זיכרון ושכחה || מיה, קטע קצרצר

[Leonard Snart]

קטע קצר מאוד (235 מילים) שאני מאוד אוהבת.
כן, אני מודעת שהמשפט האחרון לא מאוד קשור לקטע, אבל הרגשתי שהוא סוגר מעגל באיזשהי דרך.
תהנו!
~.~
היה לה קשה לשכוח.
היא הייתה עושה משהו, כל דבר, ולא הייתה מצליחה להפסיק לחשוב עליו.
הוא תמיד היה שם. צל שחי בעבר והחל לחיות רק במחשבותיה. גם כשהיא הייתה זוכה לרגעים קצרים בהם היא הייתה מסוגלת לעזוב את המחשבות על אותו הצל הוא היה בא חזרה, עיקש. בא ונוקש וזועק ומרעיש במוחה, מזכיר לה תמיד לחזור לזכור אותו.
כן, היה משהו מרגיע בהימצאו של הצל שם. משהו שהיא לא הייתה יכולה להגדיר במילים. הצל לא היה טוב ולא היה מועיל, הוא לא היה תומך כלל וכלל ולעולם לא היה חושב על טובתה, אבל משהו בו גרם לה להרגיש טוב. העובדה שהוא עדיין קיים גרמה לה להרגיש טוב.
ובכל זאת היא לא אהבה לזכור אותו. היא הייתה מעדיפה בהרבה לשכוח את הצל. לעזוב את הזיכרונות שלו ולא לחזור לחשוב עליו לעולם. פשוט... לשכוח.
אבל לשכוח היה קשה מדי. השכחה הייתה פעולה מבורכת שכרוכה בהרבה מאוד סבל וכמעט תמיד לוקחת איתה משהו טוב.
אבל כעת הצל נהיה מטושטש, ולאט לאט הוא נמוג ממחשבותיה, כמו לילה ממש לפני שבא היום. רק שהיום אחר כך לא היה שלם.
כן, נדמה שהצל בסופו של דבר נעלם ממחשבותיה. התמוסס ונמוג לאין. אבל לפעמים, אחרי זמן רב בו היא מאושרת באמת ובתמים, הצל בא ומבקר במחשבותיה, ממש כמו פעם.
אבל הוא הפסיק לנקוש - עכשיו הוא רק נוגע חלושות במוחה. הוא הפסיק לזעוק - עכשיו הוא רק לוחש. הוא הפסיק להרעיש, ועכשיו הוא רק מרעיד את המחשבות שלה.
ועכשיו קשה לה לזכור.
~.~
ת"ב?

[אולי זאת אני]

וואו...
מיה, אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך.
זה מדהים ועוצמתי, בעיקר המשפט האחרון לדעתי.
ממש אהבתי.

[Ophelia]

מיה. מיה מיה מיה מיה. תגידי לי, מה עשינו שזכינו לקרוא את מה שאת כותבת?
מה עוד לא אמרתי על הקטעים שלך? הם יפהפיים, כתובים נהדר, עוצמתיים ומרגשים. אני מחכה לקרוא עוד מפרי מקלדתך.
ותאמיני לי, מיה, אותך אף אחד לא ירצה לשכוח.

[Wild]

מיה, את אחת הכותבות הכי מדהימות ש(לא) פגשתי.
זה כל כך עוצמתי ומושלם. כרגיל, אין לי ת"ב. מעצבנת שכמוך, למה את חייבת להיות כל כך כשרונית?
אני אשמח לקרוא עוד פרי מקלדתך.

[Music it's my life]

וואו מיה!
את כותבת מדהים אין לי ת"ב לתת לך, זה פשוט מושלם!

[Leonard Snart]

ממש-ממש תודה לכולכן!
אני כנראה אמשיך לכתוב ולפרסם קטעים קצרים, בעיקר כאלו שמושפעים ממוזיקה, ואלי כשתתלקח בי מוזה אני גם אתחיל סיפור מקורי כלשהו.