דיון||הבדלי רצינות בין פאנפיקים לספרים

*אני מדברת פה על פאפיקים ארוכים, ולא פיקצרים*

תראו, תופעה שאני מרגישה שחוזרת על עצמה לעיתים קרובות היא הבדל ברצינות הכתיבה והעלילה בין ספר לפאנפיק. בספר אני מרגישה שהסופר יעצור לרגע, יחליט על עלילה, ויעבוד על מה שכתב הרבה יותר מאשר שהסופר יעשה בפאנפיקים. אני אפילו לא מדברת על עלילה, אלא על דברים קטנים בהרבה – מערכות יחסים לדוגמא. יש לך פאנפיק של 40,000 מילים שיש בו מערכת יחסים שלא מתפתחת בכלל. 39,000 אלף מילים היא לא יודעת מה הוא מרגיש כלפייה, ולפתע כל הבעיות שלהם נפתרות באלף מילים? דבר כזה לא יקרה בספר. ואם הוא היה קורה, היינו חושבים שהספר לא רציני - אבל את הפאנפיק אנחנו כן נאהב.

לפעמים אני מרגישה כאילו כותבי פאנפיקים אפילו לא חושבים לעבור על הטקסט שלהם ולבדוק אם יש שגיאות הקלדה או לחילופין להעביר בטא. בטח שלא לפתח את העלילה הדמויות.

זה לא קורה תמיד – אני מכירה פאנפיקים שברמה גבוהה בהרבה מספרים, ובכל זאת...

האם אתם מרגישים הבדלי רצינות בין פאנפיקים לספרים? האם אתם חושבים שזה בעייתי? והאם אנחנו אפילו אוהבין את זה?
הוסיפו לנושא בחופשיות

לדעתי את מאוד צודקת, אני מרגישה שלפעמים בפאנפיקים העלילה נמתחת כמו מסטיק ולא קורה כלום, ולפעמים הכול קורה מהר מדי ולא מבינים שום דבר. אני חושבת שאם שמים לב לדבר כזה בפאנפיק צריך להגיד לכותב מה מפריע לך, כך הוא יוכל לתקן לפרק הבא

גם אני מרגישה ככה, אבל לא תמיד. יש פאנפיקים ויש פאנפיקים.
אני ספציפית מעדיפה פיקצרים מפאנפיקים ארוכים, כי שם אין סיכוי שהעלילה תימרח על כמה פרקים, כי יש רק פרק אחד.
טכנית, זה די ברור שפאנפיקים יהיו פחות רציניים, כי את הספרים כותבים סופרים מקצועיים, והספר עובר הרבה בדיקות איכות לפני שהוא מתפרסם. אבל פאנפיקים כל אחד יכול לכתוב ולפרסם, ככה שזה מתבקש שהפאנפיקים יהיו כתובים פחות טוב מהמקור (זה גם תלוי בסגנון כתיבה וכו')

אני מרגישה ככה הרבה פעמים.
אל תשכחי שההגדרה של הפאנפיק זה ספרות חובבים- הכתיבה לא אמורה להיות מקצועית. הביטוא רק מוסיף ותורם לנוחיות (למרות שלדעתי זה חובה לכל פאנפיק).
זה לא כל כך בעייתי ובהחלט אהוב, לפעמים הקוראים אוהבים את השאננות שיש בפאנפיקים...

זה מאוד תלוי בכותב. כבר יצא לי להיתקל בלא מעט כותבים מדהימים שלוקחים את היצירות שלהם ברצינות ולא פחות טובים מהרבה סופרים מוכרים.
אבל בגדול, כן. כותבי פאנפיקים לרוב לוקחים את זה כתחביב, הם פחות מנוסים בכתיבה והיצירות שלהם לא עוברות עריכה מקצועית (שיכולה הייתה לפתור הרבה בעיות בתכנון העלילה והדמויות ובכתיבה עצמה) והתוצאות בהתאם.

לדעתי האישית כל פאנפיק חייב לעבור בטא ולכל הפחות בדיקת שגיאות כתיב וסימני פיסוק.
לא רק שזה משפר את הנראות וגורם לרצות להמשיך לקרוא ולקחת את הסיפור יותר ברצינות, זה גם עוזר לכותב עצמו להשתפר, שזה לא פחות חשוב.
ברור שיש פאנפיקים שנכתבים סתם בשביל הכייף והכותבים לא תמיד לוקחים אותם מאוד ברצינות בעצמם. במקרים כאלה לדעתי הם לא יכולים לצפות שאחרים יתייחסו לסיפורים שלהם אחרת...
בכל מקרה, לרוב לצערי אין מה להשוות בין פאנפיקים לספרים. יצא לי לקרוא בודדים שהיו מעולים וסוחפים וממש יצירתיים והרגישו כמו משהו שיכול ממש להתקיים במקביל למקור. כמה חבל שאין הרבה כאלה!

כמו שכבר אמרו, זה מאוד תלוי בכותב.
אני חושבת שהסיבה לבעיה הזו היא שהכותב של הפאנפיק חושב, "נע, בסדר, זה ממילא כולה עוד איזה פאנפיק".
אני לא מסכימה עם האמירה הזו, ואני חושבת שפאנפיק זה חשוב כמעט כמו ספר, ושצריך לשבת ולהשקיע בו.

אני חושבת שההבדל שאת מדברת עליו הוא מנקודת מבט אחת, בזמן שיש להתחשב גם באחרת.
גם בעולם הכתיבה יש סופרים וספרים שלא מפותחים עד הסוף. אנחנו פשוט לא רואים אותם משום שהם נגנזים לפני ההוצאה לאור, ולכן נראה על המדף רק את הטופ שבטופ. זה לא אומר שאין כותבים שלא יודעים לפתח את העלילה עד הסוף, או שטועים בדקדוק או בפיסוק (במקרה הזה הם עוברים עריכה לשונית, אבל הבנת את העיקרון) - זה פשוט אומר שהם הסופרים שלא יוצא לנו לראות בשוק הספרות.
בעולם הפאנפיקים, לעומת זאת, הפרסום הוא הרבה יותר חופשי ונרחב, ולכן נראה גם פאנפיקים שלא עברו ביטוא, שהעלילה בהם חלשה או לא מפותחת ושנראה שהכותב לא השקיע בהם. זה לא אומר שלא קיימים פאנפיקים איכותיים, או שכל הפאנפיקים בכלליות נכתבים בפחות השקעה - זה פשוט אומר שהפאנפיקים המעולים שקיימים בעולם הפאנפיקשיין מסתתרים מתחת למעטה של פאנפיקים פחות מקצועיים, או שנכתבו על ידי כותבים חובבניים שיכולים להשתפר ברגע שיעבדו על מיומנויות מסוימות וישפרו את יכולתם בתחום.
ההבדל העיקרי בין איכויות פאנפיקים וסיפורת מקורית היא הסינון החומר, לא בחומר עצמו. כמובן שכל פאנפיק צריך לעבור ביטוא ופיתוח עלילה ברמה סבירה לפחות, כדי שיהיה נעים לקרוא ושאנשים יוכלו לענות מהרעיון העלילתי, שיכול להיות מצוין, אבל אני לא חושבת שהעובדה שיש כותבים יותר חובבניים אומרת שפאנפיקים הם פחות איכותיים, משום שגם בעולם הסיפורת המקורית קיימים סיפורים דומים.
הבדל הרצינות היחיד בין פאנפיקים לסיפורת הוא בדרך שהחברה מקבלת את שניהם, לא בדרך שהכותבים כותבים אותם – עולם הסיפורת ועולם הפאנפיקשיין הרבה יותר דומים משאנשים מוכנים להודות, וזה כולל גם את הרצינות בעת הכתיבה.

אני דיי מסכימה. אפילו לא בקטע של מערכות יחסים - קראתי הרבה פאנפיקים שבהם משפטים סתרו את המשפטים שלפניהם, סיפור אחד התפצל למיליון וכל העלילה הלכה בהילוך איטי עד שבשני המשפטים האחרונים כולם חיו באושר ועושר. הסוף. גם אני לא חפה מפשע בעניין הזה.

לא פעם ולא פעמיים גם קראתי ספרים עבי כרס שניכר היה בהם שהסופר זרק את עצמו למיים העמוקים עוד לפני שהוא ידע מה זה מצופים. נכון, ישנם הרבה פאנפיקים ומעט ספרים כאלה, אבל אולי זה בגלל שאדם שכותב ספר מנסה להתאים את אופן כתיבתו לעובדה שכל העולם יראה את זה כתוב באותיות שחורות וברורות על דף לבן, עם כריכה חגיגית וביקורות בכל מקום.

קשה לי מאוד לקרוא גם ספרים וגם פאנפיקים עם עלילה מעצבנת שכזו.

מצד שני, יש דרך קלה מאוד לכתוב בלי יותר מידי בעיות בעלילה, והיא לנצל את מעמדנו ככותבי הטקסט ולהכיר את הדמויות. אני מבטיחה לכולם שהעולם יתנקה מהרבה סיפורים גרועים אם נכיר בעצמנו את הדמויות פרי דמיוננו שעליהן אנו כותבים, ספרים ופאנפיקים כאחד.

זה תלוי בכותב ופאניפיק זה ספרות חובבים

סע
כאחןרעןחראעכחןגרעןחאעכרןכאעס נץה הכ

לדעתי, כמו שרובכם כבר אמרתם, יש פאנפיקים שנכתבים ברצינות וכאלו שפחות. בנוסף, מה שטוב בספר, זה שסופרים לא מפרסמים חלק מספר ומפסיקים באמצע. בפאנפיקים יש כותבים שנוטשים את הפאנפיק באמצע, דבר המתאפשר כי מפרסמים כל פעם פרק אחד. האמת שזה קצת מרגיז אותי לקרוא פאנפיקים ואז ברגע האחרון לגלות שאין המשך ושכתבו את הפאנפיק ב2012 או משהו כזה כך שאין סיכוי שהכותב ימשיך וכנראה גם לא יענה אם יבקשו ממנו להמשיך, לעיתים הוא לא היה מחובר יותר משנה!

גם אותי זה מרגיז

אני מאוד אוהב פאנפיקים, אך בכל זאת ספרים תמיד יהיו יותר איכותיים.

רק להבהיר, גם לי קורה שאני פחות משקיעה בקטע או לא מעבירה בטא. אני לא מתכוונת להעליב אף אחד בתגובה הזו, בבקשה תזכרו שאני רק אומרת קצת דברים שאני חושבת.

זה נכון כמובן, וככותבת, אם היית כותבת לי תגובה בונה ומושקעת הייתי מתלהבת בטירוף, ובכל זאת, אני מרגישה שהבעיה היא לא רק בכתיבה הלא נכונה - המהירה מדי או הנמתחת כמ מסטיק. הבעיה היא קצת בחוסר השקעה של הכותבות.

לדוגמא; בטא.
אני לא משתמשת בבטא לכל קטע - לסיפורים ארוכים ולפיקצרים של מעל 2,000 מילים אני לרוב אשתמש בבטא, לפחות מילים זה תלוי בנסיבות. אני לא טוענת שחוסר שימוש בבטא מעיד בהכרח על חוסר השקעה, אבל במידה בה לא העברת בטא, את צריכה לעבור הרבה על הקטע ולבדוק שאין לך טעויות. לכולם קורה שפה ושם יש להם שגיאות הקלדה, ובכל זאת, צריך להיות גבול מסויים. אני כן מגדירה את זה כקצת חוסר השקעה אם פאנפיק יהיה מלא בשקיעות הקלדה - דבר שבספרים, בגלל העורך הלשוני, אותו תמיד יש, אין.

זה נכון שפאנפיקים קל יותר לפרסם, ואני מקבלת את העובדה שיש הבדל בין הכתיבה שלי, לדוגמא, לבין סופר מקצועי. ובכל זאת, אני לא חושבת שצריכים להיות כאלו הבדלי רצינות. גם אם רמת הכתיבה לא מדהימה, אפשר לשבת על הקטע הרבה זמן, להשתמש בבטא, לפתח את הדמויות וכו. בסופו של יום, מישהו קורא את מה שאת כותבת.
פיקצרים גם בעלי הבעיות שלהם - אין פיתוח עלילתי, אין פיתוח רגשי, אין פיתוח דמותי. ובכל זאת, את צודקת, לרוב אני מעדיפה וואנשוטים.

זה נכון שאני לא מצפה מכל פאנפיק להיות ברמה של ספר. בכל זאת מדובר בספרות חובבים, ובכל זאת, אני כן מצפה לקצת השקעה בכתיבה - שאני מרגישה לפעמים שמאוד חסרה בפאנפיקים. אנחנו אומנם אוהבים את השאננות של הפאנפיקים, ובכל זאת, אני לא חושבת שנאהב במיוחד לקרוא קטע שכולו ממלא בחוסר הגיוניות או משהו דומה.

אני ממש מסכימה איתך, למען האמת.

אני די מסכימה איתך, למרות שאני חושבת שיש פיקצרים\פאנפיקים שלו חייבים לעבור בטא.
לי, זה לעיתים מפריעה. זה גורם לי קצת להרגיש צורך שהכל יהיה מושלם. ואז אני מפחדת לפרסם. אני מעבירה בטא על כל מה שמעל 2,000 מילים, אך מתחת לזה אני לא תמיד אעביר.
לרוב אני מסוגלת לשים לב לרוב שגיאות ההקלדה שלי בקטעים קצרים. אני חושבת שהכל תלוי בנסיבות, ושכל כותב.ת צריך להחליט האם הוא חייב להשתנמש בבטא או לא.
אני אחשיב את זה לחוסר השקעה, במידה שכל הקטע יהיה מלא בשגיאות הקלדה - כיוון שבמקרה הזה יש צורך דחוף בבטא.

אני כל כך מסכימה איתך. אין לי כל מילים חוץ מזה.

טוב, אז אני ככל הנראה אערוך את התגובה הזו ואצטט ואגיב עוד מחר או יותר מאוחר היום, פשוט אין לי זמ להמשיך כרגע - כי טל משועממת ואוהבת לדבר בגוף שלישי. סליחה אם יצאתי לא נחמדה או משהו, לא הייתה לי כוונה לפגוע באף אחד בתגובה....