השומרת//רייצ'ל לונה וויזלי, אתגר "ברחבי העולם"

היא עמדה שם, יחפה, שמלה קיצית ודקה לגופה. רוח קלה נשבה סביב רגליה וגופה נרעד במקצת. היא הרגישה אותם מסביב. 'עזרי לנו... הצילו... אנחנו כאן... הוציאי אותנו... שחררי אותנו...' לחשו הרוחות מהאדמה מסביבה.
היא צעדה לעבר מרכזו של המעגל, מביטה בין האבנים לעבר השמש השוקעת. 'זה לא מקומנו... הצילי אותנו... החזירי אותנו לביתנו...' היא הסתובבה באיטיות סביב עצמה, חושבת. היא נשלחה לשם על ידי אביה. הוא סירב להאמין שהיא לא רגילה, לא כמו כולם.

"את פשוט חייבת להיות שונה, אלישיה, נכון? נכון?!" הוא צעק בכעס.
באותו רגע היא התגעגעה לאימה.
"בגללך היא עזבה. היא ראתה אותך ופשוט ידעה מה המצוי בתוכך וברחה עוד לפני שגדלת. היא ידעה."
המילים ננעצו בה כמו סכינים, דקרות ולא מרפות.
"היא הייתה בהלם עד שהיא מתה, בגללך."
אמר והביט בה, נועץ מבט נזעם אל תוך עיניה השחורות.
אביה היה עצבני מאז שזכרה את עצמה. הוא תמיד האשים אותה במות אימה.
"את תלכי לשם. את תלכי לשם בסוף החודש, כשירח מלא יעלה בשמיים, ואת כבר תהיי שם. ברור לך?!" צרח והסיט את מבטו, וריד פועם בצווארו.
אלישיה לטשה מבט מופתע ומלא אימה באביה, היא לא האמינה שהוא מסוגל לזה.
"אך זה מקומו של השטן, והשטן הכי חזק כשירח מלא מופיע," לחשה בחרדה משתקת.
"רק פגישה עם השטן - זה שברא אותך - תעזור במצבך," קבע ויצא בכעס ממטבח.
היא נשארה שם, מפוחדת עד מוות, לא מבינה מה עשתה.
"תעזור לי, בבקשה," לחשה לדלת הסגורה ודמעות זלגו מעיניה.

'את שלנו... הצטרפי אלינו... תוציאי אותנו...' לחשו הרוחות.
גופה המשיך לרעוד, אבל לא מקור. היא פחדה.
היא פחדה פחד מוות מהרגע שבו השמש תשקע ותשאיר אותה לבדה עם הירח, ללא יצור חי.
הדמעות המשיכו לרדת באיטיות במורד אפה. דמעות שקטות, ללא קול שילווה אותן.
יש המאמינים שהאבנים בשביל שבו הלכה מרפאות, אבל לא היא.
אלישיה גודלה באמונה שהשטן הביא אותן לשם מאירלנד, ושהוא חוזר לשם כל חודש בירח מלא ולוקח את היצורים האומללים שנשכחו שם.
במשך שנים הורים התחילו להשאיר ילדים לא רצויים בתוך המעגל לעת ערב ירח מלא, מקווים לא לראותם שוב.
כל מי שהושאר שם לא חזר מעולם.
הרוחות המשיכו ללחוש כשלפתע ראתה דמות. פחד עמוק עלה בה ושיתק את רגליה הרועדות. הדמות התקדמה. היא לא ראתה את פניה מכיוון שצל השמש השוקעת הסתיר אותן. הדמות התקרבה עוד ועוד לאיטה, לא ממהרת.
היא נפלה בפחד לאדמה, רגליה מתקפלות מתחתיה והדמעות ממשיכות לזרום ללא קול, בטוחה שהשטן הגיע לקחת אותה. בכי תינוק רעד לידה, שמרוב פחד לא שמה לב אליו עד עכשיו. לפחות לא תסבול חיים רעים.
"אוי, הפסק לבכות, יהיו לך חיים יותר טובים עכשיו," רטנה הדמות, שבינתיים נעמדה לידה והסתירה את אור השמש לחלוטין. היא לקחה את התינוק וערסלה אותו בידיה.
עכשיו, כשראתה את פניה של הדמות, הבחינה אלישיה שזו אישה בגיל העמידה שסחבה בידיה כמה שמיכות, שכרגע עטפה בהם את התינוק הבוכה.
"אנשים כפויי טובה, ככה נוטשים תינוקות." לפתע היא ראתה שגם אלישיה שם. והביטה בה בהפתעה קלה. "ומי את אם מותר לי לשאול? בדרך כלל אני מוצאת פה רק פעוטים, בלילות האלה."
אלישיה, עדיין מופתעת מזה שהיא עוד חיה ולא השטן הוא זה שלוקח את הילדים שנטשו, רק הביטה באישה בעיניים פעורות.
"טוב, את בטח קופאת מקור עם השמלה הזאת," אמרה האישה, "כדאי שתבואי איתי - הבקתה שלי לא רחוקה. אם תרצי, תוכלי להישאר שם זמן מה." היא עטפה אותה בשמיכה הנותרת ולקחה את ידה הקפואה של אלישיה בכף ידה הקמוטה.
"אני מבינה שאת מופתעת, גם אני מופתעת לא פחות ממך." אמרה בעודה מושכת אותה הרחק ממעגל האבנים, אור הירח העולה זורח על פניה. מחשבה איומה מצאה את דרכה לראשה של אלישיה, מה אם היא בעצם השטן בתחפושת? היא סילקה את המחשבה מראשה והמשיכה ללכת בעקבות האישה, שהרדימה את התינוק שבידיה.



תודה לפרסבת פוראבר שביטאה :)
מחכה לת"ב

יאי זה היה פשוט מקסים ונהדר.
פשוט נהנתי לקרוא, העלילה, התיאורים, הכל היה במידה ושולב טוב לכדי סיפור טוב, זורם ויפה.
התיאורים שלך במידה הנכונה, יכולתי לדמיין את המצב ואת אלישיה והפחד שלה (היה לי טיפה יותר קשה בוויכוח עם האבא כי שם חסרו לי טיפה תיאורים אבל הקטע בסוף עם האישה המבוגרת פיצה על זה לדעתי).
דבר נוסף שהיה מצויין היו מעברי הזמנים, אני אוהבת לקרוא קטע שהפלשבק הוא חלק ממנו ולא מוצהר וכתבת את זה מצויין.
בקיצור כל הכבוד, קטע טוב שכיף לקרוא ואני מקווה לקרוא עוד קטעים שלך.

וואו, זה היה ממש מדהים. פשוט מרתק, ממש אהבתי את הקטע ואת התיאורים ואת הרעיון ופשוט את הכל. וואו.
אוקיי, זה מדהים ואני ממש שמחה שהחלטת לפרסם את זה.
יש לי כמה הערות, הבנתי שלקחת בטא אבל עדיין יש טעויות...

רשמת 'כעס' במקום 'בכעס'.

הייתי רושמת 'הרגע' במקום 'רגע'.
רשמת 'התגעגע' במקום 'התגעגעה'.

צריכים לעשות סימן פיסוק בסוף גרשיים.

רשמת 'שבשביל הלכה' במקום 'בשביל שהלכה'.

רשמת 'להשאירו' במקום 'להשאיר'.

רשמת 'כשמרוב' במקום 'שמרוב'.

לפי מה שאני יודעת צריך לעשות רווח לפנח המקף ואחריו.

רשמת 'בתחפושות' במקום 'בתחפושת'.
הקטע באמת ממש מדהים.
אני מצטערת אם פגעתי, לא התכוונתי, רק ניסיתי לעזור.
אני אשמח לקרוא עוד קטעים שלך.

וואו. אהבתי מאוד את הקטע-הכתיבה זורמת והרעיון יפה.
הופתעתי מאוד מהזקנה בסוף.

אוקיי, אז דבר ראשון - קטע נפלא, אהבתי.
ועכשיו - ראיתי שלקחת בטא, אך אני ממליצה לך לקחת בטא מרשימת הבטאים (את יכולה גם לפנות אלי לביטוא, אם את רוצה - אני גם מופיעה ברשימה^^) כי עדיין יש טעויות בקטע.
אז לטעויות:
טעות-

תקין-

טעות-

תקין-

(כותבים נשבה ולא נישבה)

טעות-

תקין-
אין פה בדיוק משהו 'לא תקין', פשוט לא הבנתי איך זה מופיע פתאום אחרי הנקודה במשפט הקודם.



טעות-

תקין-

(אני לא מבינה למה עשית גרש אחד במקום גרשיים - הרי זו אמירה, למעשה, לא מחשבה או כינוי)



טעות-

תקין-

(היה חסר אנטר)



טעות-

תקין-

(הוא צעק בכעס ולא הוא צעק כעס)



טעות-

תקין-

(מאחר והיא נקבה, היא התגעגעה ולא התגעגע)



טעות-

תקין-

(היה חסר לך אנטר)



טעות-

תקין-

(היה חסר לך אנטר)



טעות-

תקין-

(א' - היה חסר לך אנטר, ב' - היה צריך לשים פסיק בסוף הציטוט ולא נקודה, מאחר ויש פועל אמירה לאחר מכן)



טעות-

תקין-

(א' - היית צריכה נקודה ולא פסיק, ב' - היה חסר לך פסיק)



טעות-

תקין-

(א' - היה חסר לך אנטר, ב' - היית צריכה מקף ולא פסיק)



טעות-

תקין-

(א' + ב' - הייתי ממליצה לך להפסיק את הפסיקים במקפים, ב' - היית צריכה לשים פסיק בסוף הציטוט, ג' - היה לך פסיק מיותר אחרי ה'קבע', ד' - כתבת ממטבח במקום מהמטבח, אבל אני בכלל הייתי משנה את זה ל'יצא מהמטבח בכעס'.



טעות-

תקין-

(שוב, אני לא מבינה למה לא עשית גרשיים אם זו פעולת דיבור)



טעות-

תקין-

(לפי דעתי זה אמור להיות הדמעות ולא דמעות)



טעות-

תקין-

(זה אמור להיות שהלכה ולא הלכה)



טעות-

תקין-

(לא טעות, פשוט הייתי ממליצה לך להחליף את ה'נכחו' ב'נמצאו')



טעות-

תקין-

(היה חסר לך אנטר)



טעות-

תקין-

(גם כאן, זה לא שזה 'לא תקין', פשוט הייתי ממליצה לך להחליף את ה'לאדמה' ל'על האדמה')



טעות-

תקין-

(היית צריכה לשים פסיק ולא נקודה)



טעות-

תקין-

(היה חסר לך פסיק)



טעות-

תקין-

(א' - היה חסר לך אנטר, ב' - צריך לעשות רווח לפני ואחרי מקף, ג' - היה חסר לך פסיק, ד' - לא בדיוק טעות, אבל השתמשת הרבה פעמים במילה 'האישה' אז הייתי ממליצה לך פשוט להחליף אותה ב'היא')



טעות-

תקין-

(היית צריכה לשים פסיק ולא נקודה)



ו... זהו. חוץ מזה, הקטע נפלא - יש תיאורים, הרעיון יפה - אהבתי. רק בוויכוח עם אבא שלה הייתי ממליצה לך לתאר יותר את הרגשות של אלישיה, כי הרגשתי שהיה שם קצת חסר משהו.
בכללי, קטע יפה מאוד, אשמח לקרוא קטעים נוספים שלך^^
מקווה שלא פגעתי

תודה על התגובות!
אני אנסה לתקן את הכל ולזכור לפעם הבאה...
ועשית גרש אחד כי זה לא בדיוק דיבור זה יותר הרגשה.
אני חושבת...
ועוד פעם תודה!
עזרתם מלא!