סיקור ספר|| שר הטבעות ושני הצריחים

הסיקור עלול להכיל מעט ספויילרים

שר הטבעות ושני הצריחים



* שם הספר: שר הטבעות ושני הצריחים. (The Lord of the Rings: The Two Towers)
* שם הסופר: ג'.ר.ר. טולקין
* שנת ההוצאה: 1954
* גוף ההוצאה: זמורה ביתן
* שפת מקור: אנגלית
* מתרגמם: רות לבנית ועמנואל לוטם.
* ז'אנר: פנטזיה אפית.

תקציר העלילה

הספר הראשון נגמר בהיפרדות החבורה. עם סיום הקרב סאם ופרודו ממשיכים במסעם למורדור בעוד מרי ופיפין מופרדים משאר החבורה ו(ספויילר) החבורה נפרדת מאחד מאנשיה. אראגורן, גימלי ולגולאס רודפים אחרי האורוק האי ופוגשים בגנדאלף, שכעת מתקרא גנדלף הלבן. מרי ופיפין בורחים בעת שהאורקים נטבחים על ידי אנשי רוהאן, ובסופו של יום מוצאים את עצמם בתוך יער פנגורן, יער הידוע באגדות עליו ובמסתוריותו. הם מתיידדים עם האנטים, רועי העצים. בנתיים, גנדלף מ.לווה את החבורה על מנת להפציר במלך תיאודן, מנהיגם של הרוהירים, לעמוד מול צבאותיו של סארומן בנקרת הלם. ואכן, בקרב שמתרחש מאוחר יותר, על נקרת הלם מפסיד צבאו של סארומן.
באותו הזמן האנטים הורסים את מעוזו של סארומן, לאחר שראו כי הוא כרת את כל היער, השוכן באייסנגארד.
ומה קורה עם פרודו וסא אתם שואלים? פרודו וסם לוכדים את גולום ומשכנעים אותו לסייע להם להגיע למורדור גולום הופך להיות "מורה הדרך" שלהם. מסעם המשותף ארוך וקשה. בשלב מסוים הם פוגשים באחיו של בורומיר, פאראמיר והוא שובה אותם לזמן מה. בשלב כלשהו בוגד גולום בפרודו ומוביל אותו היישר לתוך קוריה של שילוב, מפלצת ענק דמוית עכביש, שממתינה במערות חשוכות שנמצאות במעבר ההרים קירית אונגול, מעבר זה הוא הדרך הנוספת היחידה למורדור חוץ מאשר השער השחור, שם כבר היו והבינו שמשם הם לא יכנסו למורדור. פרודו מסתבך בדרכו לאחר שנאבד במערה ו(ספויילר) הוא ננשך על ידי שילוב ומאבד את ההכרה. סם, בהאמינו שפרודו מת, לוקח את הטבעת אליו, ופרודו נישא לצריח קירית אונגול.

חוות דעת

כמו גם הספר הראשון בטרילוגיה גם הספר הזה חוזר על ההצלחה. פה אנו נחשפים כבר לתיאורים אחרים, אנו פוגשים בארץ רוהאן ארץ רחבה וגדולה הידועה בשל סוסיה. פה בדמיוני עלו ציי סוסים רבים וסוסים גדולים ויפים. אנו מגיעי גם כבר למורדור, ארץ אפלה ושחורה ומפחידה. התיאורים של טולקין שוב חוזרים על עצמם ומעצימים את חווית הקורא, אני מרגישה את הפחד בעת מסעם של פרודו וסאם ואני מרגישה את רוח המלחמה בעת הקרב על נקרת הלם. אני מרגישה עוצמה רבה בספר שפורצת החוצה. הספר מדהים כמובן. בשונה מהספר הקודם בספר זה כבר מתחילות מלחמות אמיתיות, הקורא רואה מה קורה בכל צד בספר ובכך יכול לחבר לעצמו את התמונה הגדולה.
אנו מגיעים גם ליער מסתורי ביותר, אני לא אדבר לעיו יותר מידי כדי לא לספיילר את נפלאותיו אך רק אגיד שיש כאלו, בזמן הקריאה על היער הרגשתי כאילו מישהו צופה בי למרות שהייתי לגמרי לבדי בחדרי, הכתיבה של טולקין מעבירה כל כך הרבה מסרים, אני אומרת את זה שוב ושוב ואני אגיד שוב שממש "מרגישים את הכתיבה" שלו.
אני אוהבת ספרים עם תיאורי קרבות, אבל עד שהגעתי לטולקין לא הבנתי מה זה לכתוב על מלחמה, טולקין סופר מדהים, מצד אחד הוא כותב על חיים מאושרים, מצד שני על מסע מסוכן ומצד שלישי הוא מתאר מלחמות בדרך יוצאת דופן.
כמובן שאני ממליצה על הספר:)

אחר
הספר הוא השני בטרילוגיית "שר הטבעות.
גם על ספר זה הוסרט סרט שיצא מדהים.

קטעים אהובים עלי

"ולא היינו מגיעים עד כאן אילו ידענו על זה יותר לפני שהתחלנו. אבל אני מתאר לעצמי שככה זה בדרך כלל. עלילות הגבורה בסיפורים ובשירים העתיקים, מר פרודו: הרפתקאות, ככה קראתי להן. פעם חשבתי שאלה דברים שהאנשים הנפלאים בסיפורים יצאו לחפש, מפני שזה מה שהם רצו, מפני שזה היה מרגש והחיים נעשו קצת משעממים, מן בילוי, אפשר לומר. אבל זה לא ככה בסיפורים החשובים באמת, או באלה שנשארים בזיכרון. בדרך כלל, האנשים פשוט נופלים לתוכם - זאת הדרך שנועדה להם, כפי שאתה אומר. אבל אני מתאר לעצמי שהיו להם המון הזדמנויות, כמו לנו, לחזור בחזרה, רק שהם לא ניצלו אותן. ואילו היו מנצלים אותן לא היינו שומעים עליהם, מפני שהיו שוכחים אותם. אנחנו שומעים רק על אלה שפשוט המשיכו הלאה - ולא כולם הגיעו לסוף טוב, שים לב; לפחות, לא מה שהיה נחשב סוף טוב בעיני אלה שבתוך הסיפור, לא אלה שבחוץ. אתה יודע, לחזור הביתה, למצוא שהכל בסדר גמור, אם כי לא בדיוק כפי שהיה קודם - כמו מר בילבו הזקן. אבל אלה לא תמיד הסיפורים שהכי טוב לשמוע, גם אם אלה אולי הסיפורים שהכי טוב ליפול לתוכם! הייתי רוצה לדעת, לאיזה מין סיפור נפלנו אנחנו?" (סאם)

[זקנעץ:] "...רואה אני שהשמש כבר מסתלקת. הבה נלך מן ה... - האם אמרת איך אתה קורא לזה בלשונך?"
[פיפין:] "גבעה? מדף-סלע? מדרגה?"
זקנעץ חזר בקפידה על המילים.
[זקנעץ:] "גבעה. כן, זאת המִלה. אבל זו מִלה חפוזה, לציין בה דבר העומד פה מאז קיבל החלק הזה של העולם את צורתו. לא חשוב. הבה נעזוב אותה ונלך."

"מי שלא מסוגל להשליך אוצר בעת צרה, באזיקים הוא כבול." (ארגורן.)


"השר סמאגול? גולום הגדול? גולום האחד! אוכל דגים כל יום, שלוש פעמים ביום..."

"גנדאלף החדש זעפן הרבה יותר מגנדאלף הישן." (גימלי)

וכמו בכל סיקורי האחרונים אני אוהבת לסיים בציטוט.


ציטוט יפיפה לדעתי מפי תיאודן מלך רוהאן.

"היכן הוא הסוס ורוכבו? איפה השופר התוקע? ימי התהילה חלפו כמטר על הגבע. כרוח נושבת באחו. ירדו הימים מערבה, אל צל הגבעות... אשר נחו. איך הדרדרנו למצב הזה...?"

עוד סיקור נהדר מבית היוצר של ליל! להגיד את האמת, את עושה לי חשק לקרוא את שר הטבעות יותר ויותר. האם אקרא? האם אמצא את זה בספרייה? טם טם טם. הסיקור נהדר ומושקע מאוד. כתבת על כך שהוא הספר השני בסדרה ושיצא עליו סרט (אם כי תמונות מהסרט היו מוסיפות גם כן), ואת חוות הדעת שלך - אין מה לומר, אהבתי מאוד. בעיקר את המשפט הזה:

זה דבר שהפתיע אותי וגרם לי לרצות לקרוא את הספר, ולו רק בגלל החידוש שבדבר. זה מה שאני רוצה בסיקורים בחוות דעת, כל הכבוד. ואם כבר נתתי ציטוט, אז אהבתי ביותר גם את הציטוטים, אף על פי שלא הבנתי את כולם. קבלי ח"ח ענק (: יתווסף לספרייה