לילה | הילה

הלילה שבו היא איבדה את עצמה
היה ליל חורף
היא צעקה את שמו כשהגיעה סופה
והשלג קבר את הכל

וכמו הסופה, היא סערה בעוצמה
ונפלה על הקרקע
וכמו הגשם, הדמעות זלגו
ושטפו אותה איתן

בלילה ההוא לא היו ברקים
או רעשים מבין העצים
רק דממת מוות שהחרישה הכל
והיא טבעה
בחשיכה

-
אני לא בטוחה ממש מה זה, החלטתי לפרסם. ת"ב?

השיר מאוד יפה ועצוב, את כותבת יפה.
אני שמחה שהחלטת לפרסם ואני חושבת שזה השיר הראשון שלך שאני קוראת.
העברת את הרגשות בצורה טובה והשתמשת בדימויים טובים ומדוייקים.

מאוד אהבתי את המשפט הזה.
אני אשמח לקרוא עוד שירים שלך.

זה נהדר כל כך. הצלחת להכניס המון המון לתוך השיר הקצר הזה. אין לי הרבה מה לומר, באופן כללי אני מתקשה מאוד לתת''ב שירים, אבל הוא באמת מעולה. ההרגשה שאחרי שסיימתי אותו היא כמו הרגשה שבסוף קטע שבו איבדתי דמות. אז לא בכיתי או התרגשתי, כי לא הספקתי להכיר את הדמות ולא הספקתי לטעום כלום, אבל בהחלט הצלחת לעשות משהו.