סיקור ספר || כמה רחוק את מוכנה ללכת

[מאושרת]

שם הספר: כמה רחוק את מוכנה ללכת
שפת מקור: עברית
מספר עמודים: 388
הוצאה: הוצאת כנרת, הוצאת זמורה
שנת הוצאה לאור: 2011

על הסופרת

מאירה ברנע גולדברג (נולדה ב-16 באוקטובר 1978) היא סופרת ישראלית, בלוגרית, בעלת טור ובעלת חברת "כריכה - סוכנות לספרים" המספקת שירותים לסופרים צעירים.
כמה רחוק את מוכנה ללכת הוא ספרה הראשון, ולאחריו הוציאה שני ספרים נוספים: כראמל, משפחה לדוגמה.
ספרה הראשון, כמה רחוק את מוכנה ללכת, מבוסס על סיפורה האישית. מאירה ברנע גולדברג עברה טיפולי הפריה במשך חמש שנים עד שילדה באופן טבעי את בנה, אבישי.

עלילה
לגיבורת הסיפור אין שם, כולם קוראים לה חמודה. האחות בבית החולים, בעלה וגם השכן שאול.
המשפט הפותח של הספר הוא "אני בת שלושים, נשואה חמש שנים, וכל חטאי הוא שאין לי תינוק. העובדה הזאת מאפשרת לכל אדם, ולא משנה עד כמה הוא קרוב אלי (ובעיקר לא קרוב אלי), למתוח ביקורת, לתת עצות, להידחף ולפשפש בחיי הפרטיים ללא כל הזמנה."
לגיבורת הסיפור ולבעלה, אסף, יש בעיית פוריות. כדי להיכנס להיריון הם צריכים לעבור הפרייה חוץ גופית, אבל יש עוד בעיה. שניהם נשאי טיי זקס, כך שהסיכוי שיצא להם ילד חולה הוא אחד לארבעה.
כל מה שגיבורת הסיפור רוצה הוא ילד, יותר מכל דבר אחר בעולם. היא מקנאה בנשים עם ילדים, מתעבת נשים בהיריון ובעיקר שונאת אנשים שאומרים לה "את פשוט צריכה להיות רגועה ואז תצליחו..."
במהלך הספר אנחנו עוברים יחד עם אסף ואשתו את כל חוויותיהם. את הכניסה הראשונה להיריון ואת המתח שלפני בדיקת ההיריון. את ההפלה הראשונה. את השאיבה הראשונה. את המחשבות על אימוץ והתגובות של הסביבה.
בספר גיבורת הספר עוברת תהפוכות רבות, עד לסיומו השמח.

דעתי האישית
וואו וואו וואו. אני מתה על הספר הזה. פשוט מתה עליו.
החל מהכריכה שלי, אישית, מאוד משכה את העין, ועד לכתיבה הקולחת והמעניינת. לא הצלחתי לעזוב את הספר עד שסיימתי.
הספר הוא גם למבוגרים וגם לבני נוער, גם אני וגם אמא שלי קראנו אותו (הוא בכלל שלה, אני גנבתי מסקרנות).
הספר מצד אחד מאוד ציני ויש בו המון הומור וקטעים משעשעים אבל הוא גם סיפור מרגש מאוד ומותח שעם כל שלב בעלילה מקפיץ ומנחית את הלב.
מאוד רציתי לשים ציטוטים יפים אבל לא הצלחתי לבחור, כי כל משפט בספר יכול להיות ציטוט מדהים.
אני אבחר לצטט חלק קטן. מדי פעם גיבורת הסיפור כותבת מין הערות שוליים, כמו "משפטים שאנשים אומרים לך כשאת מודיעה להם שאת ובעלך החלטתם לאמץ תינוק." אני בחרתי לצטט את משפטים שאנשים אומרים לך כשאת מספרת להם שאת שוקלת לאמץ תינוק ממוצא אתיופי:
"כל הכבוד לכם על האומץ. באמת כל הכבוד."
"בעלך מסכים לזה?"
"זה נהדר. האתיופים אנשים כל כך טובים. יש לי עוזרת בית אתיופית והיא כל כך נחמדה. אישה טובה, באמת."
"אני במקומך לא הייתי עושה את זה."
"גם אני הייתי מוכנה לאמץ תינוק אתיופי אם הוא היה נשאר תינוק. בתור תינוקות הם מאוד חמודים, אבל אחר כך הם נעשים מכוערים ואז מתחילות הבעיות. ראית פעם אדם אתיופי מבוגר יפה?"
אם עוד לא קראתם את הספר הזה - תעשו טובה, לכו לקרוא. אני יודעת על מה אני מדברת.

[.Wonder.]

וול, זה ספר שאני לא מכירה, ועד עכשיו אם הייתי רואה אותו לא הייתי מעיפה בו מבט שני. אבל בזכות הסיקור שלך, אני חושבת שאנסה אותו. בואי באמת נדבר על הסיקור שלך: מאוד מאוד נהניתי לקרוא אותו. אהבתי שהוספת מידע בקצרה על הסופרת, כי זה גורם לי להתחבר אל הספר. עשית תקציר משלך, וזה גם מוסיף. יותר מכל אהבתי את חוות הדעת שלך. כמו שאמרתי פעם, כאשר אני מגיעה לסיקור ספר שאני לא מכירה, אני שמה לב במיוחד אל חוות הדעת כי זה משפיע עליי אם לקרוא או לא. רואים שאהבת את הספר, וגם הציטוט (שמאוד שועשעתי ממנו) הוסיף. אני בהחלט מוסיפה לרשימת הקריאה שלי. ח"ח על הסיקור! יתווסף לספרייה