דמות || הרמיוני ודמבלדור, תנו כותרת V2 - שלב 5

[A musician]

דמות-

ישבתי על הרצפה הקרה והבטתי לעבר הירח כמהופנטת.
אני אוהבת את הירח.
הוא עוזר לי לחשוב שדאגותיי פתורות, רחוקות ממני.
ותמיד יש סיבה שאני יושבת ומביטה בירח.
הפעם לא הייתה לי סיבה.
אולי זו הבדידות שאופפת אותי כל יום.
אולי זו ההרגשה שאין שם מי שיעמוד לצידי.
הרי לבסוף נשארתי לבד, נכון? כולם עזבו.
אפילו זה שציפיתי ממנו יותר מכולם, שהייתי בטוחה שלא יעזוב אותי, עזב.
התא שלי צפוף וקטן, המסדרונות אפלים וקרים.
אין אף חיוך, אפילו לא קטנטן.
אולי אני כאן, אבל אני יודעת שאני אדם טוב.
בית הכלא לא מתאים לי, הוא קודר.
"תכירי את מארק. אתם בוודאי תהיו חברים ממש טובים!"
הקול בראשי חוזר, מריץ סצנות ישנות.
גם מארק עזב, מארק לא צריך אותי יותר.
למארק יש חיים טובים.
ואני? אני פה, יושבת בכלא על מעשה שלא עשיתי.
כמה אני לא אחראית.
למה שיתפתי פעולה עם שקרים?!
כמה ילדותי מצידי, כמה שפל.
ואז חשבתי שאני אסתדר בכלא.
הציעו לי עזרה.
אבל אני סירבתי.
חשבתי שאני לא צריכה עזרה מאף אחד.
חשבתי.
לפחות הירח מדהים היום.
אני יודעת.
אני פשוט צריכה דמות שתדאג לי.
שפשוט תהיה שם ותשגיח עליי.
אני צריכה דמות בחיים שלי.
דמות מעוררת השראה.
אני צריכה דמות.

------------------------------

אשמח להערות בונות:)

[מאושרת]

זה יפה. חשבת על השם בצורה שונה, ח“ח.
אהבתי את הכתיבה שלך, ביצעת את זה מעולה.
יש אנטרים מיותרים, הקטע אמור להיות יותר קצר וזה נראה קצת כמו שיר.
יפה מאוד ^^