תקווה קטנה להצלחה ll נעם

כתבתי את השיר באמצע השיעור שלנו היום (שש וחצי בערך). ביטאתי את עצמי ממש דרך השיר.

--

תקווה קטנה להצלחה
אשר אינה נובעת מבין דפי הספר
תקווה קטנה, חבויה
בתוך תוכו של הזמן
כנראה

תקווה זו עוד תבוא
אני בטוח
אך איני יודע מתי
ולמה

ומה יקרה בעתיד?
מה יקרה כשהתקווה תלך שוב?
אני מפחד ממה שעוד יבוא
וממה שכבר היה
עד כה

ועכשיו
כשהתקווה עוד לא באה
קשה לי כל כך
אבל דבר אחד,
דבר אחד שמחזיק אותי כאן -
היא התקווה

השיר יפה ואפשר לראות שהוא מבטא את הרגשות שלך, אתה כותב יפה. מזמן לא פרסמת כאן שיר ואני שמחה שהחלטת לפרסם. הייתי מוסיפה קצת יותר דימויים.

אהבתי את שתי השורות האלה.

לא הבנתי איך ה'כנראה' קשור כאן.

המשפט הזה מרגיש לי קצת מאולץ ובשפה גבוהה שלא מתאימה לשאר השיר.

המשפט הזה לא הסתדר לי, המילים 'עוד' ו'אינה' ביחד לא הסתדרו לי.

רשמת 'היא' במקום 'הוא', הכוונה כאן היא לדבר ככה שזה צריך להיות 'הוא'.
חוץ מזה אין לי הערות.
אני מצטערת אם פגעתי, לא התכוונתי, רק ניסיתי לעזור.
אשמח לקרוא עוד שירים שלך.

האמת שלא הבנתי כלום. באמת ניסיתי להתרכז ולהבין, אבל פשוט לא הצלחתי. על מה אתה מדבר, מה קורה, מה הקשר בין שורה אחת לזו שאחריה... בכל השיר אתה מדבר על זה שאתה רוצה שהתקווה תבוא ובסוף אתה כותב שמה שמחזיק אותך זו התקווה? אם ניסית להתחכם אני אישית לא אוהבת את זה, זה מאוד מבלבל ואני לא מצליחה להבין את השיר...
היו לך טובים יותר.

אענה על שתיכן בנפרד:

אני לא בטוח שהתקווה תבוא, אבל מקווה שכן.

למה? אני אהבתי אותו.

צודקת, בהתחלה כתבתי משפט אחר ואז שיניתי.. אערוך

התכוונתי לתקווה, לא ל'דבר'
וזה גם קצת מוזר שיהיה כתוב 'הוא התקווה'
תודה על הת"ב

כן, התקווה מחזיקה אותי. התקווה, שאני יודע שתבוא, היא זו שעוזרת לי.
תודה על הת"ב