קוד המורס
הידעתם? כולנו יודעים מילה אחת בקוד מורס. מהו קוד המורס, לתוהים מבנינו: קוד המורס הוא קוד שקיים בשני סוגים - מבחינה תקשורית קולית או קולית באופן בינארי. כלומר, כבוי או דולק. הקוד פותח על ידי סמואל מורס ואלפרד וייל במהלך שנות השלושים של המאה ה-19. קוד מורס מגדיר את המצב הכבוי כרווח שבין הסימנים, את המצב בו המשדר דולק למשך זמן קצר כ-"נקודה" ואת המצב בו המשדר דולק למשך זמן ארוך כ-"קו". בעזרת רצפים של סימני הקו והנקודה, קוד המורס מיצג ספרות ואותיות האלפבית. כל אות מיוצגת על ידי רצף של ארבעה סימנים לכל היותר, וכל ספרה על ידי רצף של חמישה סימנים בדיוק. הקוד כולל גם סמני פיסוק. אם נציין את משך הזמן של הנקודה כיחידה אחת, אזי הקו ישווה לשלוש יחידות, רווח בין קווים ונקודות בתוך אות אחת ישווה ליחידה אחת, רווח בין אותיות לשלוש יחידות, ורווח בין מילים לשבע יחידות.
קוד מורס עברי נרשם מימין לשמאל, וזאת בניגוד לקוד הלועזי, הנרשם משמאל לימין.
א · −
ב − · · ·
ג − − ·
ד − · ·
ה − − −
ו ·
ז − − · ·
ח · · · ·
ט · · −
י · ·
כ − · −
ל · − · ·
מ − −
נ − ·
ס − · − ·
ע · − − −
פ · − − ·
צ · − −
ק − − · −
ר · − ·
ש · · ·
ת −

בשנת 1922 המציא זלמן כהן, מראשוני שירות הקשר בהגנה, שיטה לזכירת קידוד המורס של האותיות העבריות. השיטה מתבססת על מילים או משפטים קצרים, שהיגויים מזכיר את קידוד המורס − חיריק מזכיר נקודה וקמץ או פתח מזכירים קו.
אם נרצה לכתוב אִמָּא - נכתוב את המילה כך:
· −

הנקודה היא ניקוד האות א' (כמו חיריק) והקו הינו ניקוד האות מ' (כמו קמץ)

קוד הספרות העברי זהה לקוד הבינלאומי, למעט כיוון הכתיבה:
1 · − − − −
2 · · − − −
3 · · · − −
4 · · · · −
5 · · · · ·
6 − · · · ·
7 − − · · ·
8 − − − · ·
9 − − − − ·
0 − − − − −



לאחר שהשכלנו, המילה היחידה שכמעט כל בני האנוש בעולם יודעים היא המילה SOS! נכון מאוד! אנחנו יודעים עכשיו שתי מילים בקוד מורס!
SOS (אס-או-אס) הוא אות המצוקה הבינלאומי הימי בקוד מורס. הוא מורכב משלוש נקודות, שלושה קווים ושלוש נקודות (· · · – – – · · ·)
האיתות זהה לזה של האותיות O, S ו-S, פרט לכך שהוא נשלח כאות בודדת.
משמעות הקריאה - סכנת חיים מיידית לנמצאים על כלי שיט או כלי טיס, וכל השומע את הקריאה נדרש להגיע מיד ולסייע בפעולות החילוץ.
למרות שמקובל לחשוב כי משמעות האות Save Our Souls (הצילו את נפשותינו) או Save Our Ship (הצילו את ספינתנו), למעשה הוסכם על הסימן רק משום שהוא קל לשימוש או לזיהוי גם לחובבן וגם בליווי הפרעות. בנוסף, העובדה כי האיתות משודר כאות בודדת ולא כשלושה אותות נפרדים מורה כי אין מדובר בקיצורה של מילה.
אות המצוקה המקורי ברדיו היה CQD. הוא הוצע בידי מרקוני ואומץ ב-1904. CQ היה הערה כללית לתשומת לב שנועדה להורות לצד השני לחדול מלשדר ולהקשיב, ו-D עבור distress (מצוקה). פרשנות עממית למשמעות הקוד הייתה כי הוא ייצג "Come Quick, Distress" (באנגלית: "בואו מהר, מצוקה"), או לחלופין "Come Quick, Danger" (באנגלית: "בואו מהר, סכנה"). קריאות דחופות שאינן קריאות חירום השתמשו בתחילית XXX. הודעות הנוגעות לבטיחות בים השתמשו בתחילית TTT. אות ה-CQD לא היה תקף לזמן רב. בכינוס הבינלאומי בברלין ב-1906 התקן הגרמני של SOS אומץ, ואושר ב-1908. אות ה-CQD היה בשימוש לעוד מספר שנים, במיוחד בידי מפעילים בריטיים אשר היו אלה שהציעו אותו לראשונה.
ההצלה המשמעותית הראשונה אשר הגיעה בעקבות אות מצוקה התרחשה בינואר 1909 כאשר 1500 איש ניצלו מהתנגשויות הספינות ריפבליק ו-פלורידה בידי ה-באלטיק לאחר ששמעה את איתות ה-CQD. השימוש המפורסם ב-SOS היה בטביעת האונייה טיטניק ב-15 באפריל 1912, כאשר מפעילי רדיו על סיפון הספינה השתמשו בו בנוסף לאיתותי מצוקה ישנים.
באוויר קוד החירום הוא "מיידיי" (Mayday).
בישראל נעשה שימוש במושג בשני ארגונים מרכזיים: האחד SOS חיות - ארגון להגנת בעלי חיים והשני SOS אלימות המתמקד בהתמודדות ובמניעת אלימות בית-ספרית.