הכל על דיבייט || אשכול מידע

[Nico di Angelo]

* כל מה שנכתב פה באשכול מבוסס על הידע האישי שלי כדיבייטור בתחרויות וגם מחוץ לתחרויות. החוקים גמישים כמו שיוזכר באשכול והם משתנים מדיבייט לדיבייט, אבל החוקים הכלליים הם חלים בכל דיבייט.

דיבייט
אמנות הוויכוח

נשמע פלצני קצת, לא? "אמנות הוויכוח". זה כאילו מישהו מלמד אותך להתווכח!
אה, רגע. זה בדיוק כל הרעיון של דיבייט. אבל אתם מבינים, דיבייט זה יותר מסתם לצעוק אחד על השני טיעונים רנדומליים ולא באמת להקשיב. דיבייט זה דבר הרבה יותר מסודר מזה, עם חוקים כלליים ברורים אף על פי שהמספרים והזמנים יכולים להשתנות בין דיבייט לדיבייט. האשכול שלנו יהיה מחולק לכמה חלקים - חוקים כלליים של דיבייט, מספרים וזמנים ומה שקורה בדרך כלל, סוגי דיבייטים שונים, תפקיד כל דובר ומילון מושגים. במהלך קריאת ארבעת החלקים הראשונים יוזכרו מונחים שיכול להיות שאתם לא מכירים (אולי כי חלקכם לא דיבייטורים ואתם לא צריכים לדעת את המונחים האלה), וליד כל מונח כזה תהיה כוכבית (*) וכך תוכלו לדעת שהמונח נמצא במילון המושגים.
שנתחיל?

חוקים כלליים ואיך מתנהל דיבייט

מישהו מכם יודע איך מתנהל דיבייט? ובכן, ברגע שמבינים את העיקרון המשחק הוא די פשוט. במהלך כל ההסבר הזה אני אשתמש במספר האנשים והזמנים שאני מכיר, אבל כמו שיוסבר בחלק השני של האשכול, הכל גמיש.
אז העניין פשוט מאוד - נושא אחד, שתי קבוצות, שלושה דוברים בכל קבוצה, ארבע דקות לדבר, חמש הפסקות לדיונים בין נאום לנאום ושישה דוברים באופן כללי. כדי להסביר לכם את מבנה הדיבייט, אני אתן לכם דוגמא לדיבייט שהיה לנו כקבוצה. הנושא שלנו היה שיקויי מזל יהיו זמינים לכלל האוכלוסייה. המושן* הזה בעצם יוצא מנקודת הנחה אחת פשוטה - בעולם שלנו קיימים שיקויים שנותנים מזל, כך שעדיף לקבוצות לא להגיד "זה לא יכול להיות כי אין דבר כזה שיקוי מזל", כי בצורה הזאת הם עושים ריבאטל* למושן, וזה לא טוב בדיבייט.
עכשיו, אחרי שנתנו לנו את המושן קובעים מי הקבוצה שמסכימה עם המושן הזה (קרי, חושבת שזה טוב ששיקויי מזל יהיו זמינים לכלל האוכלוסייה) ומי הקבוצה שמתנגדת למושן הזה (קרי, חושבת שזה לא טוב ששיקויי מזל יהיו זמינים לכלל האוכלוסייה). הקבוצה החיובית (שמסכימה עם המושן) מדברת ראשונה בכל הדיבייט, והקבוצה השלילית (שלא מסכימה עם המושן) סוגרת את כל הדיבייט. הקבוצה החיובית יכולה להיקרא גם ממשלה, והקבוצה השלילית יכולה להיקרא גם אופוזיציה.
לפני תחילת הדיבייט, אנחנו מקבלים 15 דקות עם הקבוצה לחשיבה קבוצתית ופיתוח טיעונים. הזמן הזה נקרא פרפ* (Prep, באנגלית) והוא ללא ספק אחד מהחלקים החשובים בדיבייט. עוד פירוט עליו בהמשך האשכול.
סדר הדוברים בדיבייט הוא כזה: דובר I של ממשלה, דובר I של אופוזיציה, דובר II של ממשלה, דובר II של אופוזיציה, דובר III של ממשלה, דובר III של אופוזיציה. כך, בעצם, יוצא שהדובר הראשון של הממשלה מתחיל את הדיבייט והדובר האחרון של האופוזיציה סוגר אותו.
לכל אחד מהדוברים יש 4 דקות (בדיבייטים שאני עושה) להציג את הטיעונים שלו ולעשות ריבאטל לקבוצה היריבה. במהלך הזמן שהוא מדבר, אף אחד מהקבוצה היריבה או הקבוצה שלו לא יכול להגיב ולהפריע לו באמצע. למעשה, הם צריכים לשבת בשקט, והמקסימום שמותר להם לעשות זה להתלחשש בינהם או לכתוב במחברות שלהם למה כדאי להם לעשות ריבאטל. יש רק מקרה אחד שבו מותר לקבוצה היריבה לקום ולהתקיל את הדובר, וזה נקרא POI*.
לאחר שדובר מסיים לדבר, לקבוצות יש דקה לפני שהדובר הבא יעלה כדי לארגן את הטיעונים שלהם ואולי לחלק בינהם ריבאטלים.
שימו לב! המטרה בדיבייט היא לעולם לא להגיע להסכמה. למעשה, ככל שאתם לא מסכימים יותר זה יותר טוב. הקבוצה שמנצחת בדיבייט היא הקבוצה שהצליחה לדבוק בטיעונים שלה עד הסוף בצורה הטובה ביותר. יצא לי לדבייט נגד קבוצה שניסתה להגיע איתנו להסכמה והאמת היא שזה היה ממש קשה לנצח אותם ולמצוא קלאש* כי פשוט לא היה לנו נגד מה להתווכח. חשוב לזכור שדיבייט הוא ויכוח לשם הויכוח ולא לשם הפתרון.

מספרים וזמנים ומה שקורה בדרך כלל

לכל דיבייט יש את הזמנים שלו והמספרים שלו. לדוגמא, דיבייט יכול להיות עם קבוצות של שלושה דוברים ועם קבוצות של ארבעה, חמישה או אפילו שניים. בדרך כלל, ככל שיש יותר דוברים לכל אחד מהם יש יותר זמן לדבר ויותר זמן בין נאום לנאום כדי להתארגן על טיעונים עם הקבוצה. יכולים להיות גם דיבייטים שבהם אין זמן בין נאום לנאום וכל דובר עולה ישר, יכולים להיות דיבייטים שיש בהם חצי דקה בין נואם לנואם ויכולים להיות כאלה שבהם מדברים שבע דקות ולא ארבע כמו שנתתי פה כדוגמא. בדרך כלל, נאום הוא בין שלוש דקות לחמש, בין לבין יש בין חצי דקה לדקה וחצי ומספר הדוברים נע בין שלושה לחמישה. כמובן שתמיד יהיו יוצאים מן הכלל, אבל זה המצב הממוצע. יש גם פעמים שהפרפ הוא שתי דקות (למשל, כשעושים לנו דיבייט הפתעה הפרפ הוא שתי דקות) או כל פרק זמן אחר. כמו שאמרתי, זה מאוד גמיש, ולכן אל תתבססו על הזמנים שהצבתי פה - אלה פשוט הזמנים שאני רגיל אליהם.

סוגי דיבייטים שונים

יש כמה סוגים שונים של דיבייטים ולרוב הם מתנהלים בצורה שונה. השלושה שאני מכיר ויצא לי להשתתף בהם הם:
1. דיבייט רגיל: הוא מתנהל בדיוק כמו שהוסבר פה באשכול - מושן, פרפ, נאומים.
2. דיבייט הפתעה: כדי להסביר מה הוא דיבייט הפתעה, אני אתן דוגמא - במהלך ההכנות שלי ושל קבוצת הדיבייטורים מבית הספר שלי לתחרות הדיבייט שלנו, עשינו "יום דיבייטים" שבו לכל קבוצה היו שלושה דיבייטים לעשות. בסוף היום הזה, המורה שלנו בחרה את הדיבייטורים היחידים הטובים ביותר, חילקה אותם לקבוצות חדשות ונתנה להם מושן לעשות עליו דיבייט. לרוב, בדיבייט הפתעה יש הרבה יותר מעט זמן בפרפ (אצלנו אלה תמיד שתי דקות) ופחות זמן לכל נאום כתוצאה מזה. בנוסף, דיבייט הפתעה שם אותך בקבוצה שהיא, לרוב, לא הקבוצה שלך.
3. דיבייט ראווה: דיבייט כזה הוא דיבייט שמתכוננים אליו מראש ויודעים את המושן מספר ימים (או שבועות, זה לא משנה) לפני הדיבייט עצמו. בדיבייט ראווה לדיבייטורים יש הרבה יותר זמן לפתח את הטיעונים שלהם, לכתוב נאום וללמוד אותו בעל פה, מה שממש לא אפשרי בדיבייט רגיל. בדרך כלל הקלאשים בדיבייט ראווה הם יותר מינוריים ותופסים חלק יותר קטן מהדיבייט עצמו בגלל שכל אחד מהדוברים יודע בעל פה מה הוא הולך להגיד והוא לא רוצה לתת ליותר מדי להיכנס לו בין המילים.

תפקיד כל דובר

לכל דובר בדיבייט יש תפקיד. אני דבייטתי בעיקר בקבוצה של שלושה אנשים ורק פעם אחת בקבוצה של ארבעה אז אני אסביר לכם על התפקידים של הדוברים בדיבייט של שלושה אנשים, אבל הנקודות הכלליות בערך זהות. נקודת מידע חשובה - מספר הדוברים =\= מספר החברים בקבוצה. יצא לי לדבייט בתחרות נגד קבוצה של שניים, ואחד מהם היה גם הדובר הראשון וגם השלישי. כל הדוברים נחוצים, אבל לכל חבר קבוצה יכול להיות יותר מתפקיד אחד.
דובר I של ממשלה: להציג את הטיעונים של הקבוצה שלו באופן כללי (X הולך לדבר על למה שיקויי מזל יעזרו לאנשים להימנע מדברים רעים), לפתח את הטיעון שלו ולהתחיל עם משפט פתיחה מפוצץ כי זה הדבר הראשון שהשופט ישים לב אליו.
דובר II של ממשלה: לעשות ריבאטל, לחדד חלקים בנאום של הדובר הראשון שלא היו ברורים, לפתח את הטיעון שלו, להשאיר רושם חזק על השופט ולהיראות כמה שיותר בטוח בעצמו שיש (הכי חשוב שהדוברים השניים ייראו הכי בטוחים בעצמם וייתנו את הנאום החזק ביותר מבחינת תוכן, כי בשלב הזה כבר יש קלאש).
דובר III של ממשלה: לעשות ריבאטל (זה ריבאטל אחרון לקבוצה, חשוב שהוא יהיה חזק ולכל החלקים בנאומים של הדוברים הקודמים), לסכם את הדיבייט (המלצה שלי כדובר אחרון - לפי קלאשים; "הקלאש המרכזי היה") ולהסביר למה הקבוצה שלו ניצחה את הדיבייט במילים יפות (בגלל שהאופוזיציה לא ענתה לחלק הזה והזה בנאום של זה וזה והצלחנו להוכיח שהנקודה שלנו יותר חשובה משלהם, הקלאש הזה הולך לצד שלנו והוא הקלאש המרכזי בדיבייט הזה).
דובר I של אופוזיציה: לעשות ריבאטל, להציג את הטיעונים של הקבוצה שלו באופן כללי (Y הולך לדבר על למה אנשים ירמו בתחרויות עם שיקויי מזל), לפתח את הטיעון שלו ולעשות ריבאטל חזק שאמור לרסק באופן כללי את כל מה שהדובר הראשון של הממשלה אמר.
דובר II של אופוזיציה: לעשות ריבאטלים (ברבים, הנאום שלו זה בערך מרכז הדיבייט והריבאטלים אז חשוב שהם יהיו חזקים), להציג את הנקודה שלו ולפתח אותה, לסיים עם משפט חזק שמתקשר לריבאטל.
דובר III של אופוזיציה: לעשות ריבאטל (הוא הדובר האחרון בכל הדיבייט, אז חשוב שכל מה שהוא יגיד יהיה חזק מאוד), לסכם את הדיבייט (כמו שאמרתי, מומלץ לפי קלאשים), לסיים עם משפט סיום מפוצץ כי בסופו של דבר זה מה שהשופט יזכור מהדיבייט.
דגשים קטנים וטיפים כדובר אחרון; אם אתם דוברים אחרונים, ההמלצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם היא לכתוב מה הקבוצה השנייה אמרה. לא להגיד "אני אזכור", כי אתם לא תזכרו את הטיעון המרכזי שלהם או את המשפט הספציפי שאתם יכולים לעשות לו ריבאטל או להגיד שהוא היה הקלאש המרכזי. מחברת הדיבייטים שלי מלאה בסיכומים קצרים של דיבייטים שאני בכלל לא זוכר, אבל ברגע שאני מסתכל על מה שכתבתי אני נזכר בהם. דרך אגב, כדובר אחרון, אני חושב שהדרך הכי טובה לסכם את הדיבייט תהיה דרך לסכם מה אתם אמרתם ולמה זה יותר חזק ממה שהקבוצה השנייה אמרה, תוך להסביר מה הקבוצה השנייה אמרה. אתם חייבים להיות מרוכזים כל הדיבייט כדי להבין אותו עד הסוף (היה דיבייט אחד שלא הייתי מרוכז ובטעות אמרתי שהקלאש המרכזי היה בעצם המושן, אל תתנו לזה לקרות לכם).

מילון מונחים

מושן - Motion, באנגלית. הנושא עליו מבוסס הדיבייט. כמו שהסברתי, המושן בעצם נותן לנו את הנחת הבסיס שלנו. אם מדברים על שיקויי המזל, המושן מציב לנו עובדה - קיימים שיקויי מזל. שימו לב! אף פעם אל תעשו ריבאטל למושן, זה אוטומטית ייתן ניצחון לקבוצה היריבה.
ריבאטל - Rebattle, באנגלית. סתירה (או ניסיון סתירה) לטיעון כלשהו של הקבוצה השנייה. ניתן לעשות ריבאטלים החל מהדובר הראשון של הקבוצה השלילית (או האופוזיציה), בגלל שלו יש חומר לעשות עליו ריבאטל. שימו לב! כאשר לא עושים ריבאטל על טיעון כלשהו בדיבייט, זה בעצם אומר שאתם מסכימים איתו כי אתם לא מתווכחים איתו.
POI - ראשי תיבות של Points of Information באנגלית. נקודות מידע, בתרגום. POI זה בעצם מצב שבו דוברים מהקבוצה היריבה יכולים לקום במהלך נאום של דובר כלשהו ולחכות לרשות ממנו לדבר (במידה והוא לא רוצה לתת להם לדבר באותו רגע, הוא צריך לסמן להם בנחמדות לשבת). לאחר שהם מקבלים אישור, הם יכולים להגיד נקודה מעניינת שלדעתם תתקיל אותו בנאום שלו (ובתקווה, תהרוס לו את כל הטיעון שהוא התחיל לבנות). שימו לב! במידה והדובר סימן לכם לשבת, עליכם לשבת.
קלאש - Clash (התנגשות) באנגלית. הקלאש הוא הנקודה שהצדדים לא מסכימים עליה. למשל, בשיקויי המזל, אנחנו לא הסכמנו לגבי רמאות בתחרויות וזה היה הקלאש המרכזי שלנו. דיבייט בלי קלאש הוא לא דיבייט טוב.
פרפ - Prep, באנגלית. קיצור של Preparations (הכנות) באנגלית. פרפ זה פרק הזמן לפני תחילת הדיבייט ואחרי קבלת המושן שבו הקבוצה מתכוננת ביחד, מעלה טיעונים וזורקת מחשבות רנדומליות לאוויר. המלצה: לכל קבוצה יש את משך הפרפ שלה בהתאם לחברי הקבוצה, אבל אצלנו הזמן מחולק ככה: 2 דקות - סיעון מוחין, כל אחד זורק הכל לאוויר, 3 דקות - הסכמה על שני טיעונים מרכזיים וחלוקה בין הדובר הראשון והשני, 3 דקות - פיתוח הטיעונים האלה ברמה הקבוצתית, 7 דקות - כתיבה אישית של הנאום.

מקווה שעזרתי! אולי האשכול הזה נראה ארוך במידה מפחידה ודיבייט נראה לכם מלחיץ אחרי כל ההסברים האלה, אבל זה ממש כיף. אם יש לכם שאלות או משהו שלא הבנתם אתם מוזמנים לפנות אליי D:

[Supergirl]

כל הכבוד על הכנת האשכול :)
כתבת כל מה שצריך, הכנסת הרבה מידע ודברים חשובים, והיו כמה דברים שגם לא ידעתי קודם לכן.
אני מאמינה שהאשכול הזה יעזור לי ולעוד רבים שמשתתפים מדי פעם בדיבייטים.
אני אישית אוהבת לצפות בסרטוני דיבייטים, אפשר ללמוד הרבה עצות מזה, וגם מצורת הדיבור ושפת הגוף, אלו דברים שעוזרים כדי לשכנע את הקהל ואת השופט.
כל הכבוד, נוסף ללינקייה :)