מקום מפלט || טוני, לתחרות "שלושת הז'אנרים" (וגם כקטע נפרד)

היער היה שקט, מסתורי ואפלולי. הנערה האדמונית רצה ורצה, עיניה אדומות מדמעות. מדי פעם היא מעדה על השביל, בשל
אבנים קטנות שדמעותיה הסתירו מפניה. היא עברה על פני עצים רחבים שהסתירו את הדרך וענפיהם שרטו את פניה בעדינות.
הנערה מחתה את דמעותיה, ורצה מהר יותר עד שהגיעה לשדה חמניות רחב ידיים. זה היה המקום היחיד שבו יכלה להירגע. מאז
שהייתה ילדה קטנה היא הייתה בורחת לשם כשהייתה עצובה. זה היה גן העדן הפרטי שלה, מקום המפלט היחיד שלה מהמציאות הקודרת.

"הוא לא עשה לך את זה... הוא לא היה עושה לך את זה. את סומכת עליו..." מלמלה לעצמה בעת שחדלה לרוץ ונכנסה אל
השדה. האדמה הייתה לחה ובוצית, וסוליות נעליה של הנערה השאירו בה סימנים. החמניות הגבוהות ליטפו את פניה של הנערה,
כמעין ליטוף אוהב של אבא... אך אביה לא אהב אותה. אילו אהב אותה, לא היה עוזב אותה עם אימה החולה במחלה חשוכת מרפא לבד בבית.
כעת הנערה לגמרי לבדה, אימה מתה לפני דקות אחדות והשאירה אותה יתומה.

הנערה פילסה את דרכה בין החמניות ומדי פעם עלה כותרת צהוב היה נלכד בשיערותיה האדמוניות. היא המשיכה ללכת עד
שפילסה את דרכה אל תוך קרחת קטנה בשדה. הנערה התיישבה במרכז חלקת הדשא הקטנה בה לא צמחו פרחים והחלה בבכי
תמרורים.

הנערה ישבה כך בשדה ובכתה, מוקפת בחמניות ששמרו עליה. החמניות היו שומרות עליה בכל פעם כשישבה שם, הן היו
מסתירות אותה ואת עיניה האדומות מעיניי האחרים ולפעמים אפילו מלטפות אותה ומנגבות את דמעותיה עם גבעוליהן הדקים.

לפתע שמעה הנערה קול הקורא בשמה. היה זה קול גברי שהכירה הנערה היטב. היה זה שכן שמדי פעם היה בא לבקר
והיה נוגע בה. הנערה לא אהבה כשנגע בה, היא אפילו התנגדה, אך ללא הועיל. הגבר קרא בשמה בשנית, קולו נשמע קרוב יותר.
הנערה קמה כאינסטינקט טבעי והחלה לרוץ. היא כבר שמעה את הגבר מסיט את גבעולי הפרחים מדרכו, את קול רגליו המכות באדמה הבוצית בריצה מהירה.

הנערה הביטה לאחור וניסתה לזהות את הדמות המוסתרת בין הפרחים, ולשנייה הייתה יכולה להישבע לעצמה שהגבר היה עירום.
הנערה הביטה בדמות בהבעה מפוחדת והמשיכה לרוץ מהר יותר... ומהר יותר...

ומהר יותר.

--

ת"ב?

הודעה זו נערכה ע"י Arcadia ב Jan 26 2015, 16:24 PM

וואו, טוני.
זה ממש יפה.
וואו...
זה הרגיש כאילו... אני לא יודע איך להסביר, זה נורא שאב אותי, הכתיבה שלך, איך שכתבת, וכמובן - הקטע עצמו...
אני לא בטוח אם הבנתי את זה נכון, אבל... הוא כאילו... אנס אותה והיא בורחת ממנו או משהו?
בכל מקרה, מדהים.

עברת פה על חוק התיוג. את ממש לא חדשה. אל תחזרי על כך שנית.

תודה רבה :)

כן, הוא אנס אותה והיא ברחה ממנו.


תם- שכחתי לתייג את השם שלי מרוב ההתרגשות שסיימתי את הקטע.

קודם כל, את כותבת מדהימה.
אני די בטוחה שהסוף יותר מתח מאנגסט, והוא לא כל כך מתקשר לי לשאר הקטע.
היו כמה בעיות ממש קטנות וחסרות חשיבות שהפריעו לי. אני אפילו לא בטוחה שאלה טעויות דקדוקיות, אבל הייתי משנה את הניסוח שלהן.

אני יודעת שזה נכון, אבל לדעתי "מאז שהייתה ילדה קטנה" נשמע יותר טוב.

שוב פעם אותו דבר, לדעתי יותר נוח לקורא "מלמלה לעצמה".

אבל זו רק אני והאובססיה המעצבנת שלי לפרטים קטנים כאלה.
זה מדהים, כתיבה זורמת, תיאורים טובים.
אשמח לקרוא עוד ממך D:

קטע מקסים, מותח ולעניין. הייתי חושבת לעשות לו המשך ומצד שני גם להשאיר אותו כפיקצר, אבל זו בחירה שלך.
בקשר לבטא - היית צריכה, בכמה מקומות יש טעויות - תיקנו כבר למעלה.
אל תפסיקי לכתוב!

מייבלאנה, לא הבנתי איך הב' במשפט מפריעה. מה רע בה? אם יורידו אותה המשפט יהפך ללא הגיוני.

תודה מייבלאנה, אתקן את עצמי. יש לי אישור ביטוא עצמי לסס"ש ולפורום פאנפיקים (מאיילת) אבל אשמח לקבל ממך עצות בהמשך :)

ותודה שיר 3>

לא רגע מה
היה לי איזשהו בלבול בתיקון האחרון.
היה שם משהו שהפריע לי, אבל התבלבלתי לגמרי ואני לא זוכרת אותו.
עזבי, המוח שלי פועל בדרכים נסתרות.
ואני אוהבת לתת עצות D:

לא רגע מה
היה לי איזשהו בלבול בתיקון האחרון.
היה שם משהו שהפריע לי, אבל התבלבלתי לגמרי ואני לא זוכרת אותו.
עזבי, המוח שלי פועל בדרכים נסתרות.
ואני אוהבת לתת עצות D:

זה ברור שלא תיקנתי את העניין עם הב', אחרת המשפט היה יוצא לא הגיוני מבחינה תחבירית XD

לא רגע מה
היה לי איזשהו בלבול בתיקון האחרון.
היה שם משהו שהפריע לי, אבל התבלבלתי לגמרי ואני לא זוכרת אותו.
עזבי, המוח שלי פועל בדרכים נסתרות.
ואני אוהבת לתת עצות D:

זה ברור שלא תיקנתי את העניין עם הב', אחרת המשפט היה יוצא לא הגיוני מבחינה תחבירית XD

משהו אחר הפריע לי שם, אני רק לא זוכרת מה.
כאמור, מוח מוזר יש לי XDDD