אנג'ל || אש

היא הייתה מלאך. לא סתם קראו לה אנג'ל.
כשהיא הייתה מחייכת לכולם הייתה הרגשה עילאית. והיא תמיד הייתה מחייכת.
כשהיא הייתה מדברת הקול שלה היה רך ונעים, קול שהייתי רוצה להאזין לו במשך שעות על גבי שעות.
היא הייתה מספרת סיפור וכולם היו יושבים ומרותקים אליה. אפילו המבוגרים.
היא תמיד הייתה שם, הרגשתי כאילו ריחפה מעליי אבל היא הייתה ככל אדם.
היא תמיד נתנה לי הרגשה טובה, דיברה איתי והקשיבה לי. גם כשסיפרתי משהו עצוב, היא תמיד חייכה.
והיא ידעה בדיוק מה להגיד לי.
היא הייתה מלאך. לא סתם קראו לה אנג'ל.
אבל כמו כל מלאך, גם היא עלתה לשמיים.

אני מניחה שזו שגיאת כתיב.

זה עילאי אם התכוונת למרומם.

ועכשיו לחלק הכיפי בו אני אומרת/כותבת כמה כיף היה לי לקרוא את הקטע הזה.
אני ממש אוהבת את זה שהצגת את אנג'ל דרך העיניים של המספרת. זאת לדעתי דרך ממש טובה לספר משהו כי יש לך נקודת מבט חיצונית אבל עדיין לא כל יודעת ולטעמי את כתבת את זה מצויין. ממש התחברתי לאנג'ל כמו שהמספרת ראתה אותה.
גם השימוש בשם שלה כמוטיב היה נחמד, בעיקר השורה האחרונה.

אוי פדיחה.
תודה רבה על התגובה 3>

זה מקסים! זה קטע טוב, אבל לא ההכי טוב שלך. יש כמה דברים בניסוח שמפריעים לי משום מה, אבל חוץ מזה אין משהו ממשי. אני אוהב.ת את הקטעים שבהם את בקושי מתארת ומציגה דמות מתוך עיניים של דמות אחרת - זה דבר מקסים ואני מקנא.ה בך שאת יכולה לעשות את זה בלי שזה יצא עילג. הסוף היה טוב מאוד, במיוחד המשפט "גם היא עלתה לשמיים".

אני לא יודעת אם הרעיון בא מהדמות שלי מהפעילות(כנראה שלא אז אני פשוט אשתוק)

אבל עקב זה שאני מאוד אוהבת את הדמות הזאת הרמות שקשה לי לתאר אז הקטע שלך עשה לי הרבה פילס.

כתוב טוב, מובן והנקודת מבט נותנת לקורא זווית שונה ומעניינת על הדמות של אנג'ל.

כל הכבוד, אהבתי.

הי, למען האמת, שלו - דווקא כן! קראתי את השם אנג'ל אז הרעיון פסוק הבזיק וכתבתי את הכמה שורות האלו.
אז קרדיט ;)

תודה לשניכם 3>