה ממש נכון. פרסי הוא באמת גיבור אמיתי, וזה לא קשו לעובדה שאבא שלו הוא אל. הוא מנסה תמיד להציל את החברים שלו ולא מוכן לנטוש אותם, לא משנה מה.

זה ספר מעולה. אני ממש ממש אוהבת אותו. הוא משלב הומור, מיתולוגייה, פנטזיה והרפתקאות ביחד. ריירדן כותב מעולה, ואני חושבת שכל הקטע הזה של "פגם יסודי באופי של גיבור" זה משהו מאוד חכם. ככה אפשר לוודא ששום גיבור לא יהיה מושלם. העובדה שלכל הגיבורים יש הפרעת קשב ודיסלקציה גם מאוד עוזרת בזה לדעתי, כי כאילו ריק בא ואומר לך בפרצוף: "עד כמה שאתה חושב שפרסי מושלם, הוא ממש לא." אני גם מאוד אוהבת את כל ההומור בספר הזה, וכמו שאתם שמים לב למעלה בציטוטים - לפרסי יש נטייה לעצבן אלים. רק בספר הזה הוא הצליח להפוך אל אחד לאויב שלו, ושניים אחרים רוצים להרוג אותו. אפשר להבין מזה שהוא חסר טקט מאופן מלחיץ. אבל פרסי הוא פשוט מקסים ואני ממש אוהבת את הדמות שלו. ריירדן הצליח ליצור (לדעתי, לפחות) את הדמות האידיאלית הלא מושלמת הכי טובה בעולם. גם אמיץ, גם לא מוכן לנטוש את החברים שלו, גם יש לו הומור בריא - כל מה שגיבור טוב צריך. בקיצור: ספר מעולה, ממליצה לכולכם בחום

וואו, סיקור מושקע ומפורט על ספר מדהים. למרות שפרסי נשמע קצת עילג בציטוטים
עכשיו כל מי שלא מבין בפרסי ג'קסון יכול לקרוא פה ולהבין +!

נכון, אבל הוא חכם מאוד
תודה רבה!

נתחיל עם זה שזה ממש מושקע ומדהים ויפה אבל הערה פצפונת ושולית ^^
אני הייתי כותבת מתחת לתמונה שזו הכריכה של הספר בעברית, וגם הייתי מוסיפה תמונה של הכריכה המקורית, סהכ סיקור ממש יפה ומדהים.

סיקור מעולה! האמתי שלא מזמן קראתי אותו בפעם הראשונה, זה ספר טוב, סיקור מושקע ויפה (:

תודה
אבל יש לי מצב בטיחות במחשב אז אני לא יכולה לחפש תמונות... אם תשלחי לי את התמונה של הכירכה באנגלית אני אודה לך מאוד ^^

ירדן - ספר מושלם, אכן. אבל ים המפלצות יותר טוב.

מסכימה לחלוטין.
זה ספר מדהים, ספר הפנטזיה הראשון שאי פעם קראתי, והוא הצליח למשוך אותי טוב מאוד. ריק ריירדן באמת בנה כאן דמות מדהימה. ובהחלט יש לפרסי הומור נהדר. גם העלילה בנויה היטב.
סיקור נהדר על ספר נהדר, ממש כל הכבוד לך D:
הערה - זה לא רק פרסי. בכל ספר של ריק ריירדן יש את ההומור הזה.

אה, אני יודעת. קראתי את הראשון של הפירמידה האדומה ורואים את זה גם שם.
תודה