מה שהיית / מעיין חיים

היית לי פרח בגינה של קוצים,
דמות צבעונית בסרט שחור ולבן,
היית לי התגלמות אידיאל החיים,
המצפן המורה את הדרך לאן.
היית לי פרולוג ואפילוג לספר אהוב,
שחקנית ראשית בסרט הנקרא חיי,
וכשהלכת כמו נפלתי אל תוך כלוב,
ששבר אותי והניח אותי על ערש דווי.

שברת אותי, ריסקת אותי,
תלית אותי כמו תמונה,
החזקת אותי, ניתחת אותי,
עקרת מתוכי את האמונה.
השארת אותי באוויר,
תלוי ללא דרך ירידה,
נאחזתי בכל כוחי בקיר,
נואש והרוס בכל קנה מידה.

עבר כבר זמן,
אחריו אפילו עוד,
והנה חזרתי לכאן,
אבל עכשיו עם קצת כבוד.
לא הצלחתי אז להתגבר,
להמשיך בלי להסתכל לאחור,
אבל אני עומד עכשיו על הרגליים
ורואה צבעים מלבד שחור.

הדימויים שלך ממש ממש טובים, והשתמשת כאן יותר בדימויים לעומת שאר השירים שלך שאני זוכרת - שזה מעולה לדעתי.
האמת שבהתילה לא הבנתי שזו בת עד 'השחקנית' אז אולי היה כדאי לנקד (פשוט תחפש באינטרנט איך לנקד טקסט) רק במילים הראשונות אפילו כדי להעביר את המסר, למרות שאני לא מרגישה שזה באמת חשוב אם זה בן או בת.
אשמח לקרוא עוד שירים שלך^^

אוקיי, זה שיר ממש ממש יפה והדימויים באמת מהממים והשתמשת בהם בצורה מתאימה וטובה ואהבתי שהשתמשת בהרבה דימויים, זה באמת הוסיף לדעתי. אהבתי מאוד את הסוף האופטימי, שהוא הצליח להתגבר בסוף, ובעיקר את השורה האחרונה שקישרת לאחד הדימויים בהתחלה - זה באמת ממש התאים.

הדימוי הזה ממש יפה ואני רואה שאתה גם מאוד אוהב אותו - השתמשת בו בצורה הפוכה באחד הקטעים שלך, אם אני לא טועה. בכל מקרה, זה באמת דימוי יפה.

זה אחד הדימויים שהכי אהבתי.
בקיצור, מאוד אהבתי שכמעט כל השיר היה בנוי בעיקר מדימויים, זה באמת יצא לך ממש טוב ויפה ואני באמת אוהבת את הכתיבה שלך ומחכה לקרוא עוד שירים שלך.