*עלול להכיל ספויילרים לפרסי ג'קסון והאולימפיים*

לוק



שם: לוק קסטלאן
הספר ממנו לקוח: פרסי ג'קסון והאולימפיים
גיל: לפי הגיל בספר הראשון, בספר האחרון הוא היה בן 24.
תאריך לידה: 18/7/1986
משפחה:
אבא-הרמס
אמא-מאי קסטלאן
אחים-קונור וטראוויס סטול (חצי אחים), ססיל מארקוויטז (חצי אח)

תקציר-פרסי ג'קסון והאולימפיים: *עלול להכיל ספויילרים*
הסיפור מספר על פרסי (פרסאוס) ג'קסון, שיום אחד גילה שהוא בן של אל יווני, פוסידון. הוא מגיע למחנה של חצי אלים, מחנה חצוי הדם, שם הוא פוגש את כל החצויים שעוזרים לו במסעות שלו. הוא מגלה שהטיטאן קרונוס מנסה לקום שוב מטרטרוס ומקים צבא של חצויים ומפלצות שיעזרו לו להשמיד את האולימפוס ואת מחנה החצויים.
בספר החמישי פרסי מגלה על 'הנבואה הגדולה', שבה מתגלה כי אחרי שיעבור את גיל 16, ימות.

מידע *לא עלול, מכיל ספויילרים לPJO וHOO*

ילדות
לוק נולד בשנת 1986 למאי קסטלאן והאל הרמס. אמו הייתה משוגעת מתאונה שקרתה לה כמה חודשים לאחר שהוא נולד, ושהיה בן 12 לוק החליט לברוח מהבית. הוא אמר לאמו שהוא יחזור בצהריים והלך, ומאי עדיין מחכה לו מאז.

תאליה ואנבת'
לאחר שלוק בורח מהבית הוא פוגש את תאליה גרייס, חצויה בת זאוס שגם ברחה מהבית אחרי שאמה הקריבה את אחיה הצעיר להרה. ביחד הם נלחמים במפלצות עד שהם פוגשים את אנבת' צ'ייס, חצויה בת אתנה שברחה גם היא מביתה לאחר שנמאס לה מאמה החורגת. לוק מביא לאנבת' סכין מארד שמיימי בשביל שתוכל גם להילחם במפלצות והם בורחים ביחד.
בדרך הם פוגשים את הסאטיר גרובר אנדרווד, שהגיע לקחת את תאליה למחנה.
לפני שהם מגיעים למחנה, תאליה נהרגת על ידי מפלצות והופכת לעץ על ידי אביה, זאוס.

מסע החיפושים
כשאנבת' ולוק מגיעים למחנה, ההורים שלהם מוכירים בהם וכל אחד מתקבל לביתן שלו, ובסוף הופכים למדריכים ראשיים.
כשלוק היה בן 17 יצא למסע חיפושים, ששם נפגע מדרקון לידי ומקבל את הצלקת שלו. הוא מתחיל להתעצבן על הרמס שלא עזר לו מתי שהיה זקוק לו ומתחיל לתכנן נקמה באלים האולימפיים על כך שהם מתעלמים מילדיהם.

צבא הטיטאנים *הכל ספויילר אחד הכל ראו הוזהרתם*
קרונוס התחיל לחדור לחלומות של לוק ולשטוף לו את המוח. בסופו של דבר הוא נכנס לצבא הטיטאנים ומנסה להעיר את קרונוס. מתי שהחצויים מהמחנה הולכים לביקור באולימפוס, לוק גונב את הברק הראשון של זאוס. זאוס שלח את האלים לחפש את הגנב ובסוף ארס מוצא את לוק. לוק, בעזרתו של קרונוס, מסביר לארס שזה יכול לפתוח מלחמה כמו שהוא אוהב וגורם לו להצטרף אליו, ומחביא אצלו את הברק.
כשפרסי מגיע למחנה, לוק עובד עליו שהוא חבר שלו. שפרסי חוזר ממסע החיפושים לוק מספר לו שהוא בצבא הטיטאנים ונותן לעקרב מסוכן לעקוץ אותו, ולאחר מכן בורח.
לאחר שנה לוק מרעיל את העץ של תאליה בשביל להוריד את ההגנות על המחנה ומנסה למצוא את גיזת הזהב בשביל להעיר את קרונוס. בסופו של דבר פרסי לוקח את הגיזה בשביל העץ.
לאחר עוד חצי שנה, צבא הטיטאנים חוטף את אנבת' ולוק לוקח מאטלס את השמיים בשביל לגרום לאנבת' להחזיק אותם במקומו. בסופו של דבר הוא מצליח לפתות את ארטמיס להחזיק את השמיים וכובל את אנבת'.
לאחר עוד חצי שנה, לוק נכנס למבוך של דיידלוס ומוצא דרך לנווט במבוך. לאחר מכן לוק הולך לבית של אמו ומבקש ממנה את ברכתה בשביל שהוא יוכל להיכנס לנהר הסטיקס ולקבל את קללת אכילס. הוא מקבל את ברכתה והולך לנהר וטובל בו בשביל להכין את הגוף שלו לכניסתו של קרונוס. בסופו של דבר קרונוס משתלט על הגוף שלו.

הנבואה הגדולה *הכל ספויילר אחד גדול ראו הוזהרתם*
לבסוף לוק מתגלה כגיבור מהנבואה. הוא מצליח לצאת מהשליטה של קרונוס ומתאבד עם הסכין של אנבת', שנהיה מקולל מכיוון שהוא הביא לה אותו ולאחר מכן בגד בה. 'הלהב המקולל את נפש הגיבור יקטוף'-הנבואה הגדולה.

השאול *עוד פעם, סםפויילר אחד גדול*
לוק מגיע לשדות אליסיום ומחליט להתחיל את חייו מחדש.

מראה

הוא היה בן תשע עשרה בערך, ונראה די מגניב. הוא היה גבוה ושרירי, עם שיער בלונדיני קצוץ וחיוך ידידותי. הוא לבש גופייה כתומה, מכנסיים קצרים גזורים, סנדלים ומחרוזת עור עם חמישה חרוזי חמר בצבעים שונים. הדבר המטריד היחיד במראה שלו היתה צלקת לבנה עבה שנמתחה מתחת לעין הימנית שלו עד ללסת, כמו חתך ישן מסכין. - פרסי על לוק. גנב הברק, עמוד 92.

ציטוטים
"מצאתי לך שק שינה," הוא אמר. "והנה, גנבתי לך כלי רחצה מהמחסן של המחנה."
לא הצלחתי לחליט אם הוא צוחק בעניין הגניבה. - גנב הברק, עמוד 108.

לוק הרים את מבטו והצליח לחייך. "אל תדאג. רוב החניכים כאן הם אנשים טובים. אחרי הכל, כולנו שייכים למשפחה אחת גדולה, נכון? אנחנו דואגים אחד לשני." - גנב הברק, עמוד 109.

קלינג.
החרב של לוק צנחה על אבני המרצפת. קצה הלהב שלי נמצא שני סנטימטר מהחזה הלא מוגן שלו.
כל החניכים השתתקו.
הנמכתי את החרב שלי. "אממ, מצטער."
לרגע, לוק היה המום מכדי שידבר.
"מצטער?" חיוך גדול עלה על הפנים המצולקות שלו. "בשם האלים, פרסי, למה אתה מצטער? תראה לי את זה שוב!" - גנב הברק, עמוד 119.

"רציתי לאחל לכם בהצלחה," אמר לי לוק. "וחשבתי... אה... שאולי תוכל להשתמש באלה." - גנב הברק, עמוד 159.

"אני חי במחנה החצויים קבוע, במשך כל השנה, מאז גיל ארבע עשרה," הוא אמר לי. "מאז שתאליה... טוב, אתה יודע. התאמנתי, והתאמנתי, והתאמנתי. לא יצא לי לחיות חיים נורמליים של מישהו בגיל שלי, שם בחוץ, בעולם האמיתי. ואז זרקו לי מסע חיפושים אחד, וכשחז\רתי זה היה כאילו, 'טוב, גמרנו. שיהיו לך יופי של חיים.' " - גנב הברק, עמוד 372.

"להתראות, פרסי. תור הזהב החדש עומד בפתח. אתה לא תהיה חלק ממנו."
הוא הצליף בחרב שלו ונעלם בהבזק של אפלה. - גנב הברק, עמוד 377.

"I'm Promised" - זה לא מדויק זה מה שאני זוכרת. וגם לא יכולתי להרוס את המשפט היפיפה הזה ולתרגם אותו. סליחה.

דעה אישית
אני ממש ממש אוהבת את לוק. הוא אחת הדמויות האהובות עליי בספר הזה. לפני הספר החמישי ממש תיעבתי אותו אבל בספר החמישי מתחילים להבין אותו יותר טוב ולמה הוא נהיה כזה. והוא גם יוצא גיבור, וכל אלה...
הוא מדהים. המראה, האופי, החלק שהוא לוקח בספר. הדמות עצמה. המעשים שלו. הוא גרם לי לבכות, והנה אני בוכה עכשיו כשאני כותבת כאן את הכל כי הוא פשוט כזה מדהים בצורה עצובה שזה גורם לי לבכות.
הוא מדהים ודמות יפיפייה והוא פשוט חמוד וממש בצדק הוא שונא את האלים והכל.
ושוב חפירה: מדהיםםםםםםם
*סליחה על חפירות המדהים, לא מצאתי דרך אחרת לתאר את כל מה שכתבתי פה עכשיו*