סיקור שיפ||סקרוז, כל הספויילרים בצהוב

[the faceless old woman]

סיקור שיפ||סקרוז


שם השיפ: סקרוז
שם הדמויות בשיפ: סקרופיוס מאלפוי ורוז וויזלי
פאנדום שמימנו הוא לקוח: הארי פוטר והילד המקולל

עלילה כללית
19 שנים לאחר מאורות הספר הקודם, הגיע זמנם של אלבוס סוורוס פוטר ללמוד בהוגוורטס. הוא מתיידד בהמרה עם סקרופיוס מאלפוי, בנו של דראקו, ומתמיין לבית סלית'רין.
לאחר שלוש שנים, אלבוס שומע שיחה בין אביו, הארי, לאיימוס דיגורי, אביו של סדריק. הוא שומע שאיימוס אומר להארי שהוא יודע שיש מחולל זמן אחד שלא הושמד, והוא רוצה לחזור בזמן ולהציל את בנו, סדריק. הארי מסרב.
אלבוס משכנע את חברו סקרופיוס ואת דלפי דיגורי, אחיניתו של איימוס, לחזור בזמן ולהציל את סדריק.

סקרופיוס מלאפוי

סקרופיוס נולד לאסטוריה ודראקו מלאפוי, אותם אהב מאוד.
בשונה מכל המלאלפויים, הוא לא דירג אנשים לפי הוא הדם שלהם (טהור, חצוי או בן מוגלגים) , והיה המלאפוי הראשון שהתחבר עם פוטר.
הוא היה חבר הטוב ביותר (והיחיד) של אלבוס, ושניהם התמיינו לבית סלית'רין. (תחילת ספויילר)במציאות החלופית הארי אסר על אלבוס וסקרופיוס להיפגש, וזה שבר אותם. (סוף ספויילר)

רוז וויזלי

רוז היא ביתם הראשונה של רון והרמיוני ואחותו הבוגרת של הוגו.
היא נמצאת בשנתם של אלבוס וסקרופיוס ומוינה לבית גריפינדור.
היא קיבלה את השינאה למלאפויים ה"וויזלית" ואת החוכמה ה"גריינג'רית" מהוריה.

מערכת היחסים
" סקרופיוס: שלום סקרופיוס. כלומר, אני סקרופיוס. אתה אלבוס. אני סקרופיוס. ואת בטח...
רוז: רוז.
סקרופיוס: היי רוז. רוצה סוכריית רחף?
רוז: בדיוק אכלתי ארוחת בוקר, תודה.
סקרופיוס: יש לי גם שוקו-שוק, שדונים חריפים וחלזונות ג'לי. רעיון של אמא שלי - היא תמיד אומרת (שר) "סוכריות זה עוזר להכיר עוד חבר" (הוא קולט שההחלטה לשיר הייתה טעות) רעיון טיפשי, כניראה.
אלבוס: אשמח לטעום... אמא שלי לא מרשה לי ממתקים. באיזה כדאי להתחיל?
(רוז נותנת לאלבוס מכה בלי שסקרופיוס יראה)
סקרופיוס" אין שאלה בכלל. השדון החריף תמיד נחשב אצלי המלך של שקית הממתקים. אלה סוכריות מנטה שמוציאות עשן מהאוזניים.
אלבוס: מגניב, זה מה שאני - (רוז נותנת לו עוד מכה) רוז, את מוכנה להפסיק להרביץ לי?
רוז: אני לא מרביצה לך.
אלבוס: את כן מרביצה לי, וזה כואב.
(סקרופיוס עוטה הבעה עגומה)
סקרופיוס: היא מרביצה לך בגללי.
אלבוס: מה?
סקרופיוס? תשמע, אני יודע מי אתה, אז יהיה הוגן שגם אתה תדע מי אני.
אלבוס: מה זאת אומרת, אתה יודע מי אני?
סקרופיוס: אתה אלבוס פוטר. היא רוז גריינג'ר-וויזלי. ואני סקרופיוס מאלפוי . ההורים שלי הם אסטוריה ודראקו מאלפוי. ההורים שלנו - הם לא הסתדרו.
רוז: בלשון המעטה. אמא ואבא שלך היו אוכלי מוות!
סקרופיוס (נעלב): אבא היה - אבל אמא לא.
(רוז מסיבה את המבט, וסקרופיוס יודע בדיוק למה.)
אני יודע שמסתובבות שמועות עלי, אבל אלה שקרים.
(אלבוס מביט ברוז המוטרדת, ואז בסקרופיוס הנואש.)
אלבוס: מה - על איזה שמועה אתם מדברים?
סקרופיוס: השמועה היא שהורי לא הצליחו להוליד ילדים. שאבא שלי וסבא שלי היו כל כך נואשים להעמיד יורש רב עוצמה, בשביל שלא יגיע סופה של שושלת מאלפוי, שהם... שהם השתמשו במחולל זמן ושלחו את אמא שלי בחזרה -
אלבוס: בחזרה לאן?
רוז: השמועה היא שהוא הילד של וולדמורט, אלבוס.
(דממה מתוחה, לא נעימה)
זה בטח שטויות. כלומר... תראה, יש לך אף.
(המתח נשבר מעט, סקרופיוס צוחק, אסיר תודה באופן מעורר רחמים.)
סקרופיוס: והוא ממש כמו האף של אבא שלי! קיבלתי ממנו את האף, את השיער ואת השם. לא שזה כל כך ניפלא. זאת אומרת, לא חסרים לי עיניינים לא פתורים בקשר אב-בן. אבל בסך הכל הכללי, אני מעדיף להיות בן למשפחת מאלפוי, מאשר, אתם יודעים, הבן של אדון האופל.
(סקרופיוס ואלבוס מחליפים מבטים ומשהו עובר בניהם)
רוז: כן, טוב. אבל מן הסתם עדיף שנשב במקום אחר. בוא, אלבוס.
אלבוס: לא (בתגובה למבט של רוז) אני בסדר. את יכולה ללכת...
רוז: אלבוס. אני לא אחכה לך.
אלבוס: ואני לא מחכה שתחכי לי. אבל אני נישאר פה.
(רוז מביטה בו שנייה, ואז יוצאת מהתא.
רוז: בסדר!"
לפי הקטע הזה, בשנתם הראשונה, ברכבת האקספרס להוגוורטס, אפשר להבין שבהתחלה רוז לא מתה עליו.
תמיד זה היה כך, סקרופיוס היה דלוק על רוז, והוא רק עיצבן אותה. ככל שהוא ניסה יותר להיתקרב, היא התחילה יותר להיתרחק.
הוא מנסה להחמיא לה ולחבק אותה לא פעם אחת, אבל היא נשארת אדישה.
אווווו..... רוז עיוורת.

דעה אישית
כשאני חושבת על השיפ הזה, הדברים הראשונים שעולים לי לראש, הם: מתוקים! חמודים! מהממים! איזה שיפ מושלם!
אני חושבת שהם נורא דומים ללילי וג'יימס. שני הבנות בזוגות האלה שנאו את הנער שנדלק עליהם. שני הבנים השתנו לפני שהבנות נהיו חברות שלהן. ושני הזוגות האלה יתחתנו. (כן כן. אני מכתיבה לסקרוז את העתיד.). אבל זה לא הזמן לדבר על ג'יילי. זה הזמן לדבר על סקרוז.
*אנחה* איזה מושלמים שניהם ביחד. זה השיפ היחיד שאני מתעצבנת בטירוף עם מזלזלים בו ומשדכים את סקרופיוס או את רוז עם אחרים.
סקרופיוס ורוז... רוז וסקרופיוס... איזה זוג מושלם.

ציטוטים
(סקרופיוס נכנס בריצה - עם תקוות גדולות ומזוודה גדולה עוד יותר.)
סקרופיוס (בתיקווה): הי רוז!
רוז (בתקיפות): ביי, אלבוס.

סקרופיוס: אלבוס! אה, שלום רוז. איזה ריח יש לך?
רוז: איזה ריח יש לי?
סקרופיוס: לא, היתכוונתי במובן הטוב. יש לך ריח כמו תערובת של פרחים רעננים ו - לחם. טרי.
רוז: אלבוס, אני פה, טוב? אם תצטרך אותי.
סקרופיוס: זאת אומרת, לחם טוב, לחם יפה, לחם... מה רע בלחם?
(רוז מתרחקת מהם, מנידה בראשה.)
רוז: מה רע בלחם!

אלבוס: רון נהיה מוזר כזה. הרמיוני נהייתה מוזרה. שום דבר לא כמו שהוא צריך להיות, אבל-
סקרופיוס: ורוז לא קיימת.

סקרופיוס: כשרוז ניגשה אלי היום בשיעור שיקויים וקראה לי ראש לחם, כמעט חיבקתי אותה. לא, לא כמעט, האמת היא שניסיתי לחבק אותה, ואז היא בעטה לי ברגל.

ועכשיו... לציטוט האהוב עלי:
(סקרופיוס ואלבוס רצים בריצה לחדר, נרגשים הם טורקים את הדלת מאחוריהם.)
סקרופיוס: אני לא מאמין שעשיתי את זה.
אלבוס: גם אני לא מאמין שעשית את זה.
סקרופיוס: רוז גריינג'ר-וויזלי. הזמנתי את רוז גריינג'ר וויזלי למסיבה.
אלבוס: והיא אמרה לא.

פה ניגמר הציטוט האהוב עליי, ומתחיל ההמשך של הפרק, שגם הוא מדובר על סקרוז:
סקרופיוס: אבל הזמנתי אותה. טמנתי את הזרע שיינבוט וייצמח להיות חתונה העתידית שלנו.
אלבוס: אתה מודע לכך שאתה חי בפנטזיה.
סקרופיוס: והייתי מסכים איתך - אלה שפולי צ'פמן הזמינה אותי לנשף בית הספר...
אלבוס: במציאות החלופית שבה הייתה משמעותית - אבל משמעותית, יותר מקובל - ילדה אחרת הזמינה אותך - וזה אומר -
סקרופיוס: כן, ההיגיון אומר שהייתי צריך לחזר אחרי פולי - או לתת לה לחזר אחרי - היא ידועה ביופי שלה, אחרי הכל - אבל רוז היא רוז.
אלבוס: אתה יודע, ההיגיון אומר שאתה אידיוט. רוז שונאת אותך.
סקרופיוס: קבל תיקון: שנאה אותי. אבל ראית את המבט בעניים שלה כששאלתי? זאת לא הייתה שינאה, אלה היו רחמים.
אלבוס: ורחמים זה טוב?
סקרופיוס: רחמים זאת ההתחלה, ידידי. יסודות עליה נבנה ארמון - ארמון של אהבה.
אלבוס: בכנות, תמיד חשבתי שאני אהיה הראשון משתינו שתהיה לו חברה.
סקרופיוס: אה, עוד תהיה לך. בטח המורה החדשה לשיקויים, עם העיניים המעושנות - היא מספיק מבוגרת בשבילך?
אלבוס: אני לא נמשך לנשים מבוגרות!
סקרופיוס: ויש לך המון זמן - המון זמן - לחזר אחריה. כי לי ייקח שנים לשכנע את רוז.
אלבוס: הביטחון העצמי שלך מפעים.
(רוז יורדת במדרגות. היא מביטה בשניהם.)
רוז: היי.
(שני הבנים לא יודעים איך להגיב - היא מביטה בסקרופיוס.)
רוז: זה יהיה משונה רק אם תגרום לזה להיות משונה.
סקרופיוס: שמעתי וקיבלתי.
רוז: בסדר "המלך סקרופיוס".
(היא מתרחקת, מחייכת. סקרופיוס ואלבוס מחליפים מבטים. אלבוס מחייך ונותן לסקרופיוס בוקס בכתף.)
אלבוס: אולי אתה צודק - רחמים זאת ההתחלה.

תמונות




]

[River Song]

קודם כל ח"ח על הסיקור, הוא אסתטי והתמונות שהוספת מוסיפות המון לסיקור, כל הכבוד!
קצת הפריע לי שרוב הסעיף של מערכת היחסים הורכב כולו מדיאלוג שהעתקת מהספר, ומה שכתבת זה בערך 2 שורות... הייתי שמחה אם היית מפרטת קצת יותר ולא מתמקדת רק בקטע אחד, אולי מספרת בקצרה על עוד קטעים או מפרטת קצת על רקע במערכת היחסים שלהם.
גם הדעה אישית הרגישה לי קצת חסרת בשר, פה בכלל לא בחרת להתמקד בקטעים ספציפיים ויש פה המון לפרט. מתי התחלת לשפפ אותם? למה לדעתך הם שיפ מושלם?
חוץ מזה כל הכבוד על הסיקור, נוסף ללינקייה.

[Nico di Angelo]

לול סקורוז הם ההתגלמות של הטרונורמטיביות בתכלס
יש לי מעט נוטיפיז אבל סקורוז הוא אחד מהם
אבל היי איש בשיפו יחיה
כמו שדינה אמרה, הסיקור מרגיש לי קצת דל? בעיקר העתקת מהמחזה וזהו, אני חושב שאם היית מוסיפה קצת מילים משל עצמך זה היה יכול להוסיף לסיקור. מה שכן, הפאנארטים היו טובים ותוספת טובה למרות שאחד מהם הרחיב את העמוד.