לב של אבן || גרייס

לפעמים אני רוצה
להיות המלכה הרעה
לא כדי להתחתן עם המלך,
או להרוג את שלגייה
אלא כדי שיהיה לי לב של אבן.

לא לחוש אכזבה
לא לחוש שונה.,

לא לחוש כאב,
כי זה כמעט תמיד ממישהו שאוהב.

לא לחוש פחד,
לא לחוש מה שגורם לבכי.

לא לחוש כעס,
לא לחוש שעוד שנייה, ממש שנייה, אני מתפוצצת.

לא לחוש גאווה,
ואפילו, אפילו
למרות שזה בלתי נתפס ועצוב למדי
לא לחוש אהבה.

אני רוצה לפעמים שיהיה לי
פשוט
לב של אבן.

---
עוד שיר ברגע של מוזה
ת"ב?

זה ממש ממש יפה!
אם כי, אני לא מבין גדול בשירה, אבל אני חושב שבשיר בסגנון הזה לא מתאים באמצע משפט של 4 שורות
[לא לחוש גאווה, ואפילו... לא לחוש אהבה].אבל אני לא ממש מומחה בזה, אז אפשר לחלוק עלי בשמחה... אבל אהבתי מאוד את מה שהשיר מבטא.

קודם כל אני חייבת לומר שזה שיר ממש מהמם
הרעיון ממש יפה, והצלחת להעביר אותו בצורה מוצלחת למדי. התיאורים גם טובים, אבל היה חסר לי עוד קצת פירוט.
רוב הבתים אחלה, אבל היה בית אחד שהציק לי-

אין פה חרוז או משהו אחר שמקשר בין המשפטים, ובאופן כללי זה בית יחסית תקוע.

סורי אם פגעתי, זה רק ת"ב

השיר הזה מאוד יפה כמו כל מה שאת כותבת, את כותבת יפה. מאוד אהבתי את הרעיון ואני אוהבת את המלכה הרעה משלגייה אז עוד יותר.

שכחת כאן פסיק.

שכחת כאן נקודה.

הבית הזה קצת לא הסתדר לי.
לרוב עצב גורם לבכי, לא פחד.

הבית הזה קצת לא הסתדר לי.
המשפט השני לא התאים לי כאן.
חוץ מזה אין לי הערות.
אני מצטערת אם פגעתי, לא התכוונתי, רק ניסיתי לעזור.
אני אשמח לקרוא עוד שירים שלך.

בתור סיום הייתי מצפה לקצת יותר. לדעתי ה’פשוט‘ תקוע.

בהתחלה מאוד התלהבתי מהחלק הראשון כי הרעיון מגניב, אבל אחר כך קצת איבדת אותי. בחלק מהמקומות כתבת עם חרוזים (אני אישית יותר אהבתי את החלק בלי החרוזים) ובחלק לא, כך שלא הבנתי לאיזה מבנה את מכוונת והיה מאוד קשה לקרוא בצורה רצופה.
בכל זאת, שיר מאוד יפה. שימי לב לפיסוק שלך.